"בית הקלפים" – דו"ח מולר: המודיעין האמריקני בחקירה
חנן גפן
| 29/07/2019
צילום: AP
כמו סרט בו הקהל מחליט על הסיום, כך סדרת "בית הקלפים" עוברת מתיחת פנים ושינוי כיוון. דו"ח מולר ועדותו הופכים במהירות לחדשות ישנות ולא רלוונטיות . עדות מולר הסתיימה מבחינת הדמוקרטים במפח נפש. במין רפלקס, הם הכריזו על פתיחת מעין "תהליכי הדחה" נגד הנשיא בגין שיבוש הליכים.
הנציגים הרפובליקנים, לעומת זאת, מתמקדים בשאלות מודיעין והסיבות לתחילת החקירה. מולר הפגין היכרות בעייתית עם החומר המודיעיני. יש התובעים לפתוח בחקירה חדשה – "מי באמת כתב את הדו"ח של התובע המיוחד".
בחודשים הקרובים מוקד העניין עובר למשרד המשפטים האמריקני, שם בוחנים את פעילות קהילת המודיעין האמריקנית כולה - "חוקרים את החוקרים".
ברשימת הנחקרים המתארכת, שפרטים בודדים ממנה מודלפים מעת לעת, ניתן למצוא אנליסטים של ה-CIA ויועצים משפטיים של ה-FBI בתקופת אובמה. הם נשאלים על אופן השימוש בחומר מודיעיני והטיות מכוונות שלו, כמו הערכת המצב השנתית של קהילת המודיעין שהוכנה בסוף 2016 והתבססה על "מסמכי סטיל" המפוקפקים לכאורה, או העלמת נתונים מבתי המשפט המיוחדים כדי להוציא צווי מעקב אחרי אזרחים אמריקנים.
הנשיא הורה לארגוני המודיעין להעביר כל חומר שידרוש התובע הכללי והעניק לתובע סמכויות לשנות ולהסיר סיווג מודיעיני. בכך מאפשר הנשיא לחקור "אמצעים ושיטות", החומר המסווג ביותר של קהילת המודיעין.
חוקרי משרד המשפטים מאזינים להקלטות סתר שביצעו סייעני ה-FBI, חוקרים פעילות סייעני FBI ו-CIA, שחברו לאנשי צוות המועמד טראמפ מיד לאחר מינויו למועמד המפלגה הרפובליקנית. הנשיא והתובע הכללי הודיעו כי "היה ריגול " נגד מועמד נבחר לנשיאות. השאלה המרחפת מעל כל אלה היא מי הסמיך את ה-FBI לבצע פעולות כאלה.
אנשי משרד המשפטים חקרו ארוכות את כריסטופר סטיל, איש ה- MI6 הבריטי לשעבר, מחבר "מסמכי סטיל", (שהוזמנו כזכור, על ידי פעילי המפלגה הדמוקרטית). זוהי ביקורת על עבודת ה-FBI, האם הארגון עשה מאמצים לאמת/להזים את המידע הבעייתי או העדיף להסתמך עליו, לאחר בדיקה שטחית בלבד, בהיעדר חומר מפליל אחר נגד טראמפ.
מי השוטה ומי המשוטה?
החוקרים בודקים גם כיצד הפעילו ה-FBI וה-CIA שירותי מודיעין זרים (בריטים ואיטלקים) כדי לעקוב אחרי אזרחים אמריקנים ובכך עקפו את החוק בארה"ב.
כל "קיצורי הדרך" האלה של קהילת המודיעין האמריקנית נחקרים עתה ומובילים אל כמה אנשים במוקדי ההחלטות שידעו כי החומר עליו הם מתבססים הוא בעייתי מאד.
מי אם כן משטים ומי הם המשוטים? המשטים הם אלה שידעו כי אין להם חומר מחשיד או מרשיע ובכל זאת פתחו בחקירה בתקווה למצוא כזה, או גרוע יותר - "ליצור" חומר מפליל בהמשך. מניעיהם היו התנגדות לנשיא וניסיון לעצור מינויו או להדיחו.
ניתן כבר להצביע על כמה משטים. בראשם עומד סגן ראש אגף הריגול הנגדי ב-FBI, פיטר סטרוזק שהודח מתפקידו, סגן ראש ה-FBI אנדריו מקייב, שהודח מתפקידו, וראש ה-CIA, ג'ון ברנן, שאישור הסיווג הביטחוני ניטל ממנו.
המשוטים הם אלה שקיבלו את המלצות "הגורמים המקצועיים", סמכו בעיניים עצומות על יוקרתם ומעמדם של האחרונים, והובילו את המהלך של חקירת המעורבות הרוסית. יתכן כי באחד הפרקים הבאים של הסדרה נגלה כי ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, וראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלאפר, היו בין משוטים. זה יהיה מביך.
צילום: AP
כמו סרט בו הקהל מחליט על הסיום, כך סדרת "בית הקלפים" עוברת מתיחת פנים ושינוי כיוון. דו"ח מולר ועדותו הופכים במהירות לחדשות ישנות ולא רלוונטיות . עדות מולר הסתיימה מבחינת הדמוקרטים במפח נפש. במין רפלקס, הם הכריזו על פתיחת מעין "תהליכי הדחה" נגד הנשיא בגין שיבוש הליכים.
הנציגים הרפובליקנים, לעומת זאת, מתמקדים בשאלות מודיעין והסיבות לתחילת החקירה. מולר הפגין היכרות בעייתית עם החומר המודיעיני. יש התובעים לפתוח בחקירה חדשה – "מי באמת כתב את הדו"ח של התובע המיוחד".
בחודשים הקרובים מוקד העניין עובר למשרד המשפטים האמריקני, שם בוחנים את פעילות קהילת המודיעין האמריקנית כולה - "חוקרים את החוקרים".
ברשימת הנחקרים המתארכת, שפרטים בודדים ממנה מודלפים מעת לעת, ניתן למצוא אנליסטים של ה-CIA ויועצים משפטיים של ה-FBI בתקופת אובמה. הם נשאלים על אופן השימוש בחומר מודיעיני והטיות מכוונות שלו, כמו הערכת המצב השנתית של קהילת המודיעין שהוכנה בסוף 2016 והתבססה על "מסמכי סטיל" המפוקפקים לכאורה, או העלמת נתונים מבתי המשפט המיוחדים כדי להוציא צווי מעקב אחרי אזרחים אמריקנים.
הנשיא הורה לארגוני המודיעין להעביר כל חומר שידרוש התובע הכללי והעניק לתובע סמכויות לשנות ולהסיר סיווג מודיעיני. בכך מאפשר הנשיא לחקור "אמצעים ושיטות", החומר המסווג ביותר של קהילת המודיעין.
חוקרי משרד המשפטים מאזינים להקלטות סתר שביצעו סייעני ה-FBI, חוקרים פעילות סייעני FBI ו-CIA, שחברו לאנשי צוות המועמד טראמפ מיד לאחר מינויו למועמד המפלגה הרפובליקנית. הנשיא והתובע הכללי הודיעו כי "היה ריגול " נגד מועמד נבחר לנשיאות. השאלה המרחפת מעל כל אלה היא מי הסמיך את ה-FBI לבצע פעולות כאלה.
אנשי משרד המשפטים חקרו ארוכות את כריסטופר סטיל, איש ה- MI6 הבריטי לשעבר, מחבר "מסמכי סטיל", (שהוזמנו כזכור, על ידי פעילי המפלגה הדמוקרטית). זוהי ביקורת על עבודת ה-FBI, האם הארגון עשה מאמצים לאמת/להזים את המידע הבעייתי או העדיף להסתמך עליו, לאחר בדיקה שטחית בלבד, בהיעדר חומר מפליל אחר נגד טראמפ.
מי השוטה ומי המשוטה?
החוקרים בודקים גם כיצד הפעילו ה-FBI וה-CIA שירותי מודיעין זרים (בריטים ואיטלקים) כדי לעקוב אחרי אזרחים אמריקנים ובכך עקפו את החוק בארה"ב.
כל "קיצורי הדרך" האלה של קהילת המודיעין האמריקנית נחקרים עתה ומובילים אל כמה אנשים במוקדי ההחלטות שידעו כי החומר עליו הם מתבססים הוא בעייתי מאד.
מי אם כן משטים ומי הם המשוטים? המשטים הם אלה שידעו כי אין להם חומר מחשיד או מרשיע ובכל זאת פתחו בחקירה בתקווה למצוא כזה, או גרוע יותר - "ליצור" חומר מפליל בהמשך. מניעיהם היו התנגדות לנשיא וניסיון לעצור מינויו או להדיחו.
ניתן כבר להצביע על כמה משטים. בראשם עומד סגן ראש אגף הריגול הנגדי ב-FBI, פיטר סטרוזק שהודח מתפקידו, סגן ראש ה-FBI אנדריו מקייב, שהודח מתפקידו, וראש ה-CIA, ג'ון ברנן, שאישור הסיווג הביטחוני ניטל ממנו.
המשוטים הם אלה שקיבלו את המלצות "הגורמים המקצועיים", סמכו בעיניים עצומות על יוקרתם ומעמדם של האחרונים, והובילו את המהלך של חקירת המעורבות הרוסית. יתכן כי באחד הפרקים הבאים של הסדרה נגלה כי ראש ה-FBI, ג'יימס קומי, וראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלאפר, היו בין משוטים. זה יהיה מביך.
