סייבר, שקרים ובחירות

אחרי פרשת הפריצה לטלפון של בני גנץ ולפני הפרשות הבאות: מה נכון ומה לא? אמיתות ושקרים על סייבר ובחירות בטור מיוחד של עמיר רפפורט

צילום: AP

הסייבר מככב במערכת הבחירות, אבל הפרסומים על הפריצה לטלפון של בני גנץ (ובכלל) רצופים ב"ספינים" ובחצאי אמיתות, במקרה הטוב. אז מה נכון ומה פחות מדויק ברצף הפרסומים סביב הפרשה?

"לסייבר יש כיום השפעה עצומה על מערכות בחירות"

נכון מאוד. למעשה, עידן הסייבר, שבו מיליארדי אנשים ומכשירים מחוברים אלה לאלה באינטרנט, ולמחשבים יש יכולות אחסון וחישוב אדירות, משנה את כל תחומי חיינו. במערכות בחירות, ההשפעה מורגשת במיוחד.

לדברי אריק ברבינג, שהיה ראש אגף הסייבר וראש מרחב ירושלים בשירות הביטחון הכללי, ומוכר בכינויו "האריס" מימיו (הלא רחוקים) בשירות, הסייבר הוא חלק בלתי נפרד מכל מערכת בחירות. ההשפעה המאסיבית של רוסיה על הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016 נחקרת כעת, למשל, בניסיון לברר אם היא הכריעה את הבחירות.

באחרונה הצטבר מידע כי פעילות סייבר השפיעה על עמדות הציבור הבריטי בכל הקשור להתנתקות הממלכה מהאיחוד האירופי ("ברקזיט"), וגם בגרמניה ובצרפת מדברים על ההשפעה האדירה של כלי סייבר בבחירות.

השימוש בכלי סייבר עוד צפוי להתעצם במערכות בחירות בעתיד. המתמודדים וגורמים אחרים (עסקיים ומדינתיים) בכל רחבי העולם ישתמשו בהם כדי לקדם את האינטרסים שלהם, ולפגוע ביריב – לעתים תוך הטיית המציאות ולעתים תוך יצירת מציאות מדומה. זאת, לצד סכנה של חדירה למחשבי ההצבעה ולמרכזי ספירת הקולות, והטיה מכוונת של התוצאות עצמן.

לא מדובר רק בפריצות של האקרים אלא גם בשימוש מאסיבי בדמויות פיקטיביות, בוטים, כדי להשפיע על הלכי רוח וכדי "ללכלך" מתחרים. הרשת מלאה במידע שגוי ושקרי כך שמדובר במציאות משל עצמה.

"קל לפרוץ לטלפונים סלולריים כמו הנייד של בני גנץ"

ממש לא. מערכות ההפעלה לטלפונים ניידים, אפל ואנדרואיד, משקיעות הן עתק בהגנת סייבר, מנגד מושקעים משאבים אדירים בכדי לפתח אותם. על העלויות הכרוכות בדבר ניתן ללמוד מהשווי שניתן באחרונה לחברה הישראלית המתמחה בפריצות לסמארטפון, NSO,  של למעלה ממיליארד דולר. מכך ניתן להסיק כי המחיר של ה"שירות" יכול להגיע למיליוני דולרים. כלומר מדובר ביכולת של מדינות ולא גורמים פרטיים. איראן בהחלט יכולה להימנות על רשימת המדינות בעלות היכולת הזאת.

"הפרסום הוא הפתעה לגנץ"

כנראה שלא. יודעי סוד בסביבת גנץ ידעו על הפריצה במשך כמה שבועות, אבל לא צפו את הפרסום (למרות שראש השב"כ הזהיר באופן נדיר ממעורבות זרה בבחירות).

עכשיו, החשש הגדול הוא מפני צעדים נוספים שיביכו את גנץ. יכול להיות שזו הסיבה שהיו השבוע פרסומים על פריצה כביכול לטלפונים של שרה ויאיר נתניהו. אם ה"ההדלפה" הזאת באה מכיוון כחול-לבן" זהו בגדר איום סרק, כנראה.

חשוב גם לזכור שגנץ אינו "תמים" בנושאים האלה. החברה שבראשה עמד, עד שנסגרה, התמחתה בין היתר בפריצות לטלפונים סלולריים, ולכן הייתה מועמדת לרכישה על ידי NSO.

גנץ גם אמור להכיר דבר או שניים בנושא מימיו בצה"ל.

"איראן מעוניינת להשפיע על מערכת הבחירות בישראל"

ברור שכן. כך היה תמיד (ראה ערך בחירות 1996, אז טען ראש אמ"ן בזמנו משה יעלון כי איראן יוזמת פיגועים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. (אז, לטובת נתניהו מול שמעון פרס).

ולא רק איראן. כל כך קל להתערב בבחירות של מדינות אחרות בעידן הסייבר, כך שקשה שלא לעשות את זה.

"נתניהו ממונה על מערך הסייבר ומשתמש בו כדי להביך את גנץ"

חצי אמת, אפילו פחות. נתניהו ממונה באותה מידה גם על השב"כ, ומי שממונה על מניעת ריגול, כולל פעילות איראנית (גם בסייבר) הוא השב"כ ולא מערך הסייבר הלאומי.

מהשב"כ סירבו להתייחס להאשמת ההדלפה השבוע. ממערך הסייבר הלאומי מסרו: "המערך לא עסק בנושא, ולא דן עם רה"מ בדבר וחצי מהנושא".

"פרשת גנץ רק בתחילתה"

יכול מאוד להיות שכן. חבר הכנסת לשעבר ומשקיע הסייבר ד"ר אראל מרגלית צפה כבר כמה חודשים מראש אירוע מעין זה במערכת הבחירות בישראל.

עכשיו הוא מעריך כי הפרסום על ההדלפה נועד רק להלבין פרטים מביכים מהטלפון של גנץ שיתפרסמו בקרוב. האם זאת הכוונה? ואם כן - האם שלושה רמטכ"לים מגובים ביועצים לרוב יצליחו למנוע זאת?

לא בטוח שיהיו תשובות להכול, גם לא ב-9 באפריל.