"עדיין לא כל המודיעין באינטרנט"
קצין המודיעין היוצא, תא"ל אריאל קארו, מדבר על השתנות המודיעין לנוכח הטכנולוגיה, ועל השפות שבהן מתעניין המודיעין הישראלי: "לא רק ערבית ופרסית"
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
הטכנולוגיה ומקורות האיסוף השתנו בצורה דרמטית", אומר קצין המודיעין היוצא של צה"ל, תא"ל אריאל קארו, שסיים את תפקידו בחודש מרץ ויוצא לאזרחות. הוא גם מדבר על השינויים האלה.
"בתפיסת הביטחון הישראלית המודיעין התמקם מאז 1973 בנקודה מאוד ספציפית - התראה על מלחמה. אבל, מונח ההתראה השתנה לחלוטין כיוון שיש התראות מסוגים שונים, כמו התראות על שינויי משטר או שלטון.
"אנחנו צריכים לספק התראה גם לכך שהמציאות האסטרטגית שלנו יכולה להשתנות באחת, למשל גבול שקט יהפוך להיות איזור רועש, ראה למשל את סיני שעומדת בפני עצמה. אותו איזור ספר שנוצר משנה באופן עמוק את מה שמדינת ישראל צריכה להשקיע כעת כדי לשמר את האינטרס הביטחוני שלה. כמה כסף צריך להשקיע שם, כמה כוחות צריך להשקיע שם. אותו דבר המצב ברמת הגולן, מול הגבול הסורי".
צה"ל הצטייד בעשור האחרון בכמות עצומה של סנסורים מגוונים, שמספקים מקורות רבים לתמונה מודיעינית. האם מיציתם את ההצטיידות בסנסורים?
"לעולם לא תמצה את זה. כשאתה מפתח משהו, האויב לומד אותו, מפתח אמצעי הגנה ואתה מפתח את הדבר הבא. באמת, אנחנו מתמודדים מול גורמים מאוד מאוד מתוחכמים גם טכנולוגית. אפילו אם טכנולוגיה היא עדיין היתרון הגדול שלנו".
האם צוואר הבקבוק כיום הוא בהיתוך המידע, שמגיע ממקורות שונים?
"אנחנו משקיעים המון בהיתוך מידע, אבל חייבים לטפל בכל השרשרת".
תחום הסייבר, במה הוא שונה משדה המודיעין הרגיל?
"הוא שונה, כי אם דיברנו על השתנות מהירה, בעולם הטכנולוגי הזה קצב ההשתנות הוא בסדר גודל מואץ עוד יותר ואם אמרנו שעלינו להשתנות כל הזמן ולהיות צעד אחד לפני השינויים, פה העולם הוא בלתי נדלה. אבל כגודל האתגר גם גודל ההזדמנות.
"לא ניתן להיות מנותק מטכנולוגיה אלא אם כן אתה מחליט שאתה חי בטורה בורה, וגם שם אתה צריך טכנולוגיה. מרגע שאתה משתמש בטכנולוגיה היא מהווה יתרון שלך, אך גם נקודת תורפה שלך. אם האויבים שלנו יחליטו שהם לא משתמשים בטכנולוגיה הרווחנו, אבל אם הם מחליטים כן להשתמש כי אין להם ברירה, אז למדינת ישראל יש יתרון מובהק בעולם הטכנולוגי וזה יהיה חטא אם לא ננצל זאת.
"אנחנו ממצים את המימד הזה כי אנחנו מבינים שהוא חדש ומשתדלים לפתח יכולות שיאפשרו להגדיל את היתרון היחסי של ישראל על סביבתה".
מדובר במימד לחימה חדש ממש?
"זה מימד פעולה עם פוטנציאל להשלכות פיזיות בשטח. הכל חי בו, כל מה שאתה מכיר במימדים האחרים יהיה גם כאן - איסוף, הגנה, התקפה, חובתנו המקצועית לפתח יכולות גם בתחומים האלה".
השליטים הערבים לא נטו לייחס חשיבות רבה לציבור. גם המודיעין. מהן המהפיכות הבאות?
"חלק מהכלים שלנו עדיין בשלבי פיתוח, חלקם מבצעיים. על ציבור אתה מקבל מידע לא רק באינטרנט. האינטרנט הוא מאגר אדיר, רק שאתה לא יודע לעולם מה רמת הסמך שלו. כשאתה רואה 300 אלף לייקים להפגנה ברמאללה זה לא אומר שיהיו בה 300 אלף מפגינים. אתה צריך להתיך את זה עם דיסציפלינות אחרות כדי לדעת כמה יהיו באמת".
האם בעידן האינטרנט, האוסינט (המודיעין המבוסס על מקורות גלויים) יכול לספק את רוב המידע?
"יש הטוענים שביו-טיוב אפשר למצוא זהב, אבל מי שאומר שהאוסינט יכול להביא אפילו 95 אחוז מהמודיעין, הוא כנראה לא איש מקצוע. בהחלט ניתן להפיק כיום מהאוסינט הרבה מאוד, אבל לא ניתן לבנות עליו או על שום דיסציפלינה בפני עצמה את חזות הכל. האוסינט במיוחד רחוק מאוד מאוד מזה".
איראן היא אתגר מודיעיני מסדר גודל שלא הכרנו?
"אני נגד דמוניזציה. האויב אינו דמוני, אבל בכל זאת מדובר באתגר עמוק ביותר".
האם אתם מלמדים את המתגייסים למודיעין גם את השפה הפרסית?
"אנחנו מלמדים אותם מספר שפות, כולל השפה הפרסית. תהליך הלימוד אורך כחצי שנה ומתחיל מאפס. אנחנו לא בוחרים בהכרח מתגייסים שיש להם רקע בשפה הפרסית, אלא בוחנים את המועמדים ב'ג'יבריש', ומגלים למי מהם יש פוטנציאל קליטה גבוה לשפות חדשות".
אז אתם מלמדים יותר מאשר ערבית ופרסית?
"כן, אנחנו מלמדים גם שפות 'אקזוטיות' אחרות, אבל אני מעדיף לא לפרט על כך".
הטכנולוגיה ומקורות האיסוף השתנו בצורה דרמטית", אומר קצין המודיעין היוצא של צה"ל, תא"ל אריאל קארו, שסיים את תפקידו בחודש מרץ ויוצא לאזרחות. הוא גם מדבר על השינויים האלה.
"בתפיסת הביטחון הישראלית המודיעין התמקם מאז 1973 בנקודה מאוד ספציפית - התראה על מלחמה. אבל, מונח ההתראה השתנה לחלוטין כיוון שיש התראות מסוגים שונים, כמו התראות על שינויי משטר או שלטון.
"אנחנו צריכים לספק התראה גם לכך שהמציאות האסטרטגית שלנו יכולה להשתנות באחת, למשל גבול שקט יהפוך להיות איזור רועש, ראה למשל את סיני שעומדת בפני עצמה. אותו איזור ספר שנוצר משנה באופן עמוק את מה שמדינת ישראל צריכה להשקיע כעת כדי לשמר את האינטרס הביטחוני שלה. כמה כסף צריך להשקיע שם, כמה כוחות צריך להשקיע שם. אותו דבר המצב ברמת הגולן, מול הגבול הסורי".
צה"ל הצטייד בעשור האחרון בכמות עצומה של סנסורים מגוונים, שמספקים מקורות רבים לתמונה מודיעינית. האם מיציתם את ההצטיידות בסנסורים?
"לעולם לא תמצה את זה. כשאתה מפתח משהו, האויב לומד אותו, מפתח אמצעי הגנה ואתה מפתח את הדבר הבא. באמת, אנחנו מתמודדים מול גורמים מאוד מאוד מתוחכמים גם טכנולוגית. אפילו אם טכנולוגיה היא עדיין היתרון הגדול שלנו".
האם צוואר הבקבוק כיום הוא בהיתוך המידע, שמגיע ממקורות שונים?
"אנחנו משקיעים המון בהיתוך מידע, אבל חייבים לטפל בכל השרשרת".
תחום הסייבר, במה הוא שונה משדה המודיעין הרגיל?
"הוא שונה, כי אם דיברנו על השתנות מהירה, בעולם הטכנולוגי הזה קצב ההשתנות הוא בסדר גודל מואץ עוד יותר ואם אמרנו שעלינו להשתנות כל הזמן ולהיות צעד אחד לפני השינויים, פה העולם הוא בלתי נדלה. אבל כגודל האתגר גם גודל ההזדמנות.
"לא ניתן להיות מנותק מטכנולוגיה אלא אם כן אתה מחליט שאתה חי בטורה בורה, וגם שם אתה צריך טכנולוגיה. מרגע שאתה משתמש בטכנולוגיה היא מהווה יתרון שלך, אך גם נקודת תורפה שלך. אם האויבים שלנו יחליטו שהם לא משתמשים בטכנולוגיה הרווחנו, אבל אם הם מחליטים כן להשתמש כי אין להם ברירה, אז למדינת ישראל יש יתרון מובהק בעולם הטכנולוגי וזה יהיה חטא אם לא ננצל זאת.
"אנחנו ממצים את המימד הזה כי אנחנו מבינים שהוא חדש ומשתדלים לפתח יכולות שיאפשרו להגדיל את היתרון היחסי של ישראל על סביבתה".
מדובר במימד לחימה חדש ממש?
"זה מימד פעולה עם פוטנציאל להשלכות פיזיות בשטח. הכל חי בו, כל מה שאתה מכיר במימדים האחרים יהיה גם כאן - איסוף, הגנה, התקפה, חובתנו המקצועית לפתח יכולות גם בתחומים האלה".
השליטים הערבים לא נטו לייחס חשיבות רבה לציבור. גם המודיעין. מהן המהפיכות הבאות?
"חלק מהכלים שלנו עדיין בשלבי פיתוח, חלקם מבצעיים. על ציבור אתה מקבל מידע לא רק באינטרנט. האינטרנט הוא מאגר אדיר, רק שאתה לא יודע לעולם מה רמת הסמך שלו. כשאתה רואה 300 אלף לייקים להפגנה ברמאללה זה לא אומר שיהיו בה 300 אלף מפגינים. אתה צריך להתיך את זה עם דיסציפלינות אחרות כדי לדעת כמה יהיו באמת".
האם בעידן האינטרנט, האוסינט (המודיעין המבוסס על מקורות גלויים) יכול לספק את רוב המידע?
"יש הטוענים שביו-טיוב אפשר למצוא זהב, אבל מי שאומר שהאוסינט יכול להביא אפילו 95 אחוז מהמודיעין, הוא כנראה לא איש מקצוע. בהחלט ניתן להפיק כיום מהאוסינט הרבה מאוד, אבל לא ניתן לבנות עליו או על שום דיסציפלינה בפני עצמה את חזות הכל. האוסינט במיוחד רחוק מאוד מאוד מזה".
איראן היא אתגר מודיעיני מסדר גודל שלא הכרנו?
"אני נגד דמוניזציה. האויב אינו דמוני, אבל בכל זאת מדובר באתגר עמוק ביותר".
האם אתם מלמדים את המתגייסים למודיעין גם את השפה הפרסית?
"אנחנו מלמדים אותם מספר שפות, כולל השפה הפרסית. תהליך הלימוד אורך כחצי שנה ומתחיל מאפס. אנחנו לא בוחרים בהכרח מתגייסים שיש להם רקע בשפה הפרסית, אלא בוחנים את המועמדים ב'ג'יבריש', ומגלים למי מהם יש פוטנציאל קליטה גבוה לשפות חדשות".
אז אתם מלמדים יותר מאשר ערבית ופרסית?
"כן, אנחנו מלמדים גם שפות 'אקזוטיות' אחרות, אבל אני מעדיף לא לפרט על כך".
