הרע עוד לפנינו
פרשנות של עמיר רפפורט: החדשות הקשות מקרית מלאכי לא צריכות להפתיע. מה הרקע ל"עמוד ענן", וכיצד המבצע יכול להסתיים?
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
דינו של אחמד ג'עברי נגזר עוד לפני השבוע האחרון. במידה רבה, הריגתו אתמול בשעה ארבע אחר הצהריים, מזכירה את החיסול של ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורניה, בפברואר 2008.
החיסול של מורניה, המיוחס לישראל, בא למחוק בזמנו את חרפת התוצאות הלא משוכנעות של צה"ל במלחמת לבנון השנייה, ולהעניש את מורניה על פיגוע החטיפה שהביא ללחימה. מקבילו, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, הוא הסמל שעומד מאחורי חטיפת גלעד שליט. הדרך שבה הסתלק אתמול מן העולם יכולה להקטין את הנזק שנגרם להרתעה הישראלית בעקבות עסקת חילופי השבויים המבזה עם החמאס.
בהתחשב בכך שאחמד ג'עברי יכול היה להבין כי הוא בן מוות, מפתיע אורך החיים הפומבי עד כדי שחצנות שהוא ניהל. ג'עברי לא הסתתר בבונקר כמו שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, עושה כבר למעלה משש שנים. הוא נע ממקום למקום גם אתמול, למרות שבעיתונים הישראלים כבר פורסם בימים האחרונים שצה"ל עשוי לקבל הנחיה מן הדרג המדיני לחסל אותו. הרשלנות של ג'עברי לא מקטינה ולו במעט את ההישג של השב"כ ושל צה"ל, שהצליחו לאתר את המכונית שבה נסע במשך דקות ספורות בלב עזה - ולפגוע בה. בכל מקרה, סופו של ג'עברי היה ידוע פחות או יותר זה מכבר, רק העיתוי היה בסימן שאלה.
ואם מדברים על עיתוי, אי אפשר שלא לחשוב על כך שראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להיות מלאכים כדי לא לחשוב על ההשפעה של מבצע "עמוד ענן" שיצא אתמול לדרך עם החיסול של ג'עברי, על מערכת הבחירות הקרובה. נתניהו וברק אינם מלאכים, אבל על ראשי הדרג הצבאי והשב"כ אפשר לסמוך בוודאות שהשיקולים שלהם ענייניים לגמרי, וגם הם חשבו כי פעולה ברצועת עזה היא בלתי נמנעת.
למעשה, הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, הכריז כי פעולה בוא תבוא במוקדם או מאוחר, כבר לאחר אחד מסבבי הירי הקשים על ישובי דרום הארץ לפני מספר חודשים. מאז הכרזתו, נכנס צה"ל לקדחת של הכנות לקראת מבצע "עמוד ענן" ששם הקוד שלו נחשף אתמול גם לציבור הרחב. בארועי השבועיים האחרונים, שכללו סדרת פיגועים לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה ואף פיצוץ מנהרת תופת שהייתה עלולה להסתיים באסון כבד במיוחד ואולי אף בחטיפה, הקלו על מקבלי ההחלטות להורות: יוצאים לפעולה. כך, כבר ביום חמישי שעבר ערך צה"ל תרגיל גדול לקראת מבצע אפשרי בעזה. לא כל מי שהשתתף בתרגיל העריך כי התרחישים שלו יתממשו בהירות גדולה במיוחד.
ראש הממשלה ושר הביטחון לא היו צריכים אישור קבינט כדי להורות לצה"ל לערוך הכנות קדחתניות לפעולה. כך, כאשר אהוד ברק ערך ביום שלישי בבוקר ביקור באוגדת עזה האווירה כבר הייתה של ערב מבצע גדול. רק מאוחר יותר, בהמשך הבוקר, התכנס פורום התשיעיה כדי לדון במבצע ולשמוע סקירות לקראתו. הדיון בקבינט ארך לא הרבה יותר משעתיים. כמו תמיד, לפני שפעולה מתחילתה, הקונזנזוס בקרב השרים הוא רחב. בזמן שהשרים שמעו סקירות, מזג האוויר הסגרירי של תחילתה שבוע הלך והתבהר, מה שהקל על חיל האוויר להיערך לתקיפות.
בבוקר יום שלישי עוד התפרסמו בעיתונים ציטוטים מתלהמים של שרים הקוראים לפעולה בעזה. זה היה יכול להיות סימן לחמאס בעזה, שהפור לקראת מבצע דווקא לא נפל. ביום שלישי, לאחר דיון הקבינט, נשלח השר בני בגין לדבר בקול ישראל ולהבהיר כי צה"ל גונז את תכניותיו לפעולה. אילו החמאס היה חושד כי מדובר בהונאה לא מתוחכמת במיוחד, אחמד ג'עברי לא היה יוצא אתמול לסיבוב במכוניתו ברחוב עומר אל מוכתר.
מכת פתיחה
צה"ל אף פעם אינו יוצא לשני מבצעים זהים, אבל לעתים יש מאפיינים דומים בין מערכות שונות. את החיסול של אחמד ג'עברי (שהיו לו, כאמור, מניעים בפני עצמו) ניתן להשוות למכה המהממת שהוטלה על החמאס בפרוץ מבצע "עופרת יצוקה", אז נהרגו למעלה מ-200 מאנשי הארגון בהפצצה על מסדר במהלך טקס משטרתי. את המתקפה על אתרי האיחסון והשיגור של רקטות הפאג'ר, שרבות מהן הוטמנו בלב איזורים צפופי אוכלוסיה ברצועת עזה, אפשר להשוות למבצע "משקל סגולי", שטיפל ברקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה בלילה הראשון של מלחמת לבנון השנייה.
כמו ב-2006, כך גם הפעם, המערכה היא במידה רבה על מסכי הטלוויזיה. צה"ל יצא לקרב חמוש לא רק בפצצות "גיי-דאם" מדוייקות אלא גם בסרטי וידאו, המתעדים את הטמנת הפאג'רים, כדי להצדיק את פעולתו. החמאס, מנגד, תיזמן את ירי התגובה שלו בדיוק לשעה שמונה בערב, לפתיחת מהדורות החדשות בטלביזיה. הוא ירה כמות גדולה של רקטות בבת אחת לעבר באר שבע, כדי לנסות להתגבר על סוללות "כיפת ברזל", אבל גם כך רוב הגראדים יורטו, ואלה שנחתו בשטח העיר גרמו נזק מועט. איזה "ברוך" מהווה "כיפת ברזל" מבחינת התכניות של החמאס, ואיזה לא מעודדת המחשבה מה היה מצב הרוח הלאומי היום אילו היו הבוקר דיווחים על כמה הרוגים במטחי הקטיושות הראשונים. הצלחת היירוטים מתסכלת את החמאס, ומפחיתה את המוטביציה שלו להסתכן תחת אש המטוסים, ולהמשיך לשגר את הרקטות.
כל זה לא אומר שהרע מכל כבר מאחורינו ושמבצע "עמוד ענן" עומד להיות פיקניק. יש סיכוי סביר שאחד הארגונים ברצועת עזה ישגר רקטה ארוכת טווח כלשהי לעבר תל אביב או ישוב אחר במרכז הארץ, לראשונה מאז מלחמתה מפרץ ב-1991. סיכוי לא קטן קיים גם שהחמאס יארגן תגובה לא צפויה כמו פיגוע הרחק מגבול הרצועה, ועוד לא דיברנו על האפשרות שהחיזבאללה או ארגונים גי'האדיסטים ינסו להבעיר את הגבול בסיני או בצפון הארץ.
החמאס ניצל בשנים האחרונות את הכאוס בסיני ואת התפרקות הצבא הלובי כדי לאגור ברצועת עזה נשק מתקדם רב, מסוגים שונים, כולל נשק נגד מטוסים וטילי חוף-ים, ואולי אפילו כלי טיס בלתי מאוישים. הוא עלול להחליט שזה הזמן להשתמש בהם.
סכנת הנשק מתבטלת כאין וכאפס לעומת האיום בעל המשמעות האסטרטגית, שבעקבות הפעולה ממשל האחים המוסלמים במצרים ינקוט בצעד דרמטי, שיביא לפגיעה ממשית בהסכם השלום עם ישראל. על הממשל המצרי מופעל לחץ כבד מצד ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, שלא להעיז לעשות זאת. מצד שני, ראשי החמאס לוחצים על המצרים להגיב, ובמקביל כבר החלו לגשש במצרים לגבי האפשרות שהמשטר יתווך להפסקת אש. מפתיע? הרמטכ"ל לשעבר וסגן ראש הממשלה, משה יעלון, אמר גם בימים האחרונים כי חיסול אישיות כמו אחמד ג'עברי, גורמת לראשי החמאס לחשוש לחייהם, ולהפחית בצורה ניכרת את הנכונות שלהם לצאת לקרב.
תמרון מהיר וקטלני
ומה מבחינת צה"ל? הרבה ממה שיתרחש בימים הקרובים תלוי בתגובת החמאס. אם יתקפל ויניף דגל לבן מיידי (סיכוי קלוש), עלול הדבר לשמוט את הקרקע מתחת לשלבים הבאים במבצע "עמוד ענן". רוב ההערכות דיברו אתמול על כך שצה"ל ייצא למהלך קרקעי מהיר וקלטני, לאחר שלב הריכוך האווירי. במקרה כזה, ניתן להעריך, כי משך המבצע יהיה לפחות שבוע, אבל לא בהכרח הרבה יותר, כדי לא לשקוע בבוץ העזתי, תרתי משמע. צה"ל עשוי להשתמש בכלי תמרון כבדים לצד אש מדויקת. כל מבצע טומן בחובו סיכון ללא מעט נפגעים. בפעולה במקום צפוף כמו רצועת עזה יש גם סיכון עצום לנפגעים בקרב האוכלוסיה המקומית. לכן, אם צה"ל ייצא למהלך קרקעי, יהיו לא מעט קצינים וחיילים שיזדקקו לשירותי עורכי דין במהלך השנים הבאות, תחת לחץ של ביקורת בינלאומית על התנהלות הקרבות (דו"ח גולדסון בעקבות "עופרת יצוקה"- מישהו זוכר?).
ואיך ייגמר "עמוד ענן"? מה שלא יהיה, היתרון הטכנולוגי, האיכותי והכמותי של צה"ל יבוא לידי ביטוי במהלך הימים הקרובים. עם כל השחצנות של החמאס בתקופה האחרונה, אנשיו יקבלו תזכורת על עומק הפערים בין הצדדים. השאלה היא האם הדרג המדיני יידע להפעיל את צה"ל, להציב לו יעדים נכונים ועקביים, ולצאת בעיתוי המושלם מן המבצע? בכך אנחנו בדרך כלל לא מצטיינים.
דינו של אחמד ג'עברי נגזר עוד לפני השבוע האחרון. במידה רבה, הריגתו אתמול בשעה ארבע אחר הצהריים, מזכירה את החיסול של ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורניה, בפברואר 2008.
החיסול של מורניה, המיוחס לישראל, בא למחוק בזמנו את חרפת התוצאות הלא משוכנעות של צה"ל במלחמת לבנון השנייה, ולהעניש את מורניה על פיגוע החטיפה שהביא ללחימה. מקבילו, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, הוא הסמל שעומד מאחורי חטיפת גלעד שליט. הדרך שבה הסתלק אתמול מן העולם יכולה להקטין את הנזק שנגרם להרתעה הישראלית בעקבות עסקת חילופי השבויים המבזה עם החמאס.
בהתחשב בכך שאחמד ג'עברי יכול היה להבין כי הוא בן מוות, מפתיע אורך החיים הפומבי עד כדי שחצנות שהוא ניהל. ג'עברי לא הסתתר בבונקר כמו שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, עושה כבר למעלה משש שנים. הוא נע ממקום למקום גם אתמול, למרות שבעיתונים הישראלים כבר פורסם בימים האחרונים שצה"ל עשוי לקבל הנחיה מן הדרג המדיני לחסל אותו. הרשלנות של ג'עברי לא מקטינה ולו במעט את ההישג של השב"כ ושל צה"ל, שהצליחו לאתר את המכונית שבה נסע במשך דקות ספורות בלב עזה - ולפגוע בה. בכל מקרה, סופו של ג'עברי היה ידוע פחות או יותר זה מכבר, רק העיתוי היה בסימן שאלה.
ואם מדברים על עיתוי, אי אפשר שלא לחשוב על כך שראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להיות מלאכים כדי לא לחשוב על ההשפעה של מבצע "עמוד ענן" שיצא אתמול לדרך עם החיסול של ג'עברי, על מערכת הבחירות הקרובה. נתניהו וברק אינם מלאכים, אבל על ראשי הדרג הצבאי והשב"כ אפשר לסמוך בוודאות שהשיקולים שלהם ענייניים לגמרי, וגם הם חשבו כי פעולה ברצועת עזה היא בלתי נמנעת.
למעשה, הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, הכריז כי פעולה בוא תבוא במוקדם או מאוחר, כבר לאחר אחד מסבבי הירי הקשים על ישובי דרום הארץ לפני מספר חודשים. מאז הכרזתו, נכנס צה"ל לקדחת של הכנות לקראת מבצע "עמוד ענן" ששם הקוד שלו נחשף אתמול גם לציבור הרחב. בארועי השבועיים האחרונים, שכללו סדרת פיגועים לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה ואף פיצוץ מנהרת תופת שהייתה עלולה להסתיים באסון כבד במיוחד ואולי אף בחטיפה, הקלו על מקבלי ההחלטות להורות: יוצאים לפעולה. כך, כבר ביום חמישי שעבר ערך צה"ל תרגיל גדול לקראת מבצע אפשרי בעזה. לא כל מי שהשתתף בתרגיל העריך כי התרחישים שלו יתממשו בהירות גדולה במיוחד.
ראש הממשלה ושר הביטחון לא היו צריכים אישור קבינט כדי להורות לצה"ל לערוך הכנות קדחתניות לפעולה. כך, כאשר אהוד ברק ערך ביום שלישי בבוקר ביקור באוגדת עזה האווירה כבר הייתה של ערב מבצע גדול. רק מאוחר יותר, בהמשך הבוקר, התכנס פורום התשיעיה כדי לדון במבצע ולשמוע סקירות לקראתו. הדיון בקבינט ארך לא הרבה יותר משעתיים. כמו תמיד, לפני שפעולה מתחילתה, הקונזנזוס בקרב השרים הוא רחב. בזמן שהשרים שמעו סקירות, מזג האוויר הסגרירי של תחילתה שבוע הלך והתבהר, מה שהקל על חיל האוויר להיערך לתקיפות.
בבוקר יום שלישי עוד התפרסמו בעיתונים ציטוטים מתלהמים של שרים הקוראים לפעולה בעזה. זה היה יכול להיות סימן לחמאס בעזה, שהפור לקראת מבצע דווקא לא נפל. ביום שלישי, לאחר דיון הקבינט, נשלח השר בני בגין לדבר בקול ישראל ולהבהיר כי צה"ל גונז את תכניותיו לפעולה. אילו החמאס היה חושד כי מדובר בהונאה לא מתוחכמת במיוחד, אחמד ג'עברי לא היה יוצא אתמול לסיבוב במכוניתו ברחוב עומר אל מוכתר.
מכת פתיחה
צה"ל אף פעם אינו יוצא לשני מבצעים זהים, אבל לעתים יש מאפיינים דומים בין מערכות שונות. את החיסול של אחמד ג'עברי (שהיו לו, כאמור, מניעים בפני עצמו) ניתן להשוות למכה המהממת שהוטלה על החמאס בפרוץ מבצע "עופרת יצוקה", אז נהרגו למעלה מ-200 מאנשי הארגון בהפצצה על מסדר במהלך טקס משטרתי. את המתקפה על אתרי האיחסון והשיגור של רקטות הפאג'ר, שרבות מהן הוטמנו בלב איזורים צפופי אוכלוסיה ברצועת עזה, אפשר להשוות למבצע "משקל סגולי", שטיפל ברקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה בלילה הראשון של מלחמת לבנון השנייה.
כמו ב-2006, כך גם הפעם, המערכה היא במידה רבה על מסכי הטלוויזיה. צה"ל יצא לקרב חמוש לא רק בפצצות "גיי-דאם" מדוייקות אלא גם בסרטי וידאו, המתעדים את הטמנת הפאג'רים, כדי להצדיק את פעולתו. החמאס, מנגד, תיזמן את ירי התגובה שלו בדיוק לשעה שמונה בערב, לפתיחת מהדורות החדשות בטלביזיה. הוא ירה כמות גדולה של רקטות בבת אחת לעבר באר שבע, כדי לנסות להתגבר על סוללות "כיפת ברזל", אבל גם כך רוב הגראדים יורטו, ואלה שנחתו בשטח העיר גרמו נזק מועט. איזה "ברוך" מהווה "כיפת ברזל" מבחינת התכניות של החמאס, ואיזה לא מעודדת המחשבה מה היה מצב הרוח הלאומי היום אילו היו הבוקר דיווחים על כמה הרוגים במטחי הקטיושות הראשונים. הצלחת היירוטים מתסכלת את החמאס, ומפחיתה את המוטביציה שלו להסתכן תחת אש המטוסים, ולהמשיך לשגר את הרקטות.
כל זה לא אומר שהרע מכל כבר מאחורינו ושמבצע "עמוד ענן" עומד להיות פיקניק. יש סיכוי סביר שאחד הארגונים ברצועת עזה ישגר רקטה ארוכת טווח כלשהי לעבר תל אביב או ישוב אחר במרכז הארץ, לראשונה מאז מלחמתה מפרץ ב-1991. סיכוי לא קטן קיים גם שהחמאס יארגן תגובה לא צפויה כמו פיגוע הרחק מגבול הרצועה, ועוד לא דיברנו על האפשרות שהחיזבאללה או ארגונים גי'האדיסטים ינסו להבעיר את הגבול בסיני או בצפון הארץ.
החמאס ניצל בשנים האחרונות את הכאוס בסיני ואת התפרקות הצבא הלובי כדי לאגור ברצועת עזה נשק מתקדם רב, מסוגים שונים, כולל נשק נגד מטוסים וטילי חוף-ים, ואולי אפילו כלי טיס בלתי מאוישים. הוא עלול להחליט שזה הזמן להשתמש בהם.
סכנת הנשק מתבטלת כאין וכאפס לעומת האיום בעל המשמעות האסטרטגית, שבעקבות הפעולה ממשל האחים המוסלמים במצרים ינקוט בצעד דרמטי, שיביא לפגיעה ממשית בהסכם השלום עם ישראל. על הממשל המצרי מופעל לחץ כבד מצד ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, שלא להעיז לעשות זאת. מצד שני, ראשי החמאס לוחצים על המצרים להגיב, ובמקביל כבר החלו לגשש במצרים לגבי האפשרות שהמשטר יתווך להפסקת אש. מפתיע? הרמטכ"ל לשעבר וסגן ראש הממשלה, משה יעלון, אמר גם בימים האחרונים כי חיסול אישיות כמו אחמד ג'עברי, גורמת לראשי החמאס לחשוש לחייהם, ולהפחית בצורה ניכרת את הנכונות שלהם לצאת לקרב.
תמרון מהיר וקטלני
ומה מבחינת צה"ל? הרבה ממה שיתרחש בימים הקרובים תלוי בתגובת החמאס. אם יתקפל ויניף דגל לבן מיידי (סיכוי קלוש), עלול הדבר לשמוט את הקרקע מתחת לשלבים הבאים במבצע "עמוד ענן". רוב ההערכות דיברו אתמול על כך שצה"ל ייצא למהלך קרקעי מהיר וקלטני, לאחר שלב הריכוך האווירי. במקרה כזה, ניתן להעריך, כי משך המבצע יהיה לפחות שבוע, אבל לא בהכרח הרבה יותר, כדי לא לשקוע בבוץ העזתי, תרתי משמע. צה"ל עשוי להשתמש בכלי תמרון כבדים לצד אש מדויקת. כל מבצע טומן בחובו סיכון ללא מעט נפגעים. בפעולה במקום צפוף כמו רצועת עזה יש גם סיכון עצום לנפגעים בקרב האוכלוסיה המקומית. לכן, אם צה"ל ייצא למהלך קרקעי, יהיו לא מעט קצינים וחיילים שיזדקקו לשירותי עורכי דין במהלך השנים הבאות, תחת לחץ של ביקורת בינלאומית על התנהלות הקרבות (דו"ח גולדסון בעקבות "עופרת יצוקה"- מישהו זוכר?).
ואיך ייגמר "עמוד ענן"? מה שלא יהיה, היתרון הטכנולוגי, האיכותי והכמותי של צה"ל יבוא לידי ביטוי במהלך הימים הקרובים. עם כל השחצנות של החמאס בתקופה האחרונה, אנשיו יקבלו תזכורת על עומק הפערים בין הצדדים. השאלה היא האם הדרג המדיני יידע להפעיל את צה"ל, להציב לו יעדים נכונים ועקביים, ולצאת בעיתוי המושלם מן המבצע? בכך אנחנו בדרך כלל לא מצטיינים.
