בדרך למבצע קרקעי?
מה אפשרות הפעולה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
טנק מרבה 4. בדרך לעזה?
כמעט ארבע שנים אחרי "עופרת יצוקה" מדהים היה להיווכח לפני כחודש, שצה"ל נשלח למבצע בתחילת שנת 2009 ללא יעדים מוגדרים מראש. בעלי התפקידים אז, הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, שר הביטחון, אהוד ברק, שרת החוץ, ציפי ליבני, אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, ומפקד חיל האוויר, עידו נחושתן, חשפו בכנס מרתק, בזה אחרי זה, מה התרחש מאחורי הקלעים. שורה תחתונה: המבצע יצא אז לדרך מבלי שיעידיו הוגדרו מראש.
בסופו של דבר, נמשך המבצע 22 ימים, לפחות שבוע יותר מהזמן שנדרש להשגת היעדים שהושגו (הרתעה שנמכה זמן רב יחסית, מול הגורמים שביצעו ירי מרצועת עזה, ובראשם החמאס). למרות הזמן הממושך של המבצע, צה"ל לא קיבל אור ירוק ללכת עד הסוף, ולהביא לריסוק שלטון החמאס ברצועה.
אילו מבצע "עופרת יצוקה" היה נחשב כישלון כמו מלחמת לבנון השנייה, והייתה מוקמת בעקבותיו ועדת חקירה, היא הייתה מבקרת את תהליך קבלת ההחלטות לפחות כמו הפרק הרלוונטי בדו"ח ועדת וינוגרד. ומה הפעם? האם צה"ל יצא לפעולה שהחלה בחסיולו של אחמד ג'עברי, כאשר היעדים מוגדרים מראש? ימים יגידו. בינתיים,אפשר לבחון את היתרונות ואת החסרונות של האפשרויות השונות שעומדות בפני צה"ל.
אפשרות 1: פעולה כירורגית אך ורק מהאוויר
תרחיש: צה"ל ימשיך בתקיפות ממושכות כנגד יעדים ברצועת עזה, למשך ימים, ויימנע באופן מוחלט מפעולה קרקעית
יתרונות: בפעולה אווירית הסיכון לכוחות צה"ל הוא מיניאמלי. לצה"ל יכולת לפגוע בצורה כירורגית במרות נקודתיות, כפי שהוכח בחיסול של אחמד ג'עברי.
חסרונות: לאחר זמן מסוים "בנק המטרות של צה"ל ימצה את עצמו". פעולה אווירית בלבד לא תביא ככלה נראה לתחינה מצד החמאס להפסקת אז. מספר המפגעים מקרב האזרחים בעזה עלול הליות גבוה, בשלב מסוים יגבר הלחץ על ישראל להביא להפסקת התקיות.
סבירות: נמוכה.
אפשרות 2: פעולה אווירית קצרה תהיה מלווה במהלך קרקי מהיר וקטלני
יתרונות: המהלך עשוי להפעיל לחץ יעיל ומהיר על החמאס להביא להפסק אש. הסיכון להסתבכות קרקעית ולאבידות הוא נמוך יחסת.
חסרונות: כל מהלך קרקעי כרוך בסיכון לאבידות - הן בקרב חיילי צה"ל והן בקרב אזרחים חפים מפשע. האפשרות שמצרים תנקוט צעדים כנגד ישראל עד כדי סכנה להסם השלום, גבוהה.
סבירות: גבוהה
אפשרות שלישית: מבצע קרקעי בן מספר שבועות
תרחיש: צה"ל ייכנס למבצע בן מספר שבועות, וייצא באופן חדד צדדי לאחר פגיעה משמעותית בחמאס ובארגוני הטרור הנוספים.
יתרונות: מהלך בן מספר שבועות יאפשר לטפל בצורה מעמיקה בתשתית הטרור ברצועת עזה.
חסרונות: סיכון גבוה לנפגעים וללחץ בינלאומי כבד על ידשראל עקב נפגעים חפים מפשע. חשש ממשי לפגיעה בהסכם השלום עם מצרים.
סבירות: נמוכה
אפשרות 4: מהלך בן חודשים, ריסוק שלטונותה חמאס, השתלטות על ציר פילדלפי, וסלילת הדרך לשובה של הרשות הפלשתינית לרצועת עזה.
יתרונות: זה הפיתרון האולטימטיבי למשך שנים, שישקם את ההרתעה וימנע ירי לעבר דרום הארץ. גם ערב כניסת כוחות צה"ל לערים ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן" ב-2002 היה חשש כבד מכניסה ללב הערים ולקסבות ,א בל במרחק הזמן המבצע נחשב הצלחה גולה.
חסרונות: פוטנצאיל עצום להסתבכות ולנפגעים, בשלב הסטטי של שהיית כוחות צה"ל בערי רצועת עזה. לחץ בינלאומי כבד להפסקת המבצע, ונזק בלתי הפיך להסכם השלום עם מצרים.
סבירת נמוכה.
אז מה יורה הדרג המדיני לצה"ל? ככל הנראה, יאפשר "מבצע מהיר וקטלני", אבל צריך לזכור כי בזירה יש יותר מצד אחד, וההתפתחויות בשבוע הקרוב תלויות במידה רבה גם במהלכי החמאס.
כמעט ארבע שנים אחרי "עופרת יצוקה" מדהים היה להיווכח לפני כחודש, שצה"ל נשלח למבצע בתחילת שנת 2009 ללא יעדים מוגדרים מראש. בעלי התפקידים אז, הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, שר הביטחון, אהוד ברק, שרת החוץ, ציפי ליבני, אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, ומפקד חיל האוויר, עידו נחושתן, חשפו בכנס מרתק, בזה אחרי זה, מה התרחש מאחורי הקלעים. שורה תחתונה: המבצע יצא אז לדרך מבלי שיעידיו הוגדרו מראש.
בסופו של דבר, נמשך המבצע 22 ימים, לפחות שבוע יותר מהזמן שנדרש להשגת היעדים שהושגו (הרתעה שנמכה זמן רב יחסית, מול הגורמים שביצעו ירי מרצועת עזה, ובראשם החמאס). למרות הזמן הממושך של המבצע, צה"ל לא קיבל אור ירוק ללכת עד הסוף, ולהביא לריסוק שלטון החמאס ברצועה.
אילו מבצע "עופרת יצוקה" היה נחשב כישלון כמו מלחמת לבנון השנייה, והייתה מוקמת בעקבותיו ועדת חקירה, היא הייתה מבקרת את תהליך קבלת ההחלטות לפחות כמו הפרק הרלוונטי בדו"ח ועדת וינוגרד. ומה הפעם? האם צה"ל יצא לפעולה שהחלה בחסיולו של אחמד ג'עברי, כאשר היעדים מוגדרים מראש? ימים יגידו. בינתיים,אפשר לבחון את היתרונות ואת החסרונות של האפשרויות השונות שעומדות בפני צה"ל.
אפשרות 1: פעולה כירורגית אך ורק מהאוויר
תרחיש: צה"ל ימשיך בתקיפות ממושכות כנגד יעדים ברצועת עזה, למשך ימים, ויימנע באופן מוחלט מפעולה קרקעית
יתרונות: בפעולה אווירית הסיכון לכוחות צה"ל הוא מיניאמלי. לצה"ל יכולת לפגוע בצורה כירורגית במרות נקודתיות, כפי שהוכח בחיסול של אחמד ג'עברי.
חסרונות: לאחר זמן מסוים "בנק המטרות של צה"ל ימצה את עצמו". פעולה אווירית בלבד לא תביא ככלה נראה לתחינה מצד החמאס להפסקת אז. מספר המפגעים מקרב האזרחים בעזה עלול הליות גבוה, בשלב מסוים יגבר הלחץ על ישראל להביא להפסקת התקיות.
סבירות: נמוכה.
אפשרות 2: פעולה אווירית קצרה תהיה מלווה במהלך קרקי מהיר וקטלני
יתרונות: המהלך עשוי להפעיל לחץ יעיל ומהיר על החמאס להביא להפסק אש. הסיכון להסתבכות קרקעית ולאבידות הוא נמוך יחסת.
חסרונות: כל מהלך קרקעי כרוך בסיכון לאבידות - הן בקרב חיילי צה"ל והן בקרב אזרחים חפים מפשע. האפשרות שמצרים תנקוט צעדים כנגד ישראל עד כדי סכנה להסם השלום, גבוהה.
סבירות: גבוהה
אפשרות שלישית: מבצע קרקעי בן מספר שבועות
תרחיש: צה"ל ייכנס למבצע בן מספר שבועות, וייצא באופן חדד צדדי לאחר פגיעה משמעותית בחמאס ובארגוני הטרור הנוספים.
יתרונות: מהלך בן מספר שבועות יאפשר לטפל בצורה מעמיקה בתשתית הטרור ברצועת עזה.
חסרונות: סיכון גבוה לנפגעים וללחץ בינלאומי כבד על ידשראל עקב נפגעים חפים מפשע. חשש ממשי לפגיעה בהסכם השלום עם מצרים.
סבירות: נמוכה
אפשרות 4: מהלך בן חודשים, ריסוק שלטונותה חמאס, השתלטות על ציר פילדלפי, וסלילת הדרך לשובה של הרשות הפלשתינית לרצועת עזה.
יתרונות: זה הפיתרון האולטימטיבי למשך שנים, שישקם את ההרתעה וימנע ירי לעבר דרום הארץ. גם ערב כניסת כוחות צה"ל לערים ביהודה ושומרון במבצע "חומת מגן" ב-2002 היה חשש כבד מכניסה ללב הערים ולקסבות ,א בל במרחק הזמן המבצע נחשב הצלחה גולה.
חסרונות: פוטנצאיל עצום להסתבכות ולנפגעים, בשלב הסטטי של שהיית כוחות צה"ל בערי רצועת עזה. לחץ בינלאומי כבד להפסקת המבצע, ונזק בלתי הפיך להסכם השלום עם מצרים.
סבירת נמוכה.
אז מה יורה הדרג המדיני לצה"ל? ככל הנראה, יאפשר "מבצע מהיר וקטלני", אבל צריך לזכור כי בזירה יש יותר מצד אחד, וההתפתחויות בשבוע הקרוב תלויות במידה רבה גם במהלכי החמאס.
