"טילים ייפלו על תל אביב"
דברים שיקרו בשנת תשע"ג, או שלא: ארה"ב תתקוף באיראן, חייל צה"ל ייחטף, אסד יפנה את הבמה, והתעש, בשעה טובה, תופרט. אלה חלק מהדברים שיקרו בשנת הביטחון הבאה עלינו לטובה (או לרעה). תחזית ביטחונית שנתית בטור השבועי של עמיר רפפורט, בכל יום חמישי ב-14
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, ובכל זאת קשה להתאפק. עם תחילתה של שנת תשע"ג, להלן תחזית ביטחונית עדכנית, לגבי כמה מההתפתחויות החשובות שעומדות על הפרק בשנה הקרובה, שמכונה על ידי הרמטכ"ל "שנת הכרעה".
"ישראל תתקוף באיראן": סבירות נמוכה. כלב נובח אינו נושך, ובפעמים קודמות שבהם ישראל תקפה כורים גרעינים של מדינות עויינות, בעיראק ובסוריה (לפי פרסומים זרים, כמובן), היא לא איימה אלא ביצעה. זה לא המקרה, כשמדובר באיראן. כנראה שלא סתם ראש המוסד מאיר דגן לשעבר מוצא לנכון להתריע כנגד יעילותה של תקיפה ישראלית עצמאית והשלכותיה - גם זמן רב אחרי שסיים את התפקיד.
"ארה"ב תתקוף באיראן": סבירות בינונית עד גבוהה. איך שלא בוחנים את מאזן האפשרויות, זו האופציה הסבירה ביותר. לארצות הברית אינטרסים משלה למנוע גרעין איראני (ולא רק מחוייבות לישראל), אבל מצד שני, בהנחה שברק אובמה, זוכה פרס נובל לשלום, ייבחר לקדנציה שנייה קיימת גם אפשרות שאיראן לא תותקף כלל. קבלו תרחיש סביר נוסף: בחודש מרס, אחרי שהאיראנים יעשירו 250 ק"ג אורניום לרמה של 20 אחוז, הם יודיעו על עצירת תכנית הגרעין שלהם, ויוציאו בכך את העוקץ מתקיפה נגדם ואף מהמשך הסנקציות. את שאר הדרך (הקצרה) עד לפצצה יעשו בהסתר, הרחק מעיני הפקחים של סבא"א.
"תהיה מלחמה עם חיזבאללה": סבירות בינונית. לישראל וגם לחיזבאללה אין אינטרס לצאת לסיבוב לחימה נוסף בשנה הקרובה, אבל האוויר מלא באדי דלק, ומלחמה יכולה להתלקח גם בשל התפתחויות בסוריה או באיראן, או בשל החלטה ישראלית למנוע בכל מחיר העברת נשק אסטרטגי מסוריה המתפוררת ללבנון של נסראללה.
"יהיה סיבוב לחימה נוסף עם הארגונים בעזה וישוגרו רקטות לישובי הדרום": סבירות גבוהה. השאלה היא רק באיזה היקף.
"חייל צה"ל ייחטף": סבירות בינונית. כל ארגון פלשתיני הבין מפרשת גלעד שליט שהחטיפה, בשורה התחתונה, משתלמת. צה"ל יצא בקמפיין שמזהיר את החיילים מפני נסיונות החטיפה הבאים, אבל ספק הוא יעזור למנוע את החטיפה הבאה.
"בשאר אסד ייפול": סבירות גבוהה. באמת קשה לראות איך המנהיג הסורי שורד את השנה הקרובה בשלטון. סיכוי סביר שימצא מקלט אצל פטרוניו ברוסיה. השאלה הגדולה היא מי ישלוט בסוריה אחרי לכתו. כנראה, שאלה לא יהיו האחים המוסלמים (סוריה היא מדינה הרבה יותר חילונית מאשר מצרים), אבל אל-קעידה ואיראן כבר נערכים מצידם כדי לסדר את העניינים, בדרכם.
"הסכם השלום עם מצרים יבוטל": סבירות נמוכה. לאחים המוסלמים אין אינטרס להכריז בשלב הזה על ביטול ההסכם ולהיכנס לעימות חזיתי עם ארצות הברית, אך הם ימשיכו לנגוס בסעיפיו. למרות זאת, צה"ל צריך להתייחס כבר במידה רבה להסכם, כאילו הוא אינו קיים, מבחינת בניין הכוח לטווח של חמש שנים קדימה.
"צה"ל ייצא לדרך חדשה עם תכנית רב שנתית 'עוז'": סבירות נמוכה. תכנית בשם "עוז" אמנם אושרה במטה הכללי לחומש שבין השנים 2013-2017 (עיקריה נחשפו בשבועות קודמים בטור זה), אבל ספק אם התכנית תתוקצב, שכן תקציב המדינה ל-2013 לא יאושר, והכנסת, ככל הנראה, תתפזר לבחירות בחצי הראשון של השנה. בכל מקרה, תכנית "עוז" איננה מהפכנית, אלא מהווה המשך למצב הקיים, פחות או יותר.
"היחסים עם טורקיה ישתקמו": סבירות נמוכה. מדובר באינטרס אמיתי של שני הצדדים, אבל הדם שנשפך (פשוטו כמשמעו) ופערים אידאולוגים ימנעו חידוש הברית בין הארצות, גם אם גובה הלהבות ינמך במקצת. חוץ מזה, באנקרה ממילא יודעים שהדרך לוושינגטון בעידן אובמה אינה עוברת בירושלים, כמו פעם.
"המוני חרדים יתגייסו לצה"ל": סבירות נמוכה. למרות ביטול חוק טל, צה"ל לא יוכל (והוא גם לא רוצה) לגייס בכפייה עשרות אלפי אברכים. מה כן? מסלולי שירות החרדים (שח"ר) והנח"ל החרדי יגדלו פה ושם. זה הכל.
"יהיו התנקשות בבכיר ישראלי או פיגועים נגד יעדים ישראליים בחו"ל": סבירות גבוהה. כל עוד פיצוצים מסתוריים מתרחשים על אדמת איראן, האיראנים ובני בריתם ימשיכו לחפש נקמה, כמו בפיגוע בבורגוס.
"יפורסם מכרז להפרטת תעש": סבירות בינונית. מצד אחד, הפעם הכוונה לפרסם מכרז להפרטת תעש עד לחודש פברואר נראית רצינית, ויש הבנה עקרונית בין האוצר, משרד הביטחון, ההנהלה והעובדים. מצד שני, כל כך הרבה פעמים היינו ב"סרט" של "אוטוטו מכרז", כך שגם שעת הכושר הנוכחית להפרטת התעש יכולה להתמסמס.
"טילים ייפלו על תל אביב": סבירות בינונית. בין אם בגלל חזית באיראן, מול סוריה, חיזבאללה או הארגונים בעזה- טילים בהחלט יכולים ליפול בשנה הקרובה בתל אביב, לראשונה מאז מלחמת המפרץ ב-1991.
"גדי אייזנקוט ימונה לסגן רמטכ"ל": סבירות בינונית. מדובר במינוי שנראה הכי טבעי, וכבר מתעכב כמה חודשים, אבל ספק גדול אם שר הביטחון יאשר אותו לאור המעורבות המיוחסת לאייזנקוט בפרשת מסמך הרפז. אם לא אייזנקוט, המועמד הבא בעל סיכויים גבוהים להיות סגן רמטכ"ל הוא אלוף אבי מזרחי. אם לא ייבחר, האלוף מזרחי יכול למצא את עצמו כראש חטיבת היבשה באלביט מערכות, במקום בצלאל (בוצי) מכליס, שיתמנה בחודש מרס למנכ"ל.
ומי יהיה הרמטכ"ל הבא, אחרי גנץ (ולא לפני שנת תשע"ד)? לסגן הרמטכ"ל הבא, מי שלא ימונה, סיכויים גבוהים, אבל אין לפסול גם את סיכוייו של הסגן הנוכחי, אלוף יאיר נוה, ושל אלוף פיקוד הצפון הנוכחי, יאיר גולן, וגם: האלוף (מיל') יואב גלנט. אל תתפלאו אם הוא עוד יחזור לצבא (אם אהוד ברק יישאר שר ביטחון גם אחרי הבחירות הבאות).
שתהיה שנת ביטחון!
הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, ובכל זאת קשה להתאפק. עם תחילתה של שנת תשע"ג, להלן תחזית ביטחונית עדכנית, לגבי כמה מההתפתחויות החשובות שעומדות על הפרק בשנה הקרובה, שמכונה על ידי הרמטכ"ל "שנת הכרעה".
"ישראל תתקוף באיראן": סבירות נמוכה. כלב נובח אינו נושך, ובפעמים קודמות שבהם ישראל תקפה כורים גרעינים של מדינות עויינות, בעיראק ובסוריה (לפי פרסומים זרים, כמובן), היא לא איימה אלא ביצעה. זה לא המקרה, כשמדובר באיראן. כנראה שלא סתם ראש המוסד מאיר דגן לשעבר מוצא לנכון להתריע כנגד יעילותה של תקיפה ישראלית עצמאית והשלכותיה - גם זמן רב אחרי שסיים את התפקיד.
"ארה"ב תתקוף באיראן": סבירות בינונית עד גבוהה. איך שלא בוחנים את מאזן האפשרויות, זו האופציה הסבירה ביותר. לארצות הברית אינטרסים משלה למנוע גרעין איראני (ולא רק מחוייבות לישראל), אבל מצד שני, בהנחה שברק אובמה, זוכה פרס נובל לשלום, ייבחר לקדנציה שנייה קיימת גם אפשרות שאיראן לא תותקף כלל. קבלו תרחיש סביר נוסף: בחודש מרס, אחרי שהאיראנים יעשירו 250 ק"ג אורניום לרמה של 20 אחוז, הם יודיעו על עצירת תכנית הגרעין שלהם, ויוציאו בכך את העוקץ מתקיפה נגדם ואף מהמשך הסנקציות. את שאר הדרך (הקצרה) עד לפצצה יעשו בהסתר, הרחק מעיני הפקחים של סבא"א.
"תהיה מלחמה עם חיזבאללה": סבירות בינונית. לישראל וגם לחיזבאללה אין אינטרס לצאת לסיבוב לחימה נוסף בשנה הקרובה, אבל האוויר מלא באדי דלק, ומלחמה יכולה להתלקח גם בשל התפתחויות בסוריה או באיראן, או בשל החלטה ישראלית למנוע בכל מחיר העברת נשק אסטרטגי מסוריה המתפוררת ללבנון של נסראללה.
"יהיה סיבוב לחימה נוסף עם הארגונים בעזה וישוגרו רקטות לישובי הדרום": סבירות גבוהה. השאלה היא רק באיזה היקף.
"חייל צה"ל ייחטף": סבירות בינונית. כל ארגון פלשתיני הבין מפרשת גלעד שליט שהחטיפה, בשורה התחתונה, משתלמת. צה"ל יצא בקמפיין שמזהיר את החיילים מפני נסיונות החטיפה הבאים, אבל ספק הוא יעזור למנוע את החטיפה הבאה.
"בשאר אסד ייפול": סבירות גבוהה. באמת קשה לראות איך המנהיג הסורי שורד את השנה הקרובה בשלטון. סיכוי סביר שימצא מקלט אצל פטרוניו ברוסיה. השאלה הגדולה היא מי ישלוט בסוריה אחרי לכתו. כנראה, שאלה לא יהיו האחים המוסלמים (סוריה היא מדינה הרבה יותר חילונית מאשר מצרים), אבל אל-קעידה ואיראן כבר נערכים מצידם כדי לסדר את העניינים, בדרכם.
"הסכם השלום עם מצרים יבוטל": סבירות נמוכה. לאחים המוסלמים אין אינטרס להכריז בשלב הזה על ביטול ההסכם ולהיכנס לעימות חזיתי עם ארצות הברית, אך הם ימשיכו לנגוס בסעיפיו. למרות זאת, צה"ל צריך להתייחס כבר במידה רבה להסכם, כאילו הוא אינו קיים, מבחינת בניין הכוח לטווח של חמש שנים קדימה.
"צה"ל ייצא לדרך חדשה עם תכנית רב שנתית 'עוז'": סבירות נמוכה. תכנית בשם "עוז" אמנם אושרה במטה הכללי לחומש שבין השנים 2013-2017 (עיקריה נחשפו בשבועות קודמים בטור זה), אבל ספק אם התכנית תתוקצב, שכן תקציב המדינה ל-2013 לא יאושר, והכנסת, ככל הנראה, תתפזר לבחירות בחצי הראשון של השנה. בכל מקרה, תכנית "עוז" איננה מהפכנית, אלא מהווה המשך למצב הקיים, פחות או יותר.
"היחסים עם טורקיה ישתקמו": סבירות נמוכה. מדובר באינטרס אמיתי של שני הצדדים, אבל הדם שנשפך (פשוטו כמשמעו) ופערים אידאולוגים ימנעו חידוש הברית בין הארצות, גם אם גובה הלהבות ינמך במקצת. חוץ מזה, באנקרה ממילא יודעים שהדרך לוושינגטון בעידן אובמה אינה עוברת בירושלים, כמו פעם.
"המוני חרדים יתגייסו לצה"ל": סבירות נמוכה. למרות ביטול חוק טל, צה"ל לא יוכל (והוא גם לא רוצה) לגייס בכפייה עשרות אלפי אברכים. מה כן? מסלולי שירות החרדים (שח"ר) והנח"ל החרדי יגדלו פה ושם. זה הכל.
"יהיו התנקשות בבכיר ישראלי או פיגועים נגד יעדים ישראליים בחו"ל": סבירות גבוהה. כל עוד פיצוצים מסתוריים מתרחשים על אדמת איראן, האיראנים ובני בריתם ימשיכו לחפש נקמה, כמו בפיגוע בבורגוס.
"יפורסם מכרז להפרטת תעש": סבירות בינונית. מצד אחד, הפעם הכוונה לפרסם מכרז להפרטת תעש עד לחודש פברואר נראית רצינית, ויש הבנה עקרונית בין האוצר, משרד הביטחון, ההנהלה והעובדים. מצד שני, כל כך הרבה פעמים היינו ב"סרט" של "אוטוטו מכרז", כך שגם שעת הכושר הנוכחית להפרטת התעש יכולה להתמסמס.
"טילים ייפלו על תל אביב": סבירות בינונית. בין אם בגלל חזית באיראן, מול סוריה, חיזבאללה או הארגונים בעזה- טילים בהחלט יכולים ליפול בשנה הקרובה בתל אביב, לראשונה מאז מלחמת המפרץ ב-1991.
"גדי אייזנקוט ימונה לסגן רמטכ"ל": סבירות בינונית. מדובר במינוי שנראה הכי טבעי, וכבר מתעכב כמה חודשים, אבל ספק גדול אם שר הביטחון יאשר אותו לאור המעורבות המיוחסת לאייזנקוט בפרשת מסמך הרפז. אם לא אייזנקוט, המועמד הבא בעל סיכויים גבוהים להיות סגן רמטכ"ל הוא אלוף אבי מזרחי. אם לא ייבחר, האלוף מזרחי יכול למצא את עצמו כראש חטיבת היבשה באלביט מערכות, במקום בצלאל (בוצי) מכליס, שיתמנה בחודש מרס למנכ"ל.
ומי יהיה הרמטכ"ל הבא, אחרי גנץ (ולא לפני שנת תשע"ד)? לסגן הרמטכ"ל הבא, מי שלא ימונה, סיכויים גבוהים, אבל אין לפסול גם את סיכוייו של הסגן הנוכחי, אלוף יאיר נוה, ושל אלוף פיקוד הצפון הנוכחי, יאיר גולן, וגם: האלוף (מיל') יואב גלנט. אל תתפלאו אם הוא עוד יחזור לצבא (אם אהוד ברק יישאר שר ביטחון גם אחרי הבחירות הבאות).
שתהיה שנת ביטחון!
