"חיל הים בוחן, ספינות חדשות"
ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל הים, אל"מ מאיר בן צוק, מדבר על הסטי"ל הבא של צה"ל, על כלי שיט בלתי מאוישים, על נשק נגד צוללות ועל האיום הכבד מן החוף הסורי: הטיל הרוסי "יאחונט"
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
אל"מ מאיר בן צוק (צילום:מאיר אזולאי)
חיל הים הישראלי החל לבחון ברחבי העולם מספר אוניות, שמהן תיבחר ספינת הטילים הבאה שלו. הספינות החדשות יהיו בעלות דחק של כ-1,300 טון, כמו הספינות הגדולות ביותר שנמצאות כיום בשירות צה"ל - ספינות ה"סער 5" (מתוצרת מספנות אינגלס בארצות הברית).
עם תחילת החיפושים אחר ספינה בגודל זה, זנח חיל הים את תכניותיו הקודמות, להצטייד בספינות בעלות דחק של 2,000 טון, לפחות. חיל הים התכוון בתחילה לרכוש ספינות מתוצרת לוקהיד מרטין במסגרת פרויקט ה-LCS) Littoral Combat Ship), ואולם המו"מ בעניין נפסק עקב צמצום הפרויקט בארצות הברית, שהוביל להתייקרות משמעותית של כל ספינה.
בהמשך, בחנו בחיל הים אפשרות לבנות במספנות ישראל ספינה בגודל דומה, שתהיה מבוססת על תכניות הספינה הגרמנית MAKO-100, אבל גם הרעיון הזה ירד מהפרק.
אז מה התכניות הנוכחיות?
"לחיל הים יש מספר משימות והוא צריך לענות על כולן, ואולם המשימה העיקרית שלו היא להבטיח חופש שיט לישראל וממנה וחופש פעולה בעת לחימה. לפי זה אנחנו בונים את הכוח שלנו. מדובר ביכולת שאינה מבונת מאליה", אומר בראיון מיוחד לישראל דיפנס, אל"מ מאיר בן צוק, ראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) במטה חיל הים.
"כדי לממש את יכולת הפעולה של חיל הים גם בשגרה וגם בחירום, אנחנו צריכים להיות בשטח עם פלטפורמות ימיות. אי אפשר להבטיח ריבונות רק מהאוויר. לחיל הים אין כרגע את מספר הפלטפורמות הדרושות על מנת לממש זאת. הפלטפורמות הקיימות מתיישנות, צריך לחדש את הצי, ולזכור שגם הזירה האזורית משתנה. יש מדינות שבמשך 30-40 שנה היו בסטגנציה בכל הקשור לתחום הימי, ועכשיו הן מצטיידות באמל"ח ימי, כחלק ממירוץ החימוש הכולל במזרח התיכון".
גודל בים אינו נחשב בהכרח יתרון
"כמובן שיש חסרונות לגודל: בראש ובראשונה החסרון הוא העלות הגבוהה של הספינה ועלות האחזקה שלה. יחד עם זאת, הצרכים גוזרים גודל מינימאלי. הפלטפורמה הימית צריכה לשאת מסה קריטית של חימושים ולבנות תמונת פיקוד והגנה, ולשם כך צריך להציב עליה אמצעי לחימה.
"חיל הים הישראלי אינו פועל כמו ציים אחרים, שבונים ספינות שונות למשימות שונות. הוא מתבסס על כלים ורסטליים שיודעים לבצע את כל המשימות בו זמנית, ובהתאם נגזר הגודל של הספינות שאנחנו מעוניינים בהן, כדי לחדש את הצי שלנו. אנחנו נמצאים כיום בתהליך אסטרטגי שבוחן מספר חלופות. חיל הים האמין בעבר בחבילת מערכות לחימה שהובילה לספינה של למעלה מ-2,000 טון. לאור בעיית משאבים, אנחנו עורכים כעת את הבחינה לגבי ספינות בסדר הגודל של הספינות הקיימות".
.jpg "ספינת הטילים סער 5 (צילום: דובר צה''ל)")
ספינות גדולות אינן מהוות מטרה קלה יותר לפגיעה בים?
"לא בהכרח, לספינות יש שכבות הגנה רבות, והשרידות שלהן נחשבת גבוהה".
התכנית להתבסס על הספינה MAKO-100 כבר אינה רלוונטית?
"לא. זו ספינה של 2,200 טון".
ומה לגבי אפשרות לבנות את הספינה החדשה בארץ, במספנות ישראל, בסיוע מענק מיוחד של משרד האוצר, שיעודד את פיתוח המספנה?
"אנחנו בוחנים כל אפשרות".
יש אפשרות שגם הספינות הבאות ייבנו בסופו של דבר במספנות אינגלס, ויממונו בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי?
"אמרתי, אנחנו בוחנים את כל האפשרויות".
איפיון מבצע
מאיר בן צוק הגיע לעמוד בראש מחלקת אמצעי הלחימה, לאחר שמילא תפקידי פיקוד בספינות של חיל הים, ואף היה ראש מחלקת התקציבים בחיל (בנוסף להיותו חובל, הוא גם כלכלן). המחלקה שבראשה עומד בן צוק אחראית בחיל הים על האיפיון המבצעי של הכלים ועל המוכנות הקבועה ללחימה.
הזכרת תהליכי הצטיידיות ימיים בזירה. אתה מתכוון גם לטיל החוף-ים יאחונט, בעל המהירות העל-קולית, שסוריה רכשה מרוסיה?
"הטיל הזה מאוד מאתגר. מדובר בטיל הטוב ביותר בזירה המזרחית והוא מאתגר את מערכות ההגנה הקיימות. הפקטורים המרכזיים הם המהירות של הטיל לצד החכמה של ראש הביות".
הטיל נגד טילים "ברק 8" שחיל הים נמצא בתהליכי הצטיידות שלו (תוצרת התעשייה האווירית), אמור לתת מענה כנגד האיום הזה?
"אין מדובר במענה כנגד איום אחד מסויים. חיל הים לוקח ברצינות את כל האיומים, ומפתח מגוון רחב של חגורות הגנה, שהן בשאיפה גנריות".
בשנה האחרונה היו פרסומים על כך שהחמאס הבריח לרצועה את הטיל נגד ספינות מונחה המכ"מ C-704 (תוצרת סין). האם אתם נערכים גם לאיום הזה?
"בוודאות אנחנו יודעים שתפסנו טיל במתווה של חוף-ים, שהיה אמור להיות מוברח לרצועת עזה. זה היה אמור להמשיך את הקו של איראן - לתת לארגוני טרור יכולות אסטרטגיות".
אך האם ידוע בוודאות שהטיל הזה אכן נמצא בחופי רצועת זעה, למרות התפיסה?
"ממש לא".
בוא נדבר על כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים). כיום, משרת בחיל הים הכשב"מ מתוצרת רפאל "פרוטקטור". האם חיל הים מתכוון להרחיב את השימוש בכלים בלתי מאוישים?
"חיל הים רואה את מימוש חלק מהצרכים שלו דרך עולם הכשב"מים במים, למשימות רבות. מדובר בכלים אפקטיביים ויעילים, ולהערכתנו הטכנולוגיה בתחום הזה עוד תתקדם בצורה משמעותית".
האם אתם כבר מתכננים תחליף למסוק הימי "עטלף" במסגרת האיפיון של ספינת הטילים הבאה?
"אכן. אנחנו עורכים עבודת מטה יחד עם חיל האוויר, על מנת לאפיין את המסוק הבא, שיהיה בעל טווחים גדולים יותר. המסוק הבא לא בהכרח יצריך מנחת גדול יותר על גבי סיפון הספינות".
קשר עם התעשיות
למרות שחיל הים נחשב לחיל קטן (יש הנוהגים להשוות את היקפו לגודלו של בסיס ממוצע בחיל האוויר), התעשיות הביטחוניות הישראליות מפתחות בימים אלה כמה פרויקטים המיועדים להיכנס לשירות הצי הישראלי במהלך השנים הקרובות.
"לחיל הים יש קשרים מאוד טובים עם התעשיות הביטחוניות", אומר אל"מ בן צוק. "אכן, מדובר בחיל מאוד מצומצם, ולמרות זאת לתעשיות יש אומץ עסקי וחזון לקפוץ לים ולעשות פרויקטים עתירי טכנולוגיה, מתוך הנחה שיוכלו לשווק אותם בהמשך גם בחו"ל. איפה שיש יתרון נקודתי לחיל הים, אנחנו מפתחים טכנולוגיה ‘אין-האוס’".
אחד התחומים שבהם התעשיה הביטחונית הישראלית נרתמת לטובת חיל הים קשור ללוחמה התת מימית (בעבר נחשף בישראל דיפנס כי רפאל מפתחת את הטיל "טורבאסטר" המיועד ליירוט אקטיבי תת-מימי של טילי טורפדו שיאיימו על צוללות).
"בתחום הנשק נגד צוללות מתנהל מירוץ שתכליתו להתמודד עם האיומים השונים וגם להטעות אותם", אומר בן צוק.
מה לגבי פיתוח של מכ"מים בוהים (מכ"מים שסורקים גזרה באופן קבוע ולא באמצעות אלומה צרה נעה) לצרכים ימיים?
"זוהי טכנולוגיה בעלת פוטנציאל וערך מוסף בכל זירה, וגם בזירה הימית. בחיל הים יש פוטנציאל לשימוש במערכות מכ"מ בוהות בכל מקום, שבו אנחנו רוצים להחזיק שטח לזמן ממושך".
האם חיל הים רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מקרב היבשה? אתם עוסקים בנושא השילוביות, באמצעות הפעלת אש ליבשה מן הים?
"לחיל הים צריך להיות תפקיד משמעותי במערכה. החיל בודק את עצמו כל הזמן: איפה הוא יכול לתרום ולהשתלב לאור זאת שיש לנו עומק ימי ורמת שרידות גבוהה. במבצע "עופרת יצוקה" (ינואר 2009) חיל הים היה מאוד משמעותי גם בפגיעה ביעדים וגם בליווי כוחות היבשה. שיתוף הפעולה הזה הולך ומשתפר, תוך כדי תהליכי למידה קבועים".
האם אתם עורכים הכנות משמעותיות למשימת ההגנה על מרבצי האנרגיה, שהתגלו בשנים האחרונות מול חופי ישראל?
"לחיל הים יש יכולת להגן על מרבצי האנרגיה. יש יחס ישיר בין מידת ההשקעה והמשאבים שמוקצים למשימה ובין מידת ההגנה שתהיה בפועל. אנחנו עוסקים מאוד בתכנון נושא זה, וממתינים להחלטה על היקף התקציב, שיוקצה למשימה".
חיל הים הישראלי החל לבחון ברחבי העולם מספר אוניות, שמהן תיבחר ספינת הטילים הבאה שלו. הספינות החדשות יהיו בעלות דחק של כ-1,300 טון, כמו הספינות הגדולות ביותר שנמצאות כיום בשירות צה"ל - ספינות ה"סער 5" (מתוצרת מספנות אינגלס בארצות הברית).
עם תחילת החיפושים אחר ספינה בגודל זה, זנח חיל הים את תכניותיו הקודמות, להצטייד בספינות בעלות דחק של 2,000 טון, לפחות. חיל הים התכוון בתחילה לרכוש ספינות מתוצרת לוקהיד מרטין במסגרת פרויקט ה-LCS) Littoral Combat Ship), ואולם המו"מ בעניין נפסק עקב צמצום הפרויקט בארצות הברית, שהוביל להתייקרות משמעותית של כל ספינה.
בהמשך, בחנו בחיל הים אפשרות לבנות במספנות ישראל ספינה בגודל דומה, שתהיה מבוססת על תכניות הספינה הגרמנית MAKO-100, אבל גם הרעיון הזה ירד מהפרק.
אז מה התכניות הנוכחיות?
"לחיל הים יש מספר משימות והוא צריך לענות על כולן, ואולם המשימה העיקרית שלו היא להבטיח חופש שיט לישראל וממנה וחופש פעולה בעת לחימה. לפי זה אנחנו בונים את הכוח שלנו. מדובר ביכולת שאינה מבונת מאליה", אומר בראיון מיוחד לישראל דיפנס, אל"מ מאיר בן צוק, ראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) במטה חיל הים.
"כדי לממש את יכולת הפעולה של חיל הים גם בשגרה וגם בחירום, אנחנו צריכים להיות בשטח עם פלטפורמות ימיות. אי אפשר להבטיח ריבונות רק מהאוויר. לחיל הים אין כרגע את מספר הפלטפורמות הדרושות על מנת לממש זאת. הפלטפורמות הקיימות מתיישנות, צריך לחדש את הצי, ולזכור שגם הזירה האזורית משתנה. יש מדינות שבמשך 30-40 שנה היו בסטגנציה בכל הקשור לתחום הימי, ועכשיו הן מצטיידות באמל"ח ימי, כחלק ממירוץ החימוש הכולל במזרח התיכון".
גודל בים אינו נחשב בהכרח יתרון
"כמובן שיש חסרונות לגודל: בראש ובראשונה החסרון הוא העלות הגבוהה של הספינה ועלות האחזקה שלה. יחד עם זאת, הצרכים גוזרים גודל מינימאלי. הפלטפורמה הימית צריכה לשאת מסה קריטית של חימושים ולבנות תמונת פיקוד והגנה, ולשם כך צריך להציב עליה אמצעי לחימה.
"חיל הים הישראלי אינו פועל כמו ציים אחרים, שבונים ספינות שונות למשימות שונות. הוא מתבסס על כלים ורסטליים שיודעים לבצע את כל המשימות בו זמנית, ובהתאם נגזר הגודל של הספינות שאנחנו מעוניינים בהן, כדי לחדש את הצי שלנו. אנחנו נמצאים כיום בתהליך אסטרטגי שבוחן מספר חלופות. חיל הים האמין בעבר בחבילת מערכות לחימה שהובילה לספינה של למעלה מ-2,000 טון. לאור בעיית משאבים, אנחנו עורכים כעת את הבחינה לגבי ספינות בסדר הגודל של הספינות הקיימות".
ספינות גדולות אינן מהוות מטרה קלה יותר לפגיעה בים?
"לא בהכרח, לספינות יש שכבות הגנה רבות, והשרידות שלהן נחשבת גבוהה".
התכנית להתבסס על הספינה MAKO-100 כבר אינה רלוונטית?
"לא. זו ספינה של 2,200 טון".
ומה לגבי אפשרות לבנות את הספינה החדשה בארץ, במספנות ישראל, בסיוע מענק מיוחד של משרד האוצר, שיעודד את פיתוח המספנה?
"אנחנו בוחנים כל אפשרות".
יש אפשרות שגם הספינות הבאות ייבנו בסופו של דבר במספנות אינגלס, ויממונו בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי?
"אמרתי, אנחנו בוחנים את כל האפשרויות".
איפיון מבצע
מאיר בן צוק הגיע לעמוד בראש מחלקת אמצעי הלחימה, לאחר שמילא תפקידי פיקוד בספינות של חיל הים, ואף היה ראש מחלקת התקציבים בחיל (בנוסף להיותו חובל, הוא גם כלכלן). המחלקה שבראשה עומד בן צוק אחראית בחיל הים על האיפיון המבצעי של הכלים ועל המוכנות הקבועה ללחימה.
הזכרת תהליכי הצטיידיות ימיים בזירה. אתה מתכוון גם לטיל החוף-ים יאחונט, בעל המהירות העל-קולית, שסוריה רכשה מרוסיה?
"הטיל הזה מאוד מאתגר. מדובר בטיל הטוב ביותר בזירה המזרחית והוא מאתגר את מערכות ההגנה הקיימות. הפקטורים המרכזיים הם המהירות של הטיל לצד החכמה של ראש הביות".
הטיל נגד טילים "ברק 8" שחיל הים נמצא בתהליכי הצטיידות שלו (תוצרת התעשייה האווירית), אמור לתת מענה כנגד האיום הזה?
"אין מדובר במענה כנגד איום אחד מסויים. חיל הים לוקח ברצינות את כל האיומים, ומפתח מגוון רחב של חגורות הגנה, שהן בשאיפה גנריות".
בשנה האחרונה היו פרסומים על כך שהחמאס הבריח לרצועה את הטיל נגד ספינות מונחה המכ"מ C-704 (תוצרת סין). האם אתם נערכים גם לאיום הזה?
"בוודאות אנחנו יודעים שתפסנו טיל במתווה של חוף-ים, שהיה אמור להיות מוברח לרצועת עזה. זה היה אמור להמשיך את הקו של איראן - לתת לארגוני טרור יכולות אסטרטגיות".
אך האם ידוע בוודאות שהטיל הזה אכן נמצא בחופי רצועת זעה, למרות התפיסה?
"ממש לא".
בוא נדבר על כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים). כיום, משרת בחיל הים הכשב"מ מתוצרת רפאל "פרוטקטור". האם חיל הים מתכוון להרחיב את השימוש בכלים בלתי מאוישים?
"חיל הים רואה את מימוש חלק מהצרכים שלו דרך עולם הכשב"מים במים, למשימות רבות. מדובר בכלים אפקטיביים ויעילים, ולהערכתנו הטכנולוגיה בתחום הזה עוד תתקדם בצורה משמעותית".
האם אתם כבר מתכננים תחליף למסוק הימי "עטלף" במסגרת האיפיון של ספינת הטילים הבאה?
"אכן. אנחנו עורכים עבודת מטה יחד עם חיל האוויר, על מנת לאפיין את המסוק הבא, שיהיה בעל טווחים גדולים יותר. המסוק הבא לא בהכרח יצריך מנחת גדול יותר על גבי סיפון הספינות".
קשר עם התעשיות
למרות שחיל הים נחשב לחיל קטן (יש הנוהגים להשוות את היקפו לגודלו של בסיס ממוצע בחיל האוויר), התעשיות הביטחוניות הישראליות מפתחות בימים אלה כמה פרויקטים המיועדים להיכנס לשירות הצי הישראלי במהלך השנים הקרובות.
"לחיל הים יש קשרים מאוד טובים עם התעשיות הביטחוניות", אומר אל"מ בן צוק. "אכן, מדובר בחיל מאוד מצומצם, ולמרות זאת לתעשיות יש אומץ עסקי וחזון לקפוץ לים ולעשות פרויקטים עתירי טכנולוגיה, מתוך הנחה שיוכלו לשווק אותם בהמשך גם בחו"ל. איפה שיש יתרון נקודתי לחיל הים, אנחנו מפתחים טכנולוגיה ‘אין-האוס’".
אחד התחומים שבהם התעשיה הביטחונית הישראלית נרתמת לטובת חיל הים קשור ללוחמה התת מימית (בעבר נחשף בישראל דיפנס כי רפאל מפתחת את הטיל "טורבאסטר" המיועד ליירוט אקטיבי תת-מימי של טילי טורפדו שיאיימו על צוללות).
"בתחום הנשק נגד צוללות מתנהל מירוץ שתכליתו להתמודד עם האיומים השונים וגם להטעות אותם", אומר בן צוק.
מה לגבי פיתוח של מכ"מים בוהים (מכ"מים שסורקים גזרה באופן קבוע ולא באמצעות אלומה צרה נעה) לצרכים ימיים?
"זוהי טכנולוגיה בעלת פוטנציאל וערך מוסף בכל זירה, וגם בזירה הימית. בחיל הים יש פוטנציאל לשימוש במערכות מכ"מ בוהות בכל מקום, שבו אנחנו רוצים להחזיק שטח לזמן ממושך".
האם חיל הים רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מקרב היבשה? אתם עוסקים בנושא השילוביות, באמצעות הפעלת אש ליבשה מן הים?
"לחיל הים צריך להיות תפקיד משמעותי במערכה. החיל בודק את עצמו כל הזמן: איפה הוא יכול לתרום ולהשתלב לאור זאת שיש לנו עומק ימי ורמת שרידות גבוהה. במבצע "עופרת יצוקה" (ינואר 2009) חיל הים היה מאוד משמעותי גם בפגיעה ביעדים וגם בליווי כוחות היבשה. שיתוף הפעולה הזה הולך ומשתפר, תוך כדי תהליכי למידה קבועים".
האם אתם עורכים הכנות משמעותיות למשימת ההגנה על מרבצי האנרגיה, שהתגלו בשנים האחרונות מול חופי ישראל?
"לחיל הים יש יכולת להגן על מרבצי האנרגיה. יש יחס ישיר בין מידת ההשקעה והמשאבים שמוקצים למשימה ובין מידת ההגנה שתהיה בפועל. אנחנו עוסקים מאוד בתכנון נושא זה, וממתינים להחלטה על היקף התקציב, שיוקצה למשימה".
