המיקרוסופט של עולם ה- Embedded
בעתיד הקרוב מרבית המכשירים יהיו חכמים ומחוברים לרשת האינטרנט. יובל צוק, מנכ"ל וינד ריבר בישראל, מדבר על האסטרטגיה של החברה
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
יובל צוק, מנכ"ל חברת ווינד ריבר ישראל
"כלל האצבע מקובל מדבר על כך שהשוק הישראלי צריך לתפוס כחצי אחוז מנפח הפעילות של חברה בינלאומית כלשהי", אומר יובל צוק, מנכ"ל ווינד ריבר בישראל.
"הכלל הזה אינו תקף במקרה שלנו: הנתח שלנו משמעותי יותר, משום שבעולם אנחנו תופסים סדר גודל של 30-45 מהשוק, בעוד שבישראל אנחנו תופסים כ-70-80 אחוז. יש לכך שתי סיבות עיקריות - הראשונה קשורה לעובדה שתעשיות החלל והביטחון בארץ הן גדולות באופן יחסי גם לשוק העולמי. השניה טמונה בעובדה שיש בארץ המון חברות היי טק שעובדות בתחום התקשורת.
"אנחנו המיקרוסופט של עולם ה- Embedded ", ממשיך צוק. "עד היום מכרנו כמיליארד מערכות הפעלה ברחבי בעולם ולפי המספרים אנחנו יותר גדולים ממיקרוסופט. הסיבה שאנחנו פחות מוכרים מהם, קשורה לעובדה שהמשתמשים לא תמיד יודעים איזו מערכת הפעלה עובדת בטלפון, בטלוויזיה או במכונת הכביסה שלהם".
ומה הכיוון של ווינדריבר?
"בעולם הטכנולוגי של המחר יהיו מיליארדי מכשירים חכמים שיתחברו לרשת האינטרנט ומישהו יצטרך לאבטח אותם", אומר צוק. מערכות ההפעלה, שמפתחת ווינדריבר, מותקנות בעיקר ביישומים המתמודדים עם נפח תעבורה גדול. הן יודעות לקבל המידע, לבדוק מה צריך לעשות איתו ולהעביר אותו הלאה לאן שצריך. זו מערכת הפעלה המיועדת רק לנושא זה והחשיבות שלה באה לידי ביטוי בעיקר ביישומים בתעשיית החלל והביטחון ובתקופה האחרונה, גם במערכות הלוקחות חלק באספקת שירותי ענן.
לפני עידן ריבוי הליבות, היה מחשב עם מעבד חד ליבה שהיה מוקצה לטפל במשימה אחת. מחשב אחד היה מנהל את המערכת, אחד מריץ מידע, אחר מקבל מידע וכך הלאה. כיום, עם מחשבים המכילים 64 ליבות ויותר אפשר לבצע את כל המשימות במחשב אחד. ניתן להקצות מעבד אחד לניהול ואת כל השאר למערכות הפעלה קטנות וזריזות, שלא תופסות הרבה זיכרון. "בישראל אנו פועלים בעיקר בתעשיית החלל, בתעשיות הביטחוניות ובחברות תקשורת כמו גילת, רד ואלווריון. אבל אנחנו נמצאים גם בתעשיות אחרות כמו הרובוטיקה והרפואה", אומר צוק. "אנחנו מאוד מתקרבים לעניין הענן ונותנים פתרון NAP – Network Acceleration Platform המספק תעבורה מאוד מהירה המתאימה גם לחברות כמו אמדוקס, צ'קפוינט וקומברס, אשר המוצרים שלהן עובדים בעומסים גדולים. אנחנו יודעים לספק להם מערכת הפעלה קטנה ומנוונת שעושה רק את העברת המידע. מערכות הניהול שלהן נשארות ללא שינוי".
מה משמעות האבטחה בסביבת Embedded?
"המשימה שלנו בתוך העולם הזה היא לספק לכל מכשיר תוכנה, שתאפשר לו להיות מאובטח ואמין. האבטחה ברמת מערכת ההפעלה מכוונת לכך שלא ניתן יהיה לחדור למכשיר ולקחת ממנו מידע או להשתלט עליו מרחוק. זה ממש חלק מעולם הסייבר. בתחום התעופה, למשל, צריך לוודא, שלעולם לא יפול מטוס בגלל מסך כחול המעיד על כשל במערכת ההפעלה, כמו שלפעמים אתה רואה בווינדוס. ברפואה אתה רוצה שקוצב הלב יהיה מחובר לרופא שלך, אבל שיהיה מאובטח ושאף אחד לא יוכל לפרוץ אליו ולשחק בחייך. ההיגיון הזה נכון גם בתחומים כמו בנקאות או פיתוח אמצעי לחימה".
לאילו כיוונים נוספים אתם רוצים להתפתח?
"אנחנו מספקים פתרונות לאבטחה וביטחון ונמשיך להתרחב בתחום זה. התחרות הכי גדולה שלנו לא מגיעה מכיוונה של מערכת ה-Windows היות ובתעשיית החלל והביטחון אי אפשר להשתמש בה במרבית המקרים. התחרות שלנו מגיעה בעיקר מכיוון מערכות בפיתוח עצמי. הרבה ארגונים אוהבים לקחת את הלינוקס, לשכור מפתח או שניים שיעשו בה שינויים ומאותו רגע יש להם מערכת הפעלה IN-HOUSE. זה לא פתרון לתעשיות החלל והביטחון ששם אתה לא יכול לעבוד עם קוד פתוח, אבל זה יכול להיות פיתרון ללקוחות אחרים".
כאשר מדברים על עולם הביטחון מדובר על מערכות שזמן הפיתוח שלהן נע בין 8-10 שנים, איך אתם דואגים לכך שהרכיבים במערכת יהיו מספיק מעודכינם גם בגמר הפיתוח?
"תוכנה אפשר לעדכן. מערכת הפעלה אי אפשר, כי ברוב המקרים כי הרישוי עולה הון. אז אתה לא מחליף ונשאר עם אותה תוכנה וחומרה. צריך להבין שאפילו החלפה של סוג המעבד תעלה המון כסף לחברה שפיתחה את מערכת ההפעלה גם ללא רישיון חדש. ולכן, ברוב הפרויקטים הגדולים החלופה למערכת חדשה היא דרישה לתקופת תמיכה של 10-15 שנה ואנחנו עומדים בדרישות האלה. יש לציין כי מגמה זו נכונה בעיקר בתעשייה הביטחונית והחלל ואילו בקרב חברות תקשורת מדובר על דרישות אחרות היות והן משיקות מוצר חדש כל שנה או שנתיים".
מה האתגר שהצבתם לשנת 2012?
האתגר שלנו לשנה הבאה הוא שמירת נתח השוק הקיים בארץ ובעולם והגדלתו. את האתגר הזה אנחנו הולכים להשיג עם המוצרים החדשים שלנו לסביבה מרובת ליבות (NAP) ומוצר ה Simics המאפשר פיתוח תוכנה על בסיס הדמיה של הלוח, הכרטיס או המעבד עוד לפני שהחומרה מוכנה".
"כלל האצבע מקובל מדבר על כך שהשוק הישראלי צריך לתפוס כחצי אחוז מנפח הפעילות של חברה בינלאומית כלשהי", אומר יובל צוק, מנכ"ל ווינד ריבר בישראל.
"הכלל הזה אינו תקף במקרה שלנו: הנתח שלנו משמעותי יותר, משום שבעולם אנחנו תופסים סדר גודל של 30-45 מהשוק, בעוד שבישראל אנחנו תופסים כ-70-80 אחוז. יש לכך שתי סיבות עיקריות - הראשונה קשורה לעובדה שתעשיות החלל והביטחון בארץ הן גדולות באופן יחסי גם לשוק העולמי. השניה טמונה בעובדה שיש בארץ המון חברות היי טק שעובדות בתחום התקשורת.
"אנחנו המיקרוסופט של עולם ה- Embedded ", ממשיך צוק. "עד היום מכרנו כמיליארד מערכות הפעלה ברחבי בעולם ולפי המספרים אנחנו יותר גדולים ממיקרוסופט. הסיבה שאנחנו פחות מוכרים מהם, קשורה לעובדה שהמשתמשים לא תמיד יודעים איזו מערכת הפעלה עובדת בטלפון, בטלוויזיה או במכונת הכביסה שלהם".
ומה הכיוון של ווינדריבר?
"בעולם הטכנולוגי של המחר יהיו מיליארדי מכשירים חכמים שיתחברו לרשת האינטרנט ומישהו יצטרך לאבטח אותם", אומר צוק. מערכות ההפעלה, שמפתחת ווינדריבר, מותקנות בעיקר ביישומים המתמודדים עם נפח תעבורה גדול. הן יודעות לקבל המידע, לבדוק מה צריך לעשות איתו ולהעביר אותו הלאה לאן שצריך. זו מערכת הפעלה המיועדת רק לנושא זה והחשיבות שלה באה לידי ביטוי בעיקר ביישומים בתעשיית החלל והביטחון ובתקופה האחרונה, גם במערכות הלוקחות חלק באספקת שירותי ענן.
לפני עידן ריבוי הליבות, היה מחשב עם מעבד חד ליבה שהיה מוקצה לטפל במשימה אחת. מחשב אחד היה מנהל את המערכת, אחד מריץ מידע, אחר מקבל מידע וכך הלאה. כיום, עם מחשבים המכילים 64 ליבות ויותר אפשר לבצע את כל המשימות במחשב אחד. ניתן להקצות מעבד אחד לניהול ואת כל השאר למערכות הפעלה קטנות וזריזות, שלא תופסות הרבה זיכרון. "בישראל אנו פועלים בעיקר בתעשיית החלל, בתעשיות הביטחוניות ובחברות תקשורת כמו גילת, רד ואלווריון. אבל אנחנו נמצאים גם בתעשיות אחרות כמו הרובוטיקה והרפואה", אומר צוק. "אנחנו מאוד מתקרבים לעניין הענן ונותנים פתרון NAP – Network Acceleration Platform המספק תעבורה מאוד מהירה המתאימה גם לחברות כמו אמדוקס, צ'קפוינט וקומברס, אשר המוצרים שלהן עובדים בעומסים גדולים. אנחנו יודעים לספק להם מערכת הפעלה קטנה ומנוונת שעושה רק את העברת המידע. מערכות הניהול שלהן נשארות ללא שינוי".
מה משמעות האבטחה בסביבת Embedded?
"המשימה שלנו בתוך העולם הזה היא לספק לכל מכשיר תוכנה, שתאפשר לו להיות מאובטח ואמין. האבטחה ברמת מערכת ההפעלה מכוונת לכך שלא ניתן יהיה לחדור למכשיר ולקחת ממנו מידע או להשתלט עליו מרחוק. זה ממש חלק מעולם הסייבר. בתחום התעופה, למשל, צריך לוודא, שלעולם לא יפול מטוס בגלל מסך כחול המעיד על כשל במערכת ההפעלה, כמו שלפעמים אתה רואה בווינדוס. ברפואה אתה רוצה שקוצב הלב יהיה מחובר לרופא שלך, אבל שיהיה מאובטח ושאף אחד לא יוכל לפרוץ אליו ולשחק בחייך. ההיגיון הזה נכון גם בתחומים כמו בנקאות או פיתוח אמצעי לחימה".
לאילו כיוונים נוספים אתם רוצים להתפתח?
"אנחנו מספקים פתרונות לאבטחה וביטחון ונמשיך להתרחב בתחום זה. התחרות הכי גדולה שלנו לא מגיעה מכיוונה של מערכת ה-Windows היות ובתעשיית החלל והביטחון אי אפשר להשתמש בה במרבית המקרים. התחרות שלנו מגיעה בעיקר מכיוון מערכות בפיתוח עצמי. הרבה ארגונים אוהבים לקחת את הלינוקס, לשכור מפתח או שניים שיעשו בה שינויים ומאותו רגע יש להם מערכת הפעלה IN-HOUSE. זה לא פתרון לתעשיות החלל והביטחון ששם אתה לא יכול לעבוד עם קוד פתוח, אבל זה יכול להיות פיתרון ללקוחות אחרים".
כאשר מדברים על עולם הביטחון מדובר על מערכות שזמן הפיתוח שלהן נע בין 8-10 שנים, איך אתם דואגים לכך שהרכיבים במערכת יהיו מספיק מעודכינם גם בגמר הפיתוח?
"תוכנה אפשר לעדכן. מערכת הפעלה אי אפשר, כי ברוב המקרים כי הרישוי עולה הון. אז אתה לא מחליף ונשאר עם אותה תוכנה וחומרה. צריך להבין שאפילו החלפה של סוג המעבד תעלה המון כסף לחברה שפיתחה את מערכת ההפעלה גם ללא רישיון חדש. ולכן, ברוב הפרויקטים הגדולים החלופה למערכת חדשה היא דרישה לתקופת תמיכה של 10-15 שנה ואנחנו עומדים בדרישות האלה. יש לציין כי מגמה זו נכונה בעיקר בתעשייה הביטחונית והחלל ואילו בקרב חברות תקשורת מדובר על דרישות אחרות היות והן משיקות מוצר חדש כל שנה או שנתיים".
מה האתגר שהצבתם לשנת 2012?
האתגר שלנו לשנה הבאה הוא שמירת נתח השוק הקיים בארץ ובעולם והגדלתו. את האתגר הזה אנחנו הולכים להשיג עם המוצרים החדשים שלנו לסביבה מרובת ליבות (NAP) ומוצר ה Simics המאפשר פיתוח תוכנה על בסיס הדמיה של הלוח, הכרטיס או המעבד עוד לפני שהחומרה מוכנה".
