אין בחירות, הסיכוי לתקיפה גבר
יש קשר בין עיתוי הבחירות ובין סיכויי המלחמה, ויש גם לא מעט "ספינים". פרשנות מיוחדת של עמיר רפפורט. מה אמת ומה שקר?
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
אל תאמינו למי שאומר לכם שאין שום קשר בין הדרמה הפוליטית שעוברת על ישראל ובין האפשרות שישראל תתקוף באיראן.
אל תאמינו למי שאומר שביבי דחה את הבחירות (או הקדים אותן קודם לכן) בגלל שהוא מתכוון לתקוף.
ואל תאמינו למי שאומר ש"ביבי לא יתקוף" בגלל שהוא כפוף לתכתיבים אמריקאיים.
הסוגיה האיראנית התערבבה בימים האחרונים עם הדרמה הפוליטית הסוערת, וסיכויי הבחירות כבר הציפו מעל לפני השטח לא מעט "ספינים". גם האמירות של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, כנגד אופציית התקיפה וכנגד הצוות בנימין נתניהו-אהוד ברק בלבלו את הציבור. זה הזמן לעשות סדר.
האם ישראל באמת שוקלת ברצינות לתקוף את איראן?
בהחלט כן. הויכוח בין ישראל לארה"ב מתמצה בשאלה מתי נכון לעצור את הפצצה.
בישראל סבורים כי האסטרטגיה האיראנית היא להעשיר לרמה של 20 אחוזים כמות של אורניום שתספיק לפצצה אחת לפחות (משהו כמו 250 ק"ג). בתחילת מאי 2012 יש לאירן כ-120 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20 אחוזים. המעבר מרמה של 20 אחוז לרמת ההעשרה של של 90 אחוז, הנדרשת לייצור פצצה, הוא פונקציה של זמן בלבד. עם עשרת אלפים צינטריפוגות שיש לאיראן כיום, זה צפוי לקחת לא יותר משבועות ספורים. מקסימום חודשיים-שלושה.
לפי האסטרטגיה הזאת, האיראנים עלולים לייצר את הכמות המספיקה לפצצה ואז לעצור את העשרת האורניום. את המעבר הקצר מאורניום מועשר בשיעור 20 אחוז לפצצה הם יעשו בעיתוי נוח להם, ובמהירות שלא תשאיר מספיק זמן כדי לסכל את הפצצה.
האמריקאים אומרים: לנו יש יכולות צבאיות שאין לכם. אנחנו נעצור את הפצצה בכל מקרה. אך האם ניתן לסמוך על האמריקאים? זו בתמצית, הדילמה שתעמוד בחודשים הקרובים בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, אהוד ברק, השר לעניינים אסרטטגיים, משה (בוגי ) יעלון, ושאר חברי הקבינט. עכשיו, גם שאול מופז מצטרף לצוות המחליט.
האם ממשלת האחדות מגדילה את הסבירות שישראל תתקוף?
בעיקרון, כן. מצד אחד, גדל הסיכוי לתקיפה, משום שגדלה הלגיטימציה הציבורית שממנה נהנית הממשלה. ההחלטה האם לתקוף היא מהגורליות בתולדות המדינה. היא תביא לתקיפת נגד על ישראל ולהשלכות מרחיקות לכת. ממשלת אחדות מתאימה יותר לקבלת החלטה כזאת מאשר ממשלה צרה.
יתירה מכך, חשוב לדעת כי בתור יו"ר ועדת החוץ והביטחון בשנים האחרונות, וכיו"ר אופוזיציה בשבועות האחרונים, שאול מופז היה שותף מלא לסודות הכמוסים של ישראל הקשורים לנושאי הגרעין האיראני. והעובדה שמופז הוא ראש אגף תכנון, רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, מוסיפה משקל סגולי לקבינט שבו מכהן גם הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון.
מצד שני, הגדלת הממשלה מתפרשת באיראן כהגדלת איום התקיפה מצד ישראל. היא יכולה לסייע בשכנוע האיראנים להקפיא את תכנית הגרעין שלהם כמענה לדרישות המערב, ובמקרה כזה הסיכוי לתקיפה דווקא יירד.
האם הקבינט החליט כבר לתקוף ורק מחכה לעיתוי מתאים?
לא.ניתן להעריך שאפילו ראש הממשלה ושרי הקבינט אינם יודעים עדיין כיצד יתפתחו החודשים הקרובים.
האם יש קשר בין עיתוי התקיפה ובין מועד הבחירות בארצות הברית?
מועד התקיפה, אם תהיה, יושפע בראש ובראשונה מקצב העשרת האורניום על ידי איראן, אבל גם הבחירות בארצות הברית ישחקו תפקיד. כל נשיא חדש או ישן שייכנס לבית הלבן אחרי הבחירות צפוי להיות הרבה יותר תקיף כנגד ישראל מאשר הממשל הנוכחי - כשהוא ערב הבחירות. זו עוד סיבה לישראל לא להתמהמה.
פורסם שהרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, אינו תומך בתקיפה באיראן. האם ככלל צה"ל מתנגד לתקיפה?
לא. צה"ל נערך כבר כמה שנים טובות לאופציה של תקיפה. התכניות המבצעיות מוכנות. צה"ל יציב שיקולים בעד ונגד תקיפה. בסופו של דבר הדרג המדיני יחליט האם לשלוח את המטוסים לדרך.
האם הממשלה יכולה להורות על תקיפה בניגוד לעמדת צה"ל, אם יתנגד בצורה נחרצת?
סיכוי נמוך, אבל כן. בכל מקרה, בתוך צה"ל ומערכת הביטחון עצמה אין תמימות דעים בסוגיה, ולא מדובר במצב חדש. תזכורת מיוני 1981: כאשר מנחם בגין שלח את מטוסי חיל האוויר לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק, הרמטכ"ל בזמנו, רפאל איתן, ומפקד חיל האוויר, דוד עברי, הסתירו את המבצע מראש אמ"ן, שהתנגד לפעולה, משום שחששו שהוא יפעל לטרפד אותה.
אל תאמינו למי שאומר לכם שאין שום קשר בין הדרמה הפוליטית שעוברת על ישראל ובין האפשרות שישראל תתקוף באיראן.
אל תאמינו למי שאומר שביבי דחה את הבחירות (או הקדים אותן קודם לכן) בגלל שהוא מתכוון לתקוף.
ואל תאמינו למי שאומר ש"ביבי לא יתקוף" בגלל שהוא כפוף לתכתיבים אמריקאיים.
הסוגיה האיראנית התערבבה בימים האחרונים עם הדרמה הפוליטית הסוערת, וסיכויי הבחירות כבר הציפו מעל לפני השטח לא מעט "ספינים". גם האמירות של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, כנגד אופציית התקיפה וכנגד הצוות בנימין נתניהו-אהוד ברק בלבלו את הציבור. זה הזמן לעשות סדר.
האם ישראל באמת שוקלת ברצינות לתקוף את איראן?
בהחלט כן. הויכוח בין ישראל לארה"ב מתמצה בשאלה מתי נכון לעצור את הפצצה.
בישראל סבורים כי האסטרטגיה האיראנית היא להעשיר לרמה של 20 אחוזים כמות של אורניום שתספיק לפצצה אחת לפחות (משהו כמו 250 ק"ג). בתחילת מאי 2012 יש לאירן כ-120 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 20 אחוזים. המעבר מרמה של 20 אחוז לרמת ההעשרה של של 90 אחוז, הנדרשת לייצור פצצה, הוא פונקציה של זמן בלבד. עם עשרת אלפים צינטריפוגות שיש לאיראן כיום, זה צפוי לקחת לא יותר משבועות ספורים. מקסימום חודשיים-שלושה.
לפי האסטרטגיה הזאת, האיראנים עלולים לייצר את הכמות המספיקה לפצצה ואז לעצור את העשרת האורניום. את המעבר הקצר מאורניום מועשר בשיעור 20 אחוז לפצצה הם יעשו בעיתוי נוח להם, ובמהירות שלא תשאיר מספיק זמן כדי לסכל את הפצצה.
האמריקאים אומרים: לנו יש יכולות צבאיות שאין לכם. אנחנו נעצור את הפצצה בכל מקרה. אך האם ניתן לסמוך על האמריקאים? זו בתמצית, הדילמה שתעמוד בחודשים הקרובים בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, אהוד ברק, השר לעניינים אסרטטגיים, משה (בוגי ) יעלון, ושאר חברי הקבינט. עכשיו, גם שאול מופז מצטרף לצוות המחליט.
האם ממשלת האחדות מגדילה את הסבירות שישראל תתקוף?
בעיקרון, כן. מצד אחד, גדל הסיכוי לתקיפה, משום שגדלה הלגיטימציה הציבורית שממנה נהנית הממשלה. ההחלטה האם לתקוף היא מהגורליות בתולדות המדינה. היא תביא לתקיפת נגד על ישראל ולהשלכות מרחיקות לכת. ממשלת אחדות מתאימה יותר לקבלת החלטה כזאת מאשר ממשלה צרה.
יתירה מכך, חשוב לדעת כי בתור יו"ר ועדת החוץ והביטחון בשנים האחרונות, וכיו"ר אופוזיציה בשבועות האחרונים, שאול מופז היה שותף מלא לסודות הכמוסים של ישראל הקשורים לנושאי הגרעין האיראני. והעובדה שמופז הוא ראש אגף תכנון, רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, מוסיפה משקל סגולי לקבינט שבו מכהן גם הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון.
מצד שני, הגדלת הממשלה מתפרשת באיראן כהגדלת איום התקיפה מצד ישראל. היא יכולה לסייע בשכנוע האיראנים להקפיא את תכנית הגרעין שלהם כמענה לדרישות המערב, ובמקרה כזה הסיכוי לתקיפה דווקא יירד.
האם הקבינט החליט כבר לתקוף ורק מחכה לעיתוי מתאים?
לא.ניתן להעריך שאפילו ראש הממשלה ושרי הקבינט אינם יודעים עדיין כיצד יתפתחו החודשים הקרובים.
האם יש קשר בין עיתוי התקיפה ובין מועד הבחירות בארצות הברית?
מועד התקיפה, אם תהיה, יושפע בראש ובראשונה מקצב העשרת האורניום על ידי איראן, אבל גם הבחירות בארצות הברית ישחקו תפקיד. כל נשיא חדש או ישן שייכנס לבית הלבן אחרי הבחירות צפוי להיות הרבה יותר תקיף כנגד ישראל מאשר הממשל הנוכחי - כשהוא ערב הבחירות. זו עוד סיבה לישראל לא להתמהמה.
פורסם שהרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, אינו תומך בתקיפה באיראן. האם ככלל צה"ל מתנגד לתקיפה?
לא. צה"ל נערך כבר כמה שנים טובות לאופציה של תקיפה. התכניות המבצעיות מוכנות. צה"ל יציב שיקולים בעד ונגד תקיפה. בסופו של דבר הדרג המדיני יחליט האם לשלוח את המטוסים לדרך.
האם הממשלה יכולה להורות על תקיפה בניגוד לעמדת צה"ל, אם יתנגד בצורה נחרצת?
סיכוי נמוך, אבל כן. בכל מקרה, בתוך צה"ל ומערכת הביטחון עצמה אין תמימות דעים בסוגיה, ולא מדובר במצב חדש. תזכורת מיוני 1981: כאשר מנחם בגין שלח את מטוסי חיל האוויר לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק, הרמטכ"ל בזמנו, רפאל איתן, ומפקד חיל האוויר, דוד עברי, הסתירו את המבצע מראש אמ"ן, שהתנגד לפעולה, משום שחששו שהוא יפעל לטרפד אותה.
