להריח את ההיסטוריה
הנסיעות של ברק ונתניהו לוושינגטון יכולות להיחשב גורליות. כמה מהאמירות המקובלות בישראל לגבי איום התקיפה באיראן הן מופרכות. גם ההחלטה של בג"צ לפסול את חוק טל גורמת כאב ראש מיידי למערכת הביטחון. וגם: האם יואב הר אבן יהיה המזכ"צ הבא של רוה"מ? ומהו התפקיד הנחשק ביותר בארץ? (רמז: הוא קשור לתעשיות הביטחוניות). הטור השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
מעטות ההזדמנויות לחוש את ההיסטוריה בעת התרחשותה, בגוף ראשון, מקרוב. מי שיצטרף לנסיעה של שר הביטחון, אהוד ברק, בשבוע הבא, לוושינגטון, עשוי לפחות להריח את הארועים שיהיו בעלי משמעות היסטורית, מבעוד מעוד. מי שיפספס - יזכה להזדמנות נוספת בנסיעה של ראש הממשלה לבירה האמריקאית, כמה ימים
מאוחר יותר. ברק יפגש בוושינגטון עם שר ההגנה, ליאון פנטה, ועם ראשי מערכות הביטחון והמודיעין. לא צריך דימיון פורה כדי להעריך באיזה נושאים יעסקו השיחות הללו: איראן, איראן ואיראן. טוב, אולי ידברו מעט גם על המתרחש בסוריה. ולא צריך להיות אסטרטג כדי להבין שהחלק הכי חשוב בפגישות יהיה בארבע עיניים בלבד – תחילה בפגישה אישית צפופה בין ברק לפאנטה, ובהמשך בפגישת המנהיגים - בנימין נתניהו וברק אובמה.
.jpg "אובמה ונתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)")
ערב הביקורים של ברק ונתניהו בוושינגטון, זה הזמן המתאים כדי להתייחס לכמה אמירות מקובלות בשיח הישראלי. האמירה המקובלת ביותר היא "שישראל לא באמת מתכוונת לתקוף את איראן. מדובר רק בספין במסגרת המאבק על תקציב הביטחון": זוהי שטות גמורה. מערכת הביטחון מכינה את עצמה כבר כמה שנים לאתגר האיראני ללא שום קשר לוויכוח על התקציב. הדילמה שעומדת בפני ישראל היא הקשה ביותר מאז קום המדינה: או להשלים עם פצצה איראנית, שתגדיל את חופש הפעולה של בנות החסות שלה מה"שכונה" שלנו – חמאס וחיזבאללה (ישראל תתקשה לפעול נגד בנות חסות אלה תחת איום של פצצת גרעין איראנית); או לתקוף.
הבעיה שלפי כל ההערכות, תקיפה תביא לכל היותר לדחייה של שנתיים-שלוש בפרויקט הגרעין האיראני, והמחיר יהיה כבד: מטח טילים חסר תקדים על ישראל. השבוע פורסם באתר זה כי לפי כל ההערכות הביטחוניות, במלחמה הבאה גם תל אביב תספוג מטח טילים כבד ביותר.
טוב, יש גם אופציה שלישית: שישראל תסכים להיכנס בעצמה למשטר הפיקוח כנגד הפצה של נשק גרעיני- NPT. אפשרות כזאת אולי תשכנע את האיראנים לרדת מפרויקט הגרעין שלהם, אבל אף אחד אינו מתייחס אליה ברצינות.
אמירה נוספת שראויה להתייחסות דווקא עכשיו גורסת ש"ישראל וארצות הברית אינן מתואמות בנושא האיראני". כאן המצב יותר מורכב, ומצריך הסבר. מצד אחד, ישראל וארצות הברית מתואמות ביותר. אי אפשר להעלות על הדעת שישראל תצא לתקיפה באיראן, באמצעות מטוסים ופצצות אמריקאיות (מסוג GBU 28) תוך סיכון הכוחות האמריקאיים במפרץ הפרסי, ותוך התעלמות מוחלטת מהאינטרסים האמריקאיים.
הפגישות של הצמרת הביטחונית והמדינית שצפויות בוושינגטון בקרוב, מעידות על עומק התיאום. מצד שני, ישראל באמת לא יכולה להתחייב בפני ארצות הברית על כך שתודיע לה מראש על כל תקיפה. לא בטוח שהאמריקאים עצמם מעוניינים בכך, שכן אז יהפכו אחראים מלאים לכל מהלך של ישראל . אז בשורה התחתונה, מה כן? ישראל וארצות הברית תמימות דעים בימים אלה לגבי הצורך לעצור את פרוייקט הגרעין האיראני. סביר להניח כי גם התיאום המבצעי עמוק מאוד- בכל הערוצים.
הנושאים ששנויים במחלוקת בין הצדדים הם טקטיים: למשל, סוגיית העיתוי האפשרי לתקיפה. לוח הזמנים האמריקאי מדבר על חלון זמן עד לשנה הבאה. הישראלי - רק עד לקיץ הזה (אחר כך הצנטריפוגות האיראניות המשמשות להעשרת אוראניום יועברו למתקן תת קרקעי מחוץ לטווח הפצצות המתקדמות ביותר שבידי ישראל). אז האם בטוח שתהיה תקיפה במידה שהסנקציות הכלכליות לא יועילו? לא, לא בטוח. הדילמה באמת מורכבת וקשה. מי שישתתף בפגישות החשובות בוושינגטון יהיה חכם יותר. הכדור בידיים של נתניהו ואובמה.
חוק טל
וגם כאשר עניינים קיומיים עומדים על הפרק, אי אפשר שלא לייחס חשיבות להחלטה שהתקבלה השבוע על ידי בג"צ לבטל את "חוק טל". ההחלטה מערערת את יציבותה ממשלה, מהזווית של מערכת הביטחון, המשמעותה יא להאיץ את הצעת החוק הממשלתית המנוסחת בימים אלה במחלקה המשפטית של משרד הביטחון, בתיאום עם צה"ל.
.jpg "עיר הבה''דים, הדמייה (דובר צה''ל)")
הצעת החוק החדשה אמורה לתת מעמד מיוחד, בהיקף שייקבע בהמשך, רק לחרדים הנחשבים "עילוי בתורה". זאת, כפי שתכנן תחילה לעשות ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, כאשר התיר למספר מוגבל של עילויים בתורה לא להתגייס. ברק טען באחרונה כי מספר "העילויים" צמח וזינק למספרים גדולים של אזרחים חרדים שלא מתגייסים בנימוק 'תורתו אומנותו'. "העקרונות המנחים בהצעת החוק הם חובת ההשתתפות של כלל אזרחי המדינה בתרומה למדינת ישראל ולחברה", אמר ברק.
הוא טען כי "אם החוק יתקבל, ניתן יהיה להפעיל באופן מדורג קיצור שירות החובה לצד העלאת שכר חיילי החובה". הסיכוי שכל הרעיונות האלה יתממשו תחת הממשלה הנוכחית הוא פחות או יותר אפס.
עוברים לנגב
ועוד נושא שצבר תאוצה השבוע הוא המעבר לנגב של בסיסי היחידות היוקרתיות של אגף המודיעין ואגף התקשוב. זאת בהמשך להברת בסיסי ההדרכה של צריפין לצומת הנגב שבין ירוחם לבאר שבע, שהוא כבר עובדה מוגמרת. בסיסי התקשוב והמודיעין אמורים להתמקם במרחב שבין באר שבע לצומת שוקת. יהיו לך השלכות משמעותיות על פיתוח הנגב, אבל בינתיים מתעוררים קשיים רבים ביחידות שעומדות לעבור.
קבלו דיווח מהשטח: ביחידות רבות, קצינים רבים בגילאי 25-30, שמתלבטים האם להישאר בשירות קבע ארוך, מעדיפים לפשוט מדים ולצאת לאזרחות כבר עכשיו, כי אין להם עניין לעבור עם משפחותיהם לנגב, כאשר יועתקו הבסיסים בשנת 2017.
בצה"ל מודעים לתופעה, וחבילת ההטבות לנשארים בשירות ולעוברים לנגב בשנים הקרובות, צפויה לגדול.
.jpg "תא''ל יואב הר אבן (צילום: הדס בן-שושן, אתר זרוע היבשה)")
המזכ"צ הבא של רוה"מ
ודיווח מזירת הקרב בלשכת ראש הממשלה, לאחר ה"זובור" שעשה ראש הממשלה לשלושת עוזריו הבכירים, שהתלוננו נגד מנהל הלשכה, נתן אשל, ובהם המזכיר הצבאי, אלוף יוחנן לוקר: ההערכות הן כי כבר בקרוב מאוד ימונה מזכיר צבאי חדש במקום לוקר, שלא זכה בתפקיד מפקד חיל האוויר הבא, ופורש לאזרחות.
בבורסת השמות של המועמדים לתפקיד המזכ"צ הבא הוזכר השבוע שוב ושוב שמו של תא"ל יואב הר אבן, מקצינים המבטיחים של חיל היבשה, שנמצא בהפסקה בין תפקידים. הר אבן שימש בתפקידו הקודם כראש מטה מפקדת זרוע היבשה, והוא צפוי להתמודד על תפקיד מפקד הזרוע הבא, בעידן שאחרי המפקד הנוכחי, אלוף סמי תורג'מן. האם נתניהו ייקח את הר אבן? ומה יעשה לוקר באזרחות?
אחד התפקידים שהוא עשוי לחשוק בהם - הוא הכיסא של מנכ"ל התעשיה האווירית, שיתפנה כאשר המנכ"ל הנוכחי, יצחק ניסן, יפרוש בחודש אוקטובר. אלא שעל הכיסא של ניסן מתמודדים עשרות. מדובר באחד התפקידים הנחשקים במשק.
***
צילומים:
אובמה ונתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
עיר הבה"דים, הדמייה (דובר צה"ל)
תא"ל יואב הר אבן (צילום: הדס בן-שושן, אתר זרוע היבשה)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
מעטות ההזדמנויות לחוש את ההיסטוריה בעת התרחשותה, בגוף ראשון, מקרוב. מי שיצטרף לנסיעה של שר הביטחון, אהוד ברק, בשבוע הבא, לוושינגטון, עשוי לפחות להריח את הארועים שיהיו בעלי משמעות היסטורית, מבעוד מעוד. מי שיפספס - יזכה להזדמנות נוספת בנסיעה של ראש הממשלה לבירה האמריקאית, כמה ימים
מאוחר יותר. ברק יפגש בוושינגטון עם שר ההגנה, ליאון פנטה, ועם ראשי מערכות הביטחון והמודיעין. לא צריך דימיון פורה כדי להעריך באיזה נושאים יעסקו השיחות הללו: איראן, איראן ואיראן. טוב, אולי ידברו מעט גם על המתרחש בסוריה. ולא צריך להיות אסטרטג כדי להבין שהחלק הכי חשוב בפגישות יהיה בארבע עיניים בלבד – תחילה בפגישה אישית צפופה בין ברק לפאנטה, ובהמשך בפגישת המנהיגים - בנימין נתניהו וברק אובמה.
ערב הביקורים של ברק ונתניהו בוושינגטון, זה הזמן המתאים כדי להתייחס לכמה אמירות מקובלות בשיח הישראלי. האמירה המקובלת ביותר היא "שישראל לא באמת מתכוונת לתקוף את איראן. מדובר רק בספין במסגרת המאבק על תקציב הביטחון": זוהי שטות גמורה. מערכת הביטחון מכינה את עצמה כבר כמה שנים לאתגר האיראני ללא שום קשר לוויכוח על התקציב. הדילמה שעומדת בפני ישראל היא הקשה ביותר מאז קום המדינה: או להשלים עם פצצה איראנית, שתגדיל את חופש הפעולה של בנות החסות שלה מה"שכונה" שלנו – חמאס וחיזבאללה (ישראל תתקשה לפעול נגד בנות חסות אלה תחת איום של פצצת גרעין איראנית); או לתקוף.
הבעיה שלפי כל ההערכות, תקיפה תביא לכל היותר לדחייה של שנתיים-שלוש בפרויקט הגרעין האיראני, והמחיר יהיה כבד: מטח טילים חסר תקדים על ישראל. השבוע פורסם באתר זה כי לפי כל ההערכות הביטחוניות, במלחמה הבאה גם תל אביב תספוג מטח טילים כבד ביותר.
טוב, יש גם אופציה שלישית: שישראל תסכים להיכנס בעצמה למשטר הפיקוח כנגד הפצה של נשק גרעיני- NPT. אפשרות כזאת אולי תשכנע את האיראנים לרדת מפרויקט הגרעין שלהם, אבל אף אחד אינו מתייחס אליה ברצינות.
אמירה נוספת שראויה להתייחסות דווקא עכשיו גורסת ש"ישראל וארצות הברית אינן מתואמות בנושא האיראני". כאן המצב יותר מורכב, ומצריך הסבר. מצד אחד, ישראל וארצות הברית מתואמות ביותר. אי אפשר להעלות על הדעת שישראל תצא לתקיפה באיראן, באמצעות מטוסים ופצצות אמריקאיות (מסוג GBU 28) תוך סיכון הכוחות האמריקאיים במפרץ הפרסי, ותוך התעלמות מוחלטת מהאינטרסים האמריקאיים.
הפגישות של הצמרת הביטחונית והמדינית שצפויות בוושינגטון בקרוב, מעידות על עומק התיאום. מצד שני, ישראל באמת לא יכולה להתחייב בפני ארצות הברית על כך שתודיע לה מראש על כל תקיפה. לא בטוח שהאמריקאים עצמם מעוניינים בכך, שכן אז יהפכו אחראים מלאים לכל מהלך של ישראל . אז בשורה התחתונה, מה כן? ישראל וארצות הברית תמימות דעים בימים אלה לגבי הצורך לעצור את פרוייקט הגרעין האיראני. סביר להניח כי גם התיאום המבצעי עמוק מאוד- בכל הערוצים.
הנושאים ששנויים במחלוקת בין הצדדים הם טקטיים: למשל, סוגיית העיתוי האפשרי לתקיפה. לוח הזמנים האמריקאי מדבר על חלון זמן עד לשנה הבאה. הישראלי - רק עד לקיץ הזה (אחר כך הצנטריפוגות האיראניות המשמשות להעשרת אוראניום יועברו למתקן תת קרקעי מחוץ לטווח הפצצות המתקדמות ביותר שבידי ישראל). אז האם בטוח שתהיה תקיפה במידה שהסנקציות הכלכליות לא יועילו? לא, לא בטוח. הדילמה באמת מורכבת וקשה. מי שישתתף בפגישות החשובות בוושינגטון יהיה חכם יותר. הכדור בידיים של נתניהו ואובמה.
חוק טל
וגם כאשר עניינים קיומיים עומדים על הפרק, אי אפשר שלא לייחס חשיבות להחלטה שהתקבלה השבוע על ידי בג"צ לבטל את "חוק טל". ההחלטה מערערת את יציבותה ממשלה, מהזווית של מערכת הביטחון, המשמעותה יא להאיץ את הצעת החוק הממשלתית המנוסחת בימים אלה במחלקה המשפטית של משרד הביטחון, בתיאום עם צה"ל.
הצעת החוק החדשה אמורה לתת מעמד מיוחד, בהיקף שייקבע בהמשך, רק לחרדים הנחשבים "עילוי בתורה". זאת, כפי שתכנן תחילה לעשות ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, כאשר התיר למספר מוגבל של עילויים בתורה לא להתגייס. ברק טען באחרונה כי מספר "העילויים" צמח וזינק למספרים גדולים של אזרחים חרדים שלא מתגייסים בנימוק 'תורתו אומנותו'. "העקרונות המנחים בהצעת החוק הם חובת ההשתתפות של כלל אזרחי המדינה בתרומה למדינת ישראל ולחברה", אמר ברק.
הוא טען כי "אם החוק יתקבל, ניתן יהיה להפעיל באופן מדורג קיצור שירות החובה לצד העלאת שכר חיילי החובה". הסיכוי שכל הרעיונות האלה יתממשו תחת הממשלה הנוכחית הוא פחות או יותר אפס.
עוברים לנגב
ועוד נושא שצבר תאוצה השבוע הוא המעבר לנגב של בסיסי היחידות היוקרתיות של אגף המודיעין ואגף התקשוב. זאת בהמשך להברת בסיסי ההדרכה של צריפין לצומת הנגב שבין ירוחם לבאר שבע, שהוא כבר עובדה מוגמרת. בסיסי התקשוב והמודיעין אמורים להתמקם במרחב שבין באר שבע לצומת שוקת. יהיו לך השלכות משמעותיות על פיתוח הנגב, אבל בינתיים מתעוררים קשיים רבים ביחידות שעומדות לעבור.
קבלו דיווח מהשטח: ביחידות רבות, קצינים רבים בגילאי 25-30, שמתלבטים האם להישאר בשירות קבע ארוך, מעדיפים לפשוט מדים ולצאת לאזרחות כבר עכשיו, כי אין להם עניין לעבור עם משפחותיהם לנגב, כאשר יועתקו הבסיסים בשנת 2017.
בצה"ל מודעים לתופעה, וחבילת ההטבות לנשארים בשירות ולעוברים לנגב בשנים הקרובות, צפויה לגדול.
המזכ"צ הבא של רוה"מ
ודיווח מזירת הקרב בלשכת ראש הממשלה, לאחר ה"זובור" שעשה ראש הממשלה לשלושת עוזריו הבכירים, שהתלוננו נגד מנהל הלשכה, נתן אשל, ובהם המזכיר הצבאי, אלוף יוחנן לוקר: ההערכות הן כי כבר בקרוב מאוד ימונה מזכיר צבאי חדש במקום לוקר, שלא זכה בתפקיד מפקד חיל האוויר הבא, ופורש לאזרחות.
בבורסת השמות של המועמדים לתפקיד המזכ"צ הבא הוזכר השבוע שוב ושוב שמו של תא"ל יואב הר אבן, מקצינים המבטיחים של חיל היבשה, שנמצא בהפסקה בין תפקידים. הר אבן שימש בתפקידו הקודם כראש מטה מפקדת זרוע היבשה, והוא צפוי להתמודד על תפקיד מפקד הזרוע הבא, בעידן שאחרי המפקד הנוכחי, אלוף סמי תורג'מן. האם נתניהו ייקח את הר אבן? ומה יעשה לוקר באזרחות?
אחד התפקידים שהוא עשוי לחשוק בהם - הוא הכיסא של מנכ"ל התעשיה האווירית, שיתפנה כאשר המנכ"ל הנוכחי, יצחק ניסן, יפרוש בחודש אוקטובר. אלא שעל הכיסא של ניסן מתמודדים עשרות. מדובר באחד התפקידים הנחשקים במשק.
***
צילומים:
אובמה ונתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
עיר הבה"דים, הדמייה (דובר צה"ל)
תא"ל יואב הר אבן (צילום: הדס בן-שושן, אתר זרוע היבשה)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
