צה"ל מגביר המודיעין בגבול מצרים
קצין האיסוף הקרבי הראשי בצה"ל, תא"ל אלי פולק, מדבר בראיון מיוחד על כמה מן המהפכות במערך המודיעין הטקטי של צה"ל, וגם על ההיערכות מול ההתרעות החמורות על פיגועים נוספים בגבול ישראל-מצרים
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
תא"ל אלי פולק (צילום: דו"צ)
לילה בדרום, מול רצועת עזה: חיילי חיל האיסוף הקרבי של צה"ל מסתכלים על מסך מכ"ם "בוהה" שסורק את אזור הגדר המקיפה את הרצועה. לפתע, נראית תנועה חשודה במכ"ם. האחראי על כוחות המודיעין מקפיץ כוח חי"ר שממהר לחקור מה מתרחש מן העבר השני של הגדר.
האם חוליית מחבלים (שוב) ניסתה להניח שם מטען? לדברי תא"ל אלי פולק, קצין האיסוף הקרבי הראשי של צה"ל, המכ"ם שבו מדובר (מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית) חולל מהפכה מאז שנכנס לשירות מבצעי לפני כשלוש שנים. "בשלוש השנים האחרונות מערך המכמ"ים נתן לנו יתרון משמעותי. מדובר במשפחת מכ"מים, שדוגמים את השטח שלוש פעמים בשנייה ולא צריכים להסתובב, בניגוד למכ"מים הוותיקים שהסתובבו ודגמו את השטח פעם בארבעים שניות. אנחנו מנטרים את השטח 24 שעות ביממה, בכל תנאי מזג האוויר. הקונספט אומר שהמכ"ם הבוהה מחזיק לי את השטח כל הזמן ומספק התראות".
"הצד השני לא טיפש", ממשיך תא"ל פולק. "הוא מנצל לילות ערפל או מזג אוויר חורפי, ומתקרב לגדר כדי להניח מטענים. כיום, גם אם אני לא מצליח לראות באמצעים אלקטרו-אופטיים מה קורה, וגם אם אני לא מזהה את הגורם החשוד בשטח, אני יכול לחקור את האזור".
התואר של תא"ל אלי פולק, קצין איסוף קרבי ראשי – נחשב חדש בז'רגון של צה"ל. בעבר, עד שנת 2000, האחריות על איסוף המודיעין בשטח הייתה נתונה בידי אגף המודיעין. עם הקמת מפקדת זרוע היבשה (מז"י) הוחלט להקים חיל חדש, חיל מודיעין השדה. פולק עצמו החל את תפקידו הנוכחי כ"קצין מודיעין שדה ראשי", ואולם הגדרת תפקידו שונתה, לאחר שמבנה החיל שבראשו הוא עומד השתנה כחלק מיישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. אחת הטענות שעלו אחרי המלחמה הייתה שאיכות המודיעין הטקטי הייתה ירודה ביותר. מפקדים בשטח לא ידעו כמעט מאומה על המתרחש מעבר לגדר הגבול של לבנון, עד כדי כך שהכוח הקרקעי הראשון שחצה את גדר הגבול נכנס היישר אל תוך "שמורת טבע" - רשת של בונקרים תת קרקעיים שהקים ארגון חיזבאללה מול השטח הישראלי.
היו למחדל שתי סיבות מרכזיות: האמצעים שהוקצו לאיסוף המודיעין הטקטי היו מועטים מאוד, וגם כאשר היה מידע מודיעיני על הנעשה מעבר לגבול (כמו במקרה של "שמורת הטבע" שבה התרחשה ההיתקלות הקרקעית הראשונה של המלחמה, ליד מושב אביבים) - הוא נשמר ברמת הפיקוד ולא הועבר לדרגי השטח, משיקולים של ביטחון שדה. בנוסף, רמת העדכון של המפות והאביזרים המודיענים האחרים הייתה ירודה מאוד בשנת 2006.
חיל האיסוף הקרבי הוקם בשנת 2009 כתחליף לחיל מודיעין השדה. על פי חלוקת האחריות הנוכחית בין זרוע היבשה לאגף המודיעין, החיל אחראי על הטמעת תודעת האויב בקרב יחידות היבשה, על ניתוח תמונת המודיעין המשמשת להכנת התכניות לבניין הכח ביבשה - ומעל לכל - על בניין הכוח של גדודי האיסוף הקרבי - בדרום, בצפון ובמרכז - גדודים שנחשבים לגדולים ביותר בצה"ל: בכמה מהם למעלה מאלף חיילים וחיילות.
חלק מהלוחמים של מערך האיסוף הקרבי, מבצעים תצפיות ומארבים בקווים הקדמיים ביותר של הלחימה, לצד מאות חיילות המשמשות כתצפיתניות בחדרי מלחמה (חמ"לים). התצפיתניות מפעילות אמצעי תצפית מגוונים וגם אמצעי אש אוטומטיים ("רואה-יורה") מול רצועת עזה. האישור לביצוע ירי באמצעות רובים אוטומטיים לעבר מטרות חשודות או לצורך הרתעה בלבד בגזרת עזה, חייב להינתן על ידי מפקד גדוד בדרגת סגן אלוף, לפחות.
חיילי מערך האיסוף הקרבי כפופים באופן שוטף לפיקודים המרחביים בכל גזרה וגזרה, המפעילים יחידות איסוף שונות כמו את שאר הכוחות הלוחמים והמודיעיניים בגזרותיהם. במקביל להפיכת חיל מודיעין השדה לחיל האיסוף הקרבי, הוקמה באמ"ן מחלקת מודיעין שדה, האחראית על בניין כוח האדם של קציני המודיעין בכלל צה"ל. "מבחינת הפעילות הרגלית, היכולת שלנו מתבססת על החשאיות", אומר תא"ל פולק בראיון לישראל דיפנס.
"ב-95 אחוז מהארועים איש לא יידע שכוח שלנו פעל במקום כלשהו. אנחנו מומחים בהסוואה, לעשות את האיסוף ו'לעוף' החוצה מבלי שהאויב ידע שהיינו שם. לאחרונה העלנו את דרגת ההכשרה של הלוחמים לרובאי 05 והם מקבלים הכשרה גם בתוך שטח בנוי מתוך הנחה שבמערכה הבאה הם יצטרכו גם להיכנס לבתים, כדי למקם שם תצפיות מודיעיניות". .jpg)
האם גם כיום יכול לחזור על עצמו מצב שכוחות לוחמים יגיעו להילחם בשטח עם עזרים לא מעודכנים, וכאשר מידע קריטי נמצא ברמות הגבוהות ולא בידיהם?
"הנושא נמצא באחריות אגף המודיעין, אבל הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו היטב, ומקרים כאלה לא יחזרו על עצמם".
מה אתם עושים כדי לשפר את היכולת לאתר בשדה הקרב חוליות המשגרות טילים נגד טנקים (נ"ט), שהפכו לאיום הגדול ביותר על המערך המתמרן?
"אנחנו משקיעים בנושא הזה המון במסגרת תהליך ההכשרה והאימונים. למשל, כדי לשפר את היכולת לזהות חוליות נ"ט בנינו מודלים של חוליות כאלה, ואנחנו מראים אותם לכלל אנשי כוחות היבשה. מראה העיניים מוחשי הרבה יותר מתמונות של המשגרים האלה".
לדברי תא"ל אלי פולק, למרות ההשקעה הרבה בהכנות לקראת עימות אפשרי נוסף בזירה הצפונית, מעסיקה את מערך האיסוף הקרבי זירה נוספת, "חמה" במיוחד, הנמצאת בדרום הארץ. זאת, כיוון שחוליות טרור, שחלקן יצאו מרצועת עזה לכיוון שטח מצרים, נמצאות כעת במרחבי סיני האינסופיים ויכולות לבצע נסיונות פיגוע נוספים, בדומה למתקפת הטרור שהייתה בגבול ישראל-מצרים, על יד אילת, בחודש אוגוסט 2011.
פולק אומר כי בעקבות הפיגוע וההתראות החמורות הוחלט בצה"ל להקדים ככל הניתן את פריסתה של מערכת רב סנסורית (מר"ס), שאמורה לשפר את יכולת האיסוף לאורך הגבול. המערכת נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח מתקדמים על ידי חברת אלביט מערכות. "אני מעריך שלקראת סוף מרץ 2012 מערכת 'מרס' הראשונה כבר תוצב בשטח'", אומר תא"ל אלי פולק. לדבריו, "המערכת אמורה להתריע באופן כמעט אוטומטי על שינויים שנראים בשטח, על בסיס טכנולוגיה מתקדמת, כולל השוואת תמונות ורשתות שליטה ובקרה. היא תצמצם בכ-30 אחוז את מצבת כוח האדם של תצפיתניות הנדרשות לתא שטח מסוים.
"המערכת תהווה קפיצת מדרגה אמיתית ביכולת התפעול ובמענה שהחיל מספק לכוחות בשטח. נוכל להשתלט על תא שטח מאוד גדול בצורה מאוד אפקטיבית באמצעות שינוי תפיסה ובלי להתפשר על איכות. תצפיתניות לא יכירו את תא השטח שלהן בעל פה כמו היום, כי הוא יגדל בעשרות מונים, אבל יהיה מקצוע חדש שיקרא 'בקרית איסוף יבשתית' (בקס"ית). במקום לתצפת על שטח מסוים הבק"סיות יפעילו מערכות אוטומטיות שישלטו על שטח גדול ויידעו לתת את ההתראות הרלוונטיות על בסיס נתונים מוקדמים שיוזנו בהן. "מדובר על אותם סנסורים כמו אלה שהיו לנו עד עכשיו, אבל עם 'מוח'. המערכת תגדיר אזורי עניין וסדרי עדיפויות לחקירה וכל פעם שהסנסור יזהה משהו, הוא ייתן לו מספר בסדר העדיפויות הדרוש לחקירת ההתראה. לדוגמא, כל פעילות חשודה שתתרחש 200 מטר מהגדר תיחשב רמה 10 ותקבל עדיפות ראשונה".
הכוונה היא לזהות את הארוע כמה קילומטר בתוך שטח מצרים, כדי לתת מספיק זמן לכוח המסכל לפעול. "הארועים האחרונים בגבול מצרים רק האיצו את הקצב של הדברים. הגבול עדיין פתוח, הארועים האחרונים הוכיחו את זה, הגברנו עכשיו את כוחות האיסוף אבל אין הוקוס פוקוס. צריך גם גדר, גם כוחות איסוף וגם כוחות יירוט. על בסיס החלטת המטה הכללי המטרה היא לסיים את פריסת האמצעים לאורך הגבול כבר ב-2012 במקום ב-2013. אנחנו עושים הכל כדי לעמוד ביעד הזה".
תא"ל פולק מציין עם זאת כי השינויים הצפויים במערכי התצפית אינם קשורים למקרים שאירעו לאחרונה בהם תצפיתניות נטשו את עמדתן ואף חיבלו במכשירים, בבסיס בעטרות ובגבול הצפון. לדבריו, זה היה ארוע חד פעמי וכיום אותן תצפיתניות עומדות למשפט על פגיעה בביטחון המדינה.
הכתבה פורסמה במלואה בגיליון 5 של "ישראל דיפנס"
לילה בדרום, מול רצועת עזה: חיילי חיל האיסוף הקרבי של צה"ל מסתכלים על מסך מכ"ם "בוהה" שסורק את אזור הגדר המקיפה את הרצועה. לפתע, נראית תנועה חשודה במכ"ם. האחראי על כוחות המודיעין מקפיץ כוח חי"ר שממהר לחקור מה מתרחש מן העבר השני של הגדר.
האם חוליית מחבלים (שוב) ניסתה להניח שם מטען? לדברי תא"ל אלי פולק, קצין האיסוף הקרבי הראשי של צה"ל, המכ"ם שבו מדובר (מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית) חולל מהפכה מאז שנכנס לשירות מבצעי לפני כשלוש שנים. "בשלוש השנים האחרונות מערך המכמ"ים נתן לנו יתרון משמעותי. מדובר במשפחת מכ"מים, שדוגמים את השטח שלוש פעמים בשנייה ולא צריכים להסתובב, בניגוד למכ"מים הוותיקים שהסתובבו ודגמו את השטח פעם בארבעים שניות. אנחנו מנטרים את השטח 24 שעות ביממה, בכל תנאי מזג האוויר. הקונספט אומר שהמכ"ם הבוהה מחזיק לי את השטח כל הזמן ומספק התראות".
"הצד השני לא טיפש", ממשיך תא"ל פולק. "הוא מנצל לילות ערפל או מזג אוויר חורפי, ומתקרב לגדר כדי להניח מטענים. כיום, גם אם אני לא מצליח לראות באמצעים אלקטרו-אופטיים מה קורה, וגם אם אני לא מזהה את הגורם החשוד בשטח, אני יכול לחקור את האזור".
התואר של תא"ל אלי פולק, קצין איסוף קרבי ראשי – נחשב חדש בז'רגון של צה"ל. בעבר, עד שנת 2000, האחריות על איסוף המודיעין בשטח הייתה נתונה בידי אגף המודיעין. עם הקמת מפקדת זרוע היבשה (מז"י) הוחלט להקים חיל חדש, חיל מודיעין השדה. פולק עצמו החל את תפקידו הנוכחי כ"קצין מודיעין שדה ראשי", ואולם הגדרת תפקידו שונתה, לאחר שמבנה החיל שבראשו הוא עומד השתנה כחלק מיישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. אחת הטענות שעלו אחרי המלחמה הייתה שאיכות המודיעין הטקטי הייתה ירודה ביותר. מפקדים בשטח לא ידעו כמעט מאומה על המתרחש מעבר לגדר הגבול של לבנון, עד כדי כך שהכוח הקרקעי הראשון שחצה את גדר הגבול נכנס היישר אל תוך "שמורת טבע" - רשת של בונקרים תת קרקעיים שהקים ארגון חיזבאללה מול השטח הישראלי.
היו למחדל שתי סיבות מרכזיות: האמצעים שהוקצו לאיסוף המודיעין הטקטי היו מועטים מאוד, וגם כאשר היה מידע מודיעיני על הנעשה מעבר לגבול (כמו במקרה של "שמורת הטבע" שבה התרחשה ההיתקלות הקרקעית הראשונה של המלחמה, ליד מושב אביבים) - הוא נשמר ברמת הפיקוד ולא הועבר לדרגי השטח, משיקולים של ביטחון שדה. בנוסף, רמת העדכון של המפות והאביזרים המודיענים האחרים הייתה ירודה מאוד בשנת 2006.
חיל האיסוף הקרבי הוקם בשנת 2009 כתחליף לחיל מודיעין השדה. על פי חלוקת האחריות הנוכחית בין זרוע היבשה לאגף המודיעין, החיל אחראי על הטמעת תודעת האויב בקרב יחידות היבשה, על ניתוח תמונת המודיעין המשמשת להכנת התכניות לבניין הכח ביבשה - ומעל לכל - על בניין הכוח של גדודי האיסוף הקרבי - בדרום, בצפון ובמרכז - גדודים שנחשבים לגדולים ביותר בצה"ל: בכמה מהם למעלה מאלף חיילים וחיילות.
חלק מהלוחמים של מערך האיסוף הקרבי, מבצעים תצפיות ומארבים בקווים הקדמיים ביותר של הלחימה, לצד מאות חיילות המשמשות כתצפיתניות בחדרי מלחמה (חמ"לים). התצפיתניות מפעילות אמצעי תצפית מגוונים וגם אמצעי אש אוטומטיים ("רואה-יורה") מול רצועת עזה. האישור לביצוע ירי באמצעות רובים אוטומטיים לעבר מטרות חשודות או לצורך הרתעה בלבד בגזרת עזה, חייב להינתן על ידי מפקד גדוד בדרגת סגן אלוף, לפחות.
חיילי מערך האיסוף הקרבי כפופים באופן שוטף לפיקודים המרחביים בכל גזרה וגזרה, המפעילים יחידות איסוף שונות כמו את שאר הכוחות הלוחמים והמודיעיניים בגזרותיהם. במקביל להפיכת חיל מודיעין השדה לחיל האיסוף הקרבי, הוקמה באמ"ן מחלקת מודיעין שדה, האחראית על בניין כוח האדם של קציני המודיעין בכלל צה"ל. "מבחינת הפעילות הרגלית, היכולת שלנו מתבססת על החשאיות", אומר תא"ל פולק בראיון לישראל דיפנס.
"ב-95 אחוז מהארועים איש לא יידע שכוח שלנו פעל במקום כלשהו. אנחנו מומחים בהסוואה, לעשות את האיסוף ו'לעוף' החוצה מבלי שהאויב ידע שהיינו שם. לאחרונה העלנו את דרגת ההכשרה של הלוחמים לרובאי 05 והם מקבלים הכשרה גם בתוך שטח בנוי מתוך הנחה שבמערכה הבאה הם יצטרכו גם להיכנס לבתים, כדי למקם שם תצפיות מודיעיניות".
האם גם כיום יכול לחזור על עצמו מצב שכוחות לוחמים יגיעו להילחם בשטח עם עזרים לא מעודכנים, וכאשר מידע קריטי נמצא ברמות הגבוהות ולא בידיהם?
"הנושא נמצא באחריות אגף המודיעין, אבל הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו היטב, ומקרים כאלה לא יחזרו על עצמם".
מה אתם עושים כדי לשפר את היכולת לאתר בשדה הקרב חוליות המשגרות טילים נגד טנקים (נ"ט), שהפכו לאיום הגדול ביותר על המערך המתמרן?
"אנחנו משקיעים בנושא הזה המון במסגרת תהליך ההכשרה והאימונים. למשל, כדי לשפר את היכולת לזהות חוליות נ"ט בנינו מודלים של חוליות כאלה, ואנחנו מראים אותם לכלל אנשי כוחות היבשה. מראה העיניים מוחשי הרבה יותר מתמונות של המשגרים האלה".
לדברי תא"ל אלי פולק, למרות ההשקעה הרבה בהכנות לקראת עימות אפשרי נוסף בזירה הצפונית, מעסיקה את מערך האיסוף הקרבי זירה נוספת, "חמה" במיוחד, הנמצאת בדרום הארץ. זאת, כיוון שחוליות טרור, שחלקן יצאו מרצועת עזה לכיוון שטח מצרים, נמצאות כעת במרחבי סיני האינסופיים ויכולות לבצע נסיונות פיגוע נוספים, בדומה למתקפת הטרור שהייתה בגבול ישראל-מצרים, על יד אילת, בחודש אוגוסט 2011.
פולק אומר כי בעקבות הפיגוע וההתראות החמורות הוחלט בצה"ל להקדים ככל הניתן את פריסתה של מערכת רב סנסורית (מר"ס), שאמורה לשפר את יכולת האיסוף לאורך הגבול. המערכת נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח מתקדמים על ידי חברת אלביט מערכות. "אני מעריך שלקראת סוף מרץ 2012 מערכת 'מרס' הראשונה כבר תוצב בשטח'", אומר תא"ל אלי פולק. לדבריו, "המערכת אמורה להתריע באופן כמעט אוטומטי על שינויים שנראים בשטח, על בסיס טכנולוגיה מתקדמת, כולל השוואת תמונות ורשתות שליטה ובקרה. היא תצמצם בכ-30 אחוז את מצבת כוח האדם של תצפיתניות הנדרשות לתא שטח מסוים.
"המערכת תהווה קפיצת מדרגה אמיתית ביכולת התפעול ובמענה שהחיל מספק לכוחות בשטח. נוכל להשתלט על תא שטח מאוד גדול בצורה מאוד אפקטיבית באמצעות שינוי תפיסה ובלי להתפשר על איכות. תצפיתניות לא יכירו את תא השטח שלהן בעל פה כמו היום, כי הוא יגדל בעשרות מונים, אבל יהיה מקצוע חדש שיקרא 'בקרית איסוף יבשתית' (בקס"ית). במקום לתצפת על שטח מסוים הבק"סיות יפעילו מערכות אוטומטיות שישלטו על שטח גדול ויידעו לתת את ההתראות הרלוונטיות על בסיס נתונים מוקדמים שיוזנו בהן. "מדובר על אותם סנסורים כמו אלה שהיו לנו עד עכשיו, אבל עם 'מוח'. המערכת תגדיר אזורי עניין וסדרי עדיפויות לחקירה וכל פעם שהסנסור יזהה משהו, הוא ייתן לו מספר בסדר העדיפויות הדרוש לחקירת ההתראה. לדוגמא, כל פעילות חשודה שתתרחש 200 מטר מהגדר תיחשב רמה 10 ותקבל עדיפות ראשונה".
הכוונה היא לזהות את הארוע כמה קילומטר בתוך שטח מצרים, כדי לתת מספיק זמן לכוח המסכל לפעול. "הארועים האחרונים בגבול מצרים רק האיצו את הקצב של הדברים. הגבול עדיין פתוח, הארועים האחרונים הוכיחו את זה, הגברנו עכשיו את כוחות האיסוף אבל אין הוקוס פוקוס. צריך גם גדר, גם כוחות איסוף וגם כוחות יירוט. על בסיס החלטת המטה הכללי המטרה היא לסיים את פריסת האמצעים לאורך הגבול כבר ב-2012 במקום ב-2013. אנחנו עושים הכל כדי לעמוד ביעד הזה".
תא"ל פולק מציין עם זאת כי השינויים הצפויים במערכי התצפית אינם קשורים למקרים שאירעו לאחרונה בהם תצפיתניות נטשו את עמדתן ואף חיבלו במכשירים, בבסיס בעטרות ובגבול הצפון. לדבריו, זה היה ארוע חד פעמי וכיום אותן תצפיתניות עומדות למשפט על פגיעה בביטחון המדינה.
הכתבה פורסמה במלואה בגיליון 5 של "ישראל דיפנס"
