מהר יותר, רחוק יותר
669 - מבט מבפנים. "השילוב בין אנשים שנבחרו בקפידה, אימונים קפדניים ומפקדים מנוסים יאפשר לנו לממש את היכולות גם במקומות מרוחקים", אומר המפקד
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
בתוך מסוק אפוף עשן נמצא רופא צבאי, שבחייו האזרחיים ממלא תפקיד בכיר באחד מחדרי המיון בבית חולים בארץ. חיילים המקיפים אותו רוכנים ביחד עימו מעל אלונקה שעליה שוכב חייל שנראה מדמם. החושך במסוק כמעט מוחלט, אבל ניתן לראות ציוד רפואי שמשתלשל מתקרת המסוק. רעש יריות נשמע ברקע. המפקד מאיץ ברופא ובאנשי הצוות להזדרז, להרים את כבש המסוק ולהמריא מהשטח. המצב נראה קריטי, אלא שזה רק תרגיל: כך מתאמנים לוחמי יחידת החילוץ בהיטס של חיל האוויר (יחידה 669) באופן כמעט שגרתי.
"אחד הלקחים שלנו משורה ארוכה של מבצעי חילוץ מתוך שטחי לחימה אורבאניים זה לשהות מינימום זמן על הקרקע. בחילוץ אמת, כל שנייה מיותרת עלולה לעלות באש שתשוגר לעבר המסוק. חייבים להמריא מיד גם אם הדבר כרוך בטיפול בפצועים בתנאים קשים ביותר", אומר סא"ל אבינעם, מפקד היחידה, בראיון מיוחד לישראל דיפנס.
הדברים של אבינעם מגובים באינספור סיפורי מורשת קרב של היחידה מן השנים האחרונות. קחו למשל את המקרה משלהי מלחמת לבנון השנייה לפני כחמש שנים, כאשר היחידה הוזעקה לחלץ את לוחמי יחידת הקומנדו הימי בתום קרב שניהלו מול איש חיזבאללה בכיר בתוך דירתו בעיר צור.
כוח הקומנדו יצא מן הבית כשהוא נושא פצוע במצב קשה מאוד על אלונקה. הכוח נע בין פרדסים לעבר חוף הים, שם נחת מסוק "יסעור" של חיל האוויר, עם רופא וצוות לוחמים מ- 669. הפצוע הוכנס אל תוך המסוק, היה נדמה שכל העיר צור צופה בו ושבכל רגע ישוגר טיל לעברו, אך מצד שני היה צורך קריטי לטפל בפצוע באופן מיידי.
הרופא קיבל בו במקום החלטה לבצע פעולת אינטובציה - תוך כדי המולה אדירה סביבו. לוחמים מהקומנדו הימי נדחסו ביחד עם הפצוע אל תוך המסוק, אך הרופא התרכז בפתיחת קנה הנשימה של הפצוע שנלחם על חייו. החילוץ ארך כמה עשרות שניות, והטיפול הסבוך החל עוד לפני שהמסוק יצר ענן של גרגירי חול ים בהמראה הרועשת.
שנתיים וחצי מאוחר יותר, במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, זכה רופא אחר מן היחידה בציון לשבח, צל"ש, על ניתוח בתנאי קרב, שהציל את חייו של קצין מחטיבת גולני שנפצע באורח אנוש.
לדברי סא"ל אבינעם, "המזרח התיכון נעשה יותר ויותר אורבאני. כיום בפירוש יש מקרים שאתה רק נוחת ומיד חייב להמריא. רמת האיום גבוהה, כי היכולת 'לנקות' שטח לפני פעולת חילוץ היא מאוד נמוכה. מסוק הוא מטרה בולטת, ואילו הטקטיקה של האויב היא היעלמות. בעתיד המצב ימשיך וייעשה מסובך יותר: זירה אורבאנית היא רק אחת מתוך שורה של מתארי לחימה שאנחנו צריכים להיערך אליהם. במצב הקיים, אין כמעט זמן לקבל החלטות בשטח. כל לוחם ביחידה, ולא רק המפקדים, צריך להיות מסוגל לקבל בתנאי לחץ וחוסר ודאות החלטות גורליות, שיכולות לעלות בחייו של פצוע או גרוע יותר - בגורלו של מסוק שלם על כל האנשים שנמצאים בו. שם המשחק זה לקיחת סיכונים מחושבים".
יחידה 669 מוגדרת כיחידת הפינוי בהיטס של חיל האוויר משטח אויב - C-Sar) Combat Search and Rescue). על אף שיעודה הרשמי אינו להילחם באויב היא נחשבת אחת מארבע יחידות העלית של צה"ל בסך הכל, ביחד עם סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי ויחידת "שלדג" של חיל האוויר.
היחידה הוקמה במסגרת חיל האוויר בשנת 1974. בעולם קיימים כמה מודלים של יחידות צבאיות לחילוץ והצלה. במרבית המקרים מדובר ביחידות קטנות השייכות לכוח מרכזי מסוים ומפתחות מגוון מצומצם יחסית של יכולות חילוץ רלוונטיים. 669 , לעומת זאת, נחשבת כיחידה לאומית לחילוץ. אנשיה מאומנים לבצע פעולות חילוץ מכל סוג של שדה קרב ובאמצעות ציוד מגוון. במאי 2010 , למשל, היו אנשי היחידה אלה שאספו מסיפון האוניה מרמרה יותר מ- 30 פצועים טורקיים, לצד תשעה לוחמים של הקומנדו הימי, שנפצעו כולם בקרבות שהתנהלו על הסיפון במהלך ניסיון של אנשי ארגון IHH הטורקי לשבור את המצור הימי מעל רצועת עזה.
בשגרה, לא כל המשימות של היחידה הן צבאיות: חלק ניכר מתוך 200 הזנקות בשנה נועד לחלץ אזרחים שנקלעו למצוקה בנסיבות שרחוקות שנות אור משדה קרב, כמו מטיילים שנפלו אל תוך נקיקי נחלים או נפגעי תאונות דרכים במקומות מרוחקים.
669 מתפקדת כיחידה נפרדת בתוך בסיס תל נוף של חיל האוויר במרכז הארץ. מסלול ההכשרה של לוחמים ב 669- אורך כשנה וחצי וכולל גם קורס של לוחמה בטרור (לוט"ר), למקרה שיהיה צרוך בפעולות חילוץ תוך כדי פיגוע מיקוח. חלק גדול מהלוחמים יוצאים לקורס פיקודי שאורך עוד כחצי שנה מיד אחרי שהם מסיימים את ההכשרה הבסיסית הממושכת. פעולות החילוץ של 669 מתבצעות בעיקר באמצעות מסוקי "יסעור" מטייסות שכנות בבסיס, ואולם במקרה הצורך חילוץ יכול להתבצע גם באמצעות מסוקי "ינשוף" (בלק-הוק) שיוזנקו מבסיס אחר.
סא"ל אבינעם, איזה עוד לקחים מרכזיים הפקתם מעשרות מבצעי חילוץ במהלך מלחמת לבנון השנייה?
"חוץ מהצורך לחדד את היכולת של כל לוחם לקבל החלטות קשות במהירות, לקח נוסף מהמלחמה היה שאנחנו צריכים להיערך לחילוץ מספר רב של אנשים באמצעות מסוק אחד. באימונים אין בעיה להכניס עוד ועוד מסוקים, בהתאם לצורך, ואולם בלחימה בסביבה אורבאנית כל כניסה של מסוק, נחיתה והמראה כרוכים בסיכון לא מבוטל. לכן, אירגנו את תא המסוק בצורה כזו שניתן יהיה לטפל במספר רב של נפגעים, אלה לצד אלה. לצורך כך פיתחנו מתקנים שמאפשרים לתלות את הציוד הרפואי מעל ראשי הרופאים והחובשים או להצמיד אותו לדופן המסוק.
"לקח מרכזי נוסף של היחידה הוא שילוביות עם כוחות שונים בצה"ל, ובעיקר שיתוף פעולה עם כוחות הקרקע. בסופו של דבר הצלחה של חילוץ תיקבע על ידי המוכנות של שני הצדדים, ולא רק שלנו. כיום, אנשים שלנו מלמדים את הבסיס של הטיפול בפצועים במצבי חירום בכל קורס חובשים של צה"ל, אבל חשוב מכך זה שאנשי יחידות לוחמות מגיעים אלינו להתאמן יחד איתנו על מתארי חילוץ, במתקן האימונים, סימולטור, שאנחנו מפעילים תוך שימוש בעזרים פירוטכניים שמדמים את שדה הקרב האמיתי".
היכולת לתפקד בקור רוח במצבי לחץ קיצוניים היא תכונה מרכזית שאותה מחפשים ב- 669 בקרב צעירים המתגייסים לצה"ל, ומבקשים להתנדב לשירות ביחידה.
בחדרו של אבינעם מפה ענקית המציגה את כל אזור המזרח התיכון, עד איזור חצי האי ערב ואיראן ומעבר לכך, עובדה שיכולה להצביע על מרחבי העניין והפעילות של היחידה (אין מבצע צה"לי, סודי או מורכב ככל שיהיה, שיחידה 669 אינו לוקחת בו חלק ככוח חילוץ ייעודי, למקרה הצורך).
מפקד 669, כצפוי, אינו מעוניין להרחיב את הדיבור על מבצעים כאלה.
אתם מתאמנים לקראת משימות חילוץ - אם צה"ל יידרש להילחם במקומות מרוחקים? אנחנו שואלים אותו.
"השילוב בין אנשים שנבחרו בקפידה, אימונים קפדניים ומפקדים מנוסים יאפשר לנו לממש את היכולות במקומות מרוחקים. ליחידה אין מגבלת טווח של פעולה. אנחנו תלויים על פי רוב רק בפלטפורמות שאנו טסים עליהן. כשהולכים רחוק, צריך לקחת את כל הציוד האפשרי, וזו תוספת משקל. אני חושב שיש יכולות להגיע רחוק מאוד, אבל הן לא בלתי מוגבלות.
"ככלל, מדינת ישראל משקיעה משאבים עצומים בבניית יכולות ומעטפת חילוץ לפעולות שמבוצעות בשגרה או בלחימה. כל מי שמגיע אלינו לומד ביום הראשון שלא משאירים פצוע בשטח. יש פה מימוש אמיתי של הערך הזה".
***
צילומים: מאיר אזואלי
בתוך מסוק אפוף עשן נמצא רופא צבאי, שבחייו האזרחיים ממלא תפקיד בכיר באחד מחדרי המיון בבית חולים בארץ. חיילים המקיפים אותו רוכנים ביחד עימו מעל אלונקה שעליה שוכב חייל שנראה מדמם. החושך במסוק כמעט מוחלט, אבל ניתן לראות ציוד רפואי שמשתלשל מתקרת המסוק. רעש יריות נשמע ברקע. המפקד מאיץ ברופא ובאנשי הצוות להזדרז, להרים את כבש המסוק ולהמריא מהשטח. המצב נראה קריטי, אלא שזה רק תרגיל: כך מתאמנים לוחמי יחידת החילוץ בהיטס של חיל האוויר (יחידה 669) באופן כמעט שגרתי.
"אחד הלקחים שלנו משורה ארוכה של מבצעי חילוץ מתוך שטחי לחימה אורבאניים זה לשהות מינימום זמן על הקרקע. בחילוץ אמת, כל שנייה מיותרת עלולה לעלות באש שתשוגר לעבר המסוק. חייבים להמריא מיד גם אם הדבר כרוך בטיפול בפצועים בתנאים קשים ביותר", אומר סא"ל אבינעם, מפקד היחידה, בראיון מיוחד לישראל דיפנס.
הדברים של אבינעם מגובים באינספור סיפורי מורשת קרב של היחידה מן השנים האחרונות. קחו למשל את המקרה משלהי מלחמת לבנון השנייה לפני כחמש שנים, כאשר היחידה הוזעקה לחלץ את לוחמי יחידת הקומנדו הימי בתום קרב שניהלו מול איש חיזבאללה בכיר בתוך דירתו בעיר צור.
כוח הקומנדו יצא מן הבית כשהוא נושא פצוע במצב קשה מאוד על אלונקה. הכוח נע בין פרדסים לעבר חוף הים, שם נחת מסוק "יסעור" של חיל האוויר, עם רופא וצוות לוחמים מ- 669. הפצוע הוכנס אל תוך המסוק, היה נדמה שכל העיר צור צופה בו ושבכל רגע ישוגר טיל לעברו, אך מצד שני היה צורך קריטי לטפל בפצוע באופן מיידי.
הרופא קיבל בו במקום החלטה לבצע פעולת אינטובציה - תוך כדי המולה אדירה סביבו. לוחמים מהקומנדו הימי נדחסו ביחד עם הפצוע אל תוך המסוק, אך הרופא התרכז בפתיחת קנה הנשימה של הפצוע שנלחם על חייו. החילוץ ארך כמה עשרות שניות, והטיפול הסבוך החל עוד לפני שהמסוק יצר ענן של גרגירי חול ים בהמראה הרועשת.
שנתיים וחצי מאוחר יותר, במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, זכה רופא אחר מן היחידה בציון לשבח, צל"ש, על ניתוח בתנאי קרב, שהציל את חייו של קצין מחטיבת גולני שנפצע באורח אנוש.
לדברי סא"ל אבינעם, "המזרח התיכון נעשה יותר ויותר אורבאני. כיום בפירוש יש מקרים שאתה רק נוחת ומיד חייב להמריא. רמת האיום גבוהה, כי היכולת 'לנקות' שטח לפני פעולת חילוץ היא מאוד נמוכה. מסוק הוא מטרה בולטת, ואילו הטקטיקה של האויב היא היעלמות. בעתיד המצב ימשיך וייעשה מסובך יותר: זירה אורבאנית היא רק אחת מתוך שורה של מתארי לחימה שאנחנו צריכים להיערך אליהם. במצב הקיים, אין כמעט זמן לקבל החלטות בשטח. כל לוחם ביחידה, ולא רק המפקדים, צריך להיות מסוגל לקבל בתנאי לחץ וחוסר ודאות החלטות גורליות, שיכולות לעלות בחייו של פצוע או גרוע יותר - בגורלו של מסוק שלם על כל האנשים שנמצאים בו. שם המשחק זה לקיחת סיכונים מחושבים".
יחידה 669 מוגדרת כיחידת הפינוי בהיטס של חיל האוויר משטח אויב - C-Sar) Combat Search and Rescue). על אף שיעודה הרשמי אינו להילחם באויב היא נחשבת אחת מארבע יחידות העלית של צה"ל בסך הכל, ביחד עם סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי ויחידת "שלדג" של חיל האוויר.
היחידה הוקמה במסגרת חיל האוויר בשנת 1974. בעולם קיימים כמה מודלים של יחידות צבאיות לחילוץ והצלה. במרבית המקרים מדובר ביחידות קטנות השייכות לכוח מרכזי מסוים ומפתחות מגוון מצומצם יחסית של יכולות חילוץ רלוונטיים. 669 , לעומת זאת, נחשבת כיחידה לאומית לחילוץ. אנשיה מאומנים לבצע פעולות חילוץ מכל סוג של שדה קרב ובאמצעות ציוד מגוון. במאי 2010 , למשל, היו אנשי היחידה אלה שאספו מסיפון האוניה מרמרה יותר מ- 30 פצועים טורקיים, לצד תשעה לוחמים של הקומנדו הימי, שנפצעו כולם בקרבות שהתנהלו על הסיפון במהלך ניסיון של אנשי ארגון IHH הטורקי לשבור את המצור הימי מעל רצועת עזה.
בשגרה, לא כל המשימות של היחידה הן צבאיות: חלק ניכר מתוך 200 הזנקות בשנה נועד לחלץ אזרחים שנקלעו למצוקה בנסיבות שרחוקות שנות אור משדה קרב, כמו מטיילים שנפלו אל תוך נקיקי נחלים או נפגעי תאונות דרכים במקומות מרוחקים.
669 מתפקדת כיחידה נפרדת בתוך בסיס תל נוף של חיל האוויר במרכז הארץ. מסלול ההכשרה של לוחמים ב 669- אורך כשנה וחצי וכולל גם קורס של לוחמה בטרור (לוט"ר), למקרה שיהיה צרוך בפעולות חילוץ תוך כדי פיגוע מיקוח. חלק גדול מהלוחמים יוצאים לקורס פיקודי שאורך עוד כחצי שנה מיד אחרי שהם מסיימים את ההכשרה הבסיסית הממושכת. פעולות החילוץ של 669 מתבצעות בעיקר באמצעות מסוקי "יסעור" מטייסות שכנות בבסיס, ואולם במקרה הצורך חילוץ יכול להתבצע גם באמצעות מסוקי "ינשוף" (בלק-הוק) שיוזנקו מבסיס אחר.
סא"ל אבינעם, איזה עוד לקחים מרכזיים הפקתם מעשרות מבצעי חילוץ במהלך מלחמת לבנון השנייה?
"חוץ מהצורך לחדד את היכולת של כל לוחם לקבל החלטות קשות במהירות, לקח נוסף מהמלחמה היה שאנחנו צריכים להיערך לחילוץ מספר רב של אנשים באמצעות מסוק אחד. באימונים אין בעיה להכניס עוד ועוד מסוקים, בהתאם לצורך, ואולם בלחימה בסביבה אורבאנית כל כניסה של מסוק, נחיתה והמראה כרוכים בסיכון לא מבוטל. לכן, אירגנו את תא המסוק בצורה כזו שניתן יהיה לטפל במספר רב של נפגעים, אלה לצד אלה. לצורך כך פיתחנו מתקנים שמאפשרים לתלות את הציוד הרפואי מעל ראשי הרופאים והחובשים או להצמיד אותו לדופן המסוק.
"לקח מרכזי נוסף של היחידה הוא שילוביות עם כוחות שונים בצה"ל, ובעיקר שיתוף פעולה עם כוחות הקרקע. בסופו של דבר הצלחה של חילוץ תיקבע על ידי המוכנות של שני הצדדים, ולא רק שלנו. כיום, אנשים שלנו מלמדים את הבסיס של הטיפול בפצועים במצבי חירום בכל קורס חובשים של צה"ל, אבל חשוב מכך זה שאנשי יחידות לוחמות מגיעים אלינו להתאמן יחד איתנו על מתארי חילוץ, במתקן האימונים, סימולטור, שאנחנו מפעילים תוך שימוש בעזרים פירוטכניים שמדמים את שדה הקרב האמיתי".
היכולת לתפקד בקור רוח במצבי לחץ קיצוניים היא תכונה מרכזית שאותה מחפשים ב- 669 בקרב צעירים המתגייסים לצה"ל, ומבקשים להתנדב לשירות ביחידה.
בחדרו של אבינעם מפה ענקית המציגה את כל אזור המזרח התיכון, עד איזור חצי האי ערב ואיראן ומעבר לכך, עובדה שיכולה להצביע על מרחבי העניין והפעילות של היחידה (אין מבצע צה"לי, סודי או מורכב ככל שיהיה, שיחידה 669 אינו לוקחת בו חלק ככוח חילוץ ייעודי, למקרה הצורך).
מפקד 669, כצפוי, אינו מעוניין להרחיב את הדיבור על מבצעים כאלה.
אתם מתאמנים לקראת משימות חילוץ - אם צה"ל יידרש להילחם במקומות מרוחקים? אנחנו שואלים אותו.
"השילוב בין אנשים שנבחרו בקפידה, אימונים קפדניים ומפקדים מנוסים יאפשר לנו לממש את היכולות במקומות מרוחקים. ליחידה אין מגבלת טווח של פעולה. אנחנו תלויים על פי רוב רק בפלטפורמות שאנו טסים עליהן. כשהולכים רחוק, צריך לקחת את כל הציוד האפשרי, וזו תוספת משקל. אני חושב שיש יכולות להגיע רחוק מאוד, אבל הן לא בלתי מוגבלות.
"ככלל, מדינת ישראל משקיעה משאבים עצומים בבניית יכולות ומעטפת חילוץ לפעולות שמבוצעות בשגרה או בלחימה. כל מי שמגיע אלינו לומד ביום הראשון שלא משאירים פצוע בשטח. יש פה מימוש אמיתי של הערך הזה".
***
צילומים: מאיר אזואלי
