מערכת 'מארס' נכנסת לשימוש
לקראת כניסת מערכת 'מארס' לשימוש, בחיל האיסוף הקרבי יצרו מקצוע חדש - בקרית איסוף יבשתית. כמו כן, קצין האיסוף הקרבי הראשי מספר לישראל דיפנס איך התמודדו בחיל עם פרשת התצפיתניות שכיבו מכשירים
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
תצפיתניות בצה"ל (צילום: דו"צ)
"מחר בבוקר התצפיתנית לא תכיר את תא השטח שלה בעל פה כי הוא גדל בעשרת מונים ולכן אנחנו יוצרים מקצוע חדש שנקרא בקרית איסוף יבשתית (בקס"ית) במקום תצפיתנית" אומר קצין האיסוף הקרבי הראשי בצה"ל, תא"ל אלי פולק לישראל דיפנס.
"בגיוס של ספטמבר לפני כשלושה שבועות התחלנו לאתר את הבנות הראשונות והן יעברו הכשרה מיוחדת על ה'מארס' (מערכת מרובת סנסורים שמפתחת אלביט מערכות ואמורה לקלוט כל שינוי או תזוזה בתא השטח). זה עולם אחר, לא היו יותר תצפיתנית שיושבת על מצלמה וסורקת תא שטח, המכ"ם יסרוק את השטח וכשהוא יזהה משהו חשוד הבקסי"ת תחקור את העניין. מדובר על אותם סנסורים אבל עם מוח. אני יכול להגדיר אזורי עניין וסדרי עדיפויות לחקירה וכל פעם שהסנסור מזהה משהו הוא נותן לו מספר, לדוגמא כל פעילות חשודה שתתרחש 200 מטר מהגדר תיחשב רמה 10, לא משנה אם יש לי עוד שמונה איתורים קודמים, זה יקפוץ ראשון ואז החוקרת שלי ישר תרוץ לשם לראות שאין מישהו שהצליח לחדור.
"אני מעריך שלקראת סוף מרץ 2012 מערכת 'מרס' הראשונה כבר תוצב בשטח, תחילה בגבול מצרים. הכוונה היא לזהות את כבר כמה ק"מ בתוך שטח מצרים, כדי לתת מספיק זמן לכוח המסכל לפעול". לדברי תא"ל פולק השינויים הצפויים במערכי התצפית אינם קשורים עם זאת, למקרים שאירעו לאחרונה בהם תצפיתניות נטשו את עמדתן ואף חיבלו במכשירים, בבסיס בעטרות ובגבול הצפון.
"זה היה אירוע חד פעמי וממש לא משקף את מה שקורא בחיל. אני כבר 15 שנה בחיל ולא זוכר אירוע בעוצמה כזו. אנחנו נותנים המון אחריות לתצפיתניות שלנו וכאן מספר בנות סגרו את המכשיר בכוונה ופשוט אטמו עיניים.
"תצפיתניות אחרות שדיברתי איתן אמרו שהן מתביישות. הסיבה לא הייתה תנאי השירות, הלוואי שתנאי השירות שלי בכל החיל היו כמו התנאים שם. האירוע הוא חמור וגם הטיפול שלנו הוא מאוד חריף, החיילות היו חודשיים בכלא והן צפויות לעמוד למשפט על פגיעה בביטחון המדינה.
"בנוסף לכך אנחנו שינינו הרבה דברים במטרה לשפר את התנאים של התצפיתניות, הקמנו מטבחונים בחמ"לים עצמם והבנות מקבלות אוכל מוכן מספר פעמים בשבוע, הן זוכות לטיפול רפואי מהיר, בקרוב יאיישו את החמ"ל שש חיילות במקום חמש ועוד דברים שמטרתם להקל על התצפיתניות לבצע את תפקידן".
"מחר בבוקר התצפיתנית לא תכיר את תא השטח שלה בעל פה כי הוא גדל בעשרת מונים ולכן אנחנו יוצרים מקצוע חדש שנקרא בקרית איסוף יבשתית (בקס"ית) במקום תצפיתנית" אומר קצין האיסוף הקרבי הראשי בצה"ל, תא"ל אלי פולק לישראל דיפנס.
"בגיוס של ספטמבר לפני כשלושה שבועות התחלנו לאתר את הבנות הראשונות והן יעברו הכשרה מיוחדת על ה'מארס' (מערכת מרובת סנסורים שמפתחת אלביט מערכות ואמורה לקלוט כל שינוי או תזוזה בתא השטח). זה עולם אחר, לא היו יותר תצפיתנית שיושבת על מצלמה וסורקת תא שטח, המכ"ם יסרוק את השטח וכשהוא יזהה משהו חשוד הבקסי"ת תחקור את העניין. מדובר על אותם סנסורים אבל עם מוח. אני יכול להגדיר אזורי עניין וסדרי עדיפויות לחקירה וכל פעם שהסנסור מזהה משהו הוא נותן לו מספר, לדוגמא כל פעילות חשודה שתתרחש 200 מטר מהגדר תיחשב רמה 10, לא משנה אם יש לי עוד שמונה איתורים קודמים, זה יקפוץ ראשון ואז החוקרת שלי ישר תרוץ לשם לראות שאין מישהו שהצליח לחדור.
"אני מעריך שלקראת סוף מרץ 2012 מערכת 'מרס' הראשונה כבר תוצב בשטח, תחילה בגבול מצרים. הכוונה היא לזהות את כבר כמה ק"מ בתוך שטח מצרים, כדי לתת מספיק זמן לכוח המסכל לפעול". לדברי תא"ל פולק השינויים הצפויים במערכי התצפית אינם קשורים עם זאת, למקרים שאירעו לאחרונה בהם תצפיתניות נטשו את עמדתן ואף חיבלו במכשירים, בבסיס בעטרות ובגבול הצפון.
"זה היה אירוע חד פעמי וממש לא משקף את מה שקורא בחיל. אני כבר 15 שנה בחיל ולא זוכר אירוע בעוצמה כזו. אנחנו נותנים המון אחריות לתצפיתניות שלנו וכאן מספר בנות סגרו את המכשיר בכוונה ופשוט אטמו עיניים.
"תצפיתניות אחרות שדיברתי איתן אמרו שהן מתביישות. הסיבה לא הייתה תנאי השירות, הלוואי שתנאי השירות שלי בכל החיל היו כמו התנאים שם. האירוע הוא חמור וגם הטיפול שלנו הוא מאוד חריף, החיילות היו חודשיים בכלא והן צפויות לעמוד למשפט על פגיעה בביטחון המדינה.
"בנוסף לכך אנחנו שינינו הרבה דברים במטרה לשפר את התנאים של התצפיתניות, הקמנו מטבחונים בחמ"לים עצמם והבנות מקבלות אוכל מוכן מספר פעמים בשבוע, הן זוכות לטיפול רפואי מהיר, בקרוב יאיישו את החמ"ל שש חיילות במקום חמש ועוד דברים שמטרתם להקל על התצפיתניות לבצע את תפקידן".
