בעקבות מחקר ענק: הקלות ללוחמות
מחקר, בשיתוף חיל הרפואה האמריקאי, חשף את ההבדלים הפיסיולוגיים בין המינים. בין הצעדים החדשים: יוגבל משך הזמן שלוחמות בצה"ל נדרשות לעמוד באופן רצוף
אפרת כהן
| 19/05/2011
לוחמות מגדוד "קרקל" (צילום: מאיר אזולאי)
מחקר ממושך שנערך בחיל הרפואה של צה"ל, בשיתוף חיל הרפואה של ארצות הברית, קובע כי יש להגביר את המגבלות במאמץ הפיסי, הנדרש מנשים בתפקידי לחימה. המחקר, שממצאיו סוכמו באחרונה, נערך בהובלת ענף הפיסיולוגיה של חיל הרפואה, והשתתפו בו גם אנשי מקצוע מטעם יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) ואנשי מחלקת הכושר הקרבי בצה"ל.
המחקר בחן לעומק את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל, לאור ההבדלים הפיסולוגיים בין המין הגברי לנשי. החוקרים התמקדו ביחידת "קרקל" של צה"ל, שהיא יחידת "חי"ר קל", שמבוססת ברובה על לוחמות. פחות ממחצית מלוחמי יחידה זו הם בנים, להבדיל מיחידות לוחמות אחרות שנפתחו לשירות בנות בצה"ל (למשל, מערכים מסויימים בחיל התותחנים או בקרב כוחות ההגנה האווירית), שם שיעור הנשים אינו עולה על 10-20 אחוז מסך הלוחמים. ככלל, שיעור הבנות המבצעות תפקידים הנחשבים כקרביים בצה"ל עומד על שלושה אחוז בלבד מכלל הבנות. הבנות הלוחמות מתנדבות לשירות סדיר בן שלוש שנים, כמו הבנים, להבדיל משירות מקוצר בן שנתיים, שמבצעות מרבית הבנות בצה"ל.
קבוצת הנבדקים במחקר, שממצאיו נחשפים כאן, כללה עשרות לוחמות מיחידת "קרקל" המבצעת משימות של אבטחת גבולות השלום מול ירדן בדרום הארץ, ולצידן לוחמים מאותה יחידה וקבוצות ביקורת של חיילות המשרתות כחובשות או כסייעות לרופאי שיניים. בכל כמה שבועות נקראו משתתפי המחקר למכון הפיסיולוגי של צה"ל ליד בית החולים תל השומר, לבדיקות שבחנו את הכושר הגופני שלהם תוך כדי מאמץ וכן למעקב אחר תופעות חריגות כמו שברי מאמץ ברגליים. המחקר החל בשלב שלפני הטירונות, ונמשך במהלכה ובשירות הצבאי כולו. כל משתתפי המחקר פירטו באריכות בשאלונים את אורחות החיים שלהם לפני הגיוס לצה"ל, בהיבטים שעשויים להשפיע על מבנה העצמות ועל הכושר הגופני.
המחקר קבע כי גם כאשר מקלים בצורה משמעותית את הדרישות הפיסיות מלוחמות, בהתאם ל"סרגל מאמץ" מיוחד שהוכן ללוחמות ב"קרקל" ונחשב קל יותר מן המקובל במסלולי הכשרה ביחידות קרביות המבוססות על בנים - עדיין 12 אחוז מן הלוחמות לוקות בשברי מאמץ, לעומת אפס אחוזים בקרב הבנים. מצד שני, בנים לוחמים, שמתאמנים על פי סרגל המאמץ המקל שמותאם לבנות, משיגים כושר גופני נמוך יותר מן המקובל ביחידות קרביות בצה"ל.
המחקר ייחס את תופעת שברי המאמץ לשני גורמים עיקריים: אורחות החיים השונים של הבנות בתקופה שלפני הגיוס לצה"ל, לעומת הבנים, וכמובן - ההבדלים הפיסיים המוכרים בין המינים, כמו אחוז שומן גבוה יותר בגופן של נשים או מסת שריר מפותחת אצל גברים.
המחקר אושש את הידוע בספרות - כי צפיפות העצם של גברים גבוהה באופן משמעותית מזו של הנשים. אמנם, כאשר בודקים כל לוחם או לוחמת באופן פרטני, יהיו מקרים של לוחמות שהן חזקות יותר מלוחמים או בעלות כושר גופני טוב יותר, אך ככלל יש להפחית את הדרישות הפיסיות מאוכלוסיית הלוחמות בכ-30 אחוזים לעומת הבנים, מבחינת אימוני סיבולת לב-ריאה (אימונים הדורשים מאמץ מתמשך כמו ריצה). מבחינת היכולת לשאת משא כבד - אסור שמשקל המשא יעלה על 30 אחוז ממשקל גופה של לוחמת, לעומת 40 אחוז ממשקלו של לוחם.
עוד נמצא במחקר, כי בגיל הנוער הבנות, בדרך כלל, עושות פחות פעילות גופנית לעומת הבנים, ושיעור הדיאטות שלהן הרבה יותר גבוה. הן אוכלות פחות מזון שמכיל סידן הדרוש לחיזוק העצמות (כמו גבינות), ובחלק מהמקרים בנות שרוצות להתנדב לשירות קרבי לוקות בשברי מאמץ כבר באימונים שהן עושות על דעת עצמן לפני הגיוס לצה"ל.
בעקבות המחקר נקבע כי ניתן להמשיך לשלב בנות ביחידות קרביות בצה"ל, אך יש לעשות זאת בצורה מבוקרת. יש לבחון בקפידה כל תפקיד חדש שייפתח ללוחמות ויצריך מאמץ פיסי משמעותי.
המחקר מעלה כי יש להקפיד הקפדה יתירה על "סרגלי המאמץ" המקלים הנדרשים מבנות באימונים. הוחלט בצה"ל בעקבותיו, להתחיל את הכנת הבנות המיועדות לשירות קרבי כבר טרם הגיוס - בעיקר באמצעות פעולות הסברה על התנהגות נכונה ודרכי אימון שלא יסכנו את בריאותן. עוד הוחלט להגביל במהלך אימונים ובמהלך פעילות מבצעית את הזמן שבו הבנות ננדרשות להיות בעמידה רצופה, משום שנמצא כי גם עמידה ממושכת, ולא רק ריצה, יכולה לגרום לבנות לשברי מאמץ - תופעה שאינה מוכרת בקרב בנים.
"אם בעקבות המחקר הבנות יגיעו לשירות קרבי יותר מוכנות - התוצאה תהיה פחות שברי מאמץ שגורמים להפסד של ימי אימונים רבים, במיוחד לנוכח העובדה שתקופת ההחלמה של בנות משבר מאמץ נחשבת ארוכה יותר, לעומת זמן ההחלמה משבר דומה אצל בנים", אומר גורם בחיל הרפואה בצה"ל, בהתייחס לממצאי המחקר.
"ככלל, ממצאי המחקר תואמים את הידוע במדע הפיסולוגיה, אבל הם מאפשרים לנו להמשיך את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל, במינימום של טעויות".
עוד יצויין, כי לנוכח ממצאי המחקר וגם לאור מדיניות שעליה המליצה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל גילה כליפי, הוחלט בצה"ל להתמקד בשיפור השילוב של בנות בתפקידים שנחשבו בעבר גבריים בלבד וכבר נפתחו בפני בנות, במקום לפתוח תפקידים חדשים שעדיין מבוצעים על ידי גברים בלבד. שיפור השילוב של נשים בתפקידים שכבר נפתחו להן אינו כולל רק הקלות בדרישות הפיסיות אלא גם התאמות בציוד המשמש אותן (כמו אפודים וקסדות על פי מידותיהן), והקפדה על תנאים שיאפשרו לבנות לשהות בשטח זמן רב לצד הבנים (כמו הוספה של חדרי שירותים ומקלחות נפרדים רק להן).
מחקר ממושך שנערך בחיל הרפואה של צה"ל, בשיתוף חיל הרפואה של ארצות הברית, קובע כי יש להגביר את המגבלות במאמץ הפיסי, הנדרש מנשים בתפקידי לחימה. המחקר, שממצאיו סוכמו באחרונה, נערך בהובלת ענף הפיסיולוגיה של חיל הרפואה, והשתתפו בו גם אנשי מקצוע מטעם יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) ואנשי מחלקת הכושר הקרבי בצה"ל.
המחקר בחן לעומק את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל, לאור ההבדלים הפיסולוגיים בין המין הגברי לנשי. החוקרים התמקדו ביחידת "קרקל" של צה"ל, שהיא יחידת "חי"ר קל", שמבוססת ברובה על לוחמות. פחות ממחצית מלוחמי יחידה זו הם בנים, להבדיל מיחידות לוחמות אחרות שנפתחו לשירות בנות בצה"ל (למשל, מערכים מסויימים בחיל התותחנים או בקרב כוחות ההגנה האווירית), שם שיעור הנשים אינו עולה על 10-20 אחוז מסך הלוחמים. ככלל, שיעור הבנות המבצעות תפקידים הנחשבים כקרביים בצה"ל עומד על שלושה אחוז בלבד מכלל הבנות. הבנות הלוחמות מתנדבות לשירות סדיר בן שלוש שנים, כמו הבנים, להבדיל משירות מקוצר בן שנתיים, שמבצעות מרבית הבנות בצה"ל.
קבוצת הנבדקים במחקר, שממצאיו נחשפים כאן, כללה עשרות לוחמות מיחידת "קרקל" המבצעת משימות של אבטחת גבולות השלום מול ירדן בדרום הארץ, ולצידן לוחמים מאותה יחידה וקבוצות ביקורת של חיילות המשרתות כחובשות או כסייעות לרופאי שיניים. בכל כמה שבועות נקראו משתתפי המחקר למכון הפיסיולוגי של צה"ל ליד בית החולים תל השומר, לבדיקות שבחנו את הכושר הגופני שלהם תוך כדי מאמץ וכן למעקב אחר תופעות חריגות כמו שברי מאמץ ברגליים. המחקר החל בשלב שלפני הטירונות, ונמשך במהלכה ובשירות הצבאי כולו. כל משתתפי המחקר פירטו באריכות בשאלונים את אורחות החיים שלהם לפני הגיוס לצה"ל, בהיבטים שעשויים להשפיע על מבנה העצמות ועל הכושר הגופני.
המחקר קבע כי גם כאשר מקלים בצורה משמעותית את הדרישות הפיסיות מלוחמות, בהתאם ל"סרגל מאמץ" מיוחד שהוכן ללוחמות ב"קרקל" ונחשב קל יותר מן המקובל במסלולי הכשרה ביחידות קרביות המבוססות על בנים - עדיין 12 אחוז מן הלוחמות לוקות בשברי מאמץ, לעומת אפס אחוזים בקרב הבנים. מצד שני, בנים לוחמים, שמתאמנים על פי סרגל המאמץ המקל שמותאם לבנות, משיגים כושר גופני נמוך יותר מן המקובל ביחידות קרביות בצה"ל.
המחקר ייחס את תופעת שברי המאמץ לשני גורמים עיקריים: אורחות החיים השונים של הבנות בתקופה שלפני הגיוס לצה"ל, לעומת הבנים, וכמובן - ההבדלים הפיסיים המוכרים בין המינים, כמו אחוז שומן גבוה יותר בגופן של נשים או מסת שריר מפותחת אצל גברים.
המחקר אושש את הידוע בספרות - כי צפיפות העצם של גברים גבוהה באופן משמעותית מזו של הנשים. אמנם, כאשר בודקים כל לוחם או לוחמת באופן פרטני, יהיו מקרים של לוחמות שהן חזקות יותר מלוחמים או בעלות כושר גופני טוב יותר, אך ככלל יש להפחית את הדרישות הפיסיות מאוכלוסיית הלוחמות בכ-30 אחוזים לעומת הבנים, מבחינת אימוני סיבולת לב-ריאה (אימונים הדורשים מאמץ מתמשך כמו ריצה). מבחינת היכולת לשאת משא כבד - אסור שמשקל המשא יעלה על 30 אחוז ממשקל גופה של לוחמת, לעומת 40 אחוז ממשקלו של לוחם.
עוד נמצא במחקר, כי בגיל הנוער הבנות, בדרך כלל, עושות פחות פעילות גופנית לעומת הבנים, ושיעור הדיאטות שלהן הרבה יותר גבוה. הן אוכלות פחות מזון שמכיל סידן הדרוש לחיזוק העצמות (כמו גבינות), ובחלק מהמקרים בנות שרוצות להתנדב לשירות קרבי לוקות בשברי מאמץ כבר באימונים שהן עושות על דעת עצמן לפני הגיוס לצה"ל.
בעקבות המחקר נקבע כי ניתן להמשיך לשלב בנות ביחידות קרביות בצה"ל, אך יש לעשות זאת בצורה מבוקרת. יש לבחון בקפידה כל תפקיד חדש שייפתח ללוחמות ויצריך מאמץ פיסי משמעותי.
המחקר מעלה כי יש להקפיד הקפדה יתירה על "סרגלי המאמץ" המקלים הנדרשים מבנות באימונים. הוחלט בצה"ל בעקבותיו, להתחיל את הכנת הבנות המיועדות לשירות קרבי כבר טרם הגיוס - בעיקר באמצעות פעולות הסברה על התנהגות נכונה ודרכי אימון שלא יסכנו את בריאותן. עוד הוחלט להגביל במהלך אימונים ובמהלך פעילות מבצעית את הזמן שבו הבנות ננדרשות להיות בעמידה רצופה, משום שנמצא כי גם עמידה ממושכת, ולא רק ריצה, יכולה לגרום לבנות לשברי מאמץ - תופעה שאינה מוכרת בקרב בנים.
"אם בעקבות המחקר הבנות יגיעו לשירות קרבי יותר מוכנות - התוצאה תהיה פחות שברי מאמץ שגורמים להפסד של ימי אימונים רבים, במיוחד לנוכח העובדה שתקופת ההחלמה של בנות משבר מאמץ נחשבת ארוכה יותר, לעומת זמן ההחלמה משבר דומה אצל בנים", אומר גורם בחיל הרפואה בצה"ל, בהתייחס לממצאי המחקר.
"ככלל, ממצאי המחקר תואמים את הידוע במדע הפיסולוגיה, אבל הם מאפשרים לנו להמשיך את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל, במינימום של טעויות".
עוד יצויין, כי לנוכח ממצאי המחקר וגם לאור מדיניות שעליה המליצה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל גילה כליפי, הוחלט בצה"ל להתמקד בשיפור השילוב של בנות בתפקידים שנחשבו בעבר גבריים בלבד וכבר נפתחו בפני בנות, במקום לפתוח תפקידים חדשים שעדיין מבוצעים על ידי גברים בלבד. שיפור השילוב של נשים בתפקידים שכבר נפתחו להן אינו כולל רק הקלות בדרישות הפיסיות אלא גם התאמות בציוד המשמש אותן (כמו אפודים וקסדות על פי מידותיהן), והקפדה על תנאים שיאפשרו לבנות לשהות בשטח זמן רב לצד הבנים (כמו הוספה של חדרי שירותים ומקלחות נפרדים רק להן).
