כטב"מים בשמי ישראל
הכתבה שהכי הרבה קראתם השבוע: צה“ל החליט להפעיל כלי טיס בלתי מאויישים בשכבת גובה חדשה, לטובת משימות בדרג החטיבה. בכך יגדל מספר השכבות שבהן פועלים כלי טיס בלתי מאויישים לחמישה. אפרת כהן “עושה סדר“ בלמעלה מ-30 כטב“מים המיוצרים בישראל, ונמצאים בשירות עשרות צבאות ברחבי העולם
אפרת כהן
| 19/05/2011
"רוכב שמיים" באימון, ברמת הגולן (צילום: מאיר אזולאי)
צה"ל מוסיף "שכבה" חדשה לפעילות כלי הטייס הבלתי מאויישים (כטב"מים) שברשותו.
בשכבה החדשה, המכונה בראשי תיבות "שני" (שכבה נמוכה יבשתית), מיועדים לשרת מטוסים בלתי מאוישים במשקל של כ-150 קילוגרם, עם יכולת נשיאת מטען יעודי של כ-50 קילוגרם. חברת אלביט מערכות הייתה היחידה שניגשה למכרז לפיתוח כטב"מ במפרט זה, ולאחר שעברה בסוף שנת 2010 מבחני טיסה עם שני כטב"מים ראשונים שהשתתפו באימון חטיבה, החלה בתהליך פיתוח מתקדם בשיתוף חיל האוויר וזרוע היבשה של צה"ל.
המטוס החדש צפוי להיכנס לשירות בבמהלך שנת 2012 ולקחת חלק הן במשימות חיל האוויר והן בפעילות זרוע היבשה, בדרגי החטיבה.
"עלייה של מאות אחוזים"
ישראל נחשבת מזה שנים למעצמת כטב"מים עולמית. למעלה מ-30 סוגי מטוסים ללא טייס, שמיוצרים בתעשיות הביטחוניות בישראל, משרתים בעשרות צבאות ברחבי העולם. בצה"ל עצמו גדל מספר שעות הטיסה של כלי טיס בלתי מאויישים במהלך העשור האחרון במאות אחוזים. כבר כיום מפעיל צה"ל כטב"מים בארבע שכבות עיקריות.
בשכבה הגבוהה ביותר - פועל כטב"מ מסוג "הרון 2" (המכונה בחיל האוויר "איתן") מתוצרת התעשייה האווירית, הדומה במימדיו למטוס בואינג 737. מוטת הכנפיים של ה"איתן", שפותח, בין היתר, למטרות ביון, היא לא פחות מ-26 מטר וגובה השיוט המרבי שלו - 45 אלף רגל. הוא מאפשר שהייה רצופה באוויר במשך למעלה מ-36 שעות. טייסת ה"איתן" נחנכה בחיל האוויר בחודש פברואר 2010.
בשכבה נמוכה יותר טס מאז שנת 2007 מטוס ה"הרון 1" ("שובל", תעשייה אווירית) שפותח במטרה להחליף את מטוסי ה"סרצ‘ר" הוותיק במשימות איסוף מודיעיניות. גובה השיוט המקסימלי של ה"שובל" הוא 30 אלף רגל ומוטת הכנפיים שלו – 16.6 מטר.
בשכבות שבהן מפעיל חיל האוויר כטב"מים תוך שיתוף פעולה עם חיל התותחנים פועלים כיום שני סוגי מטוסים: בשכבה היבשה הגבוהה יותר טס מאז אמצע העשור שעבר מטוס ה"הרמס 450" מתוצרת "אלביט מערכות". אורכו 6.1 מטר ומוטת הכנפיים שלו - 10.5 מטר. משקלו של כטב"מ זה 450 ק"ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 150 ק"ג. טווח הטיסה המרבי של הכטב"מ הוא 200 קילומטר בשליטה מהקרקע וכאלף קילומטר בשליטה לוויינית. המטוס מופעל על פי רוב על ידי דרג האוגדה. "אלביט מערכות" מפתחת בימים אלה גם את מטוס ה"הרמס 900" שישרת במשימות דומות, אך יהיה בעל יכולת נשיאת מטען רבה יותר וטווח טיסה מוגדל.
בשכבה הנמוכה המיועדת בעיקר לדרג הטקטי של הגדודים ואף לרמת הפלוגות הלוחמות במתאר לחימה אורבאני, מופעל מטוס ה"רוכב שמיים" ("סקיילארק 1LE" מתוצרת אלביט מערכות). מפקדי פלוגות יכולים לשלוח כטב"מים אלה למשימות בגובה 500 רגל, לזמן שהייה באוויר של כשעתיים ברדיוס פעולה של כעשרה קילומטר. משקלו של "רוכב שמיים" הוא כשישה קילוגרמים, ומוטת הכנפיים שלו כשני מטרים. ניתן להטיס אותו במקרה הצורך בתום הכנות שארוכות כ-15 דקות בלבד. חיל התותחנים התחיל להפעיל בשנת 2010 כ-20 צוותים ראשונים של "רוכב שמיים" ובמהלך השנה הקרובה אמורים להיכנס לשירות מבצעי עוד מטוסים דומים.
.jpg "סקיילארק 2 (צילום: אלביט מערכות)")
מטוס ה"סקיילארק 2", שעל ההצטיידות בו בשכבה הנמוכה היבשתית הוחלט באחרונה, אמור להיות מופעל, על פי תכניות צה"ל, בין השכבה של מטוסי ה"הרמס 450" ו"הרמס 900" ובין שכבת הכטב"מ הטקטי "רוכב שמיים". בשכבת טיסה זו, כמו השכבה שבה כבר פועל "רוכב שמיים" אין כמעט מגבלות מזג אוויר, משום שכלי הטיס נמצאים על פי רוב מתחת לגובה העננים.
יצוין, כי מעבר לכטב"מים העיקריים בארבע שכבות הפעולה המרכזיות כיום, כבר משרתים בצה"ל מספר כטב"מים במשימות נוספות. בין השאר, חיל הים מפעיל מסוק ללא טייס מתוצרת אירונאוטיקס המוצב על גבי ספינות הטילים מסוג "סער 5". מסוק זה ממריא מסיפון הספינה למשימות בטווחים של עשרות קילומטרים.
צה"ל בוחן כיום אפשרות לשימוש בכלי טיס בלתי מאויישים למגוון משימות נוספות, כולל אפשרות של פינוי נפגעים במצב קל מתוך שדה הקרב.
גורם בכיר בחיל האוויר הישראלי אמר לישראל דיפנס כי "המגמה של הגברת השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים היא ברורה, וקצב הגידול במטוסים הוא הרבה יותר מאשר לינארי. על פי רוב, הכטב"מים אינם מיועדים לבצע משימות שבוצעו קודם לכן על ידי מטוסים מאוישים אלא משימות שמצריכות שהיה באוויר במשך שעות ארוכות ברציפות או פעילות באזורים מאוימים באש, שמטוסים מאוישים שלא פעלו בהם".
גורם בכיר במשרד הביטחון אומר כי "ישראל היא באמת מעצמת כטב"מים עולמית, ביחד עם ארצות הברית". הוא מציין כי, כלי הטיס הבלתי מאוישים מתוצרת ישראל נמכרו לעשרות מדינות. במסגרת עסקת הענק שנחתמה בין התעשייה הישראלית לרוסיה בסוף שנת 2010, בהיקף של 400 מיליון דולר, תסייע ישראל לרוסיה להקים תשתית לייצור עצמי עתידי של מטוסים בלתי מאוישים, מעבר למטוסי ה"הרון" מתוצרתה, שיסופקו לרוסיה. גם טורקיה מצטיידת בשבועות אלה במספר מטוסי "הרון" חדשים, במסגרת עסקה שלה התעשייה האווירית, שנחתמה עוד לפני שפרץ המשבר המדיני בין הארצות. גרמניה החלה להפעיל בשנת 2010 מטוסי "הרון" במשימות מודיעין באפגניסטאן, במסגרת עסקה שבה הוחכרו המטוסים כך שהתשלום נעשה בהתאם לשעות הטיסה בפועל. כיום, מתנהל מו"מ למכירת מטוסי "הרון" שיהיו בבעלות מלאה של גרמניה.
***
בתמונה: סקיילארק 2 (צילום: אלביט מערכות)
הפרויקט המיוחד שכולל סקירה של כלל הכטב"מים מתוצרת ישראל, מופיע בגיליון הראשון של ישראל דיפנס
צה"ל מוסיף "שכבה" חדשה לפעילות כלי הטייס הבלתי מאויישים (כטב"מים) שברשותו.
בשכבה החדשה, המכונה בראשי תיבות "שני" (שכבה נמוכה יבשתית), מיועדים לשרת מטוסים בלתי מאוישים במשקל של כ-150 קילוגרם, עם יכולת נשיאת מטען יעודי של כ-50 קילוגרם. חברת אלביט מערכות הייתה היחידה שניגשה למכרז לפיתוח כטב"מ במפרט זה, ולאחר שעברה בסוף שנת 2010 מבחני טיסה עם שני כטב"מים ראשונים שהשתתפו באימון חטיבה, החלה בתהליך פיתוח מתקדם בשיתוף חיל האוויר וזרוע היבשה של צה"ל.
המטוס החדש צפוי להיכנס לשירות בבמהלך שנת 2012 ולקחת חלק הן במשימות חיל האוויר והן בפעילות זרוע היבשה, בדרגי החטיבה.
"עלייה של מאות אחוזים"
ישראל נחשבת מזה שנים למעצמת כטב"מים עולמית. למעלה מ-30 סוגי מטוסים ללא טייס, שמיוצרים בתעשיות הביטחוניות בישראל, משרתים בעשרות צבאות ברחבי העולם. בצה"ל עצמו גדל מספר שעות הטיסה של כלי טיס בלתי מאויישים במהלך העשור האחרון במאות אחוזים. כבר כיום מפעיל צה"ל כטב"מים בארבע שכבות עיקריות.
בשכבה הגבוהה ביותר - פועל כטב"מ מסוג "הרון 2" (המכונה בחיל האוויר "איתן") מתוצרת התעשייה האווירית, הדומה במימדיו למטוס בואינג 737. מוטת הכנפיים של ה"איתן", שפותח, בין היתר, למטרות ביון, היא לא פחות מ-26 מטר וגובה השיוט המרבי שלו - 45 אלף רגל. הוא מאפשר שהייה רצופה באוויר במשך למעלה מ-36 שעות. טייסת ה"איתן" נחנכה בחיל האוויר בחודש פברואר 2010.
בשכבה נמוכה יותר טס מאז שנת 2007 מטוס ה"הרון 1" ("שובל", תעשייה אווירית) שפותח במטרה להחליף את מטוסי ה"סרצ‘ר" הוותיק במשימות איסוף מודיעיניות. גובה השיוט המקסימלי של ה"שובל" הוא 30 אלף רגל ומוטת הכנפיים שלו – 16.6 מטר.
בשכבות שבהן מפעיל חיל האוויר כטב"מים תוך שיתוף פעולה עם חיל התותחנים פועלים כיום שני סוגי מטוסים: בשכבה היבשה הגבוהה יותר טס מאז אמצע העשור שעבר מטוס ה"הרמס 450" מתוצרת "אלביט מערכות". אורכו 6.1 מטר ומוטת הכנפיים שלו - 10.5 מטר. משקלו של כטב"מ זה 450 ק"ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 150 ק"ג. טווח הטיסה המרבי של הכטב"מ הוא 200 קילומטר בשליטה מהקרקע וכאלף קילומטר בשליטה לוויינית. המטוס מופעל על פי רוב על ידי דרג האוגדה. "אלביט מערכות" מפתחת בימים אלה גם את מטוס ה"הרמס 900" שישרת במשימות דומות, אך יהיה בעל יכולת נשיאת מטען רבה יותר וטווח טיסה מוגדל.
בשכבה הנמוכה המיועדת בעיקר לדרג הטקטי של הגדודים ואף לרמת הפלוגות הלוחמות במתאר לחימה אורבאני, מופעל מטוס ה"רוכב שמיים" ("סקיילארק 1LE" מתוצרת אלביט מערכות). מפקדי פלוגות יכולים לשלוח כטב"מים אלה למשימות בגובה 500 רגל, לזמן שהייה באוויר של כשעתיים ברדיוס פעולה של כעשרה קילומטר. משקלו של "רוכב שמיים" הוא כשישה קילוגרמים, ומוטת הכנפיים שלו כשני מטרים. ניתן להטיס אותו במקרה הצורך בתום הכנות שארוכות כ-15 דקות בלבד. חיל התותחנים התחיל להפעיל בשנת 2010 כ-20 צוותים ראשונים של "רוכב שמיים" ובמהלך השנה הקרובה אמורים להיכנס לשירות מבצעי עוד מטוסים דומים.
מטוס ה"סקיילארק 2", שעל ההצטיידות בו בשכבה הנמוכה היבשתית הוחלט באחרונה, אמור להיות מופעל, על פי תכניות צה"ל, בין השכבה של מטוסי ה"הרמס 450" ו"הרמס 900" ובין שכבת הכטב"מ הטקטי "רוכב שמיים". בשכבת טיסה זו, כמו השכבה שבה כבר פועל "רוכב שמיים" אין כמעט מגבלות מזג אוויר, משום שכלי הטיס נמצאים על פי רוב מתחת לגובה העננים.
יצוין, כי מעבר לכטב"מים העיקריים בארבע שכבות הפעולה המרכזיות כיום, כבר משרתים בצה"ל מספר כטב"מים במשימות נוספות. בין השאר, חיל הים מפעיל מסוק ללא טייס מתוצרת אירונאוטיקס המוצב על גבי ספינות הטילים מסוג "סער 5". מסוק זה ממריא מסיפון הספינה למשימות בטווחים של עשרות קילומטרים.
צה"ל בוחן כיום אפשרות לשימוש בכלי טיס בלתי מאויישים למגוון משימות נוספות, כולל אפשרות של פינוי נפגעים במצב קל מתוך שדה הקרב.
גורם בכיר בחיל האוויר הישראלי אמר לישראל דיפנס כי "המגמה של הגברת השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים היא ברורה, וקצב הגידול במטוסים הוא הרבה יותר מאשר לינארי. על פי רוב, הכטב"מים אינם מיועדים לבצע משימות שבוצעו קודם לכן על ידי מטוסים מאוישים אלא משימות שמצריכות שהיה באוויר במשך שעות ארוכות ברציפות או פעילות באזורים מאוימים באש, שמטוסים מאוישים שלא פעלו בהם".
גורם בכיר במשרד הביטחון אומר כי "ישראל היא באמת מעצמת כטב"מים עולמית, ביחד עם ארצות הברית". הוא מציין כי, כלי הטיס הבלתי מאוישים מתוצרת ישראל נמכרו לעשרות מדינות. במסגרת עסקת הענק שנחתמה בין התעשייה הישראלית לרוסיה בסוף שנת 2010, בהיקף של 400 מיליון דולר, תסייע ישראל לרוסיה להקים תשתית לייצור עצמי עתידי של מטוסים בלתי מאוישים, מעבר למטוסי ה"הרון" מתוצרתה, שיסופקו לרוסיה. גם טורקיה מצטיידת בשבועות אלה במספר מטוסי "הרון" חדשים, במסגרת עסקה שלה התעשייה האווירית, שנחתמה עוד לפני שפרץ המשבר המדיני בין הארצות. גרמניה החלה להפעיל בשנת 2010 מטוסי "הרון" במשימות מודיעין באפגניסטאן, במסגרת עסקה שבה הוחכרו המטוסים כך שהתשלום נעשה בהתאם לשעות הטיסה בפועל. כיום, מתנהל מו"מ למכירת מטוסי "הרון" שיהיו בבעלות מלאה של גרמניה.
***
בתמונה: סקיילארק 2 (צילום: אלביט מערכות)
הפרויקט המיוחד שכולל סקירה של כלל הכטב"מים מתוצרת ישראל, מופיע בגיליון הראשון של ישראל דיפנס
