שידורי המהפיכה
העימותים ביהודה ושומרון דעכו, בסוריה נחטפים אנשי או"ם והערכות בישראל מרמזות על מלחמת אחים לאחר נפילתו של אסד. בצד האחר של העולם צ'אבס הלך לעולמו והשאיר את איראן עם חבר אחד פחות בזירה הבינלאומית. פרשנות לכל האירועים בטור השבועי של עמיר רפופורט
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
צה"ל נערך לאפשרות שכוח האו"ם, שאחראי על אכיפת הסדרי הפסקת האש בין ישראל לסוריה, יתפוגג בעקבות פרשת החטיפה של חיילי הגדוד הפיליפיני בידי כוחות המורדים בבשאר אסאד. לקראת סוף השבוע הזה, הפרשה עדיין לא הסתיימה.
הערכה במערכת הביטחון היא כי גם אם החיילים הפיליפיניים ישוחררו בשלום, החטיפה תאיץ את פירוק כוח האו"ם שמוצב בין ישראל לסוריה מאז שנת 1974, ומונה 1500 חיילים בסך הכל.
באופן פורמאלי, הכוח עלול להתפרק עקב פרישה של מספר מדינות החברות בו משיקולי תקציב, ואולם באופן מעשי ההתפרקות תביא לידי ביטוי את העובדה שכוח האו"ם כבר אינו רלוונטי: הוא שייך לעידן של המדינה הסורית, שעבר מן העולם. למעשה, מרבית קווי הגבול ששורטטו באזורנו בשנת 1923, על ידי המעצמות האימפריאליסטיות של אותה תקופה, בריטניה וצרפת (בהסכם סייקס-פיקו), אינם מוכרים עוד על ידי שחקנים איזוריים מתרבים והולכים.
וכך, על רקע פרשת החטיפה, ולקראת סיומו של (עוד) שבוע דרמאטי בסמוך לגבולנו הצפוני, הולכות ומתחדדות מספר תובנות.
החשש הגדול ביותר במערכת הביטחון הוא שגורמי ג'יהאד עולמי, המזוהים גם עם ארגון אלקעידה, מתבססים בדרום סוריה, לא רחוק מהגבול עם ישראל. ריכוז אנשי הגי'האד העולמי הגדול ביותר בדרום נמצא סמוך לעיר דרעא. מדובר באותם אנשי ג'יהאד, שחטפו את חיילי האו"ם. בתחילה טענו כי אנשי האו"ם סייעו למשטר בשאר אסאד.ביום חמישי כבר דרשו מאסאד להפנות את אישו לעבר ישראל ולא נגדם. וזוהי רק ההתחלה.
תובנה נוספת: המדינה הסורית החדשה, שתוקם בסיומה של מלחמת האזרחים, לא תהיה יציבה. למעשה, ספק אם תהיה מדינה. סוריה הולכת ומתפרקת למספר תתי מדינות. משטר בשאר אסאד עשוי לשרוד בצפון המדינה, סמוך לעיר לטקיה שבו יהיה לו מוצא לים התיכון. האיזור הזה נחשב מעוז העדה העלאווית, שעליה נמנה הנשיא.
פרט מעניין נוסף: מלחמת האזרחים עוברת במידה רבה להתנהל בראש ובראשונה ביוטיוב. האירועים בשדה הקרב כמעט אינם חשובים, אם הם אינם מתועדים ברשת האינטרנט. נראה כי כל הצדדים מבינים את זה.
עוד עובדה חשובה: סוריה נעשתה זירה להתגוששות בין גושית, ממש כמו שווייטנאם שימשה זירה למאבק בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כמו בימים, ההם גורמים בינלאומיים רבים בוחשים במאבק הפנים סורי. נראה כי ארצות הברית והמערב תומכים תמיכה משמועתית בכוחות המורדים (שכוללים ערב רב של למעלה מ-90 ארגונים, רבים מהם מזוהים עם רעיונות הג'יהאד העומי), בעוד שמשטר בשאר אסאד נהנה מתמיכה מסיבית של רוסיה, איראן וחיזבאללה, ומתמיכה מדינית של סין.
מלחמת האזרחים בסוריה מלמדת כי חלפו למעלה מ-20 שנה שבהן ההגמוניה העולמית של ארצות הברית הייתה מוחלטת. הבעיה היא שתמיכת המעצמות בצדדים השונים מקזזת זו את זו. לכן, התיקו במלחמת האזרחים יכול להימשך עוד זמן רב. בינתיים, יותר מ-50 אלף סורים כבר נהרגו, ומספר הפליטים חצה את רף המיליון.
וזה מתקשר גם לעניין הבא: ביום חמישי חשפו שלטונות סוריה מתקני האזנה מתוכחמים באיזור נמל לטקיה. צילומי המתקנים מזכירים מתקני האזנה מוסווים כסלעים בשטח, שנחשפו בעבר בלבנון, ויוחסו לישראל. גם אתמול נטען בסוריה כי מתקני ההאזנה הוצבו בשטח על ידי ישראל.
על פניו, זו אינה אפשרות מופרכת: בתקשורת העולמית מיוחסות לסיירת מטכ"ל פעולות של הטמנת אמצעי מודיעין בעומק שטח האויב. לישראל (כמו גם למודיעין האמריקאי) עשוי להיות עניין רב במעקב אחר הנעשה באיזור לטקיה.
השאלה העיקרית היא מדוע מתקני ההאזנה התגלו דווקא עכשיו. שלוש אפשרויות: או שהם נחשפו באקראי, או שהתגלו באמצעות ציוד מתקדם שהועבר לפני מספר שנים על ידי ארצות הברית לממשלת לבנון (וזלג לסוריה) או שהגילוי נעשה באמצעות ציוד אלקטרוני מתוחכם ששולחים הרוסים לסוריה, במסגרת המאבק הבין גושי המחריף, שישראל היא רק שחקנית משנית בו.
ירד מהבמה
וגם זה קרה השבוע: מותו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס יכול לשנות במידה מה את מצבה העולמי של איראן וכתוצאה מכך את מצבו של ארגון חיזבאללה. צ'אבס, מהמבקרים החריפים ביותר של ישראל, היה ידוע כתומך של משטר האייתולות בטהרן.
אבל הוא לא הסתפק רק בדיבורים. איראן קיבלה מקראקאס תמיכה כלכלית רבה בשנים האחרונות. ועוד יותר מכך, על אדמת ונצואלה נבנו מפעלי דלק, המיועד ככל הנראה לטילים איראניים ארוכי טווח. עוד פורסם בכלי התקשורת הזרים כי ארגון חיזבאללה בנה, בהסכמת צ'אבס, מחנות אימונים בשטחה של ונצואלה. הסתלקותו של צ'אבס מהבמה הבינלאומית עלולה להביא לבידודה המוגבר של איראן בעולם ולבעיה מבצעית עבור חיזבאללה, שייתכן ויצטרך למצוא אפיקי אימון ומימון חדשים.
זהות יורשו של צ'אבס תתברר רק בעוד כחודש, לאחר הבחירות שיתקיימו שם. בין אם מדובר יהיה בסגנו של המנהיג שהלך לעולמו, או במועמד האופוזיציה ממוצא יהודי – מה שברור הוא שייתכן שמצבה של ישראל השתפר, אולי רק במעט.
צה"ל נערך לאפשרות שכוח האו"ם, שאחראי על אכיפת הסדרי הפסקת האש בין ישראל לסוריה, יתפוגג בעקבות פרשת החטיפה של חיילי הגדוד הפיליפיני בידי כוחות המורדים בבשאר אסאד. לקראת סוף השבוע הזה, הפרשה עדיין לא הסתיימה.
הערכה במערכת הביטחון היא כי גם אם החיילים הפיליפיניים ישוחררו בשלום, החטיפה תאיץ את פירוק כוח האו"ם שמוצב בין ישראל לסוריה מאז שנת 1974, ומונה 1500 חיילים בסך הכל.
באופן פורמאלי, הכוח עלול להתפרק עקב פרישה של מספר מדינות החברות בו משיקולי תקציב, ואולם באופן מעשי ההתפרקות תביא לידי ביטוי את העובדה שכוח האו"ם כבר אינו רלוונטי: הוא שייך לעידן של המדינה הסורית, שעבר מן העולם. למעשה, מרבית קווי הגבול ששורטטו באזורנו בשנת 1923, על ידי המעצמות האימפריאליסטיות של אותה תקופה, בריטניה וצרפת (בהסכם סייקס-פיקו), אינם מוכרים עוד על ידי שחקנים איזוריים מתרבים והולכים.
וכך, על רקע פרשת החטיפה, ולקראת סיומו של (עוד) שבוע דרמאטי בסמוך לגבולנו הצפוני, הולכות ומתחדדות מספר תובנות.
החשש הגדול ביותר במערכת הביטחון הוא שגורמי ג'יהאד עולמי, המזוהים גם עם ארגון אלקעידה, מתבססים בדרום סוריה, לא רחוק מהגבול עם ישראל. ריכוז אנשי הגי'האד העולמי הגדול ביותר בדרום נמצא סמוך לעיר דרעא. מדובר באותם אנשי ג'יהאד, שחטפו את חיילי האו"ם. בתחילה טענו כי אנשי האו"ם סייעו למשטר בשאר אסאד.ביום חמישי כבר דרשו מאסאד להפנות את אישו לעבר ישראל ולא נגדם. וזוהי רק ההתחלה.
תובנה נוספת: המדינה הסורית החדשה, שתוקם בסיומה של מלחמת האזרחים, לא תהיה יציבה. למעשה, ספק אם תהיה מדינה. סוריה הולכת ומתפרקת למספר תתי מדינות. משטר בשאר אסאד עשוי לשרוד בצפון המדינה, סמוך לעיר לטקיה שבו יהיה לו מוצא לים התיכון. האיזור הזה נחשב מעוז העדה העלאווית, שעליה נמנה הנשיא.
פרט מעניין נוסף: מלחמת האזרחים עוברת במידה רבה להתנהל בראש ובראשונה ביוטיוב. האירועים בשדה הקרב כמעט אינם חשובים, אם הם אינם מתועדים ברשת האינטרנט. נראה כי כל הצדדים מבינים את זה.
עוד עובדה חשובה: סוריה נעשתה זירה להתגוששות בין גושית, ממש כמו שווייטנאם שימשה זירה למאבק בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כמו בימים, ההם גורמים בינלאומיים רבים בוחשים במאבק הפנים סורי. נראה כי ארצות הברית והמערב תומכים תמיכה משמועתית בכוחות המורדים (שכוללים ערב רב של למעלה מ-90 ארגונים, רבים מהם מזוהים עם רעיונות הג'יהאד העומי), בעוד שמשטר בשאר אסאד נהנה מתמיכה מסיבית של רוסיה, איראן וחיזבאללה, ומתמיכה מדינית של סין.
מלחמת האזרחים בסוריה מלמדת כי חלפו למעלה מ-20 שנה שבהן ההגמוניה העולמית של ארצות הברית הייתה מוחלטת. הבעיה היא שתמיכת המעצמות בצדדים השונים מקזזת זו את זו. לכן, התיקו במלחמת האזרחים יכול להימשך עוד זמן רב. בינתיים, יותר מ-50 אלף סורים כבר נהרגו, ומספר הפליטים חצה את רף המיליון.
וזה מתקשר גם לעניין הבא: ביום חמישי חשפו שלטונות סוריה מתקני האזנה מתוכחמים באיזור נמל לטקיה. צילומי המתקנים מזכירים מתקני האזנה מוסווים כסלעים בשטח, שנחשפו בעבר בלבנון, ויוחסו לישראל. גם אתמול נטען בסוריה כי מתקני ההאזנה הוצבו בשטח על ידי ישראל.
על פניו, זו אינה אפשרות מופרכת: בתקשורת העולמית מיוחסות לסיירת מטכ"ל פעולות של הטמנת אמצעי מודיעין בעומק שטח האויב. לישראל (כמו גם למודיעין האמריקאי) עשוי להיות עניין רב במעקב אחר הנעשה באיזור לטקיה.
השאלה העיקרית היא מדוע מתקני ההאזנה התגלו דווקא עכשיו. שלוש אפשרויות: או שהם נחשפו באקראי, או שהתגלו באמצעות ציוד מתקדם שהועבר לפני מספר שנים על ידי ארצות הברית לממשלת לבנון (וזלג לסוריה) או שהגילוי נעשה באמצעות ציוד אלקטרוני מתוחכם ששולחים הרוסים לסוריה, במסגרת המאבק הבין גושי המחריף, שישראל היא רק שחקנית משנית בו.
ירד מהבמה
וגם זה קרה השבוע: מותו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס יכול לשנות במידה מה את מצבה העולמי של איראן וכתוצאה מכך את מצבו של ארגון חיזבאללה. צ'אבס, מהמבקרים החריפים ביותר של ישראל, היה ידוע כתומך של משטר האייתולות בטהרן.
אבל הוא לא הסתפק רק בדיבורים. איראן קיבלה מקראקאס תמיכה כלכלית רבה בשנים האחרונות. ועוד יותר מכך, על אדמת ונצואלה נבנו מפעלי דלק, המיועד ככל הנראה לטילים איראניים ארוכי טווח. עוד פורסם בכלי התקשורת הזרים כי ארגון חיזבאללה בנה, בהסכמת צ'אבס, מחנות אימונים בשטחה של ונצואלה. הסתלקותו של צ'אבס מהבמה הבינלאומית עלולה להביא לבידודה המוגבר של איראן בעולם ולבעיה מבצעית עבור חיזבאללה, שייתכן ויצטרך למצוא אפיקי אימון ומימון חדשים.
זהות יורשו של צ'אבס תתברר רק בעוד כחודש, לאחר הבחירות שיתקיימו שם. בין אם מדובר יהיה בסגנו של המנהיג שהלך לעולמו, או במועמד האופוזיציה ממוצא יהודי – מה שברור הוא שייתכן שמצבה של ישראל השתפר, אולי רק במעט.
