המודיעין מגביר פעילות ברשת
גופי המודיעין הישראלים מגבירים את האיסוף ואת ההונאה ברשתות החברתיות, אבל באמ"ן מודאגים ממידע מסווג שחיילים ישראליים מעלים לרשת
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק
"הפייסבוק מעודכן יותר מכל דו"ח מודיעין", אמר באחרונה תא"ל נועם תיבון, מפקד המכללה לפיקוד ומטה בצה"ל (פו"מ). תיבון לא ציין זאת, אבל גופי המודיעין הישראליים כבר מגבירים את האיסוף ברשתות החברתיות: כוח אדם רב מוקצה כדי לעקוב אחר המתרחש ברשתות כמו "פייסבוק" ו"טוויטר".
העובדה שהרשתות החברתיות הפכו למוקד עניין מרכזי עבור שירותי המודיעין הישראליים קיבלה חיזוק בעקבות גל המחאה העממית שמזעזע את העולם הערבי בחודשים האחרונים, שרובו מבוסס על תקשורת באינטרנט, ובעיקר בעקבות ארועי "יום הנכבה" ב-15 במאי – התאריך הלועזי לציון הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, שנחשב כיום האסון הפלשתיני. צה"ל ידע מבעוד מועד כי ברשתות החברתיות התארגנו פעולות מחאה לקראת אותו יום, אך הופתע מתהלוכה של פלשתינים, שפרצו את גדר הגבול ונכנסו מסוריה לשטח ישראל, ליד הכפר הדרוזי מג'דל שמס.
"לאור הביקורת הרבה שנשמעה בעקבות מה שנתפס כחוסר מוכנות של כוחות הביטחון הישראלים לאירועי 'יום הנכבה', על אף שהרבה מאוד מידע מוקדם זרם ברשת, כעת ישנו תהליך מואץ מאוד של למידה והתעסקות במקורות המידע האלה בקרב מערכות המודיעין הממוסדות", אומר גדי אבירן, רב סרן לשעבר בחיל המודיעין והמייסד של חברת טרוג'נס (Terrogence), שעוסקת באיסוף מודיעין גלוי ברשת, ומספקת שירותים לכל גופי המודיעין בישראל ולגופים ממשלתיים רבים.
לדברי אבירן, "מידע ממשי על צבאות קשה למצוא ברשתות החברתיות, אבל מידע על גורמי טרור או על גורמים לאי יציבות שלטונית, נמצא שם בהיקף נרחב. מידע מהרשת על מה שהתרחש בעת ההפיכה במצרים, למשל, היה חשוב למודיעין הישראלי לא פחות מאשר ידיעה מודיעינית על רכש מטוס חדש".
גם ראש השב"כ היוצא, יובל דיסקין, שסיים את תפקידו בדיוק ב"יום הנכבה" (ובלי שום קשר לציון התאריך ההיסטורי), התייחס לאחר פרישתו למקום שתופסות היום הרשתות החברתיות בעולם המודיעין. "אתה רואה מאות אלפי אנשים עושים 'לייק' בפייסבוק לצעדה שמתארגנת, אבל אין לנו אלגוריתם שמראה כמה מהם יצעדו בפועל", הוא אמר.
לדברי ד"ר ז'ק נריה מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר בכיר באגף המודיעין של צה"ל שאף שימש כיועץ ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, "כיום רבים מבינים שלתהליכים ברשתות החברתיות יש משמעות רבה בפאזל המודיעיני, גם אם הארועים לא יתרחשו במציאות באותו סדר גודל, שעליו מדברים עליהם ברשת. המחאות החברתיות בעולם הערבי תפסו תאוצה באינטרנט, וקיבלו כותרות רבות, אבל זה קצת מטעה, כי בארצות ערב אין מחשב לכל ילד והגישה לרשת היא באמצעות צד שני ושלישי, באמצעות אינטרנט קפה.
"מה שמאפיין את העולם הערבי ואפריקה זה שמספיק שמידע מגיע דרך הרשת לאדם אחד - ואז הוא מתפשט במהירות בדרכים אחרות. דווקא הפלשתינים ביהודה ושומרון מאוד מחוברים לאינטרנט, באופן יחסי". באגף המודיעין של צה"ל פועלת יחידה מיוחדת שעוסקת בלוחמת מידע - "שתילת" מידע בכל ערוצי התקשורת וגם באינטרנט. האם הרשתות החברתיות יכולות להיות זירה בפני עצמה ללוחמת המידע?
"אתה יכול ליצור קבוצה חדשה ולקבוע שהאירוע יהיה בנקודה אחרת ואז מתחיל ויכוח איפה זה יהיה ומה יהיה אופי הפעולה, ואז המודיעין משתתף בדיון הזה", אומר סא"ל (מיל') ד"ר מרדכי קידר ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אשר שירת במשך 25 שנים בחיל המודיעין הישראלי ומתמחה בשיח הפוליטי הערבי ובתקשורת ההמונים הערבית. "אם רוצים להיות מתוחכמים, אז קובעים מספר אתרים למחאה עממית, כדי ליצור בלבול ומבוכה ולפזר את המאמץ".
גדי אבירן, מנגד, סבור כי היכולת להשתמש ברשתות החברתיות לצורך סיכול היא "מאוד מוגבלת ומורכבת. “קשה לבצע הונאה ברשת חברתית או בפורום שבו מתנהל דיון פתוח", אומר אבירן. "ניתן ליזום התארגנויות מפוברקות רק בהיקף קטן ולזמן קצר. אחרי פעם או פעמיים אנשים ממילא יתחילו לחשוד בכך".
גופי המודיעין הישראלים מגבירים את האיסוף ואת ההונאה ברשתות החברתיות, אבל באמ"ן מודאגים ממידע מסווג שחיילים ישראליים מעלים לרשת
צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק
"הפייסבוק מעודכן יותר מכל דו"ח מודיעין", אמר באחרונה תא"ל נועם תיבון, מפקד המכללה לפיקוד ומטה בצה"ל (פו"מ). תיבון לא ציין זאת, אבל גופי המודיעין הישראליים כבר מגבירים את האיסוף ברשתות החברתיות: כוח אדם רב מוקצה כדי לעקוב אחר המתרחש ברשתות כמו "פייסבוק" ו"טוויטר".
העובדה שהרשתות החברתיות הפכו למוקד עניין מרכזי עבור שירותי המודיעין הישראליים קיבלה חיזוק בעקבות גל המחאה העממית שמזעזע את העולם הערבי בחודשים האחרונים, שרובו מבוסס על תקשורת באינטרנט, ובעיקר בעקבות ארועי "יום הנכבה" ב-15 במאי – התאריך הלועזי לציון הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, שנחשב כיום האסון הפלשתיני. צה"ל ידע מבעוד מועד כי ברשתות החברתיות התארגנו פעולות מחאה לקראת אותו יום, אך הופתע מתהלוכה של פלשתינים, שפרצו את גדר הגבול ונכנסו מסוריה לשטח ישראל, ליד הכפר הדרוזי מג'דל שמס.
"לאור הביקורת הרבה שנשמעה בעקבות מה שנתפס כחוסר מוכנות של כוחות הביטחון הישראלים לאירועי 'יום הנכבה', על אף שהרבה מאוד מידע מוקדם זרם ברשת, כעת ישנו תהליך מואץ מאוד של למידה והתעסקות במקורות המידע האלה בקרב מערכות המודיעין הממוסדות", אומר גדי אבירן, רב סרן לשעבר בחיל המודיעין והמייסד של חברת טרוג'נס (Terrogence), שעוסקת באיסוף מודיעין גלוי ברשת, ומספקת שירותים לכל גופי המודיעין בישראל ולגופים ממשלתיים רבים.
לדברי אבירן, "מידע ממשי על צבאות קשה למצוא ברשתות החברתיות, אבל מידע על גורמי טרור או על גורמים לאי יציבות שלטונית, נמצא שם בהיקף נרחב. מידע מהרשת על מה שהתרחש בעת ההפיכה במצרים, למשל, היה חשוב למודיעין הישראלי לא פחות מאשר ידיעה מודיעינית על רכש מטוס חדש".
גם ראש השב"כ היוצא, יובל דיסקין, שסיים את תפקידו בדיוק ב"יום הנכבה" (ובלי שום קשר לציון התאריך ההיסטורי), התייחס לאחר פרישתו למקום שתופסות היום הרשתות החברתיות בעולם המודיעין. "אתה רואה מאות אלפי אנשים עושים 'לייק' בפייסבוק לצעדה שמתארגנת, אבל אין לנו אלגוריתם שמראה כמה מהם יצעדו בפועל", הוא אמר.
לדברי ד"ר ז'ק נריה מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר בכיר באגף המודיעין של צה"ל שאף שימש כיועץ ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, "כיום רבים מבינים שלתהליכים ברשתות החברתיות יש משמעות רבה בפאזל המודיעיני, גם אם הארועים לא יתרחשו במציאות באותו סדר גודל, שעליו מדברים עליהם ברשת. המחאות החברתיות בעולם הערבי תפסו תאוצה באינטרנט, וקיבלו כותרות רבות, אבל זה קצת מטעה, כי בארצות ערב אין מחשב לכל ילד והגישה לרשת היא באמצעות צד שני ושלישי, באמצעות אינטרנט קפה.
"מה שמאפיין את העולם הערבי ואפריקה זה שמספיק שמידע מגיע דרך הרשת לאדם אחד - ואז הוא מתפשט במהירות בדרכים אחרות. דווקא הפלשתינים ביהודה ושומרון מאוד מחוברים לאינטרנט, באופן יחסי". באגף המודיעין של צה"ל פועלת יחידה מיוחדת שעוסקת בלוחמת מידע - "שתילת" מידע בכל ערוצי התקשורת וגם באינטרנט. האם הרשתות החברתיות יכולות להיות זירה בפני עצמה ללוחמת המידע?
"אתה יכול ליצור קבוצה חדשה ולקבוע שהאירוע יהיה בנקודה אחרת ואז מתחיל ויכוח איפה זה יהיה ומה יהיה אופי הפעולה, ואז המודיעין משתתף בדיון הזה", אומר סא"ל (מיל') ד"ר מרדכי קידר ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אשר שירת במשך 25 שנים בחיל המודיעין הישראלי ומתמחה בשיח הפוליטי הערבי ובתקשורת ההמונים הערבית. "אם רוצים להיות מתוחכמים, אז קובעים מספר אתרים למחאה עממית, כדי ליצור בלבול ומבוכה ולפזר את המאמץ".
גדי אבירן, מנגד, סבור כי היכולת להשתמש ברשתות החברתיות לצורך סיכול היא "מאוד מוגבלת ומורכבת. “קשה לבצע הונאה ברשת חברתית או בפורום שבו מתנהל דיון פתוח", אומר אבירן. "ניתן ליזום התארגנויות מפוברקות רק בהיקף קטן ולזמן קצר. אחרי פעם או פעמיים אנשים ממילא יתחילו לחשוד בכך".
