יוון אינה יכולה להחליף את טורקיה
יוון אינה יכולה להחליף את טורקיה
אפרים ענבר
| 19/05/2011
שיתוף הפעולה הפוליטי-צבאי בין יוון לישראל הוא תופעה חדשה ומפתיעה בהתחשב בכך שיוון הייתה במשך שנים אחת המדינות הפחות ידידותיות כלפי ישראל באיחוד האירופי. היחס כלפי ישראל היה תוצאה של מערכת היחסים ההדוקה של יוון עם העולם הערבי ורצונה בתמיכתו של העולם המוסלמי בסוגיית העימות עם קפריסין. נטיות שמאלניות מסורתיות, האנטי-אמריקניזציה הרווחת ביוון, כמו גם האינטרסים של הכנסייה בארץ הקודש, לא ניבאו טובות בנוגע להידוק היחסים בין שתי המדינות הים-תיכוניות.
היחסים הדיפלומטיים בין אתונה לירושלים מוסדו באופן מלא רק בשנת 1990, ומאז רק היחסים המתפתחים במקביל בין ישראל לטורקיה במהלך שנות ה-90, מנעו מערכת יחסים חמה יותר בין אתונה לירושלים.
כיום, השיפור במערכת היחסים בין יוון לישראל, כולל חיזוק המרכיב צבאי, הינו חלק מאסטרטגיה יוונית להפיק תועלת מהתקררות היחסים בין טורקיה לישראל. יוון לא חשה בנוח עם השותפות האסטרטגית בין אנקרה לירושלים. ישראל מצידה ניסתה לשפר את יחסיה עם יוון וקפריסין עם התקררות היחסים בינה ובין טורקיה.
ישראל מעוניינת בשיתוף פעולה רחב יותר עם מדינות מזרח הים התיכון, המהוות את העורף שלה. היא צריכה מרחב טיסה גדול יותר, מכיוון ששטחה קטן מדי עבור חיל האוויר שלה. גם חיל הים הישראלי מעוניין בשיתוף פעולה עם מקבילו היווני.
יתרה מזאת, השינוי במדיניות החוץ של טורקיה מאיים על יוון יותר מעל כל מדינה אירופאית אחרת, ותפקידה ההולך וגדל של טורקיה במחוזותיה העותמניים לשעבר, אשר הפכו למדינות עצמאיות בבלקן, גם הוא קירב את אתונה וירושלים יותר מבעבר.
כמו כן, יחסה ההולך ומתחמם של טורקיה לאיראן הגביר את חששותיהן של ישראל ויוון בנוגע ליכולת האיראנית להקרין את כוחה מלבנון, אל מדינות הבלקן ולתוך אירופה. שתי המדינות אף הבינו כי צפון קפריסין, הנתונה תחת כיבוש טורקי, יכולה להיהפך לבסיס שדרכו ישוגרו אלמנטים מוסלמיים קיצוניים לאירופה.
טיסות האימונים האחרונות של חיל האוויר הישראלי מעל המרחב האווירי של יוון עשויות לבשר על שיתוף פעולה פוליטי וצבאי רחב יותר בין שתי המדינות. ישראל יכולה למכור נשק וטכנולוגיות צבאיות ולקבל שטחי אימון. ניתן לקיים שיתוף פעולה בכל הנוגע לאיתור ופיקוח על טרוריסטים ופעילויות בלתי חוקיות במדינות מזרח הים התיכון - אסטרטגיה נדרשת נוספת של שתי המדינות, היכולה להיות משולבת במסגרת מאמץ מערבי כולל.
שדות הגז החדשים, שנמצאו הרחק מחופיה של ישראל, מעלים, אף הם, אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה. ישראל רואה ביוון לא רק רוכשת גז פוטנציאלית, אלא גם נקודת מוקד אירופאית שממנה הגז הישראלי יימכר ויוזרם. בסופו של דבר, חשוב לזכור, כי יוון הינה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו ויכולה לאפשר גישה משופרת של ישראל אל המוסדות, שישראל מאוד מעוניינת לחזק את יחסיה עימם.
עם כל זאת, בירושלים מבינים שישראל לא יכולה להחליף את טורקיה. בזכות מיקומה האסטרטגי וגודלה, ההשפעה האזורית והעולמית של טורקיה גדולה פי כמה. היכולת של יוון להוות גורם משמעותי כשותף אסטרטגי לישראל היא מוגבלת. יוון הינה מדינה קטנה ומדיניות החוץ שלה מוגבלת על ידי חברותה באיחוד האירופי ועל ידי הכוחות האנטי-ישראליים הפועלים בקרבה.
***
שיתוף הפעולה עם יוון לא מהיום - על התהדקות היחסים בין חיל האוויר הישראלי ליווני כחלק מברית מדינות הבלקן
שיתוף הפעולה הפוליטי-צבאי בין יוון לישראל הוא תופעה חדשה ומפתיעה בהתחשב בכך שיוון הייתה במשך שנים אחת המדינות הפחות ידידותיות כלפי ישראל באיחוד האירופי. היחס כלפי ישראל היה תוצאה של מערכת היחסים ההדוקה של יוון עם העולם הערבי ורצונה בתמיכתו של העולם המוסלמי בסוגיית העימות עם קפריסין. נטיות שמאלניות מסורתיות, האנטי-אמריקניזציה הרווחת ביוון, כמו גם האינטרסים של הכנסייה בארץ הקודש, לא ניבאו טובות בנוגע להידוק היחסים בין שתי המדינות הים-תיכוניות.
היחסים הדיפלומטיים בין אתונה לירושלים מוסדו באופן מלא רק בשנת 1990, ומאז רק היחסים המתפתחים במקביל בין ישראל לטורקיה במהלך שנות ה-90, מנעו מערכת יחסים חמה יותר בין אתונה לירושלים.
כיום, השיפור במערכת היחסים בין יוון לישראל, כולל חיזוק המרכיב צבאי, הינו חלק מאסטרטגיה יוונית להפיק תועלת מהתקררות היחסים בין טורקיה לישראל. יוון לא חשה בנוח עם השותפות האסטרטגית בין אנקרה לירושלים. ישראל מצידה ניסתה לשפר את יחסיה עם יוון וקפריסין עם התקררות היחסים בינה ובין טורקיה.
ישראל מעוניינת בשיתוף פעולה רחב יותר עם מדינות מזרח הים התיכון, המהוות את העורף שלה. היא צריכה מרחב טיסה גדול יותר, מכיוון ששטחה קטן מדי עבור חיל האוויר שלה. גם חיל הים הישראלי מעוניין בשיתוף פעולה עם מקבילו היווני.
יתרה מזאת, השינוי במדיניות החוץ של טורקיה מאיים על יוון יותר מעל כל מדינה אירופאית אחרת, ותפקידה ההולך וגדל של טורקיה במחוזותיה העותמניים לשעבר, אשר הפכו למדינות עצמאיות בבלקן, גם הוא קירב את אתונה וירושלים יותר מבעבר.
כמו כן, יחסה ההולך ומתחמם של טורקיה לאיראן הגביר את חששותיהן של ישראל ויוון בנוגע ליכולת האיראנית להקרין את כוחה מלבנון, אל מדינות הבלקן ולתוך אירופה. שתי המדינות אף הבינו כי צפון קפריסין, הנתונה תחת כיבוש טורקי, יכולה להיהפך לבסיס שדרכו ישוגרו אלמנטים מוסלמיים קיצוניים לאירופה.
טיסות האימונים האחרונות של חיל האוויר הישראלי מעל המרחב האווירי של יוון עשויות לבשר על שיתוף פעולה פוליטי וצבאי רחב יותר בין שתי המדינות. ישראל יכולה למכור נשק וטכנולוגיות צבאיות ולקבל שטחי אימון. ניתן לקיים שיתוף פעולה בכל הנוגע לאיתור ופיקוח על טרוריסטים ופעילויות בלתי חוקיות במדינות מזרח הים התיכון - אסטרטגיה נדרשת נוספת של שתי המדינות, היכולה להיות משולבת במסגרת מאמץ מערבי כולל.
שדות הגז החדשים, שנמצאו הרחק מחופיה של ישראל, מעלים, אף הם, אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה. ישראל רואה ביוון לא רק רוכשת גז פוטנציאלית, אלא גם נקודת מוקד אירופאית שממנה הגז הישראלי יימכר ויוזרם. בסופו של דבר, חשוב לזכור, כי יוון הינה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו ויכולה לאפשר גישה משופרת של ישראל אל המוסדות, שישראל מאוד מעוניינת לחזק את יחסיה עימם.
עם כל זאת, בירושלים מבינים שישראל לא יכולה להחליף את טורקיה. בזכות מיקומה האסטרטגי וגודלה, ההשפעה האזורית והעולמית של טורקיה גדולה פי כמה. היכולת של יוון להוות גורם משמעותי כשותף אסטרטגי לישראל היא מוגבלת. יוון הינה מדינה קטנה ומדיניות החוץ שלה מוגבלת על ידי חברותה באיחוד האירופי ועל ידי הכוחות האנטי-ישראליים הפועלים בקרבה.
***
שיתוף הפעולה עם יוון לא מהיום - על התהדקות היחסים בין חיל האוויר הישראלי ליווני כחלק מברית מדינות הבלקן
