מה הפמיניסטיות רוצות מהאלופה?
מינוי האלופה הוא הזדמנות לבחון על מה צריכות הנשים להיאבק באמת מה הפמיניסטיות רוצות מהאלופה?
נעמי אבנשפנגר
| 19/05/2011
איך קרה שמינוי אלופה בצה"ל הצליח להאפיל בסיקור העיתונאי שלו על מינוי אלוף פיקוד הצפון החדש ואלוף פיקוד העורף החדש, שהתרחשו במקביל?
אין ספק שסדר היום הפמניסטי, שיודע להיות גם פופוליסטי, מצליח להכתיב מדיניות ואת סדר יום התקשורתי והציבורי, אך לאלופה ראשונה בצבא הגנה לישראל מגיעות כל הברכות. אתגרים רבים מונחים לפתחה, דווקא בגלל דרך המינוי ובשל פעילות השדולות הפמיניסטיות השונות סביב שבירת תקרת הזכוכית, שהפרידה בין הנשים בצה"ל ובין המטה הכללי.
הציפיות מהאלופה גדולות: תהיה מוטלת עליה חובת ההוכחה מול הדרג הממנה, שהיא אכן ראויה לתפקידה החדש. יש מי שחושב כי היא נושאת חוב גם לשדולות הפמיניסטיות, שפעלו במשך שנים כדי לקדם מינוי אישה לדרגת אלוף.
מבחינתי, דווקא בשבוע זה, שבו עומדת האלופה הראשונה לקבל את דרגותיה, לא מעט שאלות חייבות להישאל בעקבות פעילות השדולות הפמיניסטיות. למשל, מה מניע את עשייתן האקטיבית לפתיחת תפקידים עבור נשים? האם שדולות אלה ידעו כעת להרפות מלחצים פוליטיים על מינויים סקסיסטיים ולהפנות את מיטב משאביהן להגברת המוטיבציה בקרב בנות לשירות צבאי משמעותי? האם צפויות בנות רבות יותר לצאת בעתיד לקצונה? והאם יתרחב מעגל המשרתות בשירות קבע משמעותי ואיכותי? איני בטוחה שכך יהיה.
אם נפלח את פרופיל הפמיניסטיות, שקידמו את המינויים הסקסיסטיים, נוכל לראות שלא מעט מהן חותרות תחת צבא הגנה לישראל. מחד, לזכות הארגונים הפמיניסטיים נרשם ההישג במינוי יועצת לענייני נשים לצד הרמטכ"ל בשנת 2001, וכעת מינוי אלופה במטה הכללי, אך ככל הידוע לי הן מעולם לא עסקו בהגברת ערך השירות והמוטיבציה בקרב צעירות ערב גיוסן לצבא.
בשל הפעילות הפמיניסטית, נתפס הצבא כארגון שובניסטי, זאת למרות שמעל 90 אחוז מהתפקידים פתוחים גם לבנות. אולם אותן זה לא מספק - עד שיהיה שיוויון מוחלט.
את נסיגת מעמד הבנות בצבא אני מייחסת דווקא לחלק מהפעילות הפמיניסטיות הטוענות כי כל תפקיד שנפתח גם עבור בנות הוא פחות ביוקרתו או שנעשה בשל מחסור בכוח אדם לצבא. אותן פמיניסטיות, שחלקן היו יועצות ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אינן מקבלות את התהליכים שנועדו לשפר את המצב גם עבור המערכת הצבאית וגם עבור המשרתות בצה"ל עצמן. ברוח זו עלתה השאלה מדוע דווקא תפקיד ראש אכ"א זכה למינוי אלופה ולא תפקיד אחר?
פילוח שירות בנות מעלה כי הנשר בשירות בקרב חיילות עלה מ-6 אחוז בשנת 2002 ל-7.6 אחוז בשנת 2004, הנשר ממשיך לגדול לשיעור של 8.5 אחוזים. בשנת 2001 יצאו רק 9.4 אחוז לקצונה, בשנת 2003 יצאו 7.3 אחוז, ובשנת 2004 רק 7.1 אחוז. לאור הנתונים שהוצגו אודות השתלבות בנות בצה"ל בשנים 2001-2004 נראה כי ערך השירות בקרב בנות מכלל המשרתות בצבא הוא בעייתי. מגמות אלו נרשמו לפני מדיניות שהחלו הטענות נגד מדיניות "השילוב הראוי" בין בנות ובין חיילים דתיים.
מעצם היותה אישה מצפים לאלופה החדשה אתגרים גדולים: כיצד תתמודד מול בעיית המוטיבציה של הצעירות לשירות צבאי משמעותי כולל יציאה לקצונה? וכיצד תוכל לרתום את השדולות הפמיניסטיות השונות לחזק ערכים אלה?
בעיית קידום מעמד האישה מתחילה מכך שארגונים פמיניסטיים יודעים כיצד לעודד את הבנות לבחון מה השירות צבאי עושה להן במרחב המצומצם של ה"אני" שלהן כאן ועכשיו, ואינם מעודדים את הבנות לתרום לביטחון המדינה בכל תפקיד שהמערכת תמצא לנכון, ומשם להתקדם ולהתפתח.
על האלופה, כמו גם על יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, לאתר פמניסטיות שתשמנה לעצמן יעד להגביר את המוטיבציה בקרב הצעירות, כדי שיוכלו לראות בצה"ל חזית חשובה לחיזוק חוסנה של המדינה, ושתראנה את חצי הכוס המלאה בכל תהליך קידום האישה בצבא. פמיניסטיות, שיראו לצעירות כי תרומתן לצבא ולחוסנה של המדינה יכולה להשתלב עם קידומן האישי.
יעד לא פחות חשוב העומד בפני האלופה יהיה לנטרל פעילות של שדולות פוליטיות על הצבא. שכן, צה"ל הוא של כל העם, ועל כולם לחזק את ערך השירות ללא הבדל דת ומין.
איך קרה שמינוי אלופה בצה"ל הצליח להאפיל בסיקור העיתונאי שלו על מינוי אלוף פיקוד הצפון החדש ואלוף פיקוד העורף החדש, שהתרחשו במקביל?
אין ספק שסדר היום הפמניסטי, שיודע להיות גם פופוליסטי, מצליח להכתיב מדיניות ואת סדר יום התקשורתי והציבורי, אך לאלופה ראשונה בצבא הגנה לישראל מגיעות כל הברכות. אתגרים רבים מונחים לפתחה, דווקא בגלל דרך המינוי ובשל פעילות השדולות הפמיניסטיות השונות סביב שבירת תקרת הזכוכית, שהפרידה בין הנשים בצה"ל ובין המטה הכללי.
הציפיות מהאלופה גדולות: תהיה מוטלת עליה חובת ההוכחה מול הדרג הממנה, שהיא אכן ראויה לתפקידה החדש. יש מי שחושב כי היא נושאת חוב גם לשדולות הפמיניסטיות, שפעלו במשך שנים כדי לקדם מינוי אישה לדרגת אלוף.
מבחינתי, דווקא בשבוע זה, שבו עומדת האלופה הראשונה לקבל את דרגותיה, לא מעט שאלות חייבות להישאל בעקבות פעילות השדולות הפמיניסטיות. למשל, מה מניע את עשייתן האקטיבית לפתיחת תפקידים עבור נשים? האם שדולות אלה ידעו כעת להרפות מלחצים פוליטיים על מינויים סקסיסטיים ולהפנות את מיטב משאביהן להגברת המוטיבציה בקרב בנות לשירות צבאי משמעותי? האם צפויות בנות רבות יותר לצאת בעתיד לקצונה? והאם יתרחב מעגל המשרתות בשירות קבע משמעותי ואיכותי? איני בטוחה שכך יהיה.
אם נפלח את פרופיל הפמיניסטיות, שקידמו את המינויים הסקסיסטיים, נוכל לראות שלא מעט מהן חותרות תחת צבא הגנה לישראל. מחד, לזכות הארגונים הפמיניסטיים נרשם ההישג במינוי יועצת לענייני נשים לצד הרמטכ"ל בשנת 2001, וכעת מינוי אלופה במטה הכללי, אך ככל הידוע לי הן מעולם לא עסקו בהגברת ערך השירות והמוטיבציה בקרב צעירות ערב גיוסן לצבא.
בשל הפעילות הפמיניסטית, נתפס הצבא כארגון שובניסטי, זאת למרות שמעל 90 אחוז מהתפקידים פתוחים גם לבנות. אולם אותן זה לא מספק - עד שיהיה שיוויון מוחלט.
את נסיגת מעמד הבנות בצבא אני מייחסת דווקא לחלק מהפעילות הפמיניסטיות הטוענות כי כל תפקיד שנפתח גם עבור בנות הוא פחות ביוקרתו או שנעשה בשל מחסור בכוח אדם לצבא. אותן פמיניסטיות, שחלקן היו יועצות ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, אינן מקבלות את התהליכים שנועדו לשפר את המצב גם עבור המערכת הצבאית וגם עבור המשרתות בצה"ל עצמן. ברוח זו עלתה השאלה מדוע דווקא תפקיד ראש אכ"א זכה למינוי אלופה ולא תפקיד אחר?
פילוח שירות בנות מעלה כי הנשר בשירות בקרב חיילות עלה מ-6 אחוז בשנת 2002 ל-7.6 אחוז בשנת 2004, הנשר ממשיך לגדול לשיעור של 8.5 אחוזים. בשנת 2001 יצאו רק 9.4 אחוז לקצונה, בשנת 2003 יצאו 7.3 אחוז, ובשנת 2004 רק 7.1 אחוז. לאור הנתונים שהוצגו אודות השתלבות בנות בצה"ל בשנים 2001-2004 נראה כי ערך השירות בקרב בנות מכלל המשרתות בצבא הוא בעייתי. מגמות אלו נרשמו לפני מדיניות שהחלו הטענות נגד מדיניות "השילוב הראוי" בין בנות ובין חיילים דתיים.
מעצם היותה אישה מצפים לאלופה החדשה אתגרים גדולים: כיצד תתמודד מול בעיית המוטיבציה של הצעירות לשירות צבאי משמעותי כולל יציאה לקצונה? וכיצד תוכל לרתום את השדולות הפמיניסטיות השונות לחזק ערכים אלה?
בעיית קידום מעמד האישה מתחילה מכך שארגונים פמיניסטיים יודעים כיצד לעודד את הבנות לבחון מה השירות צבאי עושה להן במרחב המצומצם של ה"אני" שלהן כאן ועכשיו, ואינם מעודדים את הבנות לתרום לביטחון המדינה בכל תפקיד שהמערכת תמצא לנכון, ומשם להתקדם ולהתפתח.
על האלופה, כמו גם על יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, לאתר פמניסטיות שתשמנה לעצמן יעד להגביר את המוטיבציה בקרב הצעירות, כדי שיוכלו לראות בצה"ל חזית חשובה לחיזוק חוסנה של המדינה, ושתראנה את חצי הכוס המלאה בכל תהליך קידום האישה בצבא. פמיניסטיות, שיראו לצעירות כי תרומתן לצבא ולחוסנה של המדינה יכולה להשתלב עם קידומן האישי.
יעד לא פחות חשוב העומד בפני האלופה יהיה לנטרל פעילות של שדולות פוליטיות על הצבא. שכן, צה"ל הוא של כל העם, ועל כולם לחזק את ערך השירות ללא הבדל דת ומין.
