פרשנות | ספינות חדשות, בעיות ישנות - ציי העולם נאבקים לשמור על כשירות

הפעלה מוצלחת של כלי שייט בזירת הקרב הפוסט מודרנית דורשת שילוב של פלטפורמה רובוסטית, מערכות חדישות ואמינות, וכוח אדם מיומן להפעלתו

ספינות חדשות, בעיות ישנות- ציי העולם נאבקים לשמור על כשירות

U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist 1st Class Hannah Fry

חיל הים הישראלי מבצע (כלומר הפך למבצעי - Operationalize) בשנים האחרונות מספר פלטפורמות ומערכות, ביניהן ארבע ספינות הסער 6 ומערכת "כיפה ימית" על גבי אותן ספינות וגם על אחיותיהן הוותיקות – ספינות הסער 5. 

בשבוע שעבר השילוב הזה עבר בהצלחה מבחן אש ראשון כשספינה מדגם סער 6 ירטה בהצלחה את אחד מהחימושים ששוגר לעבר אילת. 

אבל ההצלחה הזו היא כנראה מקרה נדיר יחסית בקרב ציי העולם. לאחרונה אנחנו שומעים על עוד ועוד כשלונות בקליטת מערכות חדשות ובשילוב  ביניהן, בהתמודדות עם שימור של כלים ואמל"ח מיושן ובאופן כללי בכשירות נמוכה של ציים שונים.

אתגרי ההתחדשות
לפני מספר שבועות הצי הדני הוציא הודעת חירום משונה: המאיץ של טיל הרפון על גבי סיפון אחת הפריגטות שלו הופעל בטעות, הטיל עלול להיפלט בכל רגע מכן השיגור ולעוף מספר מיילים ימים עד שייפול (למים או ליבשה), תוך שהוא גורם נזק לכלי שיט, טיס או מבנים שיקרו בדרכו. 

אמנם ראש הביות והראש הקרבי לא יופעלו ויתפוצצו, אך הנזק עלול היה להיות משמעותי. לו זו הייתה תקלה בודדת במערכות נשק של פריגטות אייבר הויטפלד הדניות- ניחא. 

אבל זמן קצר לפני כן, פריגטה נוספת מאותו דגם סבלה מכשל במערכות הגילוי והנשק שלה בזמן שהשתתפה במשימה ליירוט חימושים חות'ים בים האדום, וכמעט שנפגעה בעצמה. התקרית הושתקה ונחשפה על ידי העיתונות, ועל כך שילם רמטכ"ל דנמרק במשרתו. 

הוא פוטר על ידי שר ההגנה בתחילת חודש אפריל. הפריגטות האלו נקלטו בצי הדני לפני כעשור אולם עושה רושם שרק כעת נעשים מאמצים להכשיר אותן לפעולה אמיתית, וייתכן שזה הגורם לכך שהתקלות "צצות" רק עכשיו. 

אגב- השבוע גם מערכת הנשק של פריגטה בלגית כשלה בניסוי ירי ליירוט כטב"מ ויציאתה לים האדום נדחתה עד בירור התקלה. 

הדנים והבלגים לא לבד. נראה שגם ספינה של הצי הגרמני באותה משימה סבלה מכשל טכני במערכות הטילים שלה, שכאמור- פועלות במתאר מבצעי בפעם הראשונה שחושף כנראה כשלים טכניים או בעיות באופן ההפעלה, שכנראה מרמזים על כשלים מערכתיים פער ביכולת של המספנה שמייצרת את כלי השייט (או התעשייה הצבאית שמתקינה את המערכות) למסור ספינה ללקוח בצורה מלאה, וביכולת של הלקוח (הצי) לבחון את הספינה במתאר מבצעי מלא. 

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת גדל הקושי בשילוב ואינטגרציה בין מערכות, בייחוד מערכות שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשות. 

הצי הבריטי מדגים היטב את הנקודה האחרונה. לעומת הציים האחרים שסובלים מקשיים בשילוב מערכות גילוי ונשק, הצי המלכותי סובל מכשלים במערכות הנעה. הצי ניסה לשלב טכנולוגיה חדשה של הנעה חשמלית, שייתכן ולא סיימה פיתוח ובדיקות, ושילם על כך בעיכובים יקרים ובמבוכה חוזרת ונשנית כשכלי הדגל שלו, נושאת המטוסים HMS Prince of Wales לא הצליחה לצאת מהנמל ולהצטרף לכוחות נאטו בתרגיל ימי בחודש פברואר, וזאת לאחר הספינה האחות  HMS Queen Elizabeth חוותה תקלה ביציאה לאותו תרגיל כשבוע לאחר מכן, ונאלצה להיגרר בבושת פנים חזרה לנמל פורטסמות'.

כלים ומערכות ישנות
אבל כשלים קורים גם במערכות ישנות יותר. הצי הבריטי מפעיל מערך של טילים בינבשתיים גרעינים המשוגרים מצוללות בשם טרידנט. 

זו המערכת האסטרטגית ביותר בכל הצבא הבריטי, והיה מצופה שייעשה מאמץ עילאי לשמור על כשירות שלה, אבל אף על פי כן- בניסוי ירי שנערך בפברואר השנה המאיץ של הטיל כשל והוא נפל לים במרחק מיילים ספורים בלבד מן הצוללת המשגרת. 

אותו דגם של הצוללת סבל מכשל טכני במד העומק שכמעט הביא לטביעתה בחודש נובמבר 2023. 

אולי הבעיה היא בכלל מחסור בכוח אדם מיומן?
ספינת הנחיתה (שהיא בעצם נושאת מטוסים ומסוקים קטנה) USS Boxer עלתה להספנה ושדרוג בשנת 2020. מאז הצי לא מצליח לסיים את הטיפול כשכל פעם מתגלים כשלים חדשים שמאריכים את ההספנה ומייקרים אותה מאוד. 

הצי הקים ועדה לחקירת האירוע ולסיכום קבע ש:"שילוב של כוח אדם ברמה נמוכה, קיצוצי תקציב, מחסור בחלפים וחוסר בפיקוח מטעם פיקוד הצי הביאו לפגיעה בכשירות הצי וביכולתו לעמוד במשימותיו בזירת האוקיינוס הפאסיפי". 

השיפוץ סבל מסדרה של שלוש תקלות טכניות חמורות נפרדות- חלקי מנוע מרכזיים פורקו ושופצו אך התגלו כלא תקינים, שופצו והתגלו שוב כלא שמישים, חדר הדוודים (Boiler room) של הספינה כמעט התפוצץ ובתקרית אחרת הופעלו מכלולים מכנים חשובים ללא שמן למשך שעתיים ונגרם להם נזק רב (תקרית שאותה הסתיר קצין המכונה הראשי מהקפטיין למשך יממה). 

כתוצאה מכל הכשלים הללו הועמדו לדין משמעתי מפקד האוניה, הסגן, הצ'יף ואנשים נוספים מצוות המכונה של הספינה. מעבר לבעיות המשמעת ולתקלות הטכניות, ניתן לראות כאן סממנים לבעיה עמוקה יותר- של כוח אדם באיכות הולכת ויורדת, הצי שסובל (ביחד עם כל הכוחות המזויינים) מירידה עקבית בשיעור המתגייסים לשירות פועל להגדיל את כמות המגוייסים על חשבון האיכות. 

הצי מאפשר למועמדים בעלי כישורים נמוכים להתגייס לשורותיו (כנראה מתוך מחשבה שעדיף מגוייס ברמה נמוכה על מחסור בכוח אדם), וסובל בשל כך. נוסיף לכך את העומס הגדול שהצי מצוי בו בתקופה האחרונה ונקבל סבירות גבוהה יותר לכשלים מבצעיים וטכניים.

סיכום
הפעלה מוצלחת של כלי שייט בזירת הקרב הפוסט מודרנית דורשת שילוב של פלטפורמה רובוסטית, מערכות חדישות ואמינות, וכוח אדם מיומן להפעלתו. 

נראה שהעימות מול תימן חשף בדיוק את הכשלים האלו- מערכות חדשות שמובצעו במהירות על אף שאינן "מבושלות" לחלוטין, כלים מיושנים שסובלים מתקלות במערכות הנעה וכשלים אחרים (שאינם נובעים משילוב טכנולוגיות מתקדמות), וכוח אדם באיכות הולכת ויורדת. 

השילוב הזה מקשה על הציים המערביים לתפקד בכשירות מלאה אל מול המשימות שלהם, ולא ברור כיצד יצליחו להתגבר על האתגרים האלו בהנתן שתקציבי הביטחון ימשיכו להצטמצם בשנים הקרובות.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית