פרשנות | למה חושבים בשב״כ שחמאס לא הקים אתרי DR מחוץ לעזה?
על פי ראש השב״כ, יקחו לחמאס שנים להתאושש תקשובית מתפיסת חוות שרתים במטה אונר״א, השאלה למה ההנחה שלחמאס אין גיבוי לנתונים?
עמי רוחקס דומבה
| 11/02/2024
תמונה מתוך סרטון של דובר צה״ל במנהרה מתחת למטה אונר״א
בימים האחרונים אתרי החדשות בישראל הוצפו בתמונות וסרטונים ממנהרה מתחת למטה אונר״א בחאן יונס, הכוללת, בין היתר, גם ארונות שרתים.
החשיפה התקשורתית העזה קשורה לניסיון דיפלומטי ישראלי להשחיר את אונר״א בעולם, לאחר שחלק מעובדיה השתתפו בטבח ה7.10 נגד יישובי עוטף עזה.
בישראל מסרבים לקבל את הקו של אונר״א שמדובר בתפוחים רקובים ורוצים שמנכ״ל האו״ם יסגור את הארגון. בינתיים, חלק מהמדינות התורמות לאונר״א עצרו את התרומות עד לחקירה בעניין. חלק אחר ממשיך לתרום בכל זאת.
אם נשים את הדיפלומטיה בצד, חוות שרתים בעזה היא ממצא שלא צריך להפתיע איש. כבר בשנת 2018, מבצע כושל המיוחס על פי חמאס לסיירת ישראלית, היה מיועד להתקין ציוד רגיש במתקן חמאס בעזה.
האם מדובר במתקן הממוקם מתחת למטה אונר״א, אותו הגדיר צה״ל בימים האחרונים כ״אסטרטגי״? זו שאלה פתוחה.
חוות שרתים, גם כזו בסיסית כפי שתפסו מתחת למטה אונר״א, לוקח מספר חודשים להקים. צריך להזמין ציוד, לפרוס כבילה, להתקין מערכות קירור וחשמל ועוד. בלי תשתיות, אי אפשר לנהל ארונות שרתים.
התשתיות הן עקב אכילס בהקשר ביטחוני. חוות שרתים צורכת חשמל ואינטרנט. את שתי התשתיות הללו מספקת ישראל לעזה וכך היא יכולה לדעת איפה ממוקמות חוות השרתים. לכן, את הטענה שמיקומי חוות השרתים הפתיעו את המודיעין הישראלי - יש לקחת עם גרגר מלח (אפילו כמה גרגירים).
באחד הסרטונים שפורסמו לציבור בארץ בסוף השבוע האחרון, נראה ראש השב״כ, רונן בר, טוען כי יקחו לחמאס שנים להתאושש תקשובית מהתפיסה הזו. ובכן, בואו נפרק את הטענה הזו.
לקנות ציוד חדש לכמה ארונות שרתים בודדים, לוקחים לכל היותר מספר חודשים. אם המנהרות בין שטח מצרים לעזה ישארו פתוחות גם לאחר המלחמה, לא מדובר באתגר לוגיסטי גדול עבור חמאס או כל ארגון טרור אחר שירש את מקומו.
ומה עם המידע שהיה אגור בשרתים? ובכן, טענתו של בר טומנת בחובה היפותזה שחמאס לא ארגן לעצמו אתרי DR במקומות מחוץ לעזה. הנחה מקלה שמזלזלת ביכולות הטכנולוגיות שהציג חמאס בשנים האחרונות.
חמאס שולט בעזה 17 שנים. מדובר בתקופה ארוכה שמאפשרת לא רק בניין כוח צבאי כפי שאנו עדים לכך בארבעת חודשי המלחמה האחרונים, אלא גם בניין כוח טכנולוגי.
קבוצות ההאקרים של חמאס הצליחו בשנים האחרונות להתל בחיילי צה״ל ואנשי מערכת הביטחון על מנת לאסוף מודיעין על צה״ל ומטרות בישראל. בחלק מהמקרים, ששב״כ עצמו פרסם, הצליחו אנשי חמאס או מי מטעמם, להפעיל ישראלים יהודים לצורך משלוחים ו.או צילום אתרים.
אם זה לא מספיק, ב7.10 חמאס החזיק במודיעין מדויק על שטח ישראל, כולל מיקומי בתים של בכירים בצה״ל, מיקומי חוות שרתים ישראליות, מיקומי בסיסים, סד״כ, שגרת עבודה של צה״ל, סוגי אמל״ח של צה״ל ואיך מתמודדים עימו, מיקומי מערכי הגנ״א של צה״ל ועוד. חלק גדול מאיסוף המודיעין הזה נעשה באמצעים טכנולוגים.
רוצה לומר, אם חמאס הראה יכולות טכנולוגיות כאלו מרשימות בשנים האחרונות, מדוע שלא יהיה לו DR לנתונים הכי חשובים שהארגון אוסף למטרות מלחמה וקיום עצמי? תרחיש מלחמה עם ישראל, כולל תמרון של צה״ל, סביר להניח כי היה תרחיש בסיסי בכל הערכת מצב של צמרת חמאס.
האם יש בעיה לעשות גיבוי לנתונים השמורים בארונות שרתים בעזה לענן או חוות שרתים אחרת בדוחא, טהרן, או אפילו לענן של חברת אחסון אמריקאית תחת חברת קש כלשהי שהוקמה בארה״ב או אירופה? כנראה שלא. ואם יש DR לחמאס, טענתו של ראש השב״כ לא ממש נכונה. בלשון המעטה. אם יש גיבוי, חמאס יוכל לבנות חוות שרתים תת קרקעיות במהלך חודשים עד שנה מהרגע שצה״ל יוצא מעזה.
בהנחה ריאלית שיש גיבוי לנתונים, את פעילות התקיפה והאיסוף בסייבר, יכול חמאס להמשיך לנהל מכל מקום בעולם. סביר להניח שאנשי הטכנולוגיה שלו מזמן לא בעזה והם יצאו לפני ה7.10. אנשי טכנולוגיה הם נכס שאף ארגון טרור לא רוצה לאבד.
לסיכום, אחרי ה7.10 אין זה נכון לזלזל בחמאס צבאית, גם לאור התוצאות של התמרון הצה״לי. כך גם בממד הטכנולוגי, לא נכון לזלזל בחמאס.
ניתן להעריך כי אנשי הטכנולוגיה שלו הוכשרו באקדמיה או במערכת הביטחון האיראנית או על ידי חיזבאללה, שגם לו יש יכולות טכנולוגיות מצוינות. מכאן, ניתן להעריך כי לכל חוות שרתים שתופסים בעזה, יש DR איפה שהוא בעולם וההנחה היא כי זמן ההתאוששות של חמאס בהיבט זה צפוי לארוך בין מספר חודשים לשנה, לכל היותר.
על פי ראש השב״כ, יקחו לחמאס שנים להתאושש תקשובית מתפיסת חוות שרתים במטה אונר״א, השאלה למה ההנחה שלחמאס אין גיבוי לנתונים?
תמונה מתוך סרטון של דובר צה״ל במנהרה מתחת למטה אונר״א
בימים האחרונים אתרי החדשות בישראל הוצפו בתמונות וסרטונים ממנהרה מתחת למטה אונר״א בחאן יונס, הכוללת, בין היתר, גם ארונות שרתים.
החשיפה התקשורתית העזה קשורה לניסיון דיפלומטי ישראלי להשחיר את אונר״א בעולם, לאחר שחלק מעובדיה השתתפו בטבח ה7.10 נגד יישובי עוטף עזה.
בישראל מסרבים לקבל את הקו של אונר״א שמדובר בתפוחים רקובים ורוצים שמנכ״ל האו״ם יסגור את הארגון. בינתיים, חלק מהמדינות התורמות לאונר״א עצרו את התרומות עד לחקירה בעניין. חלק אחר ממשיך לתרום בכל זאת.
אם נשים את הדיפלומטיה בצד, חוות שרתים בעזה היא ממצא שלא צריך להפתיע איש. כבר בשנת 2018, מבצע כושל המיוחס על פי חמאס לסיירת ישראלית, היה מיועד להתקין ציוד רגיש במתקן חמאס בעזה.
האם מדובר במתקן הממוקם מתחת למטה אונר״א, אותו הגדיר צה״ל בימים האחרונים כ״אסטרטגי״? זו שאלה פתוחה.
חוות שרתים, גם כזו בסיסית כפי שתפסו מתחת למטה אונר״א, לוקח מספר חודשים להקים. צריך להזמין ציוד, לפרוס כבילה, להתקין מערכות קירור וחשמל ועוד. בלי תשתיות, אי אפשר לנהל ארונות שרתים.
התשתיות הן עקב אכילס בהקשר ביטחוני. חוות שרתים צורכת חשמל ואינטרנט. את שתי התשתיות הללו מספקת ישראל לעזה וכך היא יכולה לדעת איפה ממוקמות חוות השרתים. לכן, את הטענה שמיקומי חוות השרתים הפתיעו את המודיעין הישראלי - יש לקחת עם גרגר מלח (אפילו כמה גרגירים).
באחד הסרטונים שפורסמו לציבור בארץ בסוף השבוע האחרון, נראה ראש השב״כ, רונן בר, טוען כי יקחו לחמאס שנים להתאושש תקשובית מהתפיסה הזו. ובכן, בואו נפרק את הטענה הזו.
לקנות ציוד חדש לכמה ארונות שרתים בודדים, לוקחים לכל היותר מספר חודשים. אם המנהרות בין שטח מצרים לעזה ישארו פתוחות גם לאחר המלחמה, לא מדובר באתגר לוגיסטי גדול עבור חמאס או כל ארגון טרור אחר שירש את מקומו.
ומה עם המידע שהיה אגור בשרתים? ובכן, טענתו של בר טומנת בחובה היפותזה שחמאס לא ארגן לעצמו אתרי DR במקומות מחוץ לעזה. הנחה מקלה שמזלזלת ביכולות הטכנולוגיות שהציג חמאס בשנים האחרונות.
חמאס שולט בעזה 17 שנים. מדובר בתקופה ארוכה שמאפשרת לא רק בניין כוח צבאי כפי שאנו עדים לכך בארבעת חודשי המלחמה האחרונים, אלא גם בניין כוח טכנולוגי.
קבוצות ההאקרים של חמאס הצליחו בשנים האחרונות להתל בחיילי צה״ל ואנשי מערכת הביטחון על מנת לאסוף מודיעין על צה״ל ומטרות בישראל. בחלק מהמקרים, ששב״כ עצמו פרסם, הצליחו אנשי חמאס או מי מטעמם, להפעיל ישראלים יהודים לצורך משלוחים ו.או צילום אתרים.
אם זה לא מספיק, ב7.10 חמאס החזיק במודיעין מדויק על שטח ישראל, כולל מיקומי בתים של בכירים בצה״ל, מיקומי חוות שרתים ישראליות, מיקומי בסיסים, סד״כ, שגרת עבודה של צה״ל, סוגי אמל״ח של צה״ל ואיך מתמודדים עימו, מיקומי מערכי הגנ״א של צה״ל ועוד. חלק גדול מאיסוף המודיעין הזה נעשה באמצעים טכנולוגים.
רוצה לומר, אם חמאס הראה יכולות טכנולוגיות כאלו מרשימות בשנים האחרונות, מדוע שלא יהיה לו DR לנתונים הכי חשובים שהארגון אוסף למטרות מלחמה וקיום עצמי? תרחיש מלחמה עם ישראל, כולל תמרון של צה״ל, סביר להניח כי היה תרחיש בסיסי בכל הערכת מצב של צמרת חמאס.
האם יש בעיה לעשות גיבוי לנתונים השמורים בארונות שרתים בעזה לענן או חוות שרתים אחרת בדוחא, טהרן, או אפילו לענן של חברת אחסון אמריקאית תחת חברת קש כלשהי שהוקמה בארה״ב או אירופה? כנראה שלא. ואם יש DR לחמאס, טענתו של ראש השב״כ לא ממש נכונה. בלשון המעטה. אם יש גיבוי, חמאס יוכל לבנות חוות שרתים תת קרקעיות במהלך חודשים עד שנה מהרגע שצה״ל יוצא מעזה.
בהנחה ריאלית שיש גיבוי לנתונים, את פעילות התקיפה והאיסוף בסייבר, יכול חמאס להמשיך לנהל מכל מקום בעולם. סביר להניח שאנשי הטכנולוגיה שלו מזמן לא בעזה והם יצאו לפני ה7.10. אנשי טכנולוגיה הם נכס שאף ארגון טרור לא רוצה לאבד.
לסיכום, אחרי ה7.10 אין זה נכון לזלזל בחמאס צבאית, גם לאור התוצאות של התמרון הצה״לי. כך גם בממד הטכנולוגי, לא נכון לזלזל בחמאס.
ניתן להעריך כי אנשי הטכנולוגיה שלו הוכשרו באקדמיה או במערכת הביטחון האיראנית או על ידי חיזבאללה, שגם לו יש יכולות טכנולוגיות מצוינות. מכאן, ניתן להעריך כי לכל חוות שרתים שתופסים בעזה, יש DR איפה שהוא בעולם וההנחה היא כי זמן ההתאוששות של חמאס בהיבט זה צפוי לארוך בין מספר חודשים לשנה, לכל היותר.
