לקראת שבוע החלל הישראלי: החיבור בין תעשייה וחלל
יו״ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופסור דן בלומברג, מסביר כי מתנהל היום תהליך עולמי של שילוב מרכיבי חלל בכל תחומי החיים
דן ארקין
| 25/01/2024
פרופ׳ דן בלומברג. קרדיט לצילום: דני מכליס, אונ׳ בן גוריון בנגב
בחלל החיצון מסתובבים להם מספר לוויינים ישראליים שניבנו בארץ ושוגרו מישראל או מאתרי שיגור בחו"ל. מספרם המדוייק של לווייני כחול-לבן בחלל מסווג, ויש ביניהם לוויינים "שמשרתים את המדינה", כלומר צבאיים, כמו לווייני 'אופק', ויש אזרחיים כמו לוויני 'עמוס' שנותנים שירותים לגופים אזרחיים וממשלתיים בישראל.
על לווייני 'אופק' הביטחוניים אומר יו"ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דן בלומברג רק ש"הם עובדים קשה בזמן האחרון".
גופי חלל ישראליים נוספים קשורים לעולמות המדע, הרפואה והמחקר. כמו למשל BGU SAT של אוניברסיטת בן גוריון והתעשיה האווירית, שהוא ננו-לוויין למחקר.
לוויין בתחום הרפואה של חברה פרטית SPACE PHARMA, וכמובן הלוויין 'בראשית' שעורר את הדמיון כששוגר לירח. 'בראשית' אמנם ביצע את משימתו והגיע לירח, אך התרסק, ויש תכניות ל'בראשית 2'.
אחת התכניות המעניינות בעתיד היא תכנית לוויין של מכון ויצמן עם חברת אל-אופ, שעיקרה תצפיות חלל עמוקות בתחום האולטרה-סגול. הלוויין ייקרא ULTRA SAT.
פרופסור דן בלומברג מסביר כי מתנהל היום תהליך עולמי של שילוב מרכיבי חלל בכל תחומי החיים. פלאפונים עם תקשורת לוויינית. צופים בטלוויזיה באמצעות שידורי לוויין מהחלל.
כל המכוניות האוטונומיות בעתיד יהיו תלויות במערכות חלל, כולל GPS לניווט. כך גם ממשקים של מחקרי חלל עם תחומי רפואה ובנקאות.
שבוע החלל יתקיים מתחילת השבוע בבית חיל האוויר כמתכונת מצומצמת "בגלל המצב", אולם נרשמו גם משתתפים מחו"ל.
יו"ר סוכנות החלל מוסר שהנושא העיקרי השנה הוא חיבור בין נושאי חלל לבין התעשיה. כמו בכל שנה יתקיימו גם מושב שיעסוק בחינוך בחלל ע"ש רונה רמון ז"ל, וכנס חלל בינלאומי ע"ש האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל.
מי שמגלה עניין בתצפיות לחלל הרחוק, יש כיום בארץ כמה אתרים ייעודיים עם טלסקופים, כמו המצפה בגבעתיים ותחנות נוספות בטייבה, בירכא ובכנרת.
יו״ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופסור דן בלומברג, מסביר כי מתנהל היום תהליך עולמי של שילוב מרכיבי חלל בכל תחומי החיים
פרופ׳ דן בלומברג. קרדיט לצילום: דני מכליס, אונ׳ בן גוריון בנגב
בחלל החיצון מסתובבים להם מספר לוויינים ישראליים שניבנו בארץ ושוגרו מישראל או מאתרי שיגור בחו"ל. מספרם המדוייק של לווייני כחול-לבן בחלל מסווג, ויש ביניהם לוויינים "שמשרתים את המדינה", כלומר צבאיים, כמו לווייני 'אופק', ויש אזרחיים כמו לוויני 'עמוס' שנותנים שירותים לגופים אזרחיים וממשלתיים בישראל.
על לווייני 'אופק' הביטחוניים אומר יו"ר סוכנות החלל הישראלית וסגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דן בלומברג רק ש"הם עובדים קשה בזמן האחרון".
גופי חלל ישראליים נוספים קשורים לעולמות המדע, הרפואה והמחקר. כמו למשל BGU SAT של אוניברסיטת בן גוריון והתעשיה האווירית, שהוא ננו-לוויין למחקר.
לוויין בתחום הרפואה של חברה פרטית SPACE PHARMA, וכמובן הלוויין 'בראשית' שעורר את הדמיון כששוגר לירח. 'בראשית' אמנם ביצע את משימתו והגיע לירח, אך התרסק, ויש תכניות ל'בראשית 2'.
אחת התכניות המעניינות בעתיד היא תכנית לוויין של מכון ויצמן עם חברת אל-אופ, שעיקרה תצפיות חלל עמוקות בתחום האולטרה-סגול. הלוויין ייקרא ULTRA SAT.
פרופסור דן בלומברג מסביר כי מתנהל היום תהליך עולמי של שילוב מרכיבי חלל בכל תחומי החיים. פלאפונים עם תקשורת לוויינית. צופים בטלוויזיה באמצעות שידורי לוויין מהחלל.
כל המכוניות האוטונומיות בעתיד יהיו תלויות במערכות חלל, כולל GPS לניווט. כך גם ממשקים של מחקרי חלל עם תחומי רפואה ובנקאות.
שבוע החלל יתקיים מתחילת השבוע בבית חיל האוויר כמתכונת מצומצמת "בגלל המצב", אולם נרשמו גם משתתפים מחו"ל.
יו"ר סוכנות החלל מוסר שהנושא העיקרי השנה הוא חיבור בין נושאי חלל לבין התעשיה. כמו בכל שנה יתקיימו גם מושב שיעסוק בחינוך בחלל ע"ש רונה רמון ז"ל, וכנס חלל בינלאומי ע"ש האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל.
מי שמגלה עניין בתצפיות לחלל הרחוק, יש כיום בארץ כמה אתרים ייעודיים עם טלסקופים, כמו המצפה בגבעתיים ותחנות נוספות בטייבה, בירכא ובכנרת.
