פרשנות | מה הקשר בין אבק דליק מרחף לביטחון תזונתי של מדינה?
תחנות קמח וממגורות מצויות תחת איום מתמיד של דליקות ופיצוצים כתוצאה מאבק דליק מרחף | האם בישראל רשות הכבאות תתיישר לפי סטנדרטים אמריקאים?
דני קרוננברג
| 31/12/2023
chat.openai.com
מאז ומתמיד דליקות ופיצוצים בגלל אבק דליק מרחף התרחשו ברחבי העולם בממגורות שמאחסנים בהן דגנים ובתחנות קמח. הם התרחשו גם בתעשיות אחרות שיש בהן אבק מרחף של חומרים דליקים כגון תעשיות מזון, פרמצבטיקה (ייצור תרופות), כימיה, עיבוד עץ וכדומה.
מערכות שאיבת אבק וסילוקו, מניעת מקורות הצתה, ומניעת הצטברות חשמל סטטי הם בין האמצעים הבטיחותיים החשובים ביותר במתקנים כאלו.
לאחרונה (דצמבר 2023) המועצה האמריקאית לבטיחות כימית (CSB) פרסמה דו"ח לגבי סדרת הפיצוצים האדירים שהתרחשו בתחנת הקמח דידיון (Didion Milling) בוויסקונסין שבארצות הברית.
התאונה גרמה ל-5 הרוגים, 14 פצועים ונזק לרכוש בערך של כ- 57 מיליון שקל. היא נגרמה בגלל פיצוצים של קמח תירס. מספר מבנים נהרסו לחלוטין והדבר גרם גם להשבתת תחנת הקמח למשך כשנתיים, עד לשיקומה.
לאחר פיצוץ ראשוני, פיצוצי משנה התפשטו ברחבי המפעל דרך מערכת שאיבת האבק, שלא הותקנו בה המערכות הנדרשות לשחרור לחצי פיצוץ ולמניעת התפשטות הפיצוצים, על פי תקני NFPA הישימים, והדבר גרם לנזקים מבניים חמורים.
חוקרי המועצה האמריקאית לבטיחות כימית (CSB) גילו כשלים רבים שגרמו לתאונה בחברת דידיון ולנזקים שהיא גרמה, ולכן חשוב להפיק את הלקחים הנדרשים וליישם אותם גם בישראל.
חברת דידיון כשלה בניהול הסיכונים, לא זיהתה חלק מגורמי הסיכון, ולכן התכנון לא כלל חלק מאמצעי הבטיחות הנדרשים, שאם היו מותקנים היו עשויים למנוע את התאונה או להפחית את החומרה שלה.
כך לדוגמה, חיבור מערכות ייצור נפרדות דרך אותה צנרת שאיבת אבק, גרם להתפשטות הפיצוצים בין המערכות השונות.
תכנון מוטעה של הקטרים של צנרת שאיבת האבק ושל מאפייני מערכת נוספים, וחוסר תחזוקה של מערכת שאיבת האבק, גרמו להצטברות אבק בתוך הצנרת, והדבר החמיר את תוצאות האירוע.
לא מבצעים הנחיות
בשנת 2015 האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הנחתה לבצע ניתוח לגבי אבק כגורם סיכון Dust Hazard Analysis במתקנים מסוג המתקן שהתפוצץ.
זאת, על מנת לזהות נקודות תורפה בטיחותיות ולהתקין את המערכות הבטיחותיות הנדרשות. חברת דידיון לא ביצעה את הניתוח לגבי אבק כגורם סיכון.
תקני האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA גם מפרטים מערכות שונות שיש להתקין על מנת למנוע דליקה ופיצוץ של אבק דליק, ועל מנת למנוע התפשטות של אש ופיצוצים ברחבי מתקנים כאלו.
תקנים אלו מתייחסים למערכות גילוי, מערכות למניעת אש ופיצוץ, מערכות שיחרור לחץ פיצוץ, מערכות בידוד אש ופיצוץ, מערכות דיכוי אש ופיצוץ, מערכות הכלת אש ופיצוץ וכדומה.
בשילוב נכון ויעיל של מערכות כאלו, ניתן למנוע דליקות ופיצוצים של אבק דליק ולהקטין את הנזקים שייגרמו אם הם יתרחשו.
העדרן של מערכות אלו במתקן של חברת דידיון איפשר את ייזום האירוע ואת ההתפשטות המהירה שלו ברחבי המתקן.
מבנים שבהם נמצא המתקן, לא תוכננו באופן שיאפשר שחרור מהיר של הלחץ שנוצר בגלל הפיצוצים הראשוניים. "כליאת הלחץ" גרמה להמשך התפשטות האירוע ולקריסת מבנים כאלו.
זילזול בבטיחות וחוסר מנהיגות לבטיחות בחברת דידיון, גרמו לכך שלא חקרו אירועי בטיחות "קטנים" ו"כמעט אירועים" (כמו דליקות קטנות, ומקרים שבהם זיהו ריח חריכה). בחברה התעלמו מסימני אזהרה, לא תיחקרו את האירועים, לא הפיקו לקחים ולא שיפרו את הטעון שיפור.
בנוסף, ההערכות לחירום במתקן הייתה גרועה והדבר הוביל לכך שתהליך פינוי העובדים בזמן האירוע היה לקוי והוביל למספר נפגעים גבוה.
מעבר ללקחים מהאירוע, הדו"ח מפרט את ממצאי החקירה ומתייחס לתופעה מעניינת של תנודות עוצמת להבה החוזרות על עצמן (Oscillating flame) שנצפו באירוע.
תופעות דומות נצפו גם במסגרת מחקרים שבוצעו בעבר לגבי תרחישים דומים, בתנאים מסוימים. לכן חשוב שהעוסקים במתקנים שעלולה להיווצר בהם אווירה נפיצה בגלל אבק מרחף, ושהעוסקים בחקירת תאונות עבודה, ילמדו דו"ח חשוב זה.
אחריות המחזיקים במתקנים שיש בהם סיכון לפיצוץ בגלל אבק דליק מרחף
על המחזיקים במתקנים שיש בהם סיכון לפיצוץ בגלל אבק דליק, מוטלת אחריות לנקוט בכל הצעדים הנדרשים, על פי הוראות הרגולציה ועל פי מיטב הידע והטכנולוגיה, כדי למנוע דליקות ופיצוצים בגלל אווירה נפיצה הנוצרת בגלל אבק דליק מרחף.
יש לקוות שהמנהלים בכל הממגורות, תחנות הקמח, והמפעלים העושים שימוש באבק דליק, ילמדו את הדו"ח לגבי התאונה שהתרחשה בארצות הברית, ויעשו "בדק בית" על מנת למנוע מיפגעים שעלולים לגרום אסון כזה.
על המנהלים ועל חברי מועצות המנהלים בחברות אלו להפגין מנהיגות בתחום הבטיחות, ולוודא שננקטים צעדי הבטיחות הנדרשים על פי החוק ועל פי כללי הרגולציה על מנת להגן על העובדים, על הרכוש, על הסביבה, ועל מנת להגן על עצמם מפני העמדה לדין פלילי אם, חלילה, תתרחש תאונה קשה בגלל רשלנות או בגלל הפרות חוק.
אחריות הרגולטורים בישראל
הרגולטור החשוב ביותר בישראל לגבי מניעת דליקות והתפוצצויות בגלל אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק הוא הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה).
בחוק ההסדרים למשק המדינה לשנת 2021 ובהחלטת ממשלה 222 מיום 1.8.2021 בנושא "איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה" נקבע, בין השאר, כי עד סוף שנת 2025 יש להשלים את קביעת הרגולציה של הגנה מאש מחדש על סמך התקנים הבין-לאומיים של האגודה האמריקנית לבטיחות באש NFPA.
חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה כבר תוקן, ובסעיף 126 ז' (א) לחוק נקבע: "תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (בסעיף זה – תקנות והוראות), אשר יש בהן כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות אש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA".
על כב"ה להודיע רשמית כי היא אימצה את תקני NFPA הרלוונטיים לגבי אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק (לדוגמה: תקנים מספר 61, 68,69, 91, 484, 652, 654 ). על הרשות לתרגם אותם לעברית תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לישראל, לפרסם אותם כתקנים מחייבים, ולאחר תקופת מעבר קצרה לאכוף את הציות להם.
נושא זה הינו בסמכות ובאחריות כב"ה, ובסעיף 4 ב' (6א') בחוק כבאות והצלה, נקבע שכב"ה: "תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה".
על כב"ה מוטלת אחריות כבדה, ועליה לפעול על פי כל הוראות הרגולציה הקיימת בישראל כיום ובכללן תקן ישראלי 60079, ולוודא התקנת הגנות ראויות כנגד פיצוצים שעלולים להיגרם בגלל אווירה נפיצה, גם במהלך ביקורות לקראת מתן אישורי כיבוי אש הנדרשים לצורך קבלת רישיון עסק.
רגולטור נוסף שיש לו סמכויות ואחריות לגבי הפחתת סיכונים בגלל אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק הוא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. גם עליו מוטלת החובה להטמיע את נושא הבטיחות לגבי אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק, בהנחיות הרגולציה שהוא מוציא.
אני סבור שחובה על הרגולטורים להוציא הנחיות ברורות בעברית שיהיו נגישות לציבור, ולספק כלים ומידע לאנשי המקצוע.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום הבטיחות והחומרים המסוכנים, שהכין מספר חוות דעת מומחה לגבי סיכוני אווירה נפיצה בגלל אבק דליק, עבור גופים שונים. גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, והגיש גם עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
תחנות קמח וממגורות מצויות תחת איום מתמיד של דליקות ופיצוצים כתוצאה מאבק דליק מרחף | האם בישראל רשות הכבאות תתיישר לפי סטנדרטים אמריקאים?
chat.openai.com
מאז ומתמיד דליקות ופיצוצים בגלל אבק דליק מרחף התרחשו ברחבי העולם בממגורות שמאחסנים בהן דגנים ובתחנות קמח. הם התרחשו גם בתעשיות אחרות שיש בהן אבק מרחף של חומרים דליקים כגון תעשיות מזון, פרמצבטיקה (ייצור תרופות), כימיה, עיבוד עץ וכדומה.
מערכות שאיבת אבק וסילוקו, מניעת מקורות הצתה, ומניעת הצטברות חשמל סטטי הם בין האמצעים הבטיחותיים החשובים ביותר במתקנים כאלו.
לאחרונה (דצמבר 2023) המועצה האמריקאית לבטיחות כימית (CSB) פרסמה דו"ח לגבי סדרת הפיצוצים האדירים שהתרחשו בתחנת הקמח דידיון (Didion Milling) בוויסקונסין שבארצות הברית.
התאונה גרמה ל-5 הרוגים, 14 פצועים ונזק לרכוש בערך של כ- 57 מיליון שקל. היא נגרמה בגלל פיצוצים של קמח תירס. מספר מבנים נהרסו לחלוטין והדבר גרם גם להשבתת תחנת הקמח למשך כשנתיים, עד לשיקומה.
לאחר פיצוץ ראשוני, פיצוצי משנה התפשטו ברחבי המפעל דרך מערכת שאיבת האבק, שלא הותקנו בה המערכות הנדרשות לשחרור לחצי פיצוץ ולמניעת התפשטות הפיצוצים, על פי תקני NFPA הישימים, והדבר גרם לנזקים מבניים חמורים.
חוקרי המועצה האמריקאית לבטיחות כימית (CSB) גילו כשלים רבים שגרמו לתאונה בחברת דידיון ולנזקים שהיא גרמה, ולכן חשוב להפיק את הלקחים הנדרשים וליישם אותם גם בישראל.
חברת דידיון כשלה בניהול הסיכונים, לא זיהתה חלק מגורמי הסיכון, ולכן התכנון לא כלל חלק מאמצעי הבטיחות הנדרשים, שאם היו מותקנים היו עשויים למנוע את התאונה או להפחית את החומרה שלה.
כך לדוגמה, חיבור מערכות ייצור נפרדות דרך אותה צנרת שאיבת אבק, גרם להתפשטות הפיצוצים בין המערכות השונות.
תכנון מוטעה של הקטרים של צנרת שאיבת האבק ושל מאפייני מערכת נוספים, וחוסר תחזוקה של מערכת שאיבת האבק, גרמו להצטברות אבק בתוך הצנרת, והדבר החמיר את תוצאות האירוע.
לא מבצעים הנחיות
בשנת 2015 האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הנחתה לבצע ניתוח לגבי אבק כגורם סיכון Dust Hazard Analysis במתקנים מסוג המתקן שהתפוצץ.
זאת, על מנת לזהות נקודות תורפה בטיחותיות ולהתקין את המערכות הבטיחותיות הנדרשות. חברת דידיון לא ביצעה את הניתוח לגבי אבק כגורם סיכון.
תקני האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA גם מפרטים מערכות שונות שיש להתקין על מנת למנוע דליקה ופיצוץ של אבק דליק, ועל מנת למנוע התפשטות של אש ופיצוצים ברחבי מתקנים כאלו.
תקנים אלו מתייחסים למערכות גילוי, מערכות למניעת אש ופיצוץ, מערכות שיחרור לחץ פיצוץ, מערכות בידוד אש ופיצוץ, מערכות דיכוי אש ופיצוץ, מערכות הכלת אש ופיצוץ וכדומה.
בשילוב נכון ויעיל של מערכות כאלו, ניתן למנוע דליקות ופיצוצים של אבק דליק ולהקטין את הנזקים שייגרמו אם הם יתרחשו.
העדרן של מערכות אלו במתקן של חברת דידיון איפשר את ייזום האירוע ואת ההתפשטות המהירה שלו ברחבי המתקן.
מבנים שבהם נמצא המתקן, לא תוכננו באופן שיאפשר שחרור מהיר של הלחץ שנוצר בגלל הפיצוצים הראשוניים. "כליאת הלחץ" גרמה להמשך התפשטות האירוע ולקריסת מבנים כאלו.
זילזול בבטיחות וחוסר מנהיגות לבטיחות בחברת דידיון, גרמו לכך שלא חקרו אירועי בטיחות "קטנים" ו"כמעט אירועים" (כמו דליקות קטנות, ומקרים שבהם זיהו ריח חריכה). בחברה התעלמו מסימני אזהרה, לא תיחקרו את האירועים, לא הפיקו לקחים ולא שיפרו את הטעון שיפור.
בנוסף, ההערכות לחירום במתקן הייתה גרועה והדבר הוביל לכך שתהליך פינוי העובדים בזמן האירוע היה לקוי והוביל למספר נפגעים גבוה.
מעבר ללקחים מהאירוע, הדו"ח מפרט את ממצאי החקירה ומתייחס לתופעה מעניינת של תנודות עוצמת להבה החוזרות על עצמן (Oscillating flame) שנצפו באירוע.
תופעות דומות נצפו גם במסגרת מחקרים שבוצעו בעבר לגבי תרחישים דומים, בתנאים מסוימים. לכן חשוב שהעוסקים במתקנים שעלולה להיווצר בהם אווירה נפיצה בגלל אבק מרחף, ושהעוסקים בחקירת תאונות עבודה, ילמדו דו"ח חשוב זה.
אחריות המחזיקים במתקנים שיש בהם סיכון לפיצוץ בגלל אבק דליק מרחף
על המחזיקים במתקנים שיש בהם סיכון לפיצוץ בגלל אבק דליק, מוטלת אחריות לנקוט בכל הצעדים הנדרשים, על פי הוראות הרגולציה ועל פי מיטב הידע והטכנולוגיה, כדי למנוע דליקות ופיצוצים בגלל אווירה נפיצה הנוצרת בגלל אבק דליק מרחף.
יש לקוות שהמנהלים בכל הממגורות, תחנות הקמח, והמפעלים העושים שימוש באבק דליק, ילמדו את הדו"ח לגבי התאונה שהתרחשה בארצות הברית, ויעשו "בדק בית" על מנת למנוע מיפגעים שעלולים לגרום אסון כזה.
על המנהלים ועל חברי מועצות המנהלים בחברות אלו להפגין מנהיגות בתחום הבטיחות, ולוודא שננקטים צעדי הבטיחות הנדרשים על פי החוק ועל פי כללי הרגולציה על מנת להגן על העובדים, על הרכוש, על הסביבה, ועל מנת להגן על עצמם מפני העמדה לדין פלילי אם, חלילה, תתרחש תאונה קשה בגלל רשלנות או בגלל הפרות חוק.
אחריות הרגולטורים בישראל
הרגולטור החשוב ביותר בישראל לגבי מניעת דליקות והתפוצצויות בגלל אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק הוא הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה).
בחוק ההסדרים למשק המדינה לשנת 2021 ובהחלטת ממשלה 222 מיום 1.8.2021 בנושא "איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה" נקבע, בין השאר, כי עד סוף שנת 2025 יש להשלים את קביעת הרגולציה של הגנה מאש מחדש על סמך התקנים הבין-לאומיים של האגודה האמריקנית לבטיחות באש NFPA.
חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה כבר תוקן, ובסעיף 126 ז' (א) לחוק נקבע: "תקנות, הוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (בסעיף זה – תקנות והוראות), אשר יש בהן כדי להשפיע על אסדרה בתחום בטיחות אש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA".
על כב"ה להודיע רשמית כי היא אימצה את תקני NFPA הרלוונטיים לגבי אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק (לדוגמה: תקנים מספר 61, 68,69, 91, 484, 652, 654 ). על הרשות לתרגם אותם לעברית תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לישראל, לפרסם אותם כתקנים מחייבים, ולאחר תקופת מעבר קצרה לאכוף את הציות להם.
נושא זה הינו בסמכות ובאחריות כב"ה, ובסעיף 4 ב' (6א') בחוק כבאות והצלה, נקבע שכב"ה: "תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה".
על כב"ה מוטלת אחריות כבדה, ועליה לפעול על פי כל הוראות הרגולציה הקיימת בישראל כיום ובכללן תקן ישראלי 60079, ולוודא התקנת הגנות ראויות כנגד פיצוצים שעלולים להיגרם בגלל אווירה נפיצה, גם במהלך ביקורות לקראת מתן אישורי כיבוי אש הנדרשים לצורך קבלת רישיון עסק.
רגולטור נוסף שיש לו סמכויות ואחריות לגבי הפחתת סיכונים בגלל אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק הוא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. גם עליו מוטלת החובה להטמיע את נושא הבטיחות לגבי אווירה נפיצה הנגרמת מאבק דליק, בהנחיות הרגולציה שהוא מוציא.
אני סבור שחובה על הרגולטורים להוציא הנחיות ברורות בעברית שיהיו נגישות לציבור, ולספק כלים ומידע לאנשי המקצוע.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום הבטיחות והחומרים המסוכנים, שהכין מספר חוות דעת מומחה לגבי סיכוני אווירה נפיצה בגלל אבק דליק, עבור גופים שונים. גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, והגיש גם עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
