סקר מילואים, חרבות הברזל: המוראל גבוה - כוח המילואים מוטרד מאיכות הציוד והסיוע הכלכלי
ממצאים העולים במחקר: 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה
רונן איציק
| 18/12/2023
עם פתיחתה של מערכת "חרבות ברזל" זומנו על פי נתוני צה"ל מעל ל-300 אלף אנשי מילואים.
מתוכם סדר כוחות של אוגדת מילואים משוריינת אחת לגזרת הדרום, ועוד כוחות רבים לזירת יהודה ושומרון ופיקוד הצפון. מערך המילואים למעשה שותף מלא ללחימה בחוד כוחות התמרון בדרום, ובמגננה של פיקוד הצפון מול חזבאללה.
המערכה האחרונה בה גוייסו רבבות אנשי מילואים הייתה מלחמת לבנון השנייה, אז, בשנת 2006, ארכה המלחמה 34 ימים, ובסופה היו אלה אנשי המילואים שיצאו במחאה משמעותית אודות כשירות הכוחות, מוכנות הציוד ומחסני החירום.
גם הפעם היו שסברו כי מוכנות המילואים אינה מצויה ברף הנדרש, זאת למרות שבעשור האחרון צוידו היחידות האלה, ואומנו לקראת תרחישי ייחוס מגוונים, הן בזירה הצפונית והן בזירה הדרומית.
בתחילת המערכה הצהירו בכירי מערכת הביטחון כי תהיה זו מערכה ארוכה שאינה דומה לקודמותיה. בימים אלו אנו מצויים עמוק בחודשה השלישי של המלחמה, שרבבות אנשי מילואים גוייסו אליה כאמור מיומה הראשון, רבים מהם, אגב, הזניקו את עצמם לחזית עוד בטרם קיבלו חיוג רשמי מיחידת המילואים.
מערך המילואים מהווה תנאי להמשך קיומה של מלחמה, כל שכן מלחמה ארוכה ורב זירתית – לא רק שיחידות המילואים משתתפות בצוותי הקרב הקדמיים, הם גם מהווים את אורך הנשימה להמשך הפעילות ההתקפית והמגננתית, תוך ייצוב ושימור המצב בזירות אחרות.
בשל חשיבות מערך המילואים בכלל ובמלחמה זו בפרט, יצאנו למחקר בתחילת חודשו השני של התמרון הקרקעי בעזה, על-מנת לבחון את מוכנות אנשי המילואים ונכונותם להמשיך ולהילחם בחודשים הקרובים.
המחקר התבסס על שאלון אינטרנטי חצי מונה שהתגלגל ברשתות החברתיות. במחקר השתתפו 732 משרתי מילואים, 98% גויסו במערכה הנוכחית – איסוף הנתונים ערך שישה ימים, ולאחריו בוצע עיבוד סטטיסטי לבחינת מתאמים, השפעות, ומשתנים רלוונטיים למערך זו.
הרכב המשתתפים במחקר: גיל ממוצע: 32, ותק ממוצע 7 שנים במילואים. דרג: 65% חוגרים, 24% קצינים, 11% אחרים. תפקיד במילואים: לוחמים 63%, תומכי לחימה 22%, עורף 11%, 4% אחרים.
אזור מגורים: מרכז 30%, פריפריה קרובה 39%, פריפריה רחוקה 23%, ספר ועימות 8%. עיסוק אזרחי: 69% שכירים, 15% עצמאיים, 13% סטודנטים, 3% מובטלים/אחרים.
ממצאים מרכזיים
ממצאים העולים במחקר בהקשר יכולת ההכרעה של צה"ל. 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה. 63% סבורים כי לא ניתן לנצח במלחמה ללא השבת החטופים מרצועת עזה.
44% סבורים כי במלחמה הנוכחית יוסר האיום של חזבאללה מגבול הצפון. 69% נכונים להמשיך ולשרת במלחמה גם אם תימשך עוד 6 חודשים.
עוד עולה כי לוחמים מאמינים יותר ביכולת ההתמודדות עם חזבאללה ביחס לתומכי לחימה. המשרתים בעורף. בנוסף, לוחמים רואים קשר מובהק בין איכות ציוד הלחימה ליכולת ההתמודדות עם חזבאללה. המחקר מצביע על מתאם גבוה מאוד בין האמון ביכולת ההכרעה זירת הדרום לבין ההישג המבצעי בצפון.
ממצאים אלו מצביעים על כך שנכונות המילואים לשרת במלחמה הנוכחית עוד זמן רב היא גבוהה, רמת האמון ביכולת ההכרעה גם היא גבוהה, וכן יש הבנה כי הצלחה בזירה הדרומית משליכה על סיכוי ההצלחה בזירה הצפונית.
ניכר שמטרות המלחמה מגולמות נכון בקרב אנשי המילואים באיזונים שבין הכרעת חמאס ובין השבת החטופים – אנשי המילואים מאמינים ביכולת להביא את ההישגים האלה, ואולי חשוב מכך, מזדהים איתם ברמה גבוהה.
חשיבות הסיוע הכלכלי הממשלתי
בכל הקשור לסוגיות המעסיקות את אנשי המילואים מאז ומתמיד, הם ההיבטים הכלכליים והחוסן המשפחתי. עולה כי רק 25% ממשרתי המילואים מעריכים ברמה גבוהה את הסיוע הממשלתי, 30% הביעו שביעות רצון ברמה בינונית, ומעל 40% אינם שבעי רצון מכך – נתונים אלו דומים בקרב שלושה רבדים שפולחו : סטודנטים, שכירים ועצמאיים.
חשוב לציין כי במחקר נמצאה קורלציה ברמה גבוהה בין הנכונות להמשיך ולשרת המילואים ובין שביעות הרצון מהסיוע של הממשלה. עם זאת, אנשי המילואים מציגים חשש ברמה נמוכה בהקשר החוסן המשפחתי – שם עולה כי יש לכידות משפחתית מובהקת מאחורי משרתי המילואים, בצד חשש כלכלי וחוסר וודאות.
תחום ציוד הלחימה ומצב מחסני החירום עולה מצד אנשי המילואים כמוכנות ברמה בינונית. 30% הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות הציוד ו-40% שביעות רצון ברמה נמוכה. נמצא כי קיים פער מובהק בין קצינים ובין חוגרים באשר לתפיסת רמת המוכנות – חוגרים רואים את רמת המוכנות גבוהה יותר מקצינים.
בכל הקשור למוראל היחידתי 81% מקרב המשתתפים במחקר מצביעים על רמת מוראל גבוהה עד גבוהה מאוד ביחידותיהם. בבחינת ההשפעות של משתנים עולה כי ככל שאיש המילואים מתגורר קרוב למרחבי הספר והפריפריה, כך רמת המוראל והאמון ביכולת ההכרעה גבוהים יותר. משתנה איכות הציוד נמצא כמשפיע פחות על היבט זה.
ניתוח תשובות המלל החופשי תומך את הממצאים הכמותניים ונותן להם פרופורציות ברורות יותר. ראוי להדגיש בהקשר הזה כי רמת ההזדהות עם יכולת הכרעת החמאס והצורך בהשבת החטופים זוכים לשיח עצים בקרב אנשי המילואים, ובעיקר תחת הקשר של משימות ערכיות וברות ביצוע.
גם היבט האחדות והלכידות החברתית עולים באופן שכיח וחיובי. עם זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי זוכה לביקורת שלילית מצד אנשי המילואים, ובעיקר בהקשרים של עיסוק בנושאים שאינם תורמים למאמצי הלחימה.
מאמינים בעצמם
לסיכום, בסיום החודש השני למערכת "חרבות ברזל" מרבית אנשי המילואים מצביעים על אמון רב ביכולת להשיג את מטרות המלחמה, ובאשר לכך, נכונות להמשיך ולשרת במלחמה זו גם לעוד זמן רב.
היבט זה הוא רב משמעות באשר ליכולת האופרטיבית של צה"ל להמשיך את מאמץ המלחמה גם אם יידרש להרחיבו להיבטים התקפיים יותר בזירות נוספות – זוהי גם תובנה אסטרטגית חשובה המייצגת את אורך הרוח הקיים בחברה הישראלית.
עם זאת ראוי להדגיש, כי נדרש שיפור בשני נדבכים לאור התארכות זמן המערכה, והם כשירות הציוד, והמענה בהקשרים כלכליים.
בתחום הציוד צה"ל חייב להעצים את המאמץ הלוגיסטי לשימור כשירות גבוהה של אמצעי לחימה, ולשיפור איכות הציוד ברמת הלוחם – זהו משתנה המשפיע על אמון הלוחמים ביכולת ההכרעה.
בנוסף, נדרש מענה מובהק יותר לצרכים הכלכליים של משרתי המילואים, וככל שהזמן יעבור ניתן להניח שהסוגייה הזו תעלה ביתר שאת.
ממצאים העולים במחקר: 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה
עם פתיחתה של מערכת "חרבות ברזל" זומנו על פי נתוני צה"ל מעל ל-300 אלף אנשי מילואים.
מתוכם סדר כוחות של אוגדת מילואים משוריינת אחת לגזרת הדרום, ועוד כוחות רבים לזירת יהודה ושומרון ופיקוד הצפון. מערך המילואים למעשה שותף מלא ללחימה בחוד כוחות התמרון בדרום, ובמגננה של פיקוד הצפון מול חזבאללה.
המערכה האחרונה בה גוייסו רבבות אנשי מילואים הייתה מלחמת לבנון השנייה, אז, בשנת 2006, ארכה המלחמה 34 ימים, ובסופה היו אלה אנשי המילואים שיצאו במחאה משמעותית אודות כשירות הכוחות, מוכנות הציוד ומחסני החירום.
גם הפעם היו שסברו כי מוכנות המילואים אינה מצויה ברף הנדרש, זאת למרות שבעשור האחרון צוידו היחידות האלה, ואומנו לקראת תרחישי ייחוס מגוונים, הן בזירה הצפונית והן בזירה הדרומית.
בתחילת המערכה הצהירו בכירי מערכת הביטחון כי תהיה זו מערכה ארוכה שאינה דומה לקודמותיה. בימים אלו אנו מצויים עמוק בחודשה השלישי של המלחמה, שרבבות אנשי מילואים גוייסו אליה כאמור מיומה הראשון, רבים מהם, אגב, הזניקו את עצמם לחזית עוד בטרם קיבלו חיוג רשמי מיחידת המילואים.
מערך המילואים מהווה תנאי להמשך קיומה של מלחמה, כל שכן מלחמה ארוכה ורב זירתית – לא רק שיחידות המילואים משתתפות בצוותי הקרב הקדמיים, הם גם מהווים את אורך הנשימה להמשך הפעילות ההתקפית והמגננתית, תוך ייצוב ושימור המצב בזירות אחרות.
בשל חשיבות מערך המילואים בכלל ובמלחמה זו בפרט, יצאנו למחקר בתחילת חודשו השני של התמרון הקרקעי בעזה, על-מנת לבחון את מוכנות אנשי המילואים ונכונותם להמשיך ולהילחם בחודשים הקרובים.
המחקר התבסס על שאלון אינטרנטי חצי מונה שהתגלגל ברשתות החברתיות. במחקר השתתפו 732 משרתי מילואים, 98% גויסו במערכה הנוכחית – איסוף הנתונים ערך שישה ימים, ולאחריו בוצע עיבוד סטטיסטי לבחינת מתאמים, השפעות, ומשתנים רלוונטיים למערך זו.
הרכב המשתתפים במחקר: גיל ממוצע: 32, ותק ממוצע 7 שנים במילואים. דרג: 65% חוגרים, 24% קצינים, 11% אחרים. תפקיד במילואים: לוחמים 63%, תומכי לחימה 22%, עורף 11%, 4% אחרים.
אזור מגורים: מרכז 30%, פריפריה קרובה 39%, פריפריה רחוקה 23%, ספר ועימות 8%. עיסוק אזרחי: 69% שכירים, 15% עצמאיים, 13% סטודנטים, 3% מובטלים/אחרים.
ממצאים מרכזיים
ממצאים העולים במחקר בהקשר יכולת ההכרעה של צה"ל. 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה. 63% סבורים כי לא ניתן לנצח במלחמה ללא השבת החטופים מרצועת עזה.
44% סבורים כי במלחמה הנוכחית יוסר האיום של חזבאללה מגבול הצפון. 69% נכונים להמשיך ולשרת במלחמה גם אם תימשך עוד 6 חודשים.
עוד עולה כי לוחמים מאמינים יותר ביכולת ההתמודדות עם חזבאללה ביחס לתומכי לחימה. המשרתים בעורף. בנוסף, לוחמים רואים קשר מובהק בין איכות ציוד הלחימה ליכולת ההתמודדות עם חזבאללה. המחקר מצביע על מתאם גבוה מאוד בין האמון ביכולת ההכרעה זירת הדרום לבין ההישג המבצעי בצפון.
ממצאים אלו מצביעים על כך שנכונות המילואים לשרת במלחמה הנוכחית עוד זמן רב היא גבוהה, רמת האמון ביכולת ההכרעה גם היא גבוהה, וכן יש הבנה כי הצלחה בזירה הדרומית משליכה על סיכוי ההצלחה בזירה הצפונית.
ניכר שמטרות המלחמה מגולמות נכון בקרב אנשי המילואים באיזונים שבין הכרעת חמאס ובין השבת החטופים – אנשי המילואים מאמינים ביכולת להביא את ההישגים האלה, ואולי חשוב מכך, מזדהים איתם ברמה גבוהה.
חשיבות הסיוע הכלכלי הממשלתי
בכל הקשור לסוגיות המעסיקות את אנשי המילואים מאז ומתמיד, הם ההיבטים הכלכליים והחוסן המשפחתי. עולה כי רק 25% ממשרתי המילואים מעריכים ברמה גבוהה את הסיוע הממשלתי, 30% הביעו שביעות רצון ברמה בינונית, ומעל 40% אינם שבעי רצון מכך – נתונים אלו דומים בקרב שלושה רבדים שפולחו : סטודנטים, שכירים ועצמאיים.
חשוב לציין כי במחקר נמצאה קורלציה ברמה גבוהה בין הנכונות להמשיך ולשרת המילואים ובין שביעות הרצון מהסיוע של הממשלה. עם זאת, אנשי המילואים מציגים חשש ברמה נמוכה בהקשר החוסן המשפחתי – שם עולה כי יש לכידות משפחתית מובהקת מאחורי משרתי המילואים, בצד חשש כלכלי וחוסר וודאות.
תחום ציוד הלחימה ומצב מחסני החירום עולה מצד אנשי המילואים כמוכנות ברמה בינונית. 30% הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות הציוד ו-40% שביעות רצון ברמה נמוכה. נמצא כי קיים פער מובהק בין קצינים ובין חוגרים באשר לתפיסת רמת המוכנות – חוגרים רואים את רמת המוכנות גבוהה יותר מקצינים.
בכל הקשור למוראל היחידתי 81% מקרב המשתתפים במחקר מצביעים על רמת מוראל גבוהה עד גבוהה מאוד ביחידותיהם. בבחינת ההשפעות של משתנים עולה כי ככל שאיש המילואים מתגורר קרוב למרחבי הספר והפריפריה, כך רמת המוראל והאמון ביכולת ההכרעה גבוהים יותר. משתנה איכות הציוד נמצא כמשפיע פחות על היבט זה.
ניתוח תשובות המלל החופשי תומך את הממצאים הכמותניים ונותן להם פרופורציות ברורות יותר. ראוי להדגיש בהקשר הזה כי רמת ההזדהות עם יכולת הכרעת החמאס והצורך בהשבת החטופים זוכים לשיח עצים בקרב אנשי המילואים, ובעיקר תחת הקשר של משימות ערכיות וברות ביצוע.
גם היבט האחדות והלכידות החברתית עולים באופן שכיח וחיובי. עם זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי זוכה לביקורת שלילית מצד אנשי המילואים, ובעיקר בהקשרים של עיסוק בנושאים שאינם תורמים למאמצי הלחימה.
מאמינים בעצמם
לסיכום, בסיום החודש השני למערכת "חרבות ברזל" מרבית אנשי המילואים מצביעים על אמון רב ביכולת להשיג את מטרות המלחמה, ובאשר לכך, נכונות להמשיך ולשרת במלחמה זו גם לעוד זמן רב.
היבט זה הוא רב משמעות באשר ליכולת האופרטיבית של צה"ל להמשיך את מאמץ המלחמה גם אם יידרש להרחיבו להיבטים התקפיים יותר בזירות נוספות – זוהי גם תובנה אסטרטגית חשובה המייצגת את אורך הרוח הקיים בחברה הישראלית.
עם זאת ראוי להדגיש, כי נדרש שיפור בשני נדבכים לאור התארכות זמן המערכה, והם כשירות הציוד, והמענה בהקשרים כלכליים.
בתחום הציוד צה"ל חייב להעצים את המאמץ הלוגיסטי לשימור כשירות גבוהה של אמצעי לחימה, ולשיפור איכות הציוד ברמת הלוחם – זהו משתנה המשפיע על אמון הלוחמים ביכולת ההכרעה.
בנוסף, נדרש מענה מובהק יותר לצרכים הכלכליים של משרתי המילואים, וככל שהזמן יעבור ניתן להניח שהסוגייה הזו תעלה ביתר שאת.
