פרשנות | פרנויה אינה אפקטיבית ככלי תכנון עתידי

אירוע ה7.10 הכניס את הציבור הישראלי לפרנויה. עם זאת, אי אפשר להתכונן לכל תרחיש קיצון וצריך להבין שניהול מדינה כולל סיכונים 

פרשנות | פרנויה אינה אפקטיבית ככלי תכנון עתידי

Photo by Ashley Batz on Unsplash

המתקפה ב-7 באוקטובר היתה אירוע חריג מאד, שגבה מישראל מחיר כבד. לאחרונה התפרסמו ידיעות כי היו התראות שונות על כך. ברור כי היה כאן מחדל נוראי. עם זאת יש לקחת בחשבון כי היה זה תרחיש קיצון וישנם רבים כאלו. אין בכך כמובן כדי להצדיק את מה שקרה, עם כל הטעויות הקשות שאירעו, אבל יש להבין את המשמעות של אירוע קיצון, כלקח לעתיד.

מהקמתה של ישראל, לאור האתגרים הבטחוניים שלה, היו לאורך השנים תרחישי קיצון שונים. למשל בתרחיש הידוע כ"מקרה הכל" היתה צפויה מתקפה ערבית כוללת על מדינת ישראל, בכמה חזיתות, בו זמנית. באחד מהמתארים בשנות ה- 50 היתה הנחה כי קרבות יתחוללו לאורך המדינה, כולל בלב ישראל, כלומר בגוש דן. בהמשך היו עוד מתארים דומים, שלא התממשו.

כעת יש השוואות שונות בין המצב במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, מבחינת מה שעשוי להיות לישראל בעקבות המלחמה הנוכחית ברצועת עזה. מגמה זו עשויה להוביל לגידול מהותי בהיערכות לתרחישי קיצון שונים. זה הגיוני אבל ברור שזה בלתי אפשרי להתכונן לכולם.

לדרבן את המערכת

זה הכרחי לדרבן את המערכת, בוודאי הצבאית, לגלות עירנות, פתיחות ודמיון למשל בהתראה על תרחישי קיצון. אבל אין להגזים בכך כי אז חלק במערכת יחפזו וישמיעו אזהרות חמורות לעתים קרובות, שיחייבו העלאה מיידית לכוננות גבוהה, מה שאינו רצוי כמובן. זה ישחק ויחליש את המערכת. לאחר מספר פעמים של התראות שווא זה עשוי לגרום לזלזול בתרחישי קיצון ואז אחד מהם יתממש בגלל זה.

מאמצע שנות ה- 80, בעקבות השלום עם מצרים, סוריה היתה ליריב העיקרי של ישראל. במשך כמה עשורים, בעיקר בשנות ה- 80 וה- 90, היה חשש קבוע בישראל ממתקפה סורית נרחבת. זה היה תלוי בדיקטטור הסורי, חאפז אל אסד, שנחשב למנהיג רציונלי אבל יריב מושבע של ישראל ואף אחד בישראל לא יכול לדעת בוודאות, האם ומתי הוא יחליט לתקוף.

לצבא הסורי היו כמה דביזיות בגבול ברמת הגולן והוא היה מסוגל לתקוף עימן, כולל תוך זמן קצר מאד, מה שהיה מכביד עליו להתכונן כיאות למתקפה, אבל גם מקצר מאד את הזמן שהיה לצה"ל להתכונן, כמו לגייס מילואים.

היו אז תרחישי קיצון שונים, שהיו עלולים לגבות מישראל מחיר גבוה מאד. למשל ב- 2000 היתה הערכה כי עימות עם סוריה יכול לעלות לישראל עד ארבעת אלפים הרוגים, שליש בעורף. מלחמה עם סוריה היתה עלולה להתחיל במטח של טילים לגוש דן, כולל אולי עם נשק כימי, מה שהיה עלול לגרום לאבידות רבות, הרס ומהומה.

בתגובה ישראל לא היתה יכולה לתגבר באופן קבוע ומאסיבי את כוחותיה ברמת הגולן, היה זה נטל כבד מדי, בוודאי כלכלית. אפשרות אחרת היתה לבצע מלחמת מנע / מהלומה מקדימה, מה שהיה מסייע לישראל לנצח את סוריה במחיר נמוך יותר, בהשוואה להמתנה למתקפה סורית.  

בסוף, במלחמת האזרחים בסוריה, צבא סוריה נחלש מאד. ישראל חסכה לעצמה מלחמה יקרה ותובענית. הסיכון הרציני שהיא לקחה שנים רבות השתלם. המסקנה ברורה: פעמים רבות, למרות תרחישי קיצון הנוגעים לאויבים מסוכנים, הישענות על התראה, הרתעה, הכלה והיערכות הגנתית ראויה מתבררים כמענה הטוב ביותר.

פרנויה לא אפקטיבית

יש כעת תרחישי קיצון שונים. הגרוע מכולם הוא שאיראן תייצר נשק גרעיני בחשאי ותצליח להתקינו על טילים ואולי אף על כטמ"מים, ואז להנחית על ישראל מהלומת פתע גרעינית. מתארים אחרים, קשים הרבה פחות אבל עדיין מסוכנים מאד, נוגעים להסתערות של אלפי פלסטינאים, כולל אולי מכוחות הבטחון של הרשות הפלסטינאית, על ישובים ישראלים.

האפשרות הנמוכה ביותר היא התאגדות חשאית בקרב ערביי ישראל, ולו רק של כמה מאות מהם, תוך ניצול הנשק הרב שיש במגזר הערבי, כדי לבצע מתקפה דומה. ישנה גם אפשרות די קלושה שמצרים, בעלת צבא חזק למדי, תנסה לתקוף את ישראל, למשל תוך הסתערות פתע של חיל האוויר המצרי על שדות תעופה ישראליים.

יש לציין כי עשויים גם להתרחש תרחישי קיצון אחרים, שאינם קשורים ישירות לערבים או איראנים למשל מגיפה עולמית שתהיה קטלנית יותר מהקורונה, רעידת אדמה עזה בישראל או מיכל גז או דלק ענקי, נייח או נייד, שיתלקח בתוך עיר גדולה.

תעשיות כמו בעיר חיפה הן גם מקור לסכנה שעשוי במקרה גרוע לפגוע בעשרות אלפים. תרחישים אחרים נוגעים למשל להתרסקות של מטוס נוסעים גדול בתוך שכונה צפופה, תוך פגיעה בעשרות מבנים. ניתן להתכונן,

יותר או פחות, לתרחישים אלו אבל אין מנוס מלקיחת סיכון מסוים. זה תלוי כמובן בגורמים והנסיבות השונות של כל מקרה אבל ברור שאסור שישראל תסחף לשלב פרנואידי בנידון, עם כל ההשלכות השליליות של כך.  

אולי יעניין אותך גם