פרשנות | המענה הישראלי הנדרש לאתגר החותי בתימן
ישראל תלויה בסחר הימי. נתיבי השיט שלה, שעוברים בבאב אל מנדב, הם הדרך הקצרה ביותר לאסיה ומרבית אפריקה
אהוד עילם
| 22/11/2023
החותים בתימן, בעלי בריתה של איראן, עוינים את ישראל. איראן מעניקה להם סיוע צבאי ומנצלת אותם, כמו ארגונים ערביים אחרים, כדי להלום בישראל בלי להיקלע לעימות ישיר עם ישראל.
מגמה זו בולטת במיוחד בעקבות המלחמה ברצועת עזה. בשבועות האחרונים החותים בתימן שיגרו כטמ"מים וטילים לעבר ישראל. המרחק מתימן לישראל, כ- 2,000 ק"מ, מגביל את יכולתם להכות בישראל.
ישראל תלויה בסחר הימי
אתגר אחר הוא הקירבה של החותים בתימן, המצויים בחוף המזרחי של הים האדום, למיצר באב על מנדב, השער הדרומי לים האדום.
רוחבו צר במיוחד, כ- 27 ק"מ בלבד. זה מסייע להם לשבש שיט ולפגוע באוניות של ישראל, או הקשורות אליה. החותים גם פועלים לאורך הים האדום. ב- 18 בנובמבר הם השתלטו על ספינה הקשורה לישראל.
ישראל תלויה בסחר הימי. נתיבי השיט שלה, שעוברים בבאב אל מנדב, הם הדרך הקצרה ביותר לאסיה ומרבית אפריקה. אחרת יש צורך לעקוף את כל אפריקה, עם כל הזמן וההוצאות של מסע כזה.
היות ומרבית המטענים שנשלחים אל ישראל וממנה מועברים במסגרת חברות ספנות בינלאומיות, פגיעה בהן היא איום טרור בינלאומי, מה שאמור לעזור להתמודד עם אתגר זה. הצי האמריקאי מסייע לישראל וכבר יירט טיל ששוגר מתימן.
לממשל האמריקאי יש אינטרס ברור למנוע הסלמה והתרחבות של המלחמה בעזה לחזיתות אחרות, וגם למנוע מאיראן לשבש שיט בנתיב בינלאומי כה חשוב.
זה גם כידוע נכון לגבי האיום האיראני על מיצרי הורמוז במפרץ. על ישראל להמשיך ולטפח את שיתוף הפעולה המגוון שלה עם ארצות הברית, כולל במסגרת המאבק בחותים.
למרות זאת, ישראל צריכה לגבש מענה עצמאי נגדם, כולל משיקולי הרתעה וגם לגבי שותפים אחרים של איראן, כמו בעיראק. גם ממנה עשויים להיות משוגרים טילים לעבר ישראל על ידי מיליציות פרו - איראניות.
סירות חמושות במקלעים
ב- 11 ביוני 1971 מיכלית ישראלית הותקפה ליד באב אל מנדב על ידי חוליה פלסטינאית, שנעה בסירה, והסבה נזקים קלים למיכלית באמצעות ירי של רקטות נ"ט. בהמשך, כמענה לאיום זה, מיכליות נשאו סירות חמושות במקלעים שהורדו למים כדי לשמש כליווי לפני ההגעה לבאב אל מנדב אם כי לא אירעו תקיפות נוספות.
יתכן ויש מקום לשקול כעת שיטות דומות ואף להציב מסוק קל על הספינה הישראלית, חמוש במקלעים ובמשגרי רקטות ורצוי שיהיה לו טילים מדויקים קצרי טווח, שיהיו יעילים נגד סירות חמושות.
בזמנו היה לחיל האוויר הישראלי מסוקי דיפנדר וקוברה בעלי יכולת כזו. בעיה אחרת היא שהחותים, באמצעות סיוע איראני, עשויים לשגר טילי חוף ים ולהשתמש בסירות נפץ ומוקשים ימיים.
זה יחייב ליווי אוניות אזרחיות בספינות קרב לכל דבר המסוגלות לגלות ולנטרל מוקשים וליירט טילי חוף – ים עם טילי ברק כמו אלו המצויים בסטי"לים ישראלים שיוכלו להגיע לבאב אל מנדב.
סעודיה, בעיקר תוך הישענות על הפצצות, ניסתה מ- 2015 להביס את החותים אבל נכשלה. חיל האוויר הישראלי יעיל בהרבה מזה של סעודיה. לחיל האוויר הישראלי יש מטוסי קרב ארוכי טווח, בוודאי עם תדלוק אווירי.
החיל רכש מיומנות באימונים בתקיפה אפשרית הרחק מישראל וגם תקף מעשית יעדים מרוחקים בישראל במסגרת המב"מ. ניתן אף להתייחס לתקיפה בתימן כסוג של אימון באש חיה לקראת תקיפה באיראן אם כי היריב שונה מאד למשל ביחס לאיום מנ"מ באיראן בהשוואה לחותים.
תרחיש: חילוץ בחירום ליד תימן
אם צוות אוויר ישראלי שיתקוף בתימן יאלץ לנטוש בסמוך אליה, בגלל תקלה טכנית, זה יהיה אתגר לחלץ אותו, בגלל המרחק.
אם החותים ישבשו ובוודאי יחסמו מיצרי באב אל מנדב לספינות הקשורות לישראל זו תהיה בעיה רצינית לישראל. חסימת מיצרי טיראן ב- 1956 ו- 1967 היו אחת העילות למלחמה.
לישראל אין עניין כעת לפתוח חזית נוספת, ולו משנית, מול החותים בתימן לאור המלחמה ברצועת עזה, והצורך להיערך מול אתגרים אחרים, כחיזבאללה ואיראן.
אבל על ישראל לנסות להרתיע את החותים, בטרם יעלה בידם לפגוע קשות בנתיבי השיט לישראל ו / או להכות בישראל מכה כואבת עם טילים ומל"טים ארוכי טווח.
כמו כן ישראל עשויה להעביר מסר אגרסיבי יותר מבעבר לאיראן, העומדת מאחורי המהלכים של החותים, כדי להרתיע את איראן מהמשך ההתגרויות העקיפות הללו בישראל.
ישראל תלויה בסחר הימי. נתיבי השיט שלה, שעוברים בבאב אל מנדב, הם הדרך הקצרה ביותר לאסיה ומרבית אפריקה
החותים בתימן, בעלי בריתה של איראן, עוינים את ישראל. איראן מעניקה להם סיוע צבאי ומנצלת אותם, כמו ארגונים ערביים אחרים, כדי להלום בישראל בלי להיקלע לעימות ישיר עם ישראל.
מגמה זו בולטת במיוחד בעקבות המלחמה ברצועת עזה. בשבועות האחרונים החותים בתימן שיגרו כטמ"מים וטילים לעבר ישראל. המרחק מתימן לישראל, כ- 2,000 ק"מ, מגביל את יכולתם להכות בישראל.
ישראל תלויה בסחר הימי
אתגר אחר הוא הקירבה של החותים בתימן, המצויים בחוף המזרחי של הים האדום, למיצר באב על מנדב, השער הדרומי לים האדום.
רוחבו צר במיוחד, כ- 27 ק"מ בלבד. זה מסייע להם לשבש שיט ולפגוע באוניות של ישראל, או הקשורות אליה. החותים גם פועלים לאורך הים האדום. ב- 18 בנובמבר הם השתלטו על ספינה הקשורה לישראל.
ישראל תלויה בסחר הימי. נתיבי השיט שלה, שעוברים בבאב אל מנדב, הם הדרך הקצרה ביותר לאסיה ומרבית אפריקה. אחרת יש צורך לעקוף את כל אפריקה, עם כל הזמן וההוצאות של מסע כזה.
היות ומרבית המטענים שנשלחים אל ישראל וממנה מועברים במסגרת חברות ספנות בינלאומיות, פגיעה בהן היא איום טרור בינלאומי, מה שאמור לעזור להתמודד עם אתגר זה. הצי האמריקאי מסייע לישראל וכבר יירט טיל ששוגר מתימן.
לממשל האמריקאי יש אינטרס ברור למנוע הסלמה והתרחבות של המלחמה בעזה לחזיתות אחרות, וגם למנוע מאיראן לשבש שיט בנתיב בינלאומי כה חשוב.
זה גם כידוע נכון לגבי האיום האיראני על מיצרי הורמוז במפרץ. על ישראל להמשיך ולטפח את שיתוף הפעולה המגוון שלה עם ארצות הברית, כולל במסגרת המאבק בחותים.
למרות זאת, ישראל צריכה לגבש מענה עצמאי נגדם, כולל משיקולי הרתעה וגם לגבי שותפים אחרים של איראן, כמו בעיראק. גם ממנה עשויים להיות משוגרים טילים לעבר ישראל על ידי מיליציות פרו - איראניות.
סירות חמושות במקלעים
ב- 11 ביוני 1971 מיכלית ישראלית הותקפה ליד באב אל מנדב על ידי חוליה פלסטינאית, שנעה בסירה, והסבה נזקים קלים למיכלית באמצעות ירי של רקטות נ"ט. בהמשך, כמענה לאיום זה, מיכליות נשאו סירות חמושות במקלעים שהורדו למים כדי לשמש כליווי לפני ההגעה לבאב אל מנדב אם כי לא אירעו תקיפות נוספות.
יתכן ויש מקום לשקול כעת שיטות דומות ואף להציב מסוק קל על הספינה הישראלית, חמוש במקלעים ובמשגרי רקטות ורצוי שיהיה לו טילים מדויקים קצרי טווח, שיהיו יעילים נגד סירות חמושות.
בזמנו היה לחיל האוויר הישראלי מסוקי דיפנדר וקוברה בעלי יכולת כזו. בעיה אחרת היא שהחותים, באמצעות סיוע איראני, עשויים לשגר טילי חוף ים ולהשתמש בסירות נפץ ומוקשים ימיים.
זה יחייב ליווי אוניות אזרחיות בספינות קרב לכל דבר המסוגלות לגלות ולנטרל מוקשים וליירט טילי חוף – ים עם טילי ברק כמו אלו המצויים בסטי"לים ישראלים שיוכלו להגיע לבאב אל מנדב.
סעודיה, בעיקר תוך הישענות על הפצצות, ניסתה מ- 2015 להביס את החותים אבל נכשלה. חיל האוויר הישראלי יעיל בהרבה מזה של סעודיה. לחיל האוויר הישראלי יש מטוסי קרב ארוכי טווח, בוודאי עם תדלוק אווירי.
החיל רכש מיומנות באימונים בתקיפה אפשרית הרחק מישראל וגם תקף מעשית יעדים מרוחקים בישראל במסגרת המב"מ. ניתן אף להתייחס לתקיפה בתימן כסוג של אימון באש חיה לקראת תקיפה באיראן אם כי היריב שונה מאד למשל ביחס לאיום מנ"מ באיראן בהשוואה לחותים.
תרחיש: חילוץ בחירום ליד תימן
אם צוות אוויר ישראלי שיתקוף בתימן יאלץ לנטוש בסמוך אליה, בגלל תקלה טכנית, זה יהיה אתגר לחלץ אותו, בגלל המרחק.
אם החותים ישבשו ובוודאי יחסמו מיצרי באב אל מנדב לספינות הקשורות לישראל זו תהיה בעיה רצינית לישראל. חסימת מיצרי טיראן ב- 1956 ו- 1967 היו אחת העילות למלחמה.
לישראל אין עניין כעת לפתוח חזית נוספת, ולו משנית, מול החותים בתימן לאור המלחמה ברצועת עזה, והצורך להיערך מול אתגרים אחרים, כחיזבאללה ואיראן.
אבל על ישראל לנסות להרתיע את החותים, בטרם יעלה בידם לפגוע קשות בנתיבי השיט לישראל ו / או להכות בישראל מכה כואבת עם טילים ומל"טים ארוכי טווח.
כמו כן ישראל עשויה להעביר מסר אגרסיבי יותר מבעבר לאיראן, העומדת מאחורי המהלכים של החותים, כדי להרתיע את איראן מהמשך ההתגרויות העקיפות הללו בישראל.
