פרשנות | מי יקח את השליטה האזרחית בעזה?
ישראל תצטרך לבחור מבין מספר חלופות רעות
אהוד עילם
| 12/11/2023
ישראל חותרת להפיל את משטר החמאס ברצועת עזה. ישראל לא רוצה לשלוט ברצועת עזה אבל היא עשויה לשקול להסב אזור זה, על בסיס לקחי הסכמי אוסלו, לסוג של אזור B מאולתר.
כלומר ישראל תשמור לעצמה שליטה בטחונית מלאה בכל הרצועה ותיתן לגורם אחר לטפל במישור האזרחי. צה"ל לא בהכרח ישהה בכל מקום ברצועה אבל יהיה לו בסיסים בתוך הרצועה שיאפשרו לו להגיע לכל מקום בתוכה יחסית די מהר.
בגזרות מסוימות בוודאי בתחילה יהיה צורך בכוח ניכר, ואף של חטיבה אבל בהמשך יתכן ודי יהיה בכוחות קטנים בהרבה. גם השב"כ יבסס מחדש את מערכיו בלב הרצועה, מה שיסייע מאד בקבלת מודיעין.
המישור האזרחי
במישור האזרחי, בעיקר החשיבות היא בתחום הכלכלי, על מנת לשקם את הרצועה ולו למנוע שם אסון הומינטרי. גרים שם שני מיליון איש, רובם עניים מאד. עוד לפני המלחמה הרצועה היתה על סף קריסה כלכלית בגלל התשתיות הרעועות שם וההזנחה של החמאס בנידון, לאור ההתמקדות שלו בהיערכות למלחמה.
ההרס הרב שנגרם במלחמה עשוי למוטט כליל את הרצועה. ישראל לא רוצה קריסה של הרצועה אבל גם לא לנהל אותה. לכן ישראל תרצה, כמו ביהודה ושומרון, לתת לגורם אחר לטפל במישור האזרחי לסוגיו.
עד כה עלו הצעות שונות מי עשוי לנהל את הרצועה במישור האזרחי כמו לפרוס שם כוח בינלאומי עם או בלי קשר לאו"ם אבל ספק אם זה יצליח. גם אף מדינה ערבית לא רוצה בתפקיד זה, אלא לכל היותר להעניק סיוע כלכלי.
מצרים, המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם הרצועה, לא מעונינת לחזור לשלוט ברצועה, עם כל זה שמצרים רוצה השפעה ברצועה. הרשות הפלסטינאית חלשה מדי בשביל למלא את התפקיד אז יש לחשוב על מועמדים אחרים, שיתפקדו באופן עצמאי יחסית, ולו לזמן מוגבל, בלי בהכרח להיות קשורים רשמית לגורם או מדינה כלשהי.
סאלם פיאד היה ראש ממשלה ברשות הפלסטינאית, בשנים 2007-2013. הוא בעל רקע כלכלי עשיר ונחשב לדמות מתונה למדי, שלא היתה מוערבת בפעילות טרור נגד ישראל. הוא עשוי להסכים להיות אחראי על שיקום הרצועה.
בהנחה שישראל תפיל את משטר החמאס ברצועה המאבק ימשך והחמאס יתנגד לכל מי שיחליף אותו. חמאס אף עשוי לפגוע בכל מי שינסה למלא תפקיד אזרחי בלבד, במסגרת שיקום הרצועה.
חמאס הוכיח שוב ושוב את האכזריות שלו כלפי עמו וכיצד הסבל של הפלסטינאים הוא בשביל חמאס מכשיר פוליטי מובהק. אבל החמאס יחלש במערכה הנוכחית, ועשוי לעמוד תחת לחץ מתוך הרצועה ואף מצד תורכיה ומדינות ערב, כקטאר, לאפשר לפיאד לעבוד, כדי למנוע התמוטטות של הרצועה.
ערביי ישראל
כמו כן היות ופיאד לא נחשב למנהיג פוטנציאלי של הרשות הפלסטינאית, זה יפחית את הסיכוי שחמאס יחשוב שאם פיאד יקבל סמכויות מסוימות זה יחזק אותו ויאיים על החמאס. לכן, ולו לתקופה מוגבלת, חמאס עשוי לנסות לא לשבש את פעילותו של פיאד, כולל לא להתנקש בו.
עוד אפשרות היא לאור זה שיש קירבה ברורה בין פלסטינאים ברצועת עזה לערביי ישראל. יש גם הרבה הבדלים ביניהם אבל עדיין לאורך השנים דיברו על ערביי ישראל כמי שיכולים לסייע בקשר בין יהודים לערבים ואולי כעת אפשר לנסות.
כמה ממנהיגי ערביי ישראל יוכלו לסייע לשיקום הרצועה. כאמור אי אפשר להציב שם את הרשות בראשות אבו מאזן, מוחמד עבאס, אבל אולי מנסור עבאס ישקול זאת. הוא מגיע משורות הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, מה שעשוי להפחית את ההתנגדות של החמאס, המזוהה עם האחים המוסלמים.
עבאס אמנם שיתף פעולה עם ממשלת ישראל, אבל לא הנוכחית. הוא גם פעל במישור חברתי וכלכלי, לא בטחוני. ידע זה עשוי לסייע לו בשיקום הרצועה, בתיאום עם ישראל. עבאס נחשב לאדם מתון השואף לבנות גשרים בין ישראל לפלסטינאים.
ברצועת עזה זה בלתי אפשרי לאור הלחימה שם, אבל הוא יכול לסייע בשיקום הרצועה. הוא מכיר את המנטליות הערבית והיהודית, דובר כמובן של שתי השפות, וזה יעזור. כאנקדוטה אפשר לציין כי הוא רופא שיניים במקצועו ועזה צריכה טיפול שורש. ברור כי יש אפשרות קלושה שמנסור עבאס או ערבי ישראלי אחר ייקח עליו תפקיד זה אבל הכוונה היא שיש לחשוב מחוץ לקופסה.
עוד תקווה קלושה היא שאולי ברצועת עזה תהיה התעוררות של מתנגדים לחמאס, כולל מהפת"ח, שיצליחו אולי להתארגן. הם יוקיעו את החמאס וילחמו נגדו, בשאיפה לא בהכרח להצטרף לרשות. עדיין ולו בשלב ראשוני הם עשויים ליצור סוג של משטר מקומי ולו בחלק מרצועת עזה.
הדגש של משטר זה יהיה על שיקום הרצועה מבחינה כלכלית תוך אכיפת חוק וסדר. אנשיו עשויים להיות דתיים אדוקים אבל להתבסס על האיסלם המתון, לא הרדיקאלי האלים של החמאס. על ישראל יהיה לתמוך באלטרנטיבה כזו ולו בעקיפין ובחשאי כדי שאותה תנועה מקומית לא תואשם כמשתפת פעולה עם ישראל נגד הפלסטינאים.
ישראל תצטרך לבחור מבין מספר חלופות רעות
ישראל חותרת להפיל את משטר החמאס ברצועת עזה. ישראל לא רוצה לשלוט ברצועת עזה אבל היא עשויה לשקול להסב אזור זה, על בסיס לקחי הסכמי אוסלו, לסוג של אזור B מאולתר.
כלומר ישראל תשמור לעצמה שליטה בטחונית מלאה בכל הרצועה ותיתן לגורם אחר לטפל במישור האזרחי. צה"ל לא בהכרח ישהה בכל מקום ברצועה אבל יהיה לו בסיסים בתוך הרצועה שיאפשרו לו להגיע לכל מקום בתוכה יחסית די מהר.
בגזרות מסוימות בוודאי בתחילה יהיה צורך בכוח ניכר, ואף של חטיבה אבל בהמשך יתכן ודי יהיה בכוחות קטנים בהרבה. גם השב"כ יבסס מחדש את מערכיו בלב הרצועה, מה שיסייע מאד בקבלת מודיעין.
המישור האזרחי
במישור האזרחי, בעיקר החשיבות היא בתחום הכלכלי, על מנת לשקם את הרצועה ולו למנוע שם אסון הומינטרי. גרים שם שני מיליון איש, רובם עניים מאד. עוד לפני המלחמה הרצועה היתה על סף קריסה כלכלית בגלל התשתיות הרעועות שם וההזנחה של החמאס בנידון, לאור ההתמקדות שלו בהיערכות למלחמה.
ההרס הרב שנגרם במלחמה עשוי למוטט כליל את הרצועה. ישראל לא רוצה קריסה של הרצועה אבל גם לא לנהל אותה. לכן ישראל תרצה, כמו ביהודה ושומרון, לתת לגורם אחר לטפל במישור האזרחי לסוגיו.
עד כה עלו הצעות שונות מי עשוי לנהל את הרצועה במישור האזרחי כמו לפרוס שם כוח בינלאומי עם או בלי קשר לאו"ם אבל ספק אם זה יצליח. גם אף מדינה ערבית לא רוצה בתפקיד זה, אלא לכל היותר להעניק סיוע כלכלי.
מצרים, המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם הרצועה, לא מעונינת לחזור לשלוט ברצועה, עם כל זה שמצרים רוצה השפעה ברצועה. הרשות הפלסטינאית חלשה מדי בשביל למלא את התפקיד אז יש לחשוב על מועמדים אחרים, שיתפקדו באופן עצמאי יחסית, ולו לזמן מוגבל, בלי בהכרח להיות קשורים רשמית לגורם או מדינה כלשהי.
סאלם פיאד היה ראש ממשלה ברשות הפלסטינאית, בשנים 2007-2013. הוא בעל רקע כלכלי עשיר ונחשב לדמות מתונה למדי, שלא היתה מוערבת בפעילות טרור נגד ישראל. הוא עשוי להסכים להיות אחראי על שיקום הרצועה.
בהנחה שישראל תפיל את משטר החמאס ברצועה המאבק ימשך והחמאס יתנגד לכל מי שיחליף אותו. חמאס אף עשוי לפגוע בכל מי שינסה למלא תפקיד אזרחי בלבד, במסגרת שיקום הרצועה.
חמאס הוכיח שוב ושוב את האכזריות שלו כלפי עמו וכיצד הסבל של הפלסטינאים הוא בשביל חמאס מכשיר פוליטי מובהק. אבל החמאס יחלש במערכה הנוכחית, ועשוי לעמוד תחת לחץ מתוך הרצועה ואף מצד תורכיה ומדינות ערב, כקטאר, לאפשר לפיאד לעבוד, כדי למנוע התמוטטות של הרצועה.
ערביי ישראל
כמו כן היות ופיאד לא נחשב למנהיג פוטנציאלי של הרשות הפלסטינאית, זה יפחית את הסיכוי שחמאס יחשוב שאם פיאד יקבל סמכויות מסוימות זה יחזק אותו ויאיים על החמאס. לכן, ולו לתקופה מוגבלת, חמאס עשוי לנסות לא לשבש את פעילותו של פיאד, כולל לא להתנקש בו.
עוד אפשרות היא לאור זה שיש קירבה ברורה בין פלסטינאים ברצועת עזה לערביי ישראל. יש גם הרבה הבדלים ביניהם אבל עדיין לאורך השנים דיברו על ערביי ישראל כמי שיכולים לסייע בקשר בין יהודים לערבים ואולי כעת אפשר לנסות.
כמה ממנהיגי ערביי ישראל יוכלו לסייע לשיקום הרצועה. כאמור אי אפשר להציב שם את הרשות בראשות אבו מאזן, מוחמד עבאס, אבל אולי מנסור עבאס ישקול זאת. הוא מגיע משורות הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית, מה שעשוי להפחית את ההתנגדות של החמאס, המזוהה עם האחים המוסלמים.
עבאס אמנם שיתף פעולה עם ממשלת ישראל, אבל לא הנוכחית. הוא גם פעל במישור חברתי וכלכלי, לא בטחוני. ידע זה עשוי לסייע לו בשיקום הרצועה, בתיאום עם ישראל. עבאס נחשב לאדם מתון השואף לבנות גשרים בין ישראל לפלסטינאים.
ברצועת עזה זה בלתי אפשרי לאור הלחימה שם, אבל הוא יכול לסייע בשיקום הרצועה. הוא מכיר את המנטליות הערבית והיהודית, דובר כמובן של שתי השפות, וזה יעזור. כאנקדוטה אפשר לציין כי הוא רופא שיניים במקצועו ועזה צריכה טיפול שורש. ברור כי יש אפשרות קלושה שמנסור עבאס או ערבי ישראלי אחר ייקח עליו תפקיד זה אבל הכוונה היא שיש לחשוב מחוץ לקופסה.
עוד תקווה קלושה היא שאולי ברצועת עזה תהיה התעוררות של מתנגדים לחמאס, כולל מהפת"ח, שיצליחו אולי להתארגן. הם יוקיעו את החמאס וילחמו נגדו, בשאיפה לא בהכרח להצטרף לרשות. עדיין ולו בשלב ראשוני הם עשויים ליצור סוג של משטר מקומי ולו בחלק מרצועת עזה.
הדגש של משטר זה יהיה על שיקום הרצועה מבחינה כלכלית תוך אכיפת חוק וסדר. אנשיו עשויים להיות דתיים אדוקים אבל להתבסס על האיסלם המתון, לא הרדיקאלי האלים של החמאס. על ישראל יהיה לתמוך באלטרנטיבה כזו ולו בעקיפין ובחשאי כדי שאותה תנועה מקומית לא תואשם כמשתפת פעולה עם ישראל נגד הפלסטינאים.
