פרשנות | יש צורך להקים גוף ייעודי גדול לטיפול בעורף
צבא העורף צריך להיות בנוי במודל צה"ל. כוח סדיר שנותן מענה לשוטף קודם כל והכשרת ושמירת כשירות של מערכי המילואים שלו
יעקב זיגדון
| 09/11/2023
צבא הגנה ל(עורף) ישראל כשהתותחים יידומו יחלו הבירורים הנוקבים. סוגייה מרכזית תהייה העמידות והמוכנות של העורף לתרחישים שעד השביעי באוקטובר נחשבו לדמיוניים. בסוגייה זה יתברר, מה שידוע מכבר, שקיים כשל מבני מובהק בהקשר זה.
פעם, שצה"ל לא עמד בייעודו בהגנת הגבול ואויב שפלש ימצא עורף מופקר. הסיבה הפשוטה היא שמעבר ליישובי קו העימות האחריות הביטחונית ביום יום מוטלת על משטרת ישראל שאינה בנויה לכך, מבלי להמעיט כהוא זה מגבורתם של השוטרות והשוטרים שלחמו בחירוף נפש.
פעמיים בתולדות מדינת ישראל נערכה בחינה מעמיקה לתפיסת הביטחון שהביאה לשינויים בבניין הכוח של צה"ל. ב – 1953 כאשר בן גוריון, בסמינר אישי קיבע את יסודות התפיסה של "הרתעה – התרעה והכרעה" ופעם שנייה אחרי מלחמת יום הכיפורים שלאחריו נבנה צה"ל משודרג שלחם במלחמת לבנון הראשונה.
בשני המקרים היו אלו שעות רצון שנבעו מטראומה לאומית. הטראומה של 'השבת השחורה' תהווה שעת רצון לחשיבה פתוחה, נטולת עכבות ודעות קדומות שאילולא הטראומה היו נחשבות להזויות. עוצמתה הביטחונית של מדינה מורכבת מיכולת התקפית, יכולת הגנתית, יכולת ספיגה ואורך נשימה.
שתי הראשונות נתונות בלעדית בידי צה"ל. אורך נשימה הוא עניין מורכב לדיון אחר ויכולת הספיגה צריכה להיות נתונה לצבא הגנה (לעורף) ישראל, שם זמני. הקמת צבא העורף יאפשר קודם כל לצה"ל להתמקד בייעוד העיקרי שלו – התקפה והגנה כדי לשמר את ריבונות מדינת ישראל מפני איום חיצוני.
פעם שצה"ל לא מימש את ייעודו צריך להיות מענה אפקטיבי ורלוונטי לשלל תרחישים שיוכלו לספוג את העובדה הזאת ולהגיב בהתאם. צבא העורף מיועד לתת מענה לכל פגיעה בריבונות ברחבי מדינת ישראל, לטעת ביטחון ולא רק לתת תחושה, שיש על מי לסמוך כשזקוקים לעזרה.
במהותו צבא זה אינו יוזם אלא מגיב לאירועים ועם הכשירות המתאימה להתערבות. מכאן, שהוא צריך להיות בנוי על בסיס גיאוגרפי – מרחבי, על מנת שיוכל לפעול בזמן רלוונטי. צבא זה יורכב מאלמנטים תפעוליים קיימים כמו משטרת ישראל ובעיקר משמר הגבול, כיבוי אש, שירותי פינוי רפואי ויחידות פיקוד העורף וגוף מטה של רשות חירום לאומית.
צבא העורף צריך להיות בנוי במודל צה"ל. כוח סדיר שנותן מענה לשוטף קודם כל והכשרת ושמירת כשירות של מערכי המילואים שלו. הכוח הסדיר, כמו בצה"ל, יחזיק גרעין קבע שזה מקצועו ותחום המומחיות שלו. שירות חובה של כולם למשך תקופה קצובה יניח את הבסיס לשירות מילואים רב שנים.
צבא העורף יכול למנות מאות אלפי אנשים בסדיר, קבע, מילואים ומתנדבים כבונוס בלבד. כוח האדם יגיע, ועל הדרך יפתור סוגיות יסוד אחרות, מגיוס חובה שייאכף קרוב למאה אחוז. אחוז גיוס זה יושג על ידי כך שיהיה אפשר למצוא לכל אחת ואחד את עיסוקו בהתאם ליכולתו, מצבו הבריאותי הפיסי והנפשי.
מגוון העיסוקים של צבא העורף ישתרע מנושאי אלונקה לחדרי מיון דרך לוחמי כיבוי אש ועד צוותי התערבות. הרחבה נוספת תגיע באמצעות העלאת גיל הפטור ממילואים בלפחות עשר שנים בצבא העורף.
מובן מאליו, שהקמת צבא כזה תעלה הון תועפות. לא תהייה ברירה לעם ישראל, אם חפץ חיים הוא בסביבה הקשוחה שלנו, אלא להגדיל ואולי אפילו להכפיל את ההוצאה על הביטחון שעומדת כיום על כשישה אחוז מהתמ"ג.
גידול זה יבוא מכל התחומים האחרים מהסיבה הפשוטה שקיום החיים קודמים לאיכות החיים, בלי חיים אין יכולת וטעם באיכותם.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה. מחבר הספר "עיונים בתורת בניין הכוח הצבאי" בהוצאת מערכות.
צבא העורף צריך להיות בנוי במודל צה"ל. כוח סדיר שנותן מענה לשוטף קודם כל והכשרת ושמירת כשירות של מערכי המילואים שלו
צבא הגנה ל(עורף) ישראל כשהתותחים יידומו יחלו הבירורים הנוקבים. סוגייה מרכזית תהייה העמידות והמוכנות של העורף לתרחישים שעד השביעי באוקטובר נחשבו לדמיוניים. בסוגייה זה יתברר, מה שידוע מכבר, שקיים כשל מבני מובהק בהקשר זה.
פעם, שצה"ל לא עמד בייעודו בהגנת הגבול ואויב שפלש ימצא עורף מופקר. הסיבה הפשוטה היא שמעבר ליישובי קו העימות האחריות הביטחונית ביום יום מוטלת על משטרת ישראל שאינה בנויה לכך, מבלי להמעיט כהוא זה מגבורתם של השוטרות והשוטרים שלחמו בחירוף נפש.
פעמיים בתולדות מדינת ישראל נערכה בחינה מעמיקה לתפיסת הביטחון שהביאה לשינויים בבניין הכוח של צה"ל. ב – 1953 כאשר בן גוריון, בסמינר אישי קיבע את יסודות התפיסה של "הרתעה – התרעה והכרעה" ופעם שנייה אחרי מלחמת יום הכיפורים שלאחריו נבנה צה"ל משודרג שלחם במלחמת לבנון הראשונה.
בשני המקרים היו אלו שעות רצון שנבעו מטראומה לאומית. הטראומה של 'השבת השחורה' תהווה שעת רצון לחשיבה פתוחה, נטולת עכבות ודעות קדומות שאילולא הטראומה היו נחשבות להזויות. עוצמתה הביטחונית של מדינה מורכבת מיכולת התקפית, יכולת הגנתית, יכולת ספיגה ואורך נשימה.
שתי הראשונות נתונות בלעדית בידי צה"ל. אורך נשימה הוא עניין מורכב לדיון אחר ויכולת הספיגה צריכה להיות נתונה לצבא הגנה (לעורף) ישראל, שם זמני. הקמת צבא העורף יאפשר קודם כל לצה"ל להתמקד בייעוד העיקרי שלו – התקפה והגנה כדי לשמר את ריבונות מדינת ישראל מפני איום חיצוני.
פעם שצה"ל לא מימש את ייעודו צריך להיות מענה אפקטיבי ורלוונטי לשלל תרחישים שיוכלו לספוג את העובדה הזאת ולהגיב בהתאם. צבא העורף מיועד לתת מענה לכל פגיעה בריבונות ברחבי מדינת ישראל, לטעת ביטחון ולא רק לתת תחושה, שיש על מי לסמוך כשזקוקים לעזרה.
במהותו צבא זה אינו יוזם אלא מגיב לאירועים ועם הכשירות המתאימה להתערבות. מכאן, שהוא צריך להיות בנוי על בסיס גיאוגרפי – מרחבי, על מנת שיוכל לפעול בזמן רלוונטי. צבא זה יורכב מאלמנטים תפעוליים קיימים כמו משטרת ישראל ובעיקר משמר הגבול, כיבוי אש, שירותי פינוי רפואי ויחידות פיקוד העורף וגוף מטה של רשות חירום לאומית.
צבא העורף צריך להיות בנוי במודל צה"ל. כוח סדיר שנותן מענה לשוטף קודם כל והכשרת ושמירת כשירות של מערכי המילואים שלו. הכוח הסדיר, כמו בצה"ל, יחזיק גרעין קבע שזה מקצועו ותחום המומחיות שלו. שירות חובה של כולם למשך תקופה קצובה יניח את הבסיס לשירות מילואים רב שנים.
צבא העורף יכול למנות מאות אלפי אנשים בסדיר, קבע, מילואים ומתנדבים כבונוס בלבד. כוח האדם יגיע, ועל הדרך יפתור סוגיות יסוד אחרות, מגיוס חובה שייאכף קרוב למאה אחוז. אחוז גיוס זה יושג על ידי כך שיהיה אפשר למצוא לכל אחת ואחד את עיסוקו בהתאם ליכולתו, מצבו הבריאותי הפיסי והנפשי.
מגוון העיסוקים של צבא העורף ישתרע מנושאי אלונקה לחדרי מיון דרך לוחמי כיבוי אש ועד צוותי התערבות. הרחבה נוספת תגיע באמצעות העלאת גיל הפטור ממילואים בלפחות עשר שנים בצבא העורף.
מובן מאליו, שהקמת צבא כזה תעלה הון תועפות. לא תהייה ברירה לעם ישראל, אם חפץ חיים הוא בסביבה הקשוחה שלנו, אלא להגדיל ואולי אפילו להכפיל את ההוצאה על הביטחון שעומדת כיום על כשישה אחוז מהתמ"ג.
גידול זה יבוא מכל התחומים האחרים מהסיבה הפשוטה שקיום החיים קודמים לאיכות החיים, בלי חיים אין יכולת וטעם באיכותם.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה. מחבר הספר "עיונים בתורת בניין הכוח הצבאי" בהוצאת מערכות.
