פרשנות | ללא חקיקה מסדרת - כשלון הטיפול בעורף יחריף
המרכיבים החשובים בחוק כוללים חלוקת האחריות והסמכויות בין הגורמים הרלוונטיים למצב החירום
ירון חנן
| 02/11/2023
היעדר מוכנות ממשלתית, תרבות ניהולית וארגונית שמטרתה מיקסום יכולות ומשאבים, מתגלים כשורש הבעיה לכישלון במתן מענה לעורף האזרחי, מאז תחילת מלחמת חרבות הברזל.
הממשלה נעלמת
נדרש תיקון מהיר של הכשל בדמות אישור תזכיר הצעת חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חרום במשק, התשע"ו-2016. נדרש יישומו המהיר של החוק בכל משרדי הממשלה, תחת הנחיות רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון, פיקוד העורף והרשויות המקומיות.
אנו נמצאים בשבוע הרביעי מאז החלה מתקפת הטרור הרצחנית בעוטף עזה. מעל 1000 נרצחים, 240 חטופים, אלפי פצועים פיזית ונפשית ומעל 100 אלף שפונו מבתיהם. בכל הזמן הזה, לא פסקו ירי הרקטות לעבר ישראל והתקיפות של חיזבאללה בגבול הצפון. בנוסף, מקומות עבודה רבים הפסיקו או הפחיתו פעילותם ועשרות אלפי עובדים ועצמאים נותרו בלי פרנסה.
במצב קשה כל כך, היינו מצפים שכל משרדי הממשלה, השרים, הבכירים והעובדים יתגייסו במלוא המרץ. שהם יספקו מענה מהיר, יעיל והולם המתבטא בהזרמת תקציבים, משאבים, פעילות לוגיסטית, תוספת מיגון, שיקום נזקים וגם סיוע נפשי לכל מי שנפגע וזקוק לסיוע.
כיום גם שרי ממשלה, חברי כנסת ורוב הציבור מודים כי הממשלה לא מצליחה לעמוד במשימות הנדרשות. לא קיימת תוכנית סדורה שמעוגנת בחקיקה לביצוע הפעולות הנדרשות, תחת גורם מנחה ומנהל מוביל עם הסמכויות הנדרשות במצב חירום שכזה בהתאם לצרכים האמיתיים.
גורמי הכשל
היעדר חקיקה מתאימה שמגדירה סמכויות ומטילה חובות שונים על משרדי הממשלה להכין תוכניות אב מאושרות ומתאימות לתרחישי החירום השונים. בשל כך, קיים פער ביכולות לאכוף ביצוע מהיר של הפעולות הנדרשות. פער זה מייצר ואקום שאליו נכנסים מאבקי כח שיקולים פוליטיים, אינטרסנטיים ולא ענייניים מצד פוליטיקאים וגורמי שלטון.
הממשלה על כל זרועותיה לא הכינה תוכניות עבודה מעשיות ומתורגלות למצבי החירום השונים, שהיו חזויים על פי תרחישי ייחוס שכבר נכתבו בעבר. למעשה, המדינה נתפסה כמעט בלי שום מוכנות לטיפול בעורף בתרחיש הנוכחי.
לכאורה, רוב הסמכויות לטיפול בעורף מצויות תחת גופים של משרד הביטחון ובעיקר בידי פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל). אך הן אינן מתוקצבות מספיק על פי הדרישות לתרחיש מלחמה.
הגופים במשרד הביטחון שכן קיבלו סמכויות ומשאבים, פעלו לאט מדי והגיבו מאוחר. עד עתה הם מהווים עיקר הכח שפועל ברמה הממשלתית כשרוב משרדי הממשלה לא מורגשים.
הצורך במינוי אד-הוק של פרויקטורים שונים לשם תיאום הפעולות הנדרשות, מוכיח כי לא היה שום מבנה היררכי מוכן ומתורגל מראש לביצוע המשימות. כולל יצירת האינטגרציה הדרושה בין הגופים הממלכתיים.
לוואקום הזה נכנסו במהירות גופים פרטיים, אזרחיים שחלקם הצליחו להתארגן מהר לגייס תרומות, ציוד, מזון ואמצעים שהופנו מיד לאזרחים שנזקקו לסיוע. בכך הוכיח המיגזר האזרחי יכולת פעולה טובה ויעילה בהרבה לעומת הממשלה על כל זרועותיה.
צורך בחקיקה
כאמור, יש צורך דחוף להעביר את החקיקה שתתמוך בהסדרת הטיפול בעורף. המרכיבים החשובים בחוק כוללים חלוקת האחריות והסמכויות בין הגורמים הרלוונטיים למצב החירום. קביעת מבנה היררכי, על פי הגורמים השונים במשק והגדרת תפקידם וחובותיהם.
קיומה של תכנית-אב לאומית, מחוזית ומקומית כהנחיה מחייבת. קביעת מודל תקצוב ההכנה, ההיערכות והפעילות, הן ברמת משרדי הממשלה והרשויות השונות והן ברמה הלאומית. הגדרת מקומם החיוני של ראשי הרשויות במוכנות הלאומית והענקת סמכויות ותקציבים ייעודיים להיערכותם.
גם לאחר כניסת החוק לתוקף, יהיה צורך בהוצאת צווי חירום מחייבים, מכיוון שאין זמן להיערכות מוקדמת בעת לחימה. יש להפעיל מערך ארגוני עם סמכויות, תקציבים והוראות ביצוע שיפעל מיידית לנוכח האתגרים הרבים שהתגלו בעורף האזרחי מאז תחילת המלחמה.
ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים ומשברים וחוסן במצבי חירום.
המרכיבים החשובים בחוק כוללים חלוקת האחריות והסמכויות בין הגורמים הרלוונטיים למצב החירום
היעדר מוכנות ממשלתית, תרבות ניהולית וארגונית שמטרתה מיקסום יכולות ומשאבים, מתגלים כשורש הבעיה לכישלון במתן מענה לעורף האזרחי, מאז תחילת מלחמת חרבות הברזל.
הממשלה נעלמת
נדרש תיקון מהיר של הכשל בדמות אישור תזכיר הצעת חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חרום במשק, התשע"ו-2016. נדרש יישומו המהיר של החוק בכל משרדי הממשלה, תחת הנחיות רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון, פיקוד העורף והרשויות המקומיות.
אנו נמצאים בשבוע הרביעי מאז החלה מתקפת הטרור הרצחנית בעוטף עזה. מעל 1000 נרצחים, 240 חטופים, אלפי פצועים פיזית ונפשית ומעל 100 אלף שפונו מבתיהם. בכל הזמן הזה, לא פסקו ירי הרקטות לעבר ישראל והתקיפות של חיזבאללה בגבול הצפון. בנוסף, מקומות עבודה רבים הפסיקו או הפחיתו פעילותם ועשרות אלפי עובדים ועצמאים נותרו בלי פרנסה.
במצב קשה כל כך, היינו מצפים שכל משרדי הממשלה, השרים, הבכירים והעובדים יתגייסו במלוא המרץ. שהם יספקו מענה מהיר, יעיל והולם המתבטא בהזרמת תקציבים, משאבים, פעילות לוגיסטית, תוספת מיגון, שיקום נזקים וגם סיוע נפשי לכל מי שנפגע וזקוק לסיוע.
כיום גם שרי ממשלה, חברי כנסת ורוב הציבור מודים כי הממשלה לא מצליחה לעמוד במשימות הנדרשות. לא קיימת תוכנית סדורה שמעוגנת בחקיקה לביצוע הפעולות הנדרשות, תחת גורם מנחה ומנהל מוביל עם הסמכויות הנדרשות במצב חירום שכזה בהתאם לצרכים האמיתיים.
גורמי הכשל
היעדר חקיקה מתאימה שמגדירה סמכויות ומטילה חובות שונים על משרדי הממשלה להכין תוכניות אב מאושרות ומתאימות לתרחישי החירום השונים. בשל כך, קיים פער ביכולות לאכוף ביצוע מהיר של הפעולות הנדרשות. פער זה מייצר ואקום שאליו נכנסים מאבקי כח שיקולים פוליטיים, אינטרסנטיים ולא ענייניים מצד פוליטיקאים וגורמי שלטון.
הממשלה על כל זרועותיה לא הכינה תוכניות עבודה מעשיות ומתורגלות למצבי החירום השונים, שהיו חזויים על פי תרחישי ייחוס שכבר נכתבו בעבר. למעשה, המדינה נתפסה כמעט בלי שום מוכנות לטיפול בעורף בתרחיש הנוכחי.
לכאורה, רוב הסמכויות לטיפול בעורף מצויות תחת גופים של משרד הביטחון ובעיקר בידי פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל). אך הן אינן מתוקצבות מספיק על פי הדרישות לתרחיש מלחמה.
הגופים במשרד הביטחון שכן קיבלו סמכויות ומשאבים, פעלו לאט מדי והגיבו מאוחר. עד עתה הם מהווים עיקר הכח שפועל ברמה הממשלתית כשרוב משרדי הממשלה לא מורגשים.
הצורך במינוי אד-הוק של פרויקטורים שונים לשם תיאום הפעולות הנדרשות, מוכיח כי לא היה שום מבנה היררכי מוכן ומתורגל מראש לביצוע המשימות. כולל יצירת האינטגרציה הדרושה בין הגופים הממלכתיים.
לוואקום הזה נכנסו במהירות גופים פרטיים, אזרחיים שחלקם הצליחו להתארגן מהר לגייס תרומות, ציוד, מזון ואמצעים שהופנו מיד לאזרחים שנזקקו לסיוע. בכך הוכיח המיגזר האזרחי יכולת פעולה טובה ויעילה בהרבה לעומת הממשלה על כל זרועותיה.
צורך בחקיקה
כאמור, יש צורך דחוף להעביר את החקיקה שתתמוך בהסדרת הטיפול בעורף. המרכיבים החשובים בחוק כוללים חלוקת האחריות והסמכויות בין הגורמים הרלוונטיים למצב החירום. קביעת מבנה היררכי, על פי הגורמים השונים במשק והגדרת תפקידם וחובותיהם.
קיומה של תכנית-אב לאומית, מחוזית ומקומית כהנחיה מחייבת. קביעת מודל תקצוב ההכנה, ההיערכות והפעילות, הן ברמת משרדי הממשלה והרשויות השונות והן ברמה הלאומית. הגדרת מקומם החיוני של ראשי הרשויות במוכנות הלאומית והענקת סמכויות ותקציבים ייעודיים להיערכותם.
גם לאחר כניסת החוק לתוקף, יהיה צורך בהוצאת צווי חירום מחייבים, מכיוון שאין זמן להיערכות מוקדמת בעת לחימה. יש להפעיל מערך ארגוני עם סמכויות, תקציבים והוראות ביצוע שיפעל מיידית לנוכח האתגרים הרבים שהתגלו בעורף האזרחי מאז תחילת המלחמה.
ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים ומשברים וחוסן במצבי חירום.
