פרשנות | מה לא למדנו ממלחמת יום הכיפורים?
לקחי מלחמת יום הכיפורים 1973 נלמדו, לובנו והותאמו למציאות של 2023 - בעיקר על ידי החמאס
יעקב זיגדון
| 25/10/2023
בשנתיים האחרונות שקדמו לציון שנת החמישים למלחמת יום הכיפורים עסקנו רבות בחקר ותיעוד המלחמה ההיא. ספרים פורסמו, כנסים ועצרות קוימו, מחקרים וגילויי מסמכים רבים מספור נחשפו.
בדיעבד, ולאור אירועי "השבת השחורה" של אוקטובר 2023, מסתבר שעיקר העיסוק בלמידה ובחקר היה נחלת דור כיפור 73׳, בני השבעים פלוס. לקחים אלה לא חלחלו לקרבם של החוגים הצעירים יותר, אלה האוחזים כיום בהגה הביטחון. בטח לא באו לידי ביטוי לאור התוצאה האומללה.
קיימים קווי דמיון מצמררים בין מצרים וסוריה של 1973 לחמאס של 2023 במתקפת הפתע הרצחנית.
מודיעין
לא הייתה התרעה ועל כך עוד יישפכו נהרות של מילים. הבסיס לתפיסה של "חמאס מורתע" מקורה בהערכת המודיעין שביטא ראש אמ"ן והדהד ראש המל"ל. בהקבלה ל"סבירות הנמוכה" של אלי זעירא. לקחי 73׳ לימדו אותנו שבצוות הערכה יש להציב אנשים שיבינו את נפשו של האויב ולא רק יסתמכו על נתונים יבשים.
אסור לראש אמ"ן, כמייצג את כל המידע, הידע וההבנה של האויב, להיות מפקד בעל סגירות קוגניטיבית כפי שהיה זעירא, על פי ניתוחים שונים. ראוי שיהיה איש מודיעין ספקן וחקרן, שיספק את כל האפשרויות וישאיר למפקדים את הנחרצות לפעולה. גם הפעם, כמו ב-1973, המודיעין שפט והעריך את המידע שברשותו על פי היגיון ישראלי, מבלי להבין באמת את ההיגיון שמוביל את הצד הנגדי.
המכשול
תעלת סואץ, על 160 הק"מ שלה ורוחב ממוצע של 180 מטר זרמי מים, נחשבה למכשול בלתי עביר. לכל היותר, נתפס מכשול זה כמאפשר הסתננויות ליליות, כאשר בבוקר "יבואו השריונרים וינפנפו את מי שחדר". התעלה נתפסה כבלתי עבירה למסה של כ-80,000 חיילים שחצו אותה ב-24 שעות בלבד, מבלי שיתגלו מבעוד מועד.
כך גם המכשול בעוטף עזה, על שלל הטכנולוגיות שלו והמענה שאולי נתן לתווך התת קרקעי. המכשול נפרץ בקלות על ידי דחפור, מגזרי תיל, מטענים וקטנועים, כמעט ללא הפרעה.
אי אפשר להימלט מההשוואה העצובה שכמו גדוד 68 שהוצב מאחורי "המכשול הבלתי עביר" של התעלה, כשהוא אינו בנוי לבלום את הנחשול המצרי, כך יישובי עוטף עזה וחוגגי המסיבה ברעים.
הסתרה
הצבא המצרי התלבט כיצד להסתיר צבא של מאות אלפים ערוך ונכון בעמדות זינוק ללחימה. השיטה שבה הוא נקט הייתה סנוור, הרדמה ומידור.
סנוור: כל הצבא המצרי, על יחידותיו והיערכותן, כולל תוכניות המלחמה, הכול היה גלוי וחשוף. מתקני אימונים שדימו מעוזים, את התעלה ואת הריסת סוללות החול היו גלויים. ההיגיון הישראלי אמר שאם הם כל כך חשופים אז כנראה הם לא מתכוונים.
החמאס בעזה בנה אף הוא מתקנים חשופים ותרגל באופן ראוותני מול העיניים והאוזניים של המודיעין הישראלי, כולל מתקן אחד במרחק מאות מטרים מהגבול. גם כאן, ההיגיון הישראלי שאומר אם הם כל כך חשופים, הם סתם מתפארים ולא מתכוונים.
הרדמה: כל עוללות חמאס על הגדר, בלוני הנפץ והמהומות, נועדו להסיח את הדעת מהתוכנית העיקרית. העברת מזוודות הכסף ביטאה קשר כמעט ישיר עם הנהגת החמאס שמסתפק בכך ולכן "הוא מורתע". כמו המצרים ב-1973, כל איש מודיעין יודע שצריך לספק סיפור טוב למה שהעיניים רואות. כך גם החמאס של 2023 יצא למלחמה מתוך תרגיל גלוי וחשוף.
מידור: החמאס, ככל הנראה, הסתיר את התוכניות ואת עיתוי הפעולה גם מאנשיו. ב-73׳ קיבלו הלוחמים המצרים בקצה את ההוראה למלחמה רק כשעתיים לפני שפרצה. גם עכשיו, ב-23׳, חלק מהתוקפים בגל הראשון הוזנקו מבלי לדעת אם זה עוד תרגול, או שהגיעה העת לפעולה האמיתית.
לימוד
המצרים הכינו שיעורי בית ולמדו את אורחות הצבא הישראלי ברמה הטכנית, הטקטית והאופרטיבית. הם ידעו כיצד נגיב והכינו את עצמם לך. כך גם חמאס למד אותנו היטב, ובעזרת מפות ותצלומים מדויקים ידע כיצד לנטרל את המערכות, לאן לכוון וכיצד לתקוף.
כמו המצרים לפני 50 שנה, חמאס כיוון לנקודות התורפה של מדינת ישראל: הרגישות לקורבנות ומשך הלחימה. את שניהם ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, לא אז ולא היום.
ב-73׳ השקיע גורודיש, מפקד פיקוד דרום, את השעות הראשונות במלחמה בניסיון לאתר את המאמץ העיקרי המצרי ולכוון לשם את התקפת הנגד. אם היה לומד את המודיעין, היה יודע שאין מאמץ כזה. החמאס פעל בגזרה רחבה ומקבילה מתוך הבנה, שגם היא התבדתה, להפתעתו, שצה"ל יכול לרכז כוח מסוים, להגיב ולסכל את המתקפה.
היעד האסטרטגי
כוונת סאדאת ב-73׳ הייתה לזעזע את המבנה התפיסתי הקיים בהקשר של הסכסוך עם ישראל באמצעות השפלתה והבכתה וערעור החשיבה של ״הצבא הבלתי מנוצח״. כל זה באמצעות מהלך מוגבל, מותאם יכולות כדי להשיב את סיני ואת הכבוד המצרי.
סאדאת לא חשש להצהיר על "מיליון קורבנות" כדי לממש את האסטרטגיה שלו. חמאס 23׳, במתקפת הפתע שלו, קרא תיגר על ישראל הבלתי מנוצחת. הוא העלה את הנושא הפלסטינאי שלא מתקדם לשום מקום מבחינתו ואת ההכרה בחמאס לראש סדר היום העולמי.
גם הוא מוכן להקריב את האוכלוסייה הפלסטינית של עזה לשם כך, מתוך תקווה שיהיה מי שיעצור את ישראל מהמחויבות שלה להגיב. ימים יגידו אם הוא הצליח בכך כמו שסאדאת הצליח.
לדברי פסח מלובני, חוקר מוערך ומומחה בהבנת הצד הערבי, לקחי מלחמת יום הכיפורים 1973 נלמדו, לובנו והותאמו למציאות של 2023 - בעיקר על ידי החמאס.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה
לקחי מלחמת יום הכיפורים 1973 נלמדו, לובנו והותאמו למציאות של 2023 - בעיקר על ידי החמאס
בשנתיים האחרונות שקדמו לציון שנת החמישים למלחמת יום הכיפורים עסקנו רבות בחקר ותיעוד המלחמה ההיא. ספרים פורסמו, כנסים ועצרות קוימו, מחקרים וגילויי מסמכים רבים מספור נחשפו.
בדיעבד, ולאור אירועי "השבת השחורה" של אוקטובר 2023, מסתבר שעיקר העיסוק בלמידה ובחקר היה נחלת דור כיפור 73׳, בני השבעים פלוס. לקחים אלה לא חלחלו לקרבם של החוגים הצעירים יותר, אלה האוחזים כיום בהגה הביטחון. בטח לא באו לידי ביטוי לאור התוצאה האומללה.
קיימים קווי דמיון מצמררים בין מצרים וסוריה של 1973 לחמאס של 2023 במתקפת הפתע הרצחנית.
מודיעין
לא הייתה התרעה ועל כך עוד יישפכו נהרות של מילים. הבסיס לתפיסה של "חמאס מורתע" מקורה בהערכת המודיעין שביטא ראש אמ"ן והדהד ראש המל"ל. בהקבלה ל"סבירות הנמוכה" של אלי זעירא. לקחי 73׳ לימדו אותנו שבצוות הערכה יש להציב אנשים שיבינו את נפשו של האויב ולא רק יסתמכו על נתונים יבשים.
אסור לראש אמ"ן, כמייצג את כל המידע, הידע וההבנה של האויב, להיות מפקד בעל סגירות קוגניטיבית כפי שהיה זעירא, על פי ניתוחים שונים. ראוי שיהיה איש מודיעין ספקן וחקרן, שיספק את כל האפשרויות וישאיר למפקדים את הנחרצות לפעולה. גם הפעם, כמו ב-1973, המודיעין שפט והעריך את המידע שברשותו על פי היגיון ישראלי, מבלי להבין באמת את ההיגיון שמוביל את הצד הנגדי.
המכשול
תעלת סואץ, על 160 הק"מ שלה ורוחב ממוצע של 180 מטר זרמי מים, נחשבה למכשול בלתי עביר. לכל היותר, נתפס מכשול זה כמאפשר הסתננויות ליליות, כאשר בבוקר "יבואו השריונרים וינפנפו את מי שחדר". התעלה נתפסה כבלתי עבירה למסה של כ-80,000 חיילים שחצו אותה ב-24 שעות בלבד, מבלי שיתגלו מבעוד מועד.
כך גם המכשול בעוטף עזה, על שלל הטכנולוגיות שלו והמענה שאולי נתן לתווך התת קרקעי. המכשול נפרץ בקלות על ידי דחפור, מגזרי תיל, מטענים וקטנועים, כמעט ללא הפרעה.
אי אפשר להימלט מההשוואה העצובה שכמו גדוד 68 שהוצב מאחורי "המכשול הבלתי עביר" של התעלה, כשהוא אינו בנוי לבלום את הנחשול המצרי, כך יישובי עוטף עזה וחוגגי המסיבה ברעים.
הסתרה
הצבא המצרי התלבט כיצד להסתיר צבא של מאות אלפים ערוך ונכון בעמדות זינוק ללחימה. השיטה שבה הוא נקט הייתה סנוור, הרדמה ומידור.
סנוור: כל הצבא המצרי, על יחידותיו והיערכותן, כולל תוכניות המלחמה, הכול היה גלוי וחשוף. מתקני אימונים שדימו מעוזים, את התעלה ואת הריסת סוללות החול היו גלויים. ההיגיון הישראלי אמר שאם הם כל כך חשופים אז כנראה הם לא מתכוונים.
החמאס בעזה בנה אף הוא מתקנים חשופים ותרגל באופן ראוותני מול העיניים והאוזניים של המודיעין הישראלי, כולל מתקן אחד במרחק מאות מטרים מהגבול. גם כאן, ההיגיון הישראלי שאומר אם הם כל כך חשופים, הם סתם מתפארים ולא מתכוונים.
הרדמה: כל עוללות חמאס על הגדר, בלוני הנפץ והמהומות, נועדו להסיח את הדעת מהתוכנית העיקרית. העברת מזוודות הכסף ביטאה קשר כמעט ישיר עם הנהגת החמאס שמסתפק בכך ולכן "הוא מורתע". כמו המצרים ב-1973, כל איש מודיעין יודע שצריך לספק סיפור טוב למה שהעיניים רואות. כך גם החמאס של 2023 יצא למלחמה מתוך תרגיל גלוי וחשוף.
מידור: החמאס, ככל הנראה, הסתיר את התוכניות ואת עיתוי הפעולה גם מאנשיו. ב-73׳ קיבלו הלוחמים המצרים בקצה את ההוראה למלחמה רק כשעתיים לפני שפרצה. גם עכשיו, ב-23׳, חלק מהתוקפים בגל הראשון הוזנקו מבלי לדעת אם זה עוד תרגול, או שהגיעה העת לפעולה האמיתית.
לימוד
המצרים הכינו שיעורי בית ולמדו את אורחות הצבא הישראלי ברמה הטכנית, הטקטית והאופרטיבית. הם ידעו כיצד נגיב והכינו את עצמם לך. כך גם חמאס למד אותנו היטב, ובעזרת מפות ותצלומים מדויקים ידע כיצד לנטרל את המערכות, לאן לכוון וכיצד לתקוף.
כמו המצרים לפני 50 שנה, חמאס כיוון לנקודות התורפה של מדינת ישראל: הרגישות לקורבנות ומשך הלחימה. את שניהם ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, לא אז ולא היום.
ב-73׳ השקיע גורודיש, מפקד פיקוד דרום, את השעות הראשונות במלחמה בניסיון לאתר את המאמץ העיקרי המצרי ולכוון לשם את התקפת הנגד. אם היה לומד את המודיעין, היה יודע שאין מאמץ כזה. החמאס פעל בגזרה רחבה ומקבילה מתוך הבנה, שגם היא התבדתה, להפתעתו, שצה"ל יכול לרכז כוח מסוים, להגיב ולסכל את המתקפה.
היעד האסטרטגי
כוונת סאדאת ב-73׳ הייתה לזעזע את המבנה התפיסתי הקיים בהקשר של הסכסוך עם ישראל באמצעות השפלתה והבכתה וערעור החשיבה של ״הצבא הבלתי מנוצח״. כל זה באמצעות מהלך מוגבל, מותאם יכולות כדי להשיב את סיני ואת הכבוד המצרי.
סאדאת לא חשש להצהיר על "מיליון קורבנות" כדי לממש את האסטרטגיה שלו. חמאס 23׳, במתקפת הפתע שלו, קרא תיגר על ישראל הבלתי מנוצחת. הוא העלה את הנושא הפלסטינאי שלא מתקדם לשום מקום מבחינתו ואת ההכרה בחמאס לראש סדר היום העולמי.
גם הוא מוכן להקריב את האוכלוסייה הפלסטינית של עזה לשם כך, מתוך תקווה שיהיה מי שיעצור את ישראל מהמחויבות שלה להגיב. ימים יגידו אם הוא הצליח בכך כמו שסאדאת הצליח.
לדברי פסח מלובני, חוקר מוערך ומומחה בהבנת הצד הערבי, לקחי מלחמת יום הכיפורים 1973 נלמדו, לובנו והותאמו למציאות של 2023 - בעיקר על ידי החמאס.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה
