פרשנות | קו המגע לעולם ייפרץ
אם כל מפקד יודע שקו המגע ייפרץ, אזי בתכנון המגננה, הוא ייתן תשובה תכנונית ומתורגלת של כל פריצה אפשרית בגזרתו
יעקב זיגדון
| 23/10/2023
כל בוגר פו"ם, המכשיר את מפקדי הגדודים בצה"ל או כל בוגר המכללה לפיקוד טקטי המכשירה את מפקדי הפלוגות, תעיר אותו באמצע הלילה והוא יאמר לך: "קו המגע לעולם ייפרץ". זוהי הנחת העבודה המרכזית בכל תכנון ותפעול מערך מגננתי.
שורות אלו, הנכתבות בכאב עצום בזמן לחימה אינן באות מתוך הלקאה עצמית או כדי לבוא חשבון עם מאן דהוא.
מפקדי צה"ל האחראים ישירות לביזיון הגדול ביותר של 'השבת השחורה' מייסרים גם ככה את עצמם ובבוא העת הם יסיקו את המסקנות האישיות שלהם. שורות אלו נכתבות מפני שהן עדיין רלוונטיות ליישום ביישובי קו העימות בצפון, ביהודה ושומרון ואולי גם מעבר לקו הירוק.
תכלית ההגנה
התכלית העליונה של ההגנה היא 'הגנה על העורף האסטרטגי', במילים פחות צה"ליות: להגן על האוכלוסייה האזרחית. במקרה הקונקרטי של 'השבת השחורה' להגן על יישובי עוטף עזה והערים הסמוכות שדרות, נתיבות ואופקים. למערך מגננתי יש עקרונות יסוד אוניברסליים שמתן מענה להם תבנה את ההגנה היעילה ביותר.
מקרים ותגובות. אם כל מפקד יודע שקו המגע ייפרץ, אזי בתכנון המגננה, הוא ייתן תשובה תכנונית ומתורגלת של כל פריצה אפשרית בגזרתו. מובן מאליו, שהוא אינו יכול להעמיד סדר כוחות לכל אפשרות לכן הוא יישם את עיקרון העומק והעתודה.
עומק ועתודה. בניית מערך מגננתי אינו יכול להיות קווי מתוך אותה הנחה בסיסית שהוא ייפרץ. כל מפקד בכל רמה יתכנן קווי הגנה וימקם עתודה שתוכל להתערב בזמן רלוונטי כדי להתגבר על אותה פרצה. כאשר אין אפשרות לייצר עומק 'הוא יבנה הגנה קשיחה בקו העצירה.
קו העצירה. הוא הקו שחצייה שלו תפגע בתכלית האסטרטגית של ההגנה, דהיינו, חדירה לישובים במקרה דנן. מאחר ובעוטף עזה, בחלק מהמקומות אין עומק להגנה צריך היה לתכנן שם הגנה קשיחה ופיסית שתחצוץ בין האיום שנראה בעיין לבין הישובים.
מכשול
בהגנה מסתייעים במכשול. תכלית המכשול היא לתעל את האויב למקומות שאני מעדיף לפגוש בו ולעכב אותו על מנת שאוכל לזהות את מאמציו ולארגן את התגובה שלי באמצעות העתודות. מכשול, לעולם ועד, אינו עומד בפני עצמו.
הוא חייב להיות מגובה ביכולות תצפית, באש ובכוחות שמיירטים אותם בהתאם. מחסור ביחידות אש, למשל, בעוטף עזה, מחדד את חוסר ההבנה של הקמת מערך מגננתי.
[יעקב זיגדון | צילום: חי ברוידא]
טכנולוגיה. יכולה לתמוך, להעצים ולייעל מכשול. היא לא יכולה להיות בלעדית. הסתמכות היתר על 'רואה – יורה' הובילה להתמכרות ולניוון של הכוח המגן. כל מתכנן התקפה מבין שמולו ניצבת מערכת שלמה, במקרה הזה טכנולוגית. כמו לכל מערכת, יש לה נקודות תורפה.
איתור של נקודות אלו ונטרולן הביאו לעיוורון של היתרון הטכנולוגי המדומה. משקפת שדה מאובקת, שרוטה ופשוטה הייתה משיגה תוצאות טובות יותר.
עוצמה צבאית
בנויה מיכולת התקפית, הגנתית וכושר ספיגה של האוכלוסייה, נשוא ההגנה. צה"ל, בניגוד לשמו, נבנה ומתורגל בעיקר כצבא התקפי מתוך תפיסת עולם ומתוך הבנה שבדרך כלל הגנה אינה מכריעה מלחמות. סיבה שנייה היא שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מלחמות ממושכות. רק איזון נכון בין שלושת מרכיבי העוצמה ימצו אותה. המידתיות בין המרכיבים היא אומנות האסטרטג הצבאי.
בין מגננה להגנה. המתכנן הצבאי שבעיקרו אלו הן המפקדות המרחביות, חטיבה אוגדה ופיקוד אחראיות על מערך המגננה. הכוח הלוחם, בדר"כ, גדודים מתחלפים, הוא הכוח המגן. כל מי שבא במגע ב'שבת השחורה' לחם בקרבות יחידים בלחימת מבוזרת שעיקרה היה יוזמה, אלתור וחתירה למגע. ללוחמים אלו, חיילים ואזרחים שמורה כל התהילה. המפקדות המרחביות הקבועות והמתמחות בגזרה שקובעות את סדר הכוחות, הפריסה, סדרי הכוננות וכיו"ב הן שמופקדות על המגננה.
התרעה
עוד ידובר רבות על היעדר ההתרעה המודיעינית. לעניין ההגנה של הכוח שנמצא במגע אין להתרעה זאת משמעות. חובתו של כל מרכיבי המגננה להיות בכוננות עליונה ובהרכב מלא גם בהיעדר הרתעה. כל מעשי ההונאה המוצלחים של החמאס אינם צריכים להשפיע עליו. שוב, מתוך אותה הנחת עבודה יסודית ש'קו המגע לעולם ייפרץ'.
שגרה מבצעית. כל מי שהוא חלק מהמגננה נדרש לערנות גבוהה, לדריכות מבצעית ולכוננות ללחימה. משברי עדויות שעלו בתקשורת החופשית, ככל הנראה, חלק מהכוחות היו בשגרת חג ושבת, ולא היא. כוח שנמצא במגע, כולל במפקדות חייב להיות באותה רמת נוכחות וכוננות בכל ימי השבוע ללא פשרות. ההטיה של צה"ל בשנים האחרונות לכיוון תנאי שירות נוחים טוב שתיבחן מחדש.
כוננות עם שחר. כל לוחם, שאי פעם, היה בקווי המגע, מכיר את הטרדה היומיומית שהפריעה לשינה, של כוננות עם שחר. בשעה זאת, כל אוחז בנשק, במשקפת, בסטיק או בהדק נמצא בעמדתו ומוכן לפעולה. מן הסתם, בשביעי באוקטובר 2023 בשעה 0630 בבוקר, השבת הייתה נראית פחות שחורה אם סדר כוחות מתאים היה צופה ויורה.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה
אם כל מפקד יודע שקו המגע ייפרץ, אזי בתכנון המגננה, הוא ייתן תשובה תכנונית ומתורגלת של כל פריצה אפשרית בגזרתו
כל בוגר פו"ם, המכשיר את מפקדי הגדודים בצה"ל או כל בוגר המכללה לפיקוד טקטי המכשירה את מפקדי הפלוגות, תעיר אותו באמצע הלילה והוא יאמר לך: "קו המגע לעולם ייפרץ". זוהי הנחת העבודה המרכזית בכל תכנון ותפעול מערך מגננתי.
שורות אלו, הנכתבות בכאב עצום בזמן לחימה אינן באות מתוך הלקאה עצמית או כדי לבוא חשבון עם מאן דהוא.
מפקדי צה"ל האחראים ישירות לביזיון הגדול ביותר של 'השבת השחורה' מייסרים גם ככה את עצמם ובבוא העת הם יסיקו את המסקנות האישיות שלהם. שורות אלו נכתבות מפני שהן עדיין רלוונטיות ליישום ביישובי קו העימות בצפון, ביהודה ושומרון ואולי גם מעבר לקו הירוק.
תכלית ההגנה
התכלית העליונה של ההגנה היא 'הגנה על העורף האסטרטגי', במילים פחות צה"ליות: להגן על האוכלוסייה האזרחית. במקרה הקונקרטי של 'השבת השחורה' להגן על יישובי עוטף עזה והערים הסמוכות שדרות, נתיבות ואופקים. למערך מגננתי יש עקרונות יסוד אוניברסליים שמתן מענה להם תבנה את ההגנה היעילה ביותר.
מקרים ותגובות. אם כל מפקד יודע שקו המגע ייפרץ, אזי בתכנון המגננה, הוא ייתן תשובה תכנונית ומתורגלת של כל פריצה אפשרית בגזרתו. מובן מאליו, שהוא אינו יכול להעמיד סדר כוחות לכל אפשרות לכן הוא יישם את עיקרון העומק והעתודה.
עומק ועתודה. בניית מערך מגננתי אינו יכול להיות קווי מתוך אותה הנחה בסיסית שהוא ייפרץ. כל מפקד בכל רמה יתכנן קווי הגנה וימקם עתודה שתוכל להתערב בזמן רלוונטי כדי להתגבר על אותה פרצה. כאשר אין אפשרות לייצר עומק 'הוא יבנה הגנה קשיחה בקו העצירה.
קו העצירה. הוא הקו שחצייה שלו תפגע בתכלית האסטרטגית של ההגנה, דהיינו, חדירה לישובים במקרה דנן. מאחר ובעוטף עזה, בחלק מהמקומות אין עומק להגנה צריך היה לתכנן שם הגנה קשיחה ופיסית שתחצוץ בין האיום שנראה בעיין לבין הישובים.
מכשול
בהגנה מסתייעים במכשול. תכלית המכשול היא לתעל את האויב למקומות שאני מעדיף לפגוש בו ולעכב אותו על מנת שאוכל לזהות את מאמציו ולארגן את התגובה שלי באמצעות העתודות. מכשול, לעולם ועד, אינו עומד בפני עצמו.
הוא חייב להיות מגובה ביכולות תצפית, באש ובכוחות שמיירטים אותם בהתאם. מחסור ביחידות אש, למשל, בעוטף עזה, מחדד את חוסר ההבנה של הקמת מערך מגננתי.
[יעקב זיגדון | צילום: חי ברוידא]
טכנולוגיה. יכולה לתמוך, להעצים ולייעל מכשול. היא לא יכולה להיות בלעדית. הסתמכות היתר על 'רואה – יורה' הובילה להתמכרות ולניוון של הכוח המגן. כל מתכנן התקפה מבין שמולו ניצבת מערכת שלמה, במקרה הזה טכנולוגית. כמו לכל מערכת, יש לה נקודות תורפה.
איתור של נקודות אלו ונטרולן הביאו לעיוורון של היתרון הטכנולוגי המדומה. משקפת שדה מאובקת, שרוטה ופשוטה הייתה משיגה תוצאות טובות יותר.
עוצמה צבאית
בנויה מיכולת התקפית, הגנתית וכושר ספיגה של האוכלוסייה, נשוא ההגנה. צה"ל, בניגוד לשמו, נבנה ומתורגל בעיקר כצבא התקפי מתוך תפיסת עולם ומתוך הבנה שבדרך כלל הגנה אינה מכריעה מלחמות. סיבה שנייה היא שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מלחמות ממושכות. רק איזון נכון בין שלושת מרכיבי העוצמה ימצו אותה. המידתיות בין המרכיבים היא אומנות האסטרטג הצבאי.
בין מגננה להגנה. המתכנן הצבאי שבעיקרו אלו הן המפקדות המרחביות, חטיבה אוגדה ופיקוד אחראיות על מערך המגננה. הכוח הלוחם, בדר"כ, גדודים מתחלפים, הוא הכוח המגן. כל מי שבא במגע ב'שבת השחורה' לחם בקרבות יחידים בלחימת מבוזרת שעיקרה היה יוזמה, אלתור וחתירה למגע. ללוחמים אלו, חיילים ואזרחים שמורה כל התהילה. המפקדות המרחביות הקבועות והמתמחות בגזרה שקובעות את סדר הכוחות, הפריסה, סדרי הכוננות וכיו"ב הן שמופקדות על המגננה.
התרעה
עוד ידובר רבות על היעדר ההתרעה המודיעינית. לעניין ההגנה של הכוח שנמצא במגע אין להתרעה זאת משמעות. חובתו של כל מרכיבי המגננה להיות בכוננות עליונה ובהרכב מלא גם בהיעדר הרתעה. כל מעשי ההונאה המוצלחים של החמאס אינם צריכים להשפיע עליו. שוב, מתוך אותה הנחת עבודה יסודית ש'קו המגע לעולם ייפרץ'.
שגרה מבצעית. כל מי שהוא חלק מהמגננה נדרש לערנות גבוהה, לדריכות מבצעית ולכוננות ללחימה. משברי עדויות שעלו בתקשורת החופשית, ככל הנראה, חלק מהכוחות היו בשגרת חג ושבת, ולא היא. כוח שנמצא במגע, כולל במפקדות חייב להיות באותה רמת נוכחות וכוננות בכל ימי השבוע ללא פשרות. ההטיה של צה"ל בשנים האחרונות לכיוון תנאי שירות נוחים טוב שתיבחן מחדש.
כוננות עם שחר. כל לוחם, שאי פעם, היה בקווי המגע, מכיר את הטרדה היומיומית שהפריעה לשינה, של כוננות עם שחר. בשעה זאת, כל אוחז בנשק, במשקפת, בסטיק או בהדק נמצא בעמדתו ומוכן לפעולה. מן הסתם, בשביעי באוקטובר 2023 בשעה 0630 בבוקר, השבת הייתה נראית פחות שחורה אם סדר כוחות מתאים היה צופה ויורה.
בתפקידיו האחרונים בצבא כיהן תא״ל (מיל׳) יעקב זיגדון כמפקד פו"ם, מפקד מרכז האש של הגייס הצפוני ורמ"ט פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה
