פרשנות | חוסן לאומי – המפתח לניצחון במלחמה
חוסן אינו יכולה מולדת. צריך ואפשר לבנות ולשמר חוסן בהתמדה ולאורך זמן, לפני אירוע אסוני, בהתאם למאפייניה של המערכת, על בסיס תכנית מפורט ומושכלת
Meir Elran
| 22/10/2023
שני מפתחות עיקריים יביאו את הניצחון במלחמה הקשה שנכפתה עלינו בשבת הארורה של 7 אוקטובר: צה"ל, שיביא את ההכרעה הצבאית הנדרשת, וכן החוסן הלאומי שתבטא החברה הישראלית שיביא את השיקום והשגשוג לאחר המלחמה.
מה הוא חוסן?
הספרות המקצועית ממשיגה חוסן (resilience) כיכולתה של (כל) מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, או אסון, לקיים רציפות תפקודית דיפרנציאלית סבירה במהלך האירוע, ולהתאושש מהשלכותיו במהירות, לקראת צמיחה.
חוסן אינו יכולה מולדת. צריך ואפשר לבנות ולשמר חוסן בהתמדה ולאורך זמן, לפני אירוע אסוני, בהתאם למאפייניה של המערכת, על בסיס תכנית מפורט ומושכלת. זה מאמץ הכרחי, מלמעלה ומלמטה, לא עתיר השקעות, כזה שתשואותיו מובטחות למערכת גם אם לא מתרחש אסון או הפרעה, שלצערנו מתרחשת לעתים, כמעט בהכרח.
[תמונה באדיבות המצולם]
עיקרי המרכיבים של החוסן הגנרי הינם: מודעות לסיכונים הרלוונטיים למערכת, היערכות והתכוננות מעשית ותודעתית מוקדמת ומפורטת בהתאם להם, חיזוק נקודות התורפה של המערכת, התבססות על ומיצוי המשאבים האנושיים (social capital), מנהיגות מכילה, קישוריות תוך וחוץ מערכתית, מורל, אופטימיות וביטחון עצמי.
כשמדובר על חוסן לאומי, בהקשר הישראלי, יש לציין את המרכיבים הנוספים הבאים: סולידריות חברתית, אמון במוסדות, משילות של המנגנון הממשלתי מול הצרכים הבסיסיים של הציבור ותקווה ליציבות ביטחונית וחברתית-כלכלית.
במדינת ישראל, מוכת אירועים ביטחוניים לאורך שנות קיומה, אין הכרה ואין מאמץ לאומי מוסדר לבניית החוסן. לא זו בלבד, אלא שהחוסן של החברה הישראלית כורסם בתקופת מגפת הקורונה, במשבר הפוליטי שנמשך לאורך חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים, ובמידה אקוטית במשבר הפוליטי-החברתי שהחל במהפכה המשטרית של ה-4 ינואר השנה.
טראומה לאומית
על רקע משברי זה, האירועים המזעזעים בעוטף עזה בשמחת תורה והנפגעים הרבים, עקב מתקפת הרצח של חמאס על הישובים האזרחיים, יצרו טראומה לאומית. הלם, חרדה, חוסר אמון במנהיגות הפוליטית, בתפקוד משרדי הממשלה ובתפקוד צה"ל אפיינו את השלב הראשון של המלחמה. החוסן הלאומי ספג מהלומה קשה.
במצב תודעתי מאתגר זה ניתן לראות כבר עתה כמה סימנים מעודדים של התאוששות, שהיא מסממני החוסן: ההתנהלות ההרואית של אזרחי עוטף עזה מול המתקפה הרצחנית של כוחות הנוחבה של חמאס.
ההגנה היעילה של כתות הכוננות בישובים, שהצילו מספר רב של אזרחים; ההתארגנות הדינמית של המפונים מיישובי העוטף במתחמי הקליטה; המאמץ ההתנדבותי הרחב והמפעים של רבים מאזרחי ישראל;
ההתאוששות המהירה של צה"ל וההתייצבות יוצאת הדופן של ארה"ב ושל מדינות מערביות אחרות, כל אלה מצביעים על כיוון ראוי של התאוששות.
נכון למועד כתיבת המאמר, חלק גדול ממשרדי הממשלה עדין מתקשים להתאושש מהמהלומה. תפקוד רבים מהם עדין הססני, בירוקרטי ונוקשה. הוא אינו עומד בציפיות של האזרחים.
מעבר לכך, המלחמה היא רק בראשיתה ועתידה כנראה להיות ממושכת ממה שישראל ידעה מאז מלחמת השחרור. המשק לשעת חירום אינו מתפקד בצורה מספקת ושגרת החירום עדין אינה מוסדרת, כפי שמתבטא באחור בפתיחת מוסדות החינוך ללימודים סדירים, במקומות שניתן לחזור לבתי הספר.
מדינת ישראל, כמו העם היהודי, ידועים כבעלי חוסן חברתי גבוה. ההיסטוריה היהודית למדה אותם סבל מה הוא וכיצד להתאושש ממנו במהירות. גם במלחמה קשה זו נדע בוודאי לייצר התאוששות מרחיבה.
ניתן לצפות שתביא אותנו בעתיד ליציבות פוליטית, בפנים ובחוץ, לצמיחה כלכלית ולשגשוג מחודש. הדבר בידינו, אולם יש להשקיע בכך מחשבה, תכנון מוקפד ועשייה מושכלת ומכוונת מטרה.
כל זה הוא באחריותה של הממשלה. זה צריך להיות תפקידו המרכזי של הקבינט האזרחי שהוקם לצד הקבינט המדיני-ביטחוני. שיקום החוסן הלאומי הוא משימת על, לא פחות מהניצחון בשדה הקרב.
תא"ל (דימ.) ד"ר מאיר אלרן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שליד אוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כראש האשכול לחקר החוסן הפנימי. אלרן מכהן גם כפרופסור אורח באוניברסיטת שיקגו
חוסן אינו יכולה מולדת. צריך ואפשר לבנות ולשמר חוסן בהתמדה ולאורך זמן, לפני אירוע אסוני, בהתאם למאפייניה של המערכת, על בסיס תכנית מפורט ומושכלת
שני מפתחות עיקריים יביאו את הניצחון במלחמה הקשה שנכפתה עלינו בשבת הארורה של 7 אוקטובר: צה"ל, שיביא את ההכרעה הצבאית הנדרשת, וכן החוסן הלאומי שתבטא החברה הישראלית שיביא את השיקום והשגשוג לאחר המלחמה.
מה הוא חוסן?
הספרות המקצועית ממשיגה חוסן (resilience) כיכולתה של (כל) מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, או אסון, לקיים רציפות תפקודית דיפרנציאלית סבירה במהלך האירוע, ולהתאושש מהשלכותיו במהירות, לקראת צמיחה.
חוסן אינו יכולה מולדת. צריך ואפשר לבנות ולשמר חוסן בהתמדה ולאורך זמן, לפני אירוע אסוני, בהתאם למאפייניה של המערכת, על בסיס תכנית מפורט ומושכלת. זה מאמץ הכרחי, מלמעלה ומלמטה, לא עתיר השקעות, כזה שתשואותיו מובטחות למערכת גם אם לא מתרחש אסון או הפרעה, שלצערנו מתרחשת לעתים, כמעט בהכרח.
[תמונה באדיבות המצולם]
עיקרי המרכיבים של החוסן הגנרי הינם: מודעות לסיכונים הרלוונטיים למערכת, היערכות והתכוננות מעשית ותודעתית מוקדמת ומפורטת בהתאם להם, חיזוק נקודות התורפה של המערכת, התבססות על ומיצוי המשאבים האנושיים (social capital), מנהיגות מכילה, קישוריות תוך וחוץ מערכתית, מורל, אופטימיות וביטחון עצמי.
כשמדובר על חוסן לאומי, בהקשר הישראלי, יש לציין את המרכיבים הנוספים הבאים: סולידריות חברתית, אמון במוסדות, משילות של המנגנון הממשלתי מול הצרכים הבסיסיים של הציבור ותקווה ליציבות ביטחונית וחברתית-כלכלית.
במדינת ישראל, מוכת אירועים ביטחוניים לאורך שנות קיומה, אין הכרה ואין מאמץ לאומי מוסדר לבניית החוסן. לא זו בלבד, אלא שהחוסן של החברה הישראלית כורסם בתקופת מגפת הקורונה, במשבר הפוליטי שנמשך לאורך חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים, ובמידה אקוטית במשבר הפוליטי-החברתי שהחל במהפכה המשטרית של ה-4 ינואר השנה.
טראומה לאומית
על רקע משברי זה, האירועים המזעזעים בעוטף עזה בשמחת תורה והנפגעים הרבים, עקב מתקפת הרצח של חמאס על הישובים האזרחיים, יצרו טראומה לאומית. הלם, חרדה, חוסר אמון במנהיגות הפוליטית, בתפקוד משרדי הממשלה ובתפקוד צה"ל אפיינו את השלב הראשון של המלחמה. החוסן הלאומי ספג מהלומה קשה.
במצב תודעתי מאתגר זה ניתן לראות כבר עתה כמה סימנים מעודדים של התאוששות, שהיא מסממני החוסן: ההתנהלות ההרואית של אזרחי עוטף עזה מול המתקפה הרצחנית של כוחות הנוחבה של חמאס.
ההגנה היעילה של כתות הכוננות בישובים, שהצילו מספר רב של אזרחים; ההתארגנות הדינמית של המפונים מיישובי העוטף במתחמי הקליטה; המאמץ ההתנדבותי הרחב והמפעים של רבים מאזרחי ישראל;
ההתאוששות המהירה של צה"ל וההתייצבות יוצאת הדופן של ארה"ב ושל מדינות מערביות אחרות, כל אלה מצביעים על כיוון ראוי של התאוששות.
נכון למועד כתיבת המאמר, חלק גדול ממשרדי הממשלה עדין מתקשים להתאושש מהמהלומה. תפקוד רבים מהם עדין הססני, בירוקרטי ונוקשה. הוא אינו עומד בציפיות של האזרחים.
מעבר לכך, המלחמה היא רק בראשיתה ועתידה כנראה להיות ממושכת ממה שישראל ידעה מאז מלחמת השחרור. המשק לשעת חירום אינו מתפקד בצורה מספקת ושגרת החירום עדין אינה מוסדרת, כפי שמתבטא באחור בפתיחת מוסדות החינוך ללימודים סדירים, במקומות שניתן לחזור לבתי הספר.
מדינת ישראל, כמו העם היהודי, ידועים כבעלי חוסן חברתי גבוה. ההיסטוריה היהודית למדה אותם סבל מה הוא וכיצד להתאושש ממנו במהירות. גם במלחמה קשה זו נדע בוודאי לייצר התאוששות מרחיבה.
ניתן לצפות שתביא אותנו בעתיד ליציבות פוליטית, בפנים ובחוץ, לצמיחה כלכלית ולשגשוג מחודש. הדבר בידינו, אולם יש להשקיע בכך מחשבה, תכנון מוקפד ועשייה מושכלת ומכוונת מטרה.
כל זה הוא באחריותה של הממשלה. זה צריך להיות תפקידו המרכזי של הקבינט האזרחי שהוקם לצד הקבינט המדיני-ביטחוני. שיקום החוסן הלאומי הוא משימת על, לא פחות מהניצחון בשדה הקרב.
תא"ל (דימ.) ד"ר מאיר אלרן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שליד אוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כראש האשכול לחקר החוסן הפנימי. אלרן מכהן גם כפרופסור אורח באוניברסיטת שיקגו
