פרשנות | המוסד יצא לציד - זה יקח חודשים
למרות יצר הנקמה והצורך של המוסד לכפר על חלקו במחדל המודיעיני של יום שבת ה-7.10 - מבצעי חיסול בחו״ל לוקחים חודשים וחלקם שנים
עמי רוחקס דומבה
| 16/10/2023
סטילס: קובי גדעון /לע"מ
פרסום ברשתות החברתיות מיום שבת האחרון הראה את מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, נפגש עם שר החוץ של איראן, בדוחא, קטאר. הנייה אינו היחיד מבין בכירי חמאס שברח מעזה לחו״ל בטרם החל הטבח ביום שבת ה7.10 או בימים אחריו. הגבול בין מצרים לעזה מלא מנהרות ומי שרצה ברח.
האחריות על חיסול צמרת החמאס בחו״ל נופלת על המוסד הישראלי. בדומה למה שקרה במוסד עם פושעים נאצים או המחבלים מהטבח במינכן. סביר להניח כי כבר ביום ראשון לאחר הטבח, הנחה ראש המוסד, דדי ברנע, להקים צוות ייעודי לצוד מנהיגי חמאס בחו״ל.
המוסד יצטרך לתת את הדין סביב השאלה איך הוא לא ידע כלום ביום שבת. באיראן, בחיזבאללה, בחמאס חו״ל - נאדא. כלום. אבל זה לוועדה עתידית אם תקום. סביר להניח כי כרגע המוסד מתארגן לחסל את צמרת חמאס בחו״ל.
עם זאת, תהליכים במוסד לוקחים זמן. אם מדובר בבכיר חמאס שכבר עוקבים אחריו ותשתית המודיעין סביבו קיימת, תכנון חיסול כולל מודל, יכולים לקחת מספר חודשים עד ביצוע. אם מדובר בבכיר חמאס שטרם הוקמה סביבו תשתית מודיעין, מבצע כזה, כולל מודיעין, תכנון, מודל וחיסול בפועל, יכול לקחת שנה ואף מעבר לכך.
יש לזכור כי הכלל החשוב ביותר במוסד הוא לא לחשוף את הארגון. למרות יצר הנקמה והרצון של בכירי המוסד להראות לציבור שהם מכפרים במקצת על המחדל בשבת, באמצעות חיסול בחו״ל, גם הם לא יקריבו את החשאיות של הארגון לטובת חנופה ציבורית.
אמנם מדובר בתהליכים שלוקחים זמן, לא כולם מבשילים לביצוע, חלקם ידרשו לכמה נסיונות מטבע הדברים, אך כל בכיר חמאס מעכשיו עד חיסולו לא ישן טוב בלילה. הוא לא ידע על מי לסמוך בסביבתו, הוא יצטרך לדלג בין מיקומים ולנסות לטשטש את עקבותיו ככל הניתן.
קטאר, איראן, מפרץ, אירופה, אסיה או אמריקה הלטינית - המוסד יחפש אותו ואת שאר צמרת החמאס בכל מקום. רק שזה יכול לקחת שנים והציבור הישראלי רצוי שיהיה סבלני.
אחת השאלות שסביר כי עולות כעת, היא הסנכרון בין משרד החוץ למוסד. בימי שגרה, שני הגופים האלו לא ממש עובדים בסנכרון, וכעת, שהמוסד לחוץ להראות לציבור תוצאות, ניתן להניח שהסנכרון אף קטן יותר.
מדוע זה משנה? ובכן, חיסול על אדמת מדינה עמה יש לישראל קשרים דיפלומטיים, רשמיים או חשאיים, יכול לפגוע ביחסי המדינות. גם אם לא יהיו הוכחות שזה המוסד, הממשל המקומי יסיק לבד.
במקרה כזה, למוסד יש שתי אפשרויות בגדול. לשלוף בתחבולות את היעד מהמדינה המסוימת למדינה אחרת ושם לחסל אותו. או לבצע את החיסול במדינה המסוימת ולקחת סיכון שיחסי החוץ עמה יפגעו.
למרות יצר הנקמה והצורך של המוסד לכפר על חלקו במחדל המודיעיני של יום שבת ה-7.10 - מבצעי חיסול בחו״ל לוקחים חודשים וחלקם שנים
סטילס: קובי גדעון /לע"מ
פרסום ברשתות החברתיות מיום שבת האחרון הראה את מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, נפגש עם שר החוץ של איראן, בדוחא, קטאר. הנייה אינו היחיד מבין בכירי חמאס שברח מעזה לחו״ל בטרם החל הטבח ביום שבת ה7.10 או בימים אחריו. הגבול בין מצרים לעזה מלא מנהרות ומי שרצה ברח.
האחריות על חיסול צמרת החמאס בחו״ל נופלת על המוסד הישראלי. בדומה למה שקרה במוסד עם פושעים נאצים או המחבלים מהטבח במינכן. סביר להניח כי כבר ביום ראשון לאחר הטבח, הנחה ראש המוסד, דדי ברנע, להקים צוות ייעודי לצוד מנהיגי חמאס בחו״ל.
המוסד יצטרך לתת את הדין סביב השאלה איך הוא לא ידע כלום ביום שבת. באיראן, בחיזבאללה, בחמאס חו״ל - נאדא. כלום. אבל זה לוועדה עתידית אם תקום. סביר להניח כי כרגע המוסד מתארגן לחסל את צמרת חמאס בחו״ל.
עם זאת, תהליכים במוסד לוקחים זמן. אם מדובר בבכיר חמאס שכבר עוקבים אחריו ותשתית המודיעין סביבו קיימת, תכנון חיסול כולל מודל, יכולים לקחת מספר חודשים עד ביצוע. אם מדובר בבכיר חמאס שטרם הוקמה סביבו תשתית מודיעין, מבצע כזה, כולל מודיעין, תכנון, מודל וחיסול בפועל, יכול לקחת שנה ואף מעבר לכך.
יש לזכור כי הכלל החשוב ביותר במוסד הוא לא לחשוף את הארגון. למרות יצר הנקמה והרצון של בכירי המוסד להראות לציבור שהם מכפרים במקצת על המחדל בשבת, באמצעות חיסול בחו״ל, גם הם לא יקריבו את החשאיות של הארגון לטובת חנופה ציבורית.
אמנם מדובר בתהליכים שלוקחים זמן, לא כולם מבשילים לביצוע, חלקם ידרשו לכמה נסיונות מטבע הדברים, אך כל בכיר חמאס מעכשיו עד חיסולו לא ישן טוב בלילה. הוא לא ידע על מי לסמוך בסביבתו, הוא יצטרך לדלג בין מיקומים ולנסות לטשטש את עקבותיו ככל הניתן.
קטאר, איראן, מפרץ, אירופה, אסיה או אמריקה הלטינית - המוסד יחפש אותו ואת שאר צמרת החמאס בכל מקום. רק שזה יכול לקחת שנים והציבור הישראלי רצוי שיהיה סבלני.
אחת השאלות שסביר כי עולות כעת, היא הסנכרון בין משרד החוץ למוסד. בימי שגרה, שני הגופים האלו לא ממש עובדים בסנכרון, וכעת, שהמוסד לחוץ להראות לציבור תוצאות, ניתן להניח שהסנכרון אף קטן יותר.
מדוע זה משנה? ובכן, חיסול על אדמת מדינה עמה יש לישראל קשרים דיפלומטיים, רשמיים או חשאיים, יכול לפגוע ביחסי המדינות. גם אם לא יהיו הוכחות שזה המוסד, הממשל המקומי יסיק לבד.
במקרה כזה, למוסד יש שתי אפשרויות בגדול. לשלוף בתחבולות את היעד מהמדינה המסוימת למדינה אחרת ושם לחסל אותו. או לבצע את החיסול במדינה המסוימת ולקחת סיכון שיחסי החוץ עמה יפגעו.
