פרשנות | הונאה והפתעה במתקפה מרצועת עזה
ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר
אהוד עילם
| 12/10/2023
תמונה: דובר צה״ל
מתקפת ה- 7 באוקטובר היא אירוע חסר תקדים בהיקפו ומהותו. התמונה עדיין מעורפלת אבל ניתן להסיק כמה מסקנות ראשוניות, כמו בתחום ההונאה וההפתעה. בזכות ריכוז כוח, הפתעה, הונאה וכדומה עלה בידי החמאס לגבור או להסתנן ולחמוק מכוחות צה"ל הפרוסים בסמוך לגבול.
ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר.
כל זאת בתנאים המגבילים של רצועת עזה, שמכותרת ונצורה כעשור וחצי, מה שמכביד על העברת משאבים אליה למרות המשך הברחות בים וממצרים. כמו כן המרחב הקטן יחסית של הרצועה מסייע לישראל לפקח על המתרחש שם מהיבשה, ים והאוויר. לישראל אין אחיזה ברצועה עצמה אבל יש בו משתפי פעולה. למרות כל זאת מתקפת ה- 7 באוקטובר לא התגלתה.
יתכן והיו פריטי ולו רסיסי מידע שהגיעו לידיעת ישראל על מהלך מאסיבי שכזה אבל זה לא נתפס בישראל כפרקטי מבחינה צבאית ו / או הגיוני מבחינה פוליטית ומדינית. ברוח מלחמת יום הכיפורים היתה קונספציה כי החמאס לא מעוניין בעימות, ולו כעת, ובוודאי לא להתחיל אותו ביוזמתו תוך ביצוע מתקפה פרובוקטיבית כה מקיפה.
אם כבר מן הסתם הניחו כי החמאס, כמו בעבר, יבצע התגרויות בהיקף נמוך בהרבה. גם ברור שישראל תגיב בעוצמה רבה למתקפה נרחבת נגדה, ואף תפעל להפלת משטר החמאס, אז למה לחמאס להסתכן באובדן הטריטוריה היחידה שיש לו? עם כל הפריבלגיות שיש לו? לאור כל זאת, שוב ברוח מלחמת יום הכיפורים, בישראל העריכו שיש סבירות נמוכה למתקפה כמו זו שבוצעה ב- 7 באוקטובר.
אם כאמור לא היה די מידע או שהוא נדחה בגלל הערכה ופרשנות זו או אחרת עדיין זה מחדל צורב. עם זאת יש לזכור את סדרי העדיפויות של קהילת המודיעין. עליה לפעול בשורה של זירות, קרובות ורחוקות.
משימות אלו כוללות מעקב אחר המתרחש הרחק באיראן, בעיקר לגבי תוכנית הגרעין שלה, לאסוף מודיעין במסגרת התקיפות בסוריה, לעקוב אחר החיזבאללה בלבנון ולסייע בלחימה בגרילה וטרור ביהודה ושומרון לאור ההיתדרדרות המצב שם לאחרונה.
ישנו גם הפשע המשתולל במגזר הערבי בתוך ישראל. לכן מעקב אחר רצועת עזה לא היתה בעדיפות גבוהה. יש אמנם לעתים הצלבה במידע בין זירות למשל במפגשים של חמאס עם חיזבאללה ואיראן אבל יתכן וחמאס לא חשף להם את תוכניתו, ולו את מלוא הפרטים כמו היקף, מועד וכדומה כדי שזה לא ידלוף.
האם היה הגיוני להשקיע יותר באיסוף מידע על רצועת עזה, על חשבון הזירות האחרות? התשובה לכך היא חיובית, אבל זה הוכח רק בדיעבד. מה שקרה ב- 7 באוקטובר זה תרחיש קיצון.
לאורך קיומה של ישראל היו תרחישי קיצון רבים, בזירות שונות, אבל הערכה היתה שיש סבירות נמוכה שהתרחישים הללו יתממשו, ובמקביל היו עדיפויות גבוהות יותר.
לכן ישראל העניקה עדיפות נמוכה לאיסוף מידע על אותם מתווים חריגים, ובדיעבד בצדק, כי אותם מתווים לא התרחשו. כעת מן הסתם תהיה עירנות גבוהה, ודאגה מופרזת, מכל תרחיש קיצון שעלול לקרות בכל אחת מהזירות.
בהדרגה יבינו כי אין מנוס מקביעת סדרי עדיפויות כלומר לקחת סיכון לגבי השמת דגש מופחת על איסוף מודיעין בזירות מסוימות, עם כל תרחישי הקיצון שלהם. למרות כל זאת ברור שהיה כעת מחדל מודיעיני ברצועת עזה.
הסבב האחרון ברצועת עזה, באוגוסט 2022, לא היה עם החמאס אלא עם הג'יהאד האיסלמי. החמאס נשאר מחוצה לו, כדי להציג עצמו כגורם יחסית מתון. היה זה חלק מההונאה, באופן מתוכנן או לא, שסייע לשכנע את ישראל כי חמאס אינו רוצה במלחמה אלא מעוניין בשקט תעשייתי משיקולים כלכליים כיציאה פועלים לעבודה בישראל וקבלת כסף מקטאר.
חמאס גם השקיע במאמצים להגביר את הגרילה והטרור ביהודה ושומרון לא רק על מנת לפגוע בישראלים אלא כדי לרתק לשם את תשומת הלב הישראלית, כולל בכל הנוגע להקצאת משאבים למודיעין, כוחות לוחמים ועוד על חשבון פריסתם ברצועת עזה.
המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם רצועת עזה, מצרים, מקיימת קשר קבוע עם החמאס ועוקבת אחר הנעשה ברצועת עזה. האם מצרים ידעה ולו באופן חלקי על המתקפה הצפויה?
ואם כן האם מצרים לא העבירה מידע זה לישראל מתוך הנחה שהמהלך לא יתרחש, ובינתיים תהיה מתיחות מיותרת בין ישראל לרצועת עזה ו / או מצרים תוצג כמי שהטעתה את ישראל, ואף במכוון. בכל מקרה מצרים מן הסתם תכחיש כל אחריות למצב אבל על ישראל לקחת מרכיב זה בחשבון, בכל הנוגע לקשריה עם מדינות ערביות עימן יש שיתוף פעולה מודיעיני.
המתקפה ב- 7 באוקטובר תיכנס להסטוריה הצבאית העולמית כהפתעה רבתי כמו המתקפה היפנית בפרל הרבור ב- 7 בדצמבר 1941. למעשה אופי המהלך, הסתננויות בכמה מוקדים תוך חדירה למרחב עירוני וצבאי מזכירה את מתקפת הטט בוויטנאם בינואר 1968, שתפסה בהפתעה את הצבא האמריקאי והסבה לו אבידות רבות.
ישנם עוד לקחים שונים שיופקו בתחום ההונאה וההפתעה. על ישראל ללמוד אותם היטב ואף לשקול לבצע בעצמה מהלך דומה נגיד יריביה. למעט הונאה מסוימת במבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 ביתר המקרים ישראל נגררה לסבבים ברצועת עזה ולא ביצעה הונאה לפני המהלך שלה.
היות וישראל לא היתה מעוניינת בהסלמה ובוודאי בעימות אז היא לא תכננה ליזום מהלך צבאי מקיף ברצועת עזה, ומכאן גם לא הונאה בנידון. כעת, אף בלי קשר לכך שהחמאס ביצע מהלך כזה, על ישראל לשקול גישה דומה בעתיד, ולא רק ביחס לרצועת עזה. זו תהיה פעולת מנע מטבע הדברים, על הבעיתיות שלה, אבל בנסיבות מסוימות לא יהיה מנוס ממנה.
ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר
תמונה: דובר צה״ל
מתקפת ה- 7 באוקטובר היא אירוע חסר תקדים בהיקפו ומהותו. התמונה עדיין מעורפלת אבל ניתן להסיק כמה מסקנות ראשוניות, כמו בתחום ההונאה וההפתעה. בזכות ריכוז כוח, הפתעה, הונאה וכדומה עלה בידי החמאס לגבור או להסתנן ולחמוק מכוחות צה"ל הפרוסים בסמוך לגבול.
ביצוע המתקפה מוכיח יכולת גבוהה בהסתרת התכנון, ארגון, אימון, הצטיידות של מהלך מקיף כזה, שהתרחש ביבשה, ים ואוויר.
כל זאת בתנאים המגבילים של רצועת עזה, שמכותרת ונצורה כעשור וחצי, מה שמכביד על העברת משאבים אליה למרות המשך הברחות בים וממצרים. כמו כן המרחב הקטן יחסית של הרצועה מסייע לישראל לפקח על המתרחש שם מהיבשה, ים והאוויר. לישראל אין אחיזה ברצועה עצמה אבל יש בו משתפי פעולה. למרות כל זאת מתקפת ה- 7 באוקטובר לא התגלתה.
יתכן והיו פריטי ולו רסיסי מידע שהגיעו לידיעת ישראל על מהלך מאסיבי שכזה אבל זה לא נתפס בישראל כפרקטי מבחינה צבאית ו / או הגיוני מבחינה פוליטית ומדינית. ברוח מלחמת יום הכיפורים היתה קונספציה כי החמאס לא מעוניין בעימות, ולו כעת, ובוודאי לא להתחיל אותו ביוזמתו תוך ביצוע מתקפה פרובוקטיבית כה מקיפה.
אם כבר מן הסתם הניחו כי החמאס, כמו בעבר, יבצע התגרויות בהיקף נמוך בהרבה. גם ברור שישראל תגיב בעוצמה רבה למתקפה נרחבת נגדה, ואף תפעל להפלת משטר החמאס, אז למה לחמאס להסתכן באובדן הטריטוריה היחידה שיש לו? עם כל הפריבלגיות שיש לו? לאור כל זאת, שוב ברוח מלחמת יום הכיפורים, בישראל העריכו שיש סבירות נמוכה למתקפה כמו זו שבוצעה ב- 7 באוקטובר.
אם כאמור לא היה די מידע או שהוא נדחה בגלל הערכה ופרשנות זו או אחרת עדיין זה מחדל צורב. עם זאת יש לזכור את סדרי העדיפויות של קהילת המודיעין. עליה לפעול בשורה של זירות, קרובות ורחוקות.
משימות אלו כוללות מעקב אחר המתרחש הרחק באיראן, בעיקר לגבי תוכנית הגרעין שלה, לאסוף מודיעין במסגרת התקיפות בסוריה, לעקוב אחר החיזבאללה בלבנון ולסייע בלחימה בגרילה וטרור ביהודה ושומרון לאור ההיתדרדרות המצב שם לאחרונה.
ישנו גם הפשע המשתולל במגזר הערבי בתוך ישראל. לכן מעקב אחר רצועת עזה לא היתה בעדיפות גבוהה. יש אמנם לעתים הצלבה במידע בין זירות למשל במפגשים של חמאס עם חיזבאללה ואיראן אבל יתכן וחמאס לא חשף להם את תוכניתו, ולו את מלוא הפרטים כמו היקף, מועד וכדומה כדי שזה לא ידלוף.
האם היה הגיוני להשקיע יותר באיסוף מידע על רצועת עזה, על חשבון הזירות האחרות? התשובה לכך היא חיובית, אבל זה הוכח רק בדיעבד. מה שקרה ב- 7 באוקטובר זה תרחיש קיצון.
לאורך קיומה של ישראל היו תרחישי קיצון רבים, בזירות שונות, אבל הערכה היתה שיש סבירות נמוכה שהתרחישים הללו יתממשו, ובמקביל היו עדיפויות גבוהות יותר.
לכן ישראל העניקה עדיפות נמוכה לאיסוף מידע על אותם מתווים חריגים, ובדיעבד בצדק, כי אותם מתווים לא התרחשו. כעת מן הסתם תהיה עירנות גבוהה, ודאגה מופרזת, מכל תרחיש קיצון שעלול לקרות בכל אחת מהזירות.
בהדרגה יבינו כי אין מנוס מקביעת סדרי עדיפויות כלומר לקחת סיכון לגבי השמת דגש מופחת על איסוף מודיעין בזירות מסוימות, עם כל תרחישי הקיצון שלהם. למרות כל זאת ברור שהיה כעת מחדל מודיעיני ברצועת עזה.
הסבב האחרון ברצועת עזה, באוגוסט 2022, לא היה עם החמאס אלא עם הג'יהאד האיסלמי. החמאס נשאר מחוצה לו, כדי להציג עצמו כגורם יחסית מתון. היה זה חלק מההונאה, באופן מתוכנן או לא, שסייע לשכנע את ישראל כי חמאס אינו רוצה במלחמה אלא מעוניין בשקט תעשייתי משיקולים כלכליים כיציאה פועלים לעבודה בישראל וקבלת כסף מקטאר.
חמאס גם השקיע במאמצים להגביר את הגרילה והטרור ביהודה ושומרון לא רק על מנת לפגוע בישראלים אלא כדי לרתק לשם את תשומת הלב הישראלית, כולל בכל הנוגע להקצאת משאבים למודיעין, כוחות לוחמים ועוד על חשבון פריסתם ברצועת עזה.
המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם רצועת עזה, מצרים, מקיימת קשר קבוע עם החמאס ועוקבת אחר הנעשה ברצועת עזה. האם מצרים ידעה ולו באופן חלקי על המתקפה הצפויה?
ואם כן האם מצרים לא העבירה מידע זה לישראל מתוך הנחה שהמהלך לא יתרחש, ובינתיים תהיה מתיחות מיותרת בין ישראל לרצועת עזה ו / או מצרים תוצג כמי שהטעתה את ישראל, ואף במכוון. בכל מקרה מצרים מן הסתם תכחיש כל אחריות למצב אבל על ישראל לקחת מרכיב זה בחשבון, בכל הנוגע לקשריה עם מדינות ערביות עימן יש שיתוף פעולה מודיעיני.
המתקפה ב- 7 באוקטובר תיכנס להסטוריה הצבאית העולמית כהפתעה רבתי כמו המתקפה היפנית בפרל הרבור ב- 7 בדצמבר 1941. למעשה אופי המהלך, הסתננויות בכמה מוקדים תוך חדירה למרחב עירוני וצבאי מזכירה את מתקפת הטט בוויטנאם בינואר 1968, שתפסה בהפתעה את הצבא האמריקאי והסבה לו אבידות רבות.
ישנם עוד לקחים שונים שיופקו בתחום ההונאה וההפתעה. על ישראל ללמוד אותם היטב ואף לשקול לבצע בעצמה מהלך דומה נגיד יריביה. למעט הונאה מסוימת במבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 ביתר המקרים ישראל נגררה לסבבים ברצועת עזה ולא ביצעה הונאה לפני המהלך שלה.
היות וישראל לא היתה מעוניינת בהסלמה ובוודאי בעימות אז היא לא תכננה ליזום מהלך צבאי מקיף ברצועת עזה, ומכאן גם לא הונאה בנידון. כעת, אף בלי קשר לכך שהחמאס ביצע מהלך כזה, על ישראל לשקול גישה דומה בעתיד, ולא רק ביחס לרצועת עזה. זו תהיה פעולת מנע מטבע הדברים, על הבעיתיות שלה, אבל בנסיבות מסוימות לא יהיה מנוס ממנה.
