פרשנות | אם חמאס נשאר בעזה - תקומת ההתיישבות בעוטף עזה בסימן שאלה גדול
כל פעולה צבאית שאינה הגליית חמאס או חיסולו, תביא לכך שעוד מספר חודשים או שנים, אירועים כמו יום שבת ה7.10.2023 יקרו שוב
עמי רוחקס דומבה
| 09/10/2023
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
ככל שהולכות ומתבהרות העובדות לגבי מעשי הטבח של חמאס בעוטף עזה, כך מתבהרת ההבנה בציבור הישראלי שחמאס לא יוכל להשאר בעזה. כבר לא מדובר בעוד ארגון טרור שישראל יכולה לשחק איתו משחקים, כפי שארע בשנים האחרונות.
חמאס אינו עוד ארגון קיקיוני שניתן לזלזל בו. על פי עדויות מלוחמים בשטח ותמונות העולות מסרטונים שפרסם חמאס מהלחימה בבסיסי צה״ל בעוטף, מדובר בלוחמים מקצועיים, מאומנים, שאספו מודיעין ובאו מאורגנים.
הרכבים שלהם מוספרו עם מספור טקטי, הציוד שלהם כלל מגוון כלי נשק, כמויות תחמושת אדירות, נורו עשרות או מאות פגזי נ״ט נגד מכוניות אזרחים, בתים ובסיסי צה״ל, הופעלו רחפנים עם פצצות נגד תשתיות מודיעין של צה״ל, טנקים וחיילים בבסיסים. חלקם התחזו לשוטרים וחיילים והיתלו באזרחים ישראלים שהלכו כצאן לטבח.
ומעל הכל, כוח צבאי שהצליח להסתיר מכל המודיעין הישראלי והאמריקאי את ההכנות למתקפת פתע כזו. הכנות שארכו חודשים רבים. עוד יכתבו מאמרים רבים בנושא בעתיד הקרוב על הכשל המודיעיני הישראלי, שני אולי רק ליום הכיפורים.
גם אם מדובר ביחידת עילית של חמאס שאינה מאפיינית את כל הזרוע המבצעית של הארגון, מדובר בכוח צבאי מאומן, מסודר ומתוקצב. כוח כזה לא יכול להשאר בסביבת יישובים ישראלים, מרחק של ק״מ בודדים, לעיתים מאות מטרים, מגדר הגבול. ותוסיפו לזה את המערך הרקטי שיהפוך בעתיד למדויק.
כל פעולה צבאית שאינה הגליית חמאס או חיסולו, תביא לכך שעוד מספר חודשים או שנים, אירועים כמו יום שבת ה7.10.2023 יקרו שוב. אם מדינת ישראל רוצה ליישב שוב את עוטף עזה, לאחר הזוועות שעברו התושבים בימים האחרונים, היא צריכה להחזיר את האמון של התושבים שהצבא מגן עליהם. וצה״ל נכשל להגן על היישובים כאשר חמאס נמצא בעזה. לטעון שלא יהיה כך גם בעתיד - חוסר אחריות.
הסיבות לכך יתבררו בעתיד הקרוב כאשר יתחילו התחקירים לכשל העצום. כעת כבר ברור, שאף תושב, גם אלו שיבחרו לחזור ולגור באזור זה, לא יחיה בשקט בידיעה שכוח חמאס כזה נמצא מעבר לגבול, מאות מטרים ממנו. האמון במערכת הביטחון נפגע ורק סילוק חיסול חמאס יוכל להתחיל מסע של בניית אמון מחדש בין המתיישבים לבין מערכת הביטחון.
ישראל עומדת בפני דילמות לא פשוטות. לצד טיהור שטח ישראל ממחבלים, השאלה מה המהלך הבא. הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה צבאית תלך ותרד ככל שהזמן יעבור. לוקח זמן לרכז כוחות, זה ברור. אך ההחלטה המדינית צריכה להנתן לדרג הצבאי, אחרת המומנט יעלם. הציבור כרגע מאוחד, ישנה לגיטימציה ממדינות זרות והצבא גייס מאות אלפי חיילים.
חמאס סביר להניח התכונן לכניסה קרקעית. זו אינה החלטה פשוטה, נכון. פעולה קרקעית יכולה לעלות בחיי אדם ולהביא להרג החטופים. היסוס בטיפול בנושא החטופים יכול להביא לדחייה מבצעית בכניסה לרצועה. אם רוצים כניסה מהירה, יש למצות את עסקת השבויים בימים הקרובים. ככל הניתן להקטין את מצבת החטופים בעזה.
ככל שעסקת השבויים תתעכב, כך צה״ל יהיה מוגבל בקצב הכיבוש שלו. יש לשער כי חמאס ישמור את החטופים כקלף מיקוח לחיי אנשיו. ככל שצה״ל יכבוש עוד חלקים ברצועה, כך הארגון ידחק לפינה וינסה להשתמש בקלף פגיעה בחטופים כדי לעצור או להאט את צה״ל. זו גם הסיבה שחמאס כנראה לא ימהר לעסקת שבויים מלאה. לפי דיווחים ברשת, כנראה המו״מ כרגע הוא סביב נשים, ילדים ומבוגרים כעסקה חלקית ראשונית.
כמו גם, היות וחמאס התכונן לכניסה קרקעית, ניתן להניח כי ישנם מטענים, מנהרות, מארבים שמחכים לטנקים הישראלים ולחי״ר לצדם. עם זאת, חיל האוויר פועל מאז יום שבת להרוס את תשתיות חמאס בעזה, כולל ובעיקר, מרכזי שליטה. כאלו שיאפשרו לחמאס לתאם פעולות נגד צה״ל בתוך עזה. בנוסף, צה״ל יכול להתחיל בריכוך ארטילרי לצד התקיפות האוויריות. ריכוך כזה נדרש לצורך כניסה קרקעית.
חלופה אחרת, עם סבירות אפסית כרגע, גורסת כי חמאס יגלה את עצמו מרצון מהרצועה. קרי, ביועדו שצה״ל יכנס ועל אף הקושי, יכבוש את הרצועה, מצרים, קטאר או סעודיה יוכלו לתת לו אופציה לפנות את אנשיו, כולם, למדינה אחרת. בדומה למה שעשתה ישראל עם אש״ף במלחמה לבנון הראשונה.
ככל שהריכוך הישראלי יהיה פחות אלים, כך חלופה זו פחות רלוונטית. חמאס צריך להאמין שהוא בנקודה של להיות או לחדול כדי להגר מרצון מעזה ללא מלחמה. כרגע, ההפצצות נראות כמו עוד סבב קשה בעזה. קשה, אבל סבב.
הימים הקרובים יכתיבו לאן פני הדרג המדיני ועד איזה עומק הוא רוצה לכבוש את הרצועה. החל ברצועת ביטחון ועד חיסול מלא של חמאס וכיבוש מלא של הרצועה.
כל פעולה צבאית שאינה הגליית חמאס או חיסולו, תביא לכך שעוד מספר חודשים או שנים, אירועים כמו יום שבת ה7.10.2023 יקרו שוב
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
ככל שהולכות ומתבהרות העובדות לגבי מעשי הטבח של חמאס בעוטף עזה, כך מתבהרת ההבנה בציבור הישראלי שחמאס לא יוכל להשאר בעזה. כבר לא מדובר בעוד ארגון טרור שישראל יכולה לשחק איתו משחקים, כפי שארע בשנים האחרונות.
חמאס אינו עוד ארגון קיקיוני שניתן לזלזל בו. על פי עדויות מלוחמים בשטח ותמונות העולות מסרטונים שפרסם חמאס מהלחימה בבסיסי צה״ל בעוטף, מדובר בלוחמים מקצועיים, מאומנים, שאספו מודיעין ובאו מאורגנים.
הרכבים שלהם מוספרו עם מספור טקטי, הציוד שלהם כלל מגוון כלי נשק, כמויות תחמושת אדירות, נורו עשרות או מאות פגזי נ״ט נגד מכוניות אזרחים, בתים ובסיסי צה״ל, הופעלו רחפנים עם פצצות נגד תשתיות מודיעין של צה״ל, טנקים וחיילים בבסיסים. חלקם התחזו לשוטרים וחיילים והיתלו באזרחים ישראלים שהלכו כצאן לטבח.
ומעל הכל, כוח צבאי שהצליח להסתיר מכל המודיעין הישראלי והאמריקאי את ההכנות למתקפת פתע כזו. הכנות שארכו חודשים רבים. עוד יכתבו מאמרים רבים בנושא בעתיד הקרוב על הכשל המודיעיני הישראלי, שני אולי רק ליום הכיפורים.
גם אם מדובר ביחידת עילית של חמאס שאינה מאפיינית את כל הזרוע המבצעית של הארגון, מדובר בכוח צבאי מאומן, מסודר ומתוקצב. כוח כזה לא יכול להשאר בסביבת יישובים ישראלים, מרחק של ק״מ בודדים, לעיתים מאות מטרים, מגדר הגבול. ותוסיפו לזה את המערך הרקטי שיהפוך בעתיד למדויק.
כל פעולה צבאית שאינה הגליית חמאס או חיסולו, תביא לכך שעוד מספר חודשים או שנים, אירועים כמו יום שבת ה7.10.2023 יקרו שוב. אם מדינת ישראל רוצה ליישב שוב את עוטף עזה, לאחר הזוועות שעברו התושבים בימים האחרונים, היא צריכה להחזיר את האמון של התושבים שהצבא מגן עליהם. וצה״ל נכשל להגן על היישובים כאשר חמאס נמצא בעזה. לטעון שלא יהיה כך גם בעתיד - חוסר אחריות.
הסיבות לכך יתבררו בעתיד הקרוב כאשר יתחילו התחקירים לכשל העצום. כעת כבר ברור, שאף תושב, גם אלו שיבחרו לחזור ולגור באזור זה, לא יחיה בשקט בידיעה שכוח חמאס כזה נמצא מעבר לגבול, מאות מטרים ממנו. האמון במערכת הביטחון נפגע ורק סילוק חיסול חמאס יוכל להתחיל מסע של בניית אמון מחדש בין המתיישבים לבין מערכת הביטחון.
ישראל עומדת בפני דילמות לא פשוטות. לצד טיהור שטח ישראל ממחבלים, השאלה מה המהלך הבא. הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה צבאית תלך ותרד ככל שהזמן יעבור. לוקח זמן לרכז כוחות, זה ברור. אך ההחלטה המדינית צריכה להנתן לדרג הצבאי, אחרת המומנט יעלם. הציבור כרגע מאוחד, ישנה לגיטימציה ממדינות זרות והצבא גייס מאות אלפי חיילים.
חמאס סביר להניח התכונן לכניסה קרקעית. זו אינה החלטה פשוטה, נכון. פעולה קרקעית יכולה לעלות בחיי אדם ולהביא להרג החטופים. היסוס בטיפול בנושא החטופים יכול להביא לדחייה מבצעית בכניסה לרצועה. אם רוצים כניסה מהירה, יש למצות את עסקת השבויים בימים הקרובים. ככל הניתן להקטין את מצבת החטופים בעזה.
ככל שעסקת השבויים תתעכב, כך צה״ל יהיה מוגבל בקצב הכיבוש שלו. יש לשער כי חמאס ישמור את החטופים כקלף מיקוח לחיי אנשיו. ככל שצה״ל יכבוש עוד חלקים ברצועה, כך הארגון ידחק לפינה וינסה להשתמש בקלף פגיעה בחטופים כדי לעצור או להאט את צה״ל. זו גם הסיבה שחמאס כנראה לא ימהר לעסקת שבויים מלאה. לפי דיווחים ברשת, כנראה המו״מ כרגע הוא סביב נשים, ילדים ומבוגרים כעסקה חלקית ראשונית.
כמו גם, היות וחמאס התכונן לכניסה קרקעית, ניתן להניח כי ישנם מטענים, מנהרות, מארבים שמחכים לטנקים הישראלים ולחי״ר לצדם. עם זאת, חיל האוויר פועל מאז יום שבת להרוס את תשתיות חמאס בעזה, כולל ובעיקר, מרכזי שליטה. כאלו שיאפשרו לחמאס לתאם פעולות נגד צה״ל בתוך עזה. בנוסף, צה״ל יכול להתחיל בריכוך ארטילרי לצד התקיפות האוויריות. ריכוך כזה נדרש לצורך כניסה קרקעית.
חלופה אחרת, עם סבירות אפסית כרגע, גורסת כי חמאס יגלה את עצמו מרצון מהרצועה. קרי, ביועדו שצה״ל יכנס ועל אף הקושי, יכבוש את הרצועה, מצרים, קטאר או סעודיה יוכלו לתת לו אופציה לפנות את אנשיו, כולם, למדינה אחרת. בדומה למה שעשתה ישראל עם אש״ף במלחמה לבנון הראשונה.
ככל שהריכוך הישראלי יהיה פחות אלים, כך חלופה זו פחות רלוונטית. חמאס צריך להאמין שהוא בנקודה של להיות או לחדול כדי להגר מרצון מעזה ללא מלחמה. כרגע, ההפצצות נראות כמו עוד סבב קשה בעזה. קשה, אבל סבב.
הימים הקרובים יכתיבו לאן פני הדרג המדיני ועד איזה עומק הוא רוצה לכבוש את הרצועה. החל ברצועת ביטחון ועד חיסול מלא של חמאס וכיבוש מלא של הרצועה.
