פרסום: על פי הערכות, צוללת אח״י דרקון נחשפה עם מערכת שיגור טילים אנכית חדשה
אם הניתוחים ברשת נכונים, מדובר בפעם הראשונה שבצוללת ישראלית מותקנת מערכת כזו | המשמעות המבצעית מרחיקת לכת
עמי רוחקס דומבה
| 21/08/2023
אילוסטרציה | צילום דובר צה״ל
צוללת אח״י דרקון נחשפה בתמונות ממספנת TKMS Kiel בגרמניה, והרשת רוחשת סביב שאלות הקשורות למערכת שיגור אנכית (VLS). שמועות על המהלך הזה של ישראל יש עוד משנת 2020.
אם הניתוחים ברשת נכונים, מדובר בפעם הראשונה שבצוללת ישראלית מותקנת מערכת כזו. עובדה המעידה על יכולות הדור הבא של הצוללות הישראליות (דולפין-3). גם הן יבנו במספנה הגרמנית.
״דרקון היא הצוללת השלישית במשפחת Dolphin 2 class (יחד עם תנין ורהב). עם זאת, דרקון שונה מאוד משתי הקודמות, בכך שיש לה סנפיר/מפרש מוארך באופן מוזר״, נכתב באתר gentleseas. ״מטרת הסנפיר/מפרש עשויה להיות רק לייעול/שקט, או להכיל יותר תרנים/חיישנים או אולי לשכן בין 2 ל-4 טילים משוגרים אנכית.
״הייתי מעריך את גובה הסנפיר/מפרש של הדרקון כגובה של כ-6 מטרים. כאשר יתווספו לקורה של הדרקון 7 מטרים, זה יאפשר טיל בגובה 12.5 מטרים. טיל כזה עשוי להיות גרסה מוגדלת של טילי שיוט קיימים של ישראל או טיל חדש. אולי זה עשוי להתברר כגרסה משוגרת צוללת (SLBM) של טיל בליסטי ישראלי.״
מציאות. בישראל כל נושא הטילאות לצוללות מסווג. אין כל התייחסות רשמית לתמונות אח״י דרקון שצפו ברשת, למערכת החימוש שלה או לאמל״ח שלה. ולכן, מאמר זה אין מטרתו לקבוע עובדות מה ישראל כן או לא מפתחת בהקשר זה. אלא מאמר זה מטרתו להביא ניתוחים מהרשת לגבי הפרסומים שצפו בעקבות חשיפת תמונות אח״י דרקון. ייתכן וחלק מפרסומים אלו קולעים לאמת וייתכן שלא.
אותו פרסום ממשיך וטוען כי השינויים באח״י דרקון, הם חלק מפיתוח הדור הבא של הצוללות הישראליות, תחת השם Dolphin 3.
[ndr.de]
״לפני 18 חודשים פירסם גולש בשם Oleg7700 את האילוסטרציה האפשרית של צוללות הדולפין 3 העתידיות של ישראל שיכנסו לשירות בסביבות שנת 2031. היצירה הופיעה לראשונה בחדשות "Kieler" בגרמניה. השוואת התמונות לעיל, עם הגרפיקה, מראה בבירור את מאפיין הסנפיר/מפרש המורחב. הגרפיקה גם מרמזת שהדולפין-3 ישלבו את טכנולוגיית השתקפות הסונאר הקטנה "Diamond Hull" ש-TKMS מציגה לצוללות העתידיות שלה מסוג 212CD מסביבות 2029.״
אם הפרסום נכון, הצוללת העתידית של ישראל (אחרי הדרקון), תהיה באורך 80 מטרים, הדגם הגדול ביותר שנבנתה במספנות בגרמניה.
למה צריך VLS בצוללת?
נתחיל בכך שמערכת VLS בצוללות אינה המצאה ישראלית. קוריאה הדרומית פיתחה את צוללת ה-KSS-III, הצי הסובייטי פיתח את ה-Golf-class SSB, קוריאה הצפונית את ה-Romeo-class. כולן צוללות בהנעת דיזל-חשמלית. בהנעה גרעינית יש את ה-Virginia Class וה-Los Angeles-class של ארה״ב, ה-Arihant-class של הודו וה-SSNR של בריטניה. ויש עוד.
ובכן, זו אחת השאלות הצפות מהצילומים של האח״י דרקון. יש לכך מספר היבטים. היבט ראשון, הוא קוטר צינורות השיגור. בצוללת שבה הטילים משוגרים דרך צינורות טורפדו, הטיל צריך להיות מוגבל לקוטר של הצינור. לרוב, הסטנדרט הוא 533 מ״מ. עם זאת, לפי פרסומים זרים, בישראל ביקשו מהגרמנים להרחיב את הצינורות לקוטר 650 מ״מ.
ב-VLS אפשר לטעון טילים עם קוטר יותר גדול. צוללות עם VLS בעולם, בהפשטה, משגרות שני סוגי טילים - טילים בליסטיים או טילי שיוט. מערכת שיגור אנכית מורכבת ממספר תאים (ממגורות) שיכולים להחזיק טיל אחד או יותר מוכן לירי. כל תא יכול בדרך כלל לשאת מספר טילים מסוגים שונים. למשל, בצוללות Virginia-class מסוג Block III, צינורות השיגור האנכיים מגיעים לקוטר מעל שני מטרים (87 אינץ׳) כל אחד.
סטנדרטיזציה. כאשר טילים חדשים מפותחים, הם בדרך כלל תואמים למערכות השיגור האנכיות של המדינה. מה שמאפשר לספינות וצוללות קיימות להשתמש בסוגים חדשים של טילים ללא צורך באינטגרציה יקרה. בנוסף, אם מערכת השיגור מותאמת למערכת שיגור של מדינות ידידותיות, מדינות יכולות לרכוש אחת מהשנייה אמל״ח שמתאים לצוללות או ספינות.
למשל, בריטניה ואוסטרליה יוכלו להשתמש בטילים אמריקאים בצוללות שלהן. לצד רכש, סטנדרטיזציה גם עוזרת בעת מלחמה, כאשר מדינה אחת יכולה לתמוך בשניה בהעברת אמל״ח בעת מחסור. מערכת ה-VLS הכי נפוצה בעולם הימי לפלטפורמות צפות היא Mark 41 שפותחה על ידי ארה״ב. כאן יש תמונות של מערכת Mark-45 בצוללות של ארה״ב, כולל טעינה של טיל.
טיעון נוסף טמון בגמישות שמספקות שתי מערכות שיגור בצוללת. צינורות טורפדו ו-VLS. גמישות זו מאפשרת שימוש במגוון סוגי אמל״ח למטרות שונות. אחד החוסרים בVLS, שאת הטילים קשה מאד לטעון בים באמצע הפלגה. טורפדו אפשר.
שיגור קר, שיגור חם
מערכות שיגור אנכיות יכולות לכלול שיגור חם, שבו הטיל מוצת בתוך התא, או שיגור קר, שבו הטיל נפלט על ידי גז מיוצר על ידי מחולל גז שאינו חלק מהטיל עצמו, ולאחר מכן המנוע מודלק. כך לפי פרסום של academic-accelerator.
"קר" פירושו קר יחסית לפליטה של מנוע רקטי. מערכת שיגור חמה אינה דורשת מנגנון פליטה, אך היא זקוקה לדרך כלשהי להתמודד עם גזי הפליטה והחום של הטיל בעת יציאתו מהתא. אם המנוע מודלק בתא ללא מנגנון שיגור, על התא לעמוד בחום העצום שנוצר מבלי להצית את הטילים בתאים סמוכים.
היתרון של מערכת השיגור החם הוא שהטיל משתמש במנוע משלו כדי להניע את עצמו אל מחוץ לתא השיגור, ומבטל את הצורך במערכת נפרדת להוצאת הטיל מצינור השיגור. זה יכול להפוך מערכות שיגור חם לקלת משקל יחסית, קומפקטיות וחסכוניות לפיתוח וייצור, במיוחד כשהן מתוכננות סביב טילים קטנים. חיסרון פוטנציאלי הוא שניתן להרוס את צינור השיגור אם הטיל כושל.
היתרון של מערכת שיגור קר הוא הבטיחות שלה: גם אם מנוע הטיל כושל במהלך השיגור, מערכת השיגור הקר עדיין יכולה להוציא את הטיל ולהפחית את האיום. מסיבה זו, ה-VLS של רוסיה מתוכנן לרוב עם הטיה כך שטיל לא תקין נוחת במים ולא על סיפון הספינה. רוב ה-ICBMs וה-SLBMs המודרניים מושקים במערכת שיגור קר מפלטפורמות ימיות.
מעבר בין דורי של טילים לצוללות
עוד אתר שעסק בתמונות של אח״י דרקון הוא navalnews. ״לדולפין-II כבר היה גוף מוארך בהשוואה לדולפין-I המקורי על מנת להתאים ל-AIP (יכולת ייצור עצמאית של חמצן לשהייה ארוכה יותר מתחת למים). בהתבסס על מידע זמין, הדולפין-3, תהיה בערך באורך זהה לזה של הדרקון ותכלול מפרש מוארך באופן דומה. אפשר לחשוב על INS Drakon כעל גשר בין דורי של צוללות הדולפין.״
Naval News דיווח בעבר כי הצוללת צפויה להיות ארוכה יותר, ולהציג מערכת שיגור אנכית. אבל באותו זמן לא היה ברור שהטילים יהיו במפרש. בפרסום הקודם, ההערכה הייתה שצינורות השיגור יהיו בחלקה האחורי של הצוללות.
״צוללות צוידו בעבר בממגורות טילים במפרש. לאחרונה צפון קוריאה מינפה את הטריק הזה כדי להכניס טילים גדולים יותר לצוללות קטנות יותר. עם זאת, הצוללת בעיצוב גרמני היא העיצוב המודרני הראשון שמציג זאת״, לפי הפרסום.
״הערכות גסות מצביעות על כך שהגוף והמפרש הארוכים יותר מוסיפים חלל ברוחב של כ-2 מטרים על 4 מטרים באורך ובעומק של עד 11 מטרים. הוא יכול להכיל שתי ממגורות טילים גדולות, או יותר סביר, 4-8 קטנות יותר. זו גם הנחה סבירה שהם יכולים להיות חמושים בגרעין.״
האתר מציע גם הסבר חלופי. ״יש לשקול גם הסברים אחרים למפרש הגדול. אולי זה קשור לציוד של כוחות מיוחדים. או אולי האנגר לכלי רכב תת ימיים אוטונומיים (AUV), כטב״מ, חימוש משוטט, או אפילו צוללת הצלה. אבל אף אחד מאלה אינו משכנע כמו השערת ממגורת הטילים״, לפי הפרסום.
[אזכיר כי בעבר הוצג חימוש משוטט של SpearUAV שניתן לשגרו מצינורות טורפדו.]
״את האופי המדויק של הטילים החדשים אפשר רק לנחש. במשתמע הם טילים בליסטיים, אולי עם שלב אחרון מודרך. יהיו אשר יהיו, ישראל שומרת זאת בסוד. הצבת צינורות הטילים בגוף הספינה מתחת למפרש מאפשרת טילים ארוכים בהרבה מאשר אילו היו צריכים לאחסן אותם מתחת למעטפת הסיפון. המפרש מוסיף מספר מטרים לאורכם האפשרי, אם כי עדיין יש לקחת בחשבון משקל ויציבות.
[navalnews]
״מעניין שלמרות הטילים החדשים במפרש, לצוללת עדיין יש ארבעה צינורות טורפדו נוספים בחרטום. נראה כי אלה ללא שינוי מהצוללות הקודמות מסוג Dophin-I & II. הצינורות הנוספים גדולים יותר מצינורות טורפדו רגילים בגודל 533 מ"מ (21 אינץ'). הם מוקדשים לטילי שיוט שפותחו בישראל. טילים אלה יכולים להיות חמושים גרעיניים, ולפי ההערכות הם חלק מההרתעה הגרעינית של ישראל.״
הפרסום ממשיך לדון בשאלת הטילאות לצוללת החדשה. ״אם יהיו גם צינורות טורפדו לטילי שיוט וגם צינורות שיגור אנכיים - זה עשוי להפתיע אנליסטים. מזה עולה כי הטילים החדשים אינם תחליף ישיר לטילי השיוט הקיימים״, לפי הפרסום.
״אחד ההסברים הוא שהנשק החדש לא יהיה מוכן, אלא רק לאחר כניסת הצוללת לשירות. אכן, דרקון עשויה לשמש לניסוי הטילים החדשים. בהקשר זה, שמירה על צינורות הטורפדו מאפשרת המשך הרתעה גרעינית במהלך המעבר. ייתכן גם שקבוצה אחת של טילים תהיה חמושה באופן קונבנציונלי והשניה תהיה חמושה בגרעין. זה יאפשר משימות תקיפה יבשתיות תוך שמירה על הרתעה גרעינית.
״תשובה פרוזאית יותר היא שצינורות השיגור האנכיים נוספו מאוחר בתכנון, אולי אפילו לאחר תחילת הבנייה. ייתכן שהיה זול וקל יותר לשמור את צינורות הטורפדו הנוספים, למרות הפיתוי של חיסכון במשקל ופישוט אם יוסרו.
״ייתכן שייקח זמן מה, אולי שנים, לפענח את יכולות הצוללת. חיל הים הישראלי שומר בסוד כמה היבטים של הצוללות הקיימות שלו, כך שאולי לעולם לא נדע הכל. אבל כאשר תמונות חדשות נכנסות, חלקים מסוימים מהפאזל עשויים להתגלות.״
מיליארד יורו צוללת
על פי הדיווח של www-ndr-de, ישראל וגרמניה סגרו על ייצור שלוש צוללות חדשות כאמור, דולפין-3, או Dakar class, שיחליפו את שלושת הצוללות הישנות (INS Dolphin, INS Leviathan, INS Tekumah). העלות, כשלושה מיליארדי יורו לשלושתן. מתוך סכום זה, גרמניה תסבסד כמיליארד יורו. מדובר באמל״ח הכי יקר שמדינת ישראל רוכשת.
״כדי להיות מוכנים להזמנה, ThyssenKrupp Marine Systems אומרת שהיא כבר משקיעה בסביבות 250 מיליון יורו במספנה שלה. בכך מבטיחה את מיקומה כמרכז כשירות בינלאומי לבניית צוללות קונבנציונליות״, לפי הדיווח.
אם הפרסומים על פיתוח טיל חדש לצוללות החדשות נכונים, אזי, פיתוח טיל חדש כפי הנטען, לוקח לכל הפחות עשור משלב הייזום ועד שהוא מבצעי בצוללת. אם הצוללות החדשות עתידות להכנס לשירות לקראת 2030-2031, המשמעות היא שפיתוח הטיל החל איפה שהוא בתחילת שנות ה-2020 ונמצא בעבודה בתעשיות ביטחוניות, רפאל ותעשייה אווירית.
עוד נקודה לסיום. לפני כעשור ישראל בנתה בחיפה את ״הפוליגון״, מעגן מקורה לצוללות, כך שלווינים או מטוסי ביון לא ידעו כמה צוללות בים וכמה בבסיס. כמו גם, כדי להסתיר את טעינת האמל״ח לצוללות.
אם הניתוחים ברשת נכונים, מדובר בפעם הראשונה שבצוללת ישראלית מותקנת מערכת כזו | המשמעות המבצעית מרחיקת לכת
אילוסטרציה | צילום דובר צה״ל
צוללת אח״י דרקון נחשפה בתמונות ממספנת TKMS Kiel בגרמניה, והרשת רוחשת סביב שאלות הקשורות למערכת שיגור אנכית (VLS). שמועות על המהלך הזה של ישראל יש עוד משנת 2020.
אם הניתוחים ברשת נכונים, מדובר בפעם הראשונה שבצוללת ישראלית מותקנת מערכת כזו. עובדה המעידה על יכולות הדור הבא של הצוללות הישראליות (דולפין-3). גם הן יבנו במספנה הגרמנית.
״דרקון היא הצוללת השלישית במשפחת Dolphin 2 class (יחד עם תנין ורהב). עם זאת, דרקון שונה מאוד משתי הקודמות, בכך שיש לה סנפיר/מפרש מוארך באופן מוזר״, נכתב באתר gentleseas. ״מטרת הסנפיר/מפרש עשויה להיות רק לייעול/שקט, או להכיל יותר תרנים/חיישנים או אולי לשכן בין 2 ל-4 טילים משוגרים אנכית.
״הייתי מעריך את גובה הסנפיר/מפרש של הדרקון כגובה של כ-6 מטרים. כאשר יתווספו לקורה של הדרקון 7 מטרים, זה יאפשר טיל בגובה 12.5 מטרים. טיל כזה עשוי להיות גרסה מוגדלת של טילי שיוט קיימים של ישראל או טיל חדש. אולי זה עשוי להתברר כגרסה משוגרת צוללת (SLBM) של טיל בליסטי ישראלי.״
מציאות. בישראל כל נושא הטילאות לצוללות מסווג. אין כל התייחסות רשמית לתמונות אח״י דרקון שצפו ברשת, למערכת החימוש שלה או לאמל״ח שלה. ולכן, מאמר זה אין מטרתו לקבוע עובדות מה ישראל כן או לא מפתחת בהקשר זה. אלא מאמר זה מטרתו להביא ניתוחים מהרשת לגבי הפרסומים שצפו בעקבות חשיפת תמונות אח״י דרקון. ייתכן וחלק מפרסומים אלו קולעים לאמת וייתכן שלא.
אותו פרסום ממשיך וטוען כי השינויים באח״י דרקון, הם חלק מפיתוח הדור הבא של הצוללות הישראליות, תחת השם Dolphin 3.
[ndr.de]
״לפני 18 חודשים פירסם גולש בשם Oleg7700 את האילוסטרציה האפשרית של צוללות הדולפין 3 העתידיות של ישראל שיכנסו לשירות בסביבות שנת 2031. היצירה הופיעה לראשונה בחדשות "Kieler" בגרמניה. השוואת התמונות לעיל, עם הגרפיקה, מראה בבירור את מאפיין הסנפיר/מפרש המורחב. הגרפיקה גם מרמזת שהדולפין-3 ישלבו את טכנולוגיית השתקפות הסונאר הקטנה "Diamond Hull" ש-TKMS מציגה לצוללות העתידיות שלה מסוג 212CD מסביבות 2029.״
אם הפרסום נכון, הצוללת העתידית של ישראל (אחרי הדרקון), תהיה באורך 80 מטרים, הדגם הגדול ביותר שנבנתה במספנות בגרמניה.
למה צריך VLS בצוללת?
נתחיל בכך שמערכת VLS בצוללות אינה המצאה ישראלית. קוריאה הדרומית פיתחה את צוללת ה-KSS-III, הצי הסובייטי פיתח את ה-Golf-class SSB, קוריאה הצפונית את ה-Romeo-class. כולן צוללות בהנעת דיזל-חשמלית. בהנעה גרעינית יש את ה-Virginia Class וה-Los Angeles-class של ארה״ב, ה-Arihant-class של הודו וה-SSNR של בריטניה. ויש עוד.
ובכן, זו אחת השאלות הצפות מהצילומים של האח״י דרקון. יש לכך מספר היבטים. היבט ראשון, הוא קוטר צינורות השיגור. בצוללת שבה הטילים משוגרים דרך צינורות טורפדו, הטיל צריך להיות מוגבל לקוטר של הצינור. לרוב, הסטנדרט הוא 533 מ״מ. עם זאת, לפי פרסומים זרים, בישראל ביקשו מהגרמנים להרחיב את הצינורות לקוטר 650 מ״מ.
ב-VLS אפשר לטעון טילים עם קוטר יותר גדול. צוללות עם VLS בעולם, בהפשטה, משגרות שני סוגי טילים - טילים בליסטיים או טילי שיוט. מערכת שיגור אנכית מורכבת ממספר תאים (ממגורות) שיכולים להחזיק טיל אחד או יותר מוכן לירי. כל תא יכול בדרך כלל לשאת מספר טילים מסוגים שונים. למשל, בצוללות Virginia-class מסוג Block III, צינורות השיגור האנכיים מגיעים לקוטר מעל שני מטרים (87 אינץ׳) כל אחד.
סטנדרטיזציה. כאשר טילים חדשים מפותחים, הם בדרך כלל תואמים למערכות השיגור האנכיות של המדינה. מה שמאפשר לספינות וצוללות קיימות להשתמש בסוגים חדשים של טילים ללא צורך באינטגרציה יקרה. בנוסף, אם מערכת השיגור מותאמת למערכת שיגור של מדינות ידידותיות, מדינות יכולות לרכוש אחת מהשנייה אמל״ח שמתאים לצוללות או ספינות.
למשל, בריטניה ואוסטרליה יוכלו להשתמש בטילים אמריקאים בצוללות שלהן. לצד רכש, סטנדרטיזציה גם עוזרת בעת מלחמה, כאשר מדינה אחת יכולה לתמוך בשניה בהעברת אמל״ח בעת מחסור. מערכת ה-VLS הכי נפוצה בעולם הימי לפלטפורמות צפות היא Mark 41 שפותחה על ידי ארה״ב. כאן יש תמונות של מערכת Mark-45 בצוללות של ארה״ב, כולל טעינה של טיל.
טיעון נוסף טמון בגמישות שמספקות שתי מערכות שיגור בצוללת. צינורות טורפדו ו-VLS. גמישות זו מאפשרת שימוש במגוון סוגי אמל״ח למטרות שונות. אחד החוסרים בVLS, שאת הטילים קשה מאד לטעון בים באמצע הפלגה. טורפדו אפשר.
שיגור קר, שיגור חם
מערכות שיגור אנכיות יכולות לכלול שיגור חם, שבו הטיל מוצת בתוך התא, או שיגור קר, שבו הטיל נפלט על ידי גז מיוצר על ידי מחולל גז שאינו חלק מהטיל עצמו, ולאחר מכן המנוע מודלק. כך לפי פרסום של academic-accelerator.
"קר" פירושו קר יחסית לפליטה של מנוע רקטי. מערכת שיגור חמה אינה דורשת מנגנון פליטה, אך היא זקוקה לדרך כלשהי להתמודד עם גזי הפליטה והחום של הטיל בעת יציאתו מהתא. אם המנוע מודלק בתא ללא מנגנון שיגור, על התא לעמוד בחום העצום שנוצר מבלי להצית את הטילים בתאים סמוכים.
היתרון של מערכת השיגור החם הוא שהטיל משתמש במנוע משלו כדי להניע את עצמו אל מחוץ לתא השיגור, ומבטל את הצורך במערכת נפרדת להוצאת הטיל מצינור השיגור. זה יכול להפוך מערכות שיגור חם לקלת משקל יחסית, קומפקטיות וחסכוניות לפיתוח וייצור, במיוחד כשהן מתוכננות סביב טילים קטנים. חיסרון פוטנציאלי הוא שניתן להרוס את צינור השיגור אם הטיל כושל.
היתרון של מערכת שיגור קר הוא הבטיחות שלה: גם אם מנוע הטיל כושל במהלך השיגור, מערכת השיגור הקר עדיין יכולה להוציא את הטיל ולהפחית את האיום. מסיבה זו, ה-VLS של רוסיה מתוכנן לרוב עם הטיה כך שטיל לא תקין נוחת במים ולא על סיפון הספינה. רוב ה-ICBMs וה-SLBMs המודרניים מושקים במערכת שיגור קר מפלטפורמות ימיות.
מעבר בין דורי של טילים לצוללות
עוד אתר שעסק בתמונות של אח״י דרקון הוא navalnews. ״לדולפין-II כבר היה גוף מוארך בהשוואה לדולפין-I המקורי על מנת להתאים ל-AIP (יכולת ייצור עצמאית של חמצן לשהייה ארוכה יותר מתחת למים). בהתבסס על מידע זמין, הדולפין-3, תהיה בערך באורך זהה לזה של הדרקון ותכלול מפרש מוארך באופן דומה. אפשר לחשוב על INS Drakon כעל גשר בין דורי של צוללות הדולפין.״
Naval News דיווח בעבר כי הצוללת צפויה להיות ארוכה יותר, ולהציג מערכת שיגור אנכית. אבל באותו זמן לא היה ברור שהטילים יהיו במפרש. בפרסום הקודם, ההערכה הייתה שצינורות השיגור יהיו בחלקה האחורי של הצוללות.
״צוללות צוידו בעבר בממגורות טילים במפרש. לאחרונה צפון קוריאה מינפה את הטריק הזה כדי להכניס טילים גדולים יותר לצוללות קטנות יותר. עם זאת, הצוללת בעיצוב גרמני היא העיצוב המודרני הראשון שמציג זאת״, לפי הפרסום.
״הערכות גסות מצביעות על כך שהגוף והמפרש הארוכים יותר מוסיפים חלל ברוחב של כ-2 מטרים על 4 מטרים באורך ובעומק של עד 11 מטרים. הוא יכול להכיל שתי ממגורות טילים גדולות, או יותר סביר, 4-8 קטנות יותר. זו גם הנחה סבירה שהם יכולים להיות חמושים בגרעין.״
האתר מציע גם הסבר חלופי. ״יש לשקול גם הסברים אחרים למפרש הגדול. אולי זה קשור לציוד של כוחות מיוחדים. או אולי האנגר לכלי רכב תת ימיים אוטונומיים (AUV), כטב״מ, חימוש משוטט, או אפילו צוללת הצלה. אבל אף אחד מאלה אינו משכנע כמו השערת ממגורת הטילים״, לפי הפרסום.
[אזכיר כי בעבר הוצג חימוש משוטט של SpearUAV שניתן לשגרו מצינורות טורפדו.]
״את האופי המדויק של הטילים החדשים אפשר רק לנחש. במשתמע הם טילים בליסטיים, אולי עם שלב אחרון מודרך. יהיו אשר יהיו, ישראל שומרת זאת בסוד. הצבת צינורות הטילים בגוף הספינה מתחת למפרש מאפשרת טילים ארוכים בהרבה מאשר אילו היו צריכים לאחסן אותם מתחת למעטפת הסיפון. המפרש מוסיף מספר מטרים לאורכם האפשרי, אם כי עדיין יש לקחת בחשבון משקל ויציבות.
[navalnews]
״מעניין שלמרות הטילים החדשים במפרש, לצוללת עדיין יש ארבעה צינורות טורפדו נוספים בחרטום. נראה כי אלה ללא שינוי מהצוללות הקודמות מסוג Dophin-I & II. הצינורות הנוספים גדולים יותר מצינורות טורפדו רגילים בגודל 533 מ"מ (21 אינץ'). הם מוקדשים לטילי שיוט שפותחו בישראל. טילים אלה יכולים להיות חמושים גרעיניים, ולפי ההערכות הם חלק מההרתעה הגרעינית של ישראל.״
הפרסום ממשיך לדון בשאלת הטילאות לצוללת החדשה. ״אם יהיו גם צינורות טורפדו לטילי שיוט וגם צינורות שיגור אנכיים - זה עשוי להפתיע אנליסטים. מזה עולה כי הטילים החדשים אינם תחליף ישיר לטילי השיוט הקיימים״, לפי הפרסום.
״אחד ההסברים הוא שהנשק החדש לא יהיה מוכן, אלא רק לאחר כניסת הצוללת לשירות. אכן, דרקון עשויה לשמש לניסוי הטילים החדשים. בהקשר זה, שמירה על צינורות הטורפדו מאפשרת המשך הרתעה גרעינית במהלך המעבר. ייתכן גם שקבוצה אחת של טילים תהיה חמושה באופן קונבנציונלי והשניה תהיה חמושה בגרעין. זה יאפשר משימות תקיפה יבשתיות תוך שמירה על הרתעה גרעינית.
״תשובה פרוזאית יותר היא שצינורות השיגור האנכיים נוספו מאוחר בתכנון, אולי אפילו לאחר תחילת הבנייה. ייתכן שהיה זול וקל יותר לשמור את צינורות הטורפדו הנוספים, למרות הפיתוי של חיסכון במשקל ופישוט אם יוסרו.
״ייתכן שייקח זמן מה, אולי שנים, לפענח את יכולות הצוללת. חיל הים הישראלי שומר בסוד כמה היבטים של הצוללות הקיימות שלו, כך שאולי לעולם לא נדע הכל. אבל כאשר תמונות חדשות נכנסות, חלקים מסוימים מהפאזל עשויים להתגלות.״
מיליארד יורו צוללת
על פי הדיווח של www-ndr-de, ישראל וגרמניה סגרו על ייצור שלוש צוללות חדשות כאמור, דולפין-3, או Dakar class, שיחליפו את שלושת הצוללות הישנות (INS Dolphin, INS Leviathan, INS Tekumah). העלות, כשלושה מיליארדי יורו לשלושתן. מתוך סכום זה, גרמניה תסבסד כמיליארד יורו. מדובר באמל״ח הכי יקר שמדינת ישראל רוכשת.
״כדי להיות מוכנים להזמנה, ThyssenKrupp Marine Systems אומרת שהיא כבר משקיעה בסביבות 250 מיליון יורו במספנה שלה. בכך מבטיחה את מיקומה כמרכז כשירות בינלאומי לבניית צוללות קונבנציונליות״, לפי הדיווח.
אם הפרסומים על פיתוח טיל חדש לצוללות החדשות נכונים, אזי, פיתוח טיל חדש כפי הנטען, לוקח לכל הפחות עשור משלב הייזום ועד שהוא מבצעי בצוללת. אם הצוללות החדשות עתידות להכנס לשירות לקראת 2030-2031, המשמעות היא שפיתוח הטיל החל איפה שהוא בתחילת שנות ה-2020 ונמצא בעבודה בתעשיות ביטחוניות, רפאל ותעשייה אווירית.
עוד נקודה לסיום. לפני כעשור ישראל בנתה בחיפה את ״הפוליגון״, מעגן מקורה לצוללות, כך שלווינים או מטוסי ביון לא ידעו כמה צוללות בים וכמה בבסיס. כמו גם, כדי להסתיר את טעינת האמל״ח לצוללות.
