פרשנות | חוק הגיוס כהזדמנות כלכלית לקדם תרומה לחברה יחד עם לימודי ליבה
במידה וכל הצדדים יפעלו לטובת המדינה - התועלת החברתית והכלכלית שיכולה לצמוח מחוק הגיוס גדולה
ירון חנן
| 09/08/2023
אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל
כל הנתונים מראים כי שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בישראל יביא בעשורים הבאים לאיום כלכלי משמעותי על החברה והביטחון בישראל.
מומחים צופים כי החל מ-2040 כלכלת ישראל לא תוכל לעמוד בנטל הכבד של מימון קצבאות ותגמולי רווחה לאוכלוסייה החרדית, בעוד תרומת המיגזר הזה להכנסות המדינה לא מדביקה את הקצב הדרוש.
אם לא יתבצע שינוי תפיסתי כולל, בהסכמה רחבה ובשיתוף הדדי בין ראשי העדות החרדיות, הציבור הליברלי וכמובן רוב המפלגות הלא חרדיות - כולנו ניפול לתהום.
האם פתרון כזה אפשרי?
המספרים מראים כי למרות העלייה החיובית בשיעור התעסוקה של גברים חרדים עדיין מדובר על פחות מ-60% מהגברים שיוצאים לעבוד (ו-80% מהנשים החרדיות), בהשוואה לעובדים לא חרדים (87%).
כאשר צוללים לנתונים, מגלים כי רוב החרדים שכן יוצאים לעבוד, משתכרים שכר נמוך ולכן משק בית חרדי משלם רק כשליש מסך המיסים של משק בית לא חרדי.
בהיעדר לימודי ליבה שיאפשרו לחרדים לקבל שכר ראוי ומתאים לגודל משפחתם, לרובם אין כישורי תעסוקה והשתכרות מתאימים. לשם המחשה, אחוז החרדים שעובדים בחברות ההיי-טק בהן מקבלים את השכר הכי גבוה במשק, זניח (2%-1%).
במקביל, בלחץ המפלגות החרדיות בקואליציה הנוכחית, שיעור התמיכות שמקבלים החרדים זינק וכיום משק בית חרדי מקבל תמיכות בלמעלה מ-50% לעומת מקבילו הלא חרדי. זו כמובן סוגיה נפיצה בפני עצמה.
חוק הגיוס יכול להפוך להזדמנות
חוק הגיוס יכול לשמש כמנגנון איזון מחודש בין האוכלוסיה שלא רוצה לשרת בצבא, לבין האוכלוסיה שכן רוצה לשרת בצבא. בין אוכלוסיה שלומדת לימודי ליבה, לכזו שכיום אינה לומדת. זאת, באמצעות מדרג הטבות פרוגרסיבי המספק העדפה לשירות בצבא וללימודי ליבה.
ראשי הציבור החרדי, כמו גם ראשי רוב המפלגות בכנסת, יודעים כי חוק הגיוס עלול להגדיל את ההוצאה הציבורית. אם אכן זו תהיה משמעות החוק, ראוי כי הכנסת תיתן עדיפות להטבות שידחפו אנשים צעירים לתרום לחברה ולהשתלב בשוק העבודה הנוכחי והעתידי.
כאמור, חוק הגיוס יכול לתמרץ באופן מדורג לא רק את מי שמשרת שירות צבאי או אזרחי, אלא גם מי שילמד לימודי ליבה. כפי שאדם תורם לחברה הישראלית באמצעות שירות צבאי או שירות אזרחי, כך הוא תורם לחברה הישראלית לאחר מכן, כאשר הוא יצרני ומשלם מיסים. ללא מיסים, לא ניתן לפתח את מדינת ישראל וזה יהיה לרועץ לכל המגזרים, בלי יוצא מן הכלל.
מקצועות ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים צפויים להוות את בסיס הצרכים של שוק העבודה העתידי. כפי שטען בנימין נתניהו, ראש הממשלה, לאחרונה, מדינת ישראל צריכה להיות בחזית הבינה המלאכותית. כדי להשיג זאת, לטובת כלכלת ישראל, מקצועות ליבה הם חובה בכל מוסדות הלימוד.
התועלת החברתית והכלכלית שיכולה לצמוח מחוק הגיוס גדולה. מחד, החיילים שנושאים בנטל הבטחוני ומסכנים את חייהם יזכו לתגמול בראש מדרג ההטבות ומאידך, גם החרדים ייהנו מהטבות דומות בהתאם להתנדבותם לשרת בשירות צבאי או אזרחי.
החרדים וקהילות אחרות שאינן מתגייסות לצה״ל, יוכלו לשמר את אורח חייהן ולקבל הטבות בהתאם לאופי התרומה לחברה. ולא פחות חשוב, קהילות חרדיות שיקדמו לימודי ליבה, יזכו לתמיכה ציבורית ותקציבית נוספת.
לסיכום, חוק גיוס שיציע מדרג הטבות כלכליות, יוכל לשמש כקטר חברתי, מבוסס כסף, לאלו שעד היום לא לקחו חלק בנטל הצבאי, האזרחי או הכלכלי במדינה.
חוק כזה שיכיל גם מתאם בין לימודי ליבה לתגמול מידי, צפוי לשפר גם את התרומה הכלכלית של אותן קהילות, שכיום צורכות כספי מיסים יותר מאשר מחזירות לקופת האוצר.
ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים, סא"ל (מיל.), לשעבר - יועץ לשר אמנון רובינשטיין.
במידה וכל הצדדים יפעלו לטובת המדינה - התועלת החברתית והכלכלית שיכולה לצמוח מחוק הגיוס גדולה
אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל
כל הנתונים מראים כי שיעור גידול האוכלוסייה החרדית בישראל יביא בעשורים הבאים לאיום כלכלי משמעותי על החברה והביטחון בישראל.
מומחים צופים כי החל מ-2040 כלכלת ישראל לא תוכל לעמוד בנטל הכבד של מימון קצבאות ותגמולי רווחה לאוכלוסייה החרדית, בעוד תרומת המיגזר הזה להכנסות המדינה לא מדביקה את הקצב הדרוש.
אם לא יתבצע שינוי תפיסתי כולל, בהסכמה רחבה ובשיתוף הדדי בין ראשי העדות החרדיות, הציבור הליברלי וכמובן רוב המפלגות הלא חרדיות - כולנו ניפול לתהום.
האם פתרון כזה אפשרי?
המספרים מראים כי למרות העלייה החיובית בשיעור התעסוקה של גברים חרדים עדיין מדובר על פחות מ-60% מהגברים שיוצאים לעבוד (ו-80% מהנשים החרדיות), בהשוואה לעובדים לא חרדים (87%).
כאשר צוללים לנתונים, מגלים כי רוב החרדים שכן יוצאים לעבוד, משתכרים שכר נמוך ולכן משק בית חרדי משלם רק כשליש מסך המיסים של משק בית לא חרדי.
בהיעדר לימודי ליבה שיאפשרו לחרדים לקבל שכר ראוי ומתאים לגודל משפחתם, לרובם אין כישורי תעסוקה והשתכרות מתאימים. לשם המחשה, אחוז החרדים שעובדים בחברות ההיי-טק בהן מקבלים את השכר הכי גבוה במשק, זניח (2%-1%).
במקביל, בלחץ המפלגות החרדיות בקואליציה הנוכחית, שיעור התמיכות שמקבלים החרדים זינק וכיום משק בית חרדי מקבל תמיכות בלמעלה מ-50% לעומת מקבילו הלא חרדי. זו כמובן סוגיה נפיצה בפני עצמה.
חוק הגיוס יכול להפוך להזדמנות
חוק הגיוס יכול לשמש כמנגנון איזון מחודש בין האוכלוסיה שלא רוצה לשרת בצבא, לבין האוכלוסיה שכן רוצה לשרת בצבא. בין אוכלוסיה שלומדת לימודי ליבה, לכזו שכיום אינה לומדת. זאת, באמצעות מדרג הטבות פרוגרסיבי המספק העדפה לשירות בצבא וללימודי ליבה.
ראשי הציבור החרדי, כמו גם ראשי רוב המפלגות בכנסת, יודעים כי חוק הגיוס עלול להגדיל את ההוצאה הציבורית. אם אכן זו תהיה משמעות החוק, ראוי כי הכנסת תיתן עדיפות להטבות שידחפו אנשים צעירים לתרום לחברה ולהשתלב בשוק העבודה הנוכחי והעתידי.
כאמור, חוק הגיוס יכול לתמרץ באופן מדורג לא רק את מי שמשרת שירות צבאי או אזרחי, אלא גם מי שילמד לימודי ליבה. כפי שאדם תורם לחברה הישראלית באמצעות שירות צבאי או שירות אזרחי, כך הוא תורם לחברה הישראלית לאחר מכן, כאשר הוא יצרני ומשלם מיסים. ללא מיסים, לא ניתן לפתח את מדינת ישראל וזה יהיה לרועץ לכל המגזרים, בלי יוצא מן הכלל.
מקצועות ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים צפויים להוות את בסיס הצרכים של שוק העבודה העתידי. כפי שטען בנימין נתניהו, ראש הממשלה, לאחרונה, מדינת ישראל צריכה להיות בחזית הבינה המלאכותית. כדי להשיג זאת, לטובת כלכלת ישראל, מקצועות ליבה הם חובה בכל מוסדות הלימוד.
התועלת החברתית והכלכלית שיכולה לצמוח מחוק הגיוס גדולה. מחד, החיילים שנושאים בנטל הבטחוני ומסכנים את חייהם יזכו לתגמול בראש מדרג ההטבות ומאידך, גם החרדים ייהנו מהטבות דומות בהתאם להתנדבותם לשרת בשירות צבאי או אזרחי.
החרדים וקהילות אחרות שאינן מתגייסות לצה״ל, יוכלו לשמר את אורח חייהן ולקבל הטבות בהתאם לאופי התרומה לחברה. ולא פחות חשוב, קהילות חרדיות שיקדמו לימודי ליבה, יזכו לתמיכה ציבורית ותקציבית נוספת.
לסיכום, חוק גיוס שיציע מדרג הטבות כלכליות, יוכל לשמש כקטר חברתי, מבוסס כסף, לאלו שעד היום לא לקחו חלק בנטל הצבאי, האזרחי או הכלכלי במדינה.
חוק כזה שיכיל גם מתאם בין לימודי ליבה לתגמול מידי, צפוי לשפר גם את התרומה הכלכלית של אותן קהילות, שכיום צורכות כספי מיסים יותר מאשר מחזירות לקופת האוצר.
ירון חנן - מומחה לניהול סיכונים, סא"ל (מיל.), לשעבר - יועץ לשר אמנון רובינשטיין.
