מחממים מנועים מול מצרים: הממשלה רוצה להתחרות עם רכבת על הכנסות תעלת סואץ
ממשלת ישראל שוב מעלה את הרכבת לאילת לכותרות | תעלת סואץ מכניסה למצרים כ-9 מיליארדי דולרים בשנה - ממשלת ישראל חושקת בחלק מהכסף הזה
עמי רוחקס דומבה
| 30/07/2023
סטילס: חיים צח / לע״מ
בואו נעשה את זה פשוט. רכבת מאילת לחיפה או אשקלון תתחרה בתעלת סואץ - ועתידה לפגוע בהכנסות מצרים מהתעלה. כמה פגיעה תהיה? תלוי בפרשן. בעיניים מצריות, רכבת ישראלית מאילת לאשקלון ואשדוד, היא מתחרה חדש בשכונה על ערוץ הכנסות יוקרתי.
התעלה כה קריטית למצרים, שפרויקט להרחבת חלקים מתעלת סואץ צפוי להסתיים לאחר שנתיים של עבודה ביולי 2023. רשות תעלת סואץ הודיעה על תוכניות מואצות להארכת ערוץ שני של התעלה ולהגדלת הערוץ הקיים, לאחר שספינת המכולות Ever Given עלתה על שרטון וחסמה את נתיב המים לשישה ימים ב-2021.
כ-12% מהסחר העולמי
תעלת סואץ היא נתיב מים חיוני לסחר בינלאומי, כאשר כ-12% מהסחר העולמי עוברים דרכו, המהווים 30% מכלל תעבורת המכולות העולמית וסחורות בשווי של למעלה מ-1 טריליון דולר בשנה.
בשנת הכספים 2022/23, רשות תעלת סואץ (SCA) דיווחה על הכנסות שיא של 9.4 מיליארד דולר, לעומת 7 מיליארד דולר בשנה הקודמת. הכנסות התעלה מהוות מקור הכנסה משמעותי למצרים וממלאות תפקיד חיוני בכלכלת המדינה. תקציב מצרים לשנה מוערך בכ-97 מיליארדי דולרים. כלומר, הכנסות תעלת סואץ מגיעות לכעשרה אחוזים מהתקציב השנתי של מצרים.
על מה משלמים הסוחרים? ובכן, במקום להקיף את כל אפריקה עם המטען בים, שיט שעולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן, אפשר לעבור בתעלת סואץ, לשלם למצרים עמלה ולקצר זמני שילוח.
תעלת סואץ היא נתיב מים מלאכותי בגובה פני הים במצרים, המחבר את הים התיכון לים האדום דרך האיסתמוס של סואץ, המחלק את אפריקה ואסיה. אורכה של התעלה 193.3 ק"מ (120.1 מייל) והיא משמשת נתיב סחר פופולרי בין אירופה לאסיה. היא נבנתה בין 1859 ל-1869 על ידי חברת תעלת סואץ וכיום הוא בבעלות ומתוחזקת על ידי רשות תעלת סואץ.
התעלה מספקת נתיב ישיר יותר לשייט בין אירופה לאסיה, ומאפשרת מעבר מצפון האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ללא צורך להקיף את יבשת אפריקה. זה הופך אותה לנתיב מים חיוני לסחר בינלאומי.
החלופה הישראלית
ממשלת ישראל רוצה להקים מסילה לרכבת מהירה, נוסעים ומטען, שתחבר בין נמל אילת לבין נמלי חיפה ואשקלון. בצורה כזו, פלוני יוכל לבחור בנתיב שיותר זול לו. בשני המקרים, הוא משיג את היתרון שאינו צריך להקיף את אפריקה עם המטען.
עם זאת, כפי שכותבים באתר ״אקולוגיה וסביבה״, לרכבת יבשתית יש חסרונות מובנים מול תעלת סואץ.
״ספנות מכולות (liner shipping) מתנהלת על פי לוחות הפלגה קבועים במחזורי פקידה שבועיים. לקוחות הספנות מתכננים את רמת המלאי שלהם לאורך כל שרשרת האספקה בהתאם ללוחות אלה. מחזור הוא קו, שמתחיל לדוגמה בהונג קונג, פוקד נמלים נוספים במזרח, עובר בתעלת סואץ, ממשיך לנמלי אירופה, וחוזר להונג קונג. המחזור מאפשר זרימה סדירה של מכולות בין נמלי מקור ויעד״, כותבים בפרסום.
״בעוד הנתיב הימי רציף – המכולה מובלת באופן רצוף בכלי תחבורה אחד – הרי הגשר היבשתי אינו רציף, שכן המכולה עוברת מחזורים בלתי תלויים של טלטול בין כלֵי תחבורה שונים. מכאן שהגשר היבשתי ישבור את המחזור הימי הרציף לארבעה תת-מחזורים. בדרך זו נוצרת מערכת אקלקטית שנדרשת לפעול כמערכת רציפה אחת.״
גיאו פוליטיקה
מעבר לשאלת היעילות של מערכת שינוע יבשתית לעומת שינוע ימי דרך תעלת סואץ, עולה שאלה כיצד יתייחסו המצרים לרצון של מדינת ישראל להתחרות בהם כלכלית. בצלאל סמוטריץ׳, היום שר האוצר, אמר בעבר כי הרכבת לאילת לא יצאה לפועל בגלל התנגדות קהיר. היום בישיבת הממשלה, מירי רגב ונתניהו דוחפים קדימה שוב. על פי הודעת הממשלה, ישנו תקציב דו שנתי לתכנון הרכבת.
בין ישראל למצרים שורר הסכם שלום. אולי לא בין החמימים שיש, אבל עובד מעל 40 שנים. כל שנה שאין מלחמה עם מצרים, זה חסכון אדיר של כסף לממשלת ישראל. מעבר לכך, צה״ל לא צריך להקצות משאבים לעיבוי הגבול עם מצרים ולבניין כוח מתמשך מול מצרים, גם זה חסכון כספי אדיר כל שנה.
בין ישראל למצרים שורר גם שיתוף פעולה פורה בסיכול טרור. דאעש, חמאס ושאר ארגוני טרור שמנסים לפעול נגד אזרחי ישראל מאזור סיני (גבול מצרים), מנוטרלים ברוב המקרים בזכות שיתוף הפעולה הזה. גם כאן יש משמעות כספית - בלי שיתוף פעולה מצרי, ישראל צריכה להוציא הרבה יותר כסף על סיכול טרור בגבול מצרים. וזה גבול ארוך מאד.
מצרים גם מעורבת כמתווך כמעט בכל סכסוך בין ישראל לחמאס בעזה או בין ישראל לאש״ף ביו״ש. היכולת של מצרים לקצר ימי לחימה של צה״ל בעזה או יו״ש, גם היא שווה הרבה כסף לאוצר. כל יום לחימה של צה״ל, גם במתכונת חלקית, עולה למדינה עשרות או מאות מליוני ש״ח בהוצאות ישירות ועקיפות.
גם אם נניח שישראל תקים רכבת ותצליח לקחת 1-2 מיליארדי דולרים מהכנסות המצרים בשנה, האם בחישוב הכולל היא תרוויח יותר כסף? ניתן להניח כי מצרים לא תכריז מלחמה על ישראל בשל כך, אך מספיק שקהיר תחליט לקרר את שיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל - כמה זה יעלה במצטבר למשלם המיסים הישראלי? האם האוצר עושה חישובים עלות - תועלת כאלו? שאלה פתוחה.
לסיכום, ישראל יכולה לעשות מה שבא לה בשטח הריבוני שלה הכולל את אילת. עם זאת, במשוואה הכלכלית והגיאו-פוליטית של המזרח התיכון, לכל מהלך יש מחיר כלכלי. לנו נותר לקוות שהאוצר שם את המספרים על שולחן הממשלה.
ממשלת ישראל שוב מעלה את הרכבת לאילת לכותרות | תעלת סואץ מכניסה למצרים כ-9 מיליארדי דולרים בשנה - ממשלת ישראל חושקת בחלק מהכסף הזה
סטילס: חיים צח / לע״מ
בואו נעשה את זה פשוט. רכבת מאילת לחיפה או אשקלון תתחרה בתעלת סואץ - ועתידה לפגוע בהכנסות מצרים מהתעלה. כמה פגיעה תהיה? תלוי בפרשן. בעיניים מצריות, רכבת ישראלית מאילת לאשקלון ואשדוד, היא מתחרה חדש בשכונה על ערוץ הכנסות יוקרתי.
התעלה כה קריטית למצרים, שפרויקט להרחבת חלקים מתעלת סואץ צפוי להסתיים לאחר שנתיים של עבודה ביולי 2023. רשות תעלת סואץ הודיעה על תוכניות מואצות להארכת ערוץ שני של התעלה ולהגדלת הערוץ הקיים, לאחר שספינת המכולות Ever Given עלתה על שרטון וחסמה את נתיב המים לשישה ימים ב-2021.
כ-12% מהסחר העולמי
תעלת סואץ היא נתיב מים חיוני לסחר בינלאומי, כאשר כ-12% מהסחר העולמי עוברים דרכו, המהווים 30% מכלל תעבורת המכולות העולמית וסחורות בשווי של למעלה מ-1 טריליון דולר בשנה.
בשנת הכספים 2022/23, רשות תעלת סואץ (SCA) דיווחה על הכנסות שיא של 9.4 מיליארד דולר, לעומת 7 מיליארד דולר בשנה הקודמת. הכנסות התעלה מהוות מקור הכנסה משמעותי למצרים וממלאות תפקיד חיוני בכלכלת המדינה. תקציב מצרים לשנה מוערך בכ-97 מיליארדי דולרים. כלומר, הכנסות תעלת סואץ מגיעות לכעשרה אחוזים מהתקציב השנתי של מצרים.
על מה משלמים הסוחרים? ובכן, במקום להקיף את כל אפריקה עם המטען בים, שיט שעולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן, אפשר לעבור בתעלת סואץ, לשלם למצרים עמלה ולקצר זמני שילוח.
תעלת סואץ היא נתיב מים מלאכותי בגובה פני הים במצרים, המחבר את הים התיכון לים האדום דרך האיסתמוס של סואץ, המחלק את אפריקה ואסיה. אורכה של התעלה 193.3 ק"מ (120.1 מייל) והיא משמשת נתיב סחר פופולרי בין אירופה לאסיה. היא נבנתה בין 1859 ל-1869 על ידי חברת תעלת סואץ וכיום הוא בבעלות ומתוחזקת על ידי רשות תעלת סואץ.
התעלה מספקת נתיב ישיר יותר לשייט בין אירופה לאסיה, ומאפשרת מעבר מצפון האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ללא צורך להקיף את יבשת אפריקה. זה הופך אותה לנתיב מים חיוני לסחר בינלאומי.
החלופה הישראלית
ממשלת ישראל רוצה להקים מסילה לרכבת מהירה, נוסעים ומטען, שתחבר בין נמל אילת לבין נמלי חיפה ואשקלון. בצורה כזו, פלוני יוכל לבחור בנתיב שיותר זול לו. בשני המקרים, הוא משיג את היתרון שאינו צריך להקיף את אפריקה עם המטען.
עם זאת, כפי שכותבים באתר ״אקולוגיה וסביבה״, לרכבת יבשתית יש חסרונות מובנים מול תעלת סואץ.
״ספנות מכולות (liner shipping) מתנהלת על פי לוחות הפלגה קבועים במחזורי פקידה שבועיים. לקוחות הספנות מתכננים את רמת המלאי שלהם לאורך כל שרשרת האספקה בהתאם ללוחות אלה. מחזור הוא קו, שמתחיל לדוגמה בהונג קונג, פוקד נמלים נוספים במזרח, עובר בתעלת סואץ, ממשיך לנמלי אירופה, וחוזר להונג קונג. המחזור מאפשר זרימה סדירה של מכולות בין נמלי מקור ויעד״, כותבים בפרסום.
״בעוד הנתיב הימי רציף – המכולה מובלת באופן רצוף בכלי תחבורה אחד – הרי הגשר היבשתי אינו רציף, שכן המכולה עוברת מחזורים בלתי תלויים של טלטול בין כלֵי תחבורה שונים. מכאן שהגשר היבשתי ישבור את המחזור הימי הרציף לארבעה תת-מחזורים. בדרך זו נוצרת מערכת אקלקטית שנדרשת לפעול כמערכת רציפה אחת.״
גיאו פוליטיקה
מעבר לשאלת היעילות של מערכת שינוע יבשתית לעומת שינוע ימי דרך תעלת סואץ, עולה שאלה כיצד יתייחסו המצרים לרצון של מדינת ישראל להתחרות בהם כלכלית. בצלאל סמוטריץ׳, היום שר האוצר, אמר בעבר כי הרכבת לאילת לא יצאה לפועל בגלל התנגדות קהיר. היום בישיבת הממשלה, מירי רגב ונתניהו דוחפים קדימה שוב. על פי הודעת הממשלה, ישנו תקציב דו שנתי לתכנון הרכבת.
בין ישראל למצרים שורר הסכם שלום. אולי לא בין החמימים שיש, אבל עובד מעל 40 שנים. כל שנה שאין מלחמה עם מצרים, זה חסכון אדיר של כסף לממשלת ישראל. מעבר לכך, צה״ל לא צריך להקצות משאבים לעיבוי הגבול עם מצרים ולבניין כוח מתמשך מול מצרים, גם זה חסכון כספי אדיר כל שנה.
בין ישראל למצרים שורר גם שיתוף פעולה פורה בסיכול טרור. דאעש, חמאס ושאר ארגוני טרור שמנסים לפעול נגד אזרחי ישראל מאזור סיני (גבול מצרים), מנוטרלים ברוב המקרים בזכות שיתוף הפעולה הזה. גם כאן יש משמעות כספית - בלי שיתוף פעולה מצרי, ישראל צריכה להוציא הרבה יותר כסף על סיכול טרור בגבול מצרים. וזה גבול ארוך מאד.
מצרים גם מעורבת כמתווך כמעט בכל סכסוך בין ישראל לחמאס בעזה או בין ישראל לאש״ף ביו״ש. היכולת של מצרים לקצר ימי לחימה של צה״ל בעזה או יו״ש, גם היא שווה הרבה כסף לאוצר. כל יום לחימה של צה״ל, גם במתכונת חלקית, עולה למדינה עשרות או מאות מליוני ש״ח בהוצאות ישירות ועקיפות.
גם אם נניח שישראל תקים רכבת ותצליח לקחת 1-2 מיליארדי דולרים מהכנסות המצרים בשנה, האם בחישוב הכולל היא תרוויח יותר כסף? ניתן להניח כי מצרים לא תכריז מלחמה על ישראל בשל כך, אך מספיק שקהיר תחליט לקרר את שיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל - כמה זה יעלה במצטבר למשלם המיסים הישראלי? האם האוצר עושה חישובים עלות - תועלת כאלו? שאלה פתוחה.
לסיכום, ישראל יכולה לעשות מה שבא לה בשטח הריבוני שלה הכולל את אילת. עם זאת, במשוואה הכלכלית והגיאו-פוליטית של המזרח התיכון, לכל מהלך יש מחיר כלכלי. לנו נותר לקוות שהאוצר שם את המספרים על שולחן הממשלה.
