פרשנות | בוועדת חוץ וביטחון אמר סמוטריץ׳ כי הוא רוצה לסיים את הסכמי אוסלו - להכריז על הרשות הפלסטינית כפעילות מדינית עוינת
הדרך: הממשלה תחליט כי הרשות עוינת ובשם הביטחון הלאומי, המנהל האזרחי יפעל לתפוס שטחים באזורי A ו-B - בגיבוי צבאי של צה״ל
עמי רוחקס דומבה
| 27/07/2023
https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press19.07.23k.aspx
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה שבוע שעבר (ד') דיון בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי, על פי פנייתו של ח"כ אביחי בוארון. במסגרת הדיון, אמר סמוטריץ׳: ״המפתח ליכולת שלנו לפעול גם בשטחי A ו-B נעוץ בהגדרת המושג ביטחון לאומי והפירוט של מה נוגע לשיקולי הביטחון הלאומי של ישראל.״
אין מדובר בפעילות לצרכי ביטחון, אלא לצרכי התיישבות - תפיסת שטח. כבר היום, צה״ל אמון על הביטחון בשטחי B, ויכול לפעול בחופשיות תחת הוראות הדרג המדיני. השינוי הוא לאפשר התיישבות וייעור שטחים בכל שטחי יו״ש, תוך ביטול מעשי של הסכמי אוסלו - בלי לבטל רשמית את ההסכמים בכנסת. זאת על אף שהחלטה כזו יכולה להתקבל בכנסת בקלות (יש לנתניהו ממשלת ימין של 64 אצבעות).
על מה הסיפור?
סמוטריץ׳ התייחס בדבריו למענה ישראלי ל׳תכנית פיאד׳ הפלסטינית. לפי דו"ח משרד המודיעין משנת 2021, הרשות הפלסטינית מנהלת תכנית שיטתית לתפיסת שטחים באזור C.
״היקף שטחי C הוא כ-3641 קמ"ר (כ-62% משטח יהו"ש), מתוכם כ-57 קמ"ר כבר נוצלו לבניה עבור 476 אלף תושבים יהודיים הנפרסים על כ-150 נקודות ישוב. הבניה הערבית תופסת כ-80 קמ"ר עבור 0.23 - 0.29 מיליון תושבים ערביים (כ27- אלף מתוכם בדואים), הנפרסים על כ-532 נקודות התיישבות. כולל כ-180 ישובים שכל שטחם הינו בשטח C.״, לפי הדו״ח.
״מ- 2015 נעשים הללו במסגרת תכנית מרכזית של הרשות הפלסטינית המכונה "המערכה על שטחי C". במסגרת "המערכה", ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C מאורגנת, מתוכננת, ממומנת ומוכוונת על ידי הרש"פ להשגת היעד הלאומי הפלסטיני של מירב שטחי יו"ש בריבונות פלסטינית.
״העשייה הפלסטינית מנוהלת על פי שורה של תוכניות אב מפורטות מסונכרנות ומתואמות בין כל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי ביצוע ייעודיים, ארגוני בטחון, עמותות, קרנות, תוך קיום מנגנון תיאום ופיקוח הדוק בניצוחו של מטה רוה"מ הפלסטיני. ״
מה סמוטריץ׳ רוצה לעשות?
ובכן, כאשר קמה הממשלה הנוכחית, פוצלה האחריות לגבי יו״ש בין שר הביטחון (גלנט) לסמוטריץ׳. שר הביטחון יטפל בהיבטים ביטחוניים וסמוטריץ׳, בהיבטים אזרחיים.
״איך הגענו למצב הזה שיש פה מציאות מתהווה בצורה שיטתית ומול זה אנו לא פועלים? התשובה היא שיטת הניהול של השטח, באופן כמעט בלעדי ע"י צה"ל ופיקוד המרכז. המשימה של הצבא היא לשמור על הביטחון. השיקולים האזרחיים תמיד מקבלים מעמד משני לשיקולי הביטחון ואיכות החיים של חצי מיליון האזרחים שם נפגעת״, אמר סמוטריץ׳ לוועדה.
״אנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. בונים מחדש את מערכת האכיפה והשלב הראשון זה להגדיר מחדש את התכניות והיעדים. היום אנחנו בעולם שבו האכיפה נועדה לשרת את אפשרות מימוש מדיניות הקרקע - אכיפה תומכת תכנון או הסדרה, אכיפה לסיכול אפשרויות מימוש עתידיות של הקרקע. וביו"ש לדבר הזה נוספת תכלית, שבראייתי היא המרכזית, וזה שמירת האינטרסים הלאומיים המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב.
״כשמדברים על ביטחון, אז יש ביטחון טקטי כאן ועכשיו, שלא יהיה בית על הציר בתוך צו תפיסה, אבל לא שיקולים של ביטחון לאומי, וזה הפתח שלנו לפעול גם בשטחי B ו-A. אלו שיקולים יותר רחבים ממה שהמ"פ יודע להגדיר.
״הקמנו ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכדי לתאם את המערכה הביטחונית, הכלכלית והבינ"ל. מקווים תוך חודש לסיים את העבודה, לתקף אותה שאצל שר הביטחון וראש הממשלה, ולהביא להחלטת הקבינט את הגדרת פעילות הרש"פ כפעילות מדינית עוינת.״
סיפוח, אבל לא רשמי
בצורה יותר ישירה: סמוטריץ׳ רוצה להשתמש בדו״ח מ-2021 כדי לספח את יו״ש. ברגע שתוגדר הרשות כפעילות מדינית עוינת, המשמעות היא שהמנהל האזרחי, יוכל לפעול לתפיסת קרקעות בשטחי A ו-B. וצה״ל יהיה שם לאבטח אותו. כאמור.
בצורה כזו, ישראל תוכל לפעול צבאית ואזרחית בכל יו״ש, תוך ביטול דה-פקטו של הסכם אוסלו (חלוקה לאזורי אחריות בין ישראל לרשות). בעוד התירוץ הביטחוני לא יקבל לגיטמציה בעולם לפעולת צה״ל בשטחי A ו-B, סמוטריץ׳ מתכנן שהתירוץ האזרחי - כן יקבל. צבא בכסות פעילות אזרחית.
״הצבא ייתן מענה לשיקולי הביטחון ואנו ניתן מענה לשיקולי הביטחון הלאומי. אז סור מרע זה בלימת מאמצי הצד השני, ועשה טוב זה למשל לייער מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה עם קק"ל.״
ח"כ גדי איזנקוט התייחס ואמר כי כיום ביו"ש נמצא 60% מהסד"כ הצבאי של מדינת ישראל.
ח"כ גלעד קריב: ״מתברר שיש בישראל שני ראשי ממשלה. האחד, שקיבל את אמונה של הכנסת, הודיע רק השבוע שיש לישראל אינטרס בייצוב וחיזוק הרש"פ. עכשיו הגיע ראש הממשלה השני ואמר שתקודם החלטה להכריז על הפעילות האזרחית של הרש"פ בפעילות עוינת.״
מי יהיה אחראי על התושבים הפלסטינים ביו״ש?
בעוד בהסכם אוסלו נקבע שהרשות הפלסטינית תנהל את חיי התושבים הפלסטינים בשטחי A ו-B, אם ישראל תספח דה-פקטו שטחים אלו ותתעלם מקיום הרשות הפלסטינית, מי בדיוק ידאג לתושבים הפלסטינים ביו״ש? כבר היום הרשות הפלסטינית לא מתפקדת ולפי ההצעה של סמוטריץ׳, היא בכלל תחדל לתפקד.
הרעיון של סמוטריץ׳ הוא ״הטוב מכל העולמות״. כנסת ישראל לא מבטלת את הסכמי אוסלו, על אף שיכולה - וכך נמנעת מעימות עם הבית הלבן. במקביל, מספחת-תופסת שטחים נרחבים באזורי A ו-B, בין באמצעות הקמת יישובים חדשים או באמצעות ייעור (קק״ל).
יתרון שני - סיפוח השטחים דה-פקטו, תוך השארת הסכמי אוסלו כשלד מדיני ריק, מאפשר לישראל לתפוס שטחים - ללא אחריות על התושבים הפלסטינים. כך נמנעת בעיה אלקטורלית שיכולה להווצר בחלוקת תעודות כחולות לתושבי יו״ש בסיפוח רשמי.
יתרון שלישי - ביטול הרשות הפלסטינית וייצוב מודל ״סמכות ללא אחריות״ על תושבי יו״ש הפלסטינים. הכרזה על הרשות כעוינת והכנסת צה״ל לאזורי A ו-B, במקום כוחות הביטחון הפלסטינים, תהפוך את צה״ל, דה-פקטו, לגוף שינהל את החיים האזרחיים של הפלסטינים - בלי לקחת עליהם אחריות.
הפלסטינים ישארו חסרי זהות פוליטית, תחת סמכות של צה״ל - בלי שמדינת ישראל לוקחת עליהם אחריות (הם לא אזרחי ישראל והסכמי אוסלו עדיין בתוקף). של מי תהיה האחריות על הפלסטינים? זו שאלה טובה. אולי גופים בינלאומים. אולי עמותות מקומיות שיקומו במקום הרשות. מבנה שליטה פלסטיני מבוזר עדיף לישראל על פני מבנה שלטוני ריכוזי יעיל (ככל שהפלסטינים ידעו להקים כזה).
יתרון רביעי - חסימת חמאס מהשתלטות על יו״ש באמצעות ניצחון בבחירות. אם אין רשות פלסטינית, אין צורך בבחירות. אם אין בחירות, חמאס לא יכול לקבל שליטה ביו״ש. ביטולה של הרשות הפלסטינית, יבטל הלכה למעשה את המנגנון הפוליטי שנועד לשלוט על הפלסטינים ביו״ש ולהוות את הבסיס למדינה פלסטינית עתידית ביו״ש ועזה.
הדרך: הממשלה תחליט כי הרשות עוינת ובשם הביטחון הלאומי, המנהל האזרחי יפעל לתפוס שטחים באזורי A ו-B - בגיבוי צבאי של צה״ל
https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press19.07.23k.aspx
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה שבוע שעבר (ד') דיון בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש והמענה הישראלי, על פי פנייתו של ח"כ אביחי בוארון. במסגרת הדיון, אמר סמוטריץ׳: ״המפתח ליכולת שלנו לפעול גם בשטחי A ו-B נעוץ בהגדרת המושג ביטחון לאומי והפירוט של מה נוגע לשיקולי הביטחון הלאומי של ישראל.״
אין מדובר בפעילות לצרכי ביטחון, אלא לצרכי התיישבות - תפיסת שטח. כבר היום, צה״ל אמון על הביטחון בשטחי B, ויכול לפעול בחופשיות תחת הוראות הדרג המדיני. השינוי הוא לאפשר התיישבות וייעור שטחים בכל שטחי יו״ש, תוך ביטול מעשי של הסכמי אוסלו - בלי לבטל רשמית את ההסכמים בכנסת. זאת על אף שהחלטה כזו יכולה להתקבל בכנסת בקלות (יש לנתניהו ממשלת ימין של 64 אצבעות).
על מה הסיפור?
סמוטריץ׳ התייחס בדבריו למענה ישראלי ל׳תכנית פיאד׳ הפלסטינית. לפי דו"ח משרד המודיעין משנת 2021, הרשות הפלסטינית מנהלת תכנית שיטתית לתפיסת שטחים באזור C.
״היקף שטחי C הוא כ-3641 קמ"ר (כ-62% משטח יהו"ש), מתוכם כ-57 קמ"ר כבר נוצלו לבניה עבור 476 אלף תושבים יהודיים הנפרסים על כ-150 נקודות ישוב. הבניה הערבית תופסת כ-80 קמ"ר עבור 0.23 - 0.29 מיליון תושבים ערביים (כ27- אלף מתוכם בדואים), הנפרסים על כ-532 נקודות התיישבות. כולל כ-180 ישובים שכל שטחם הינו בשטח C.״, לפי הדו״ח.
״מ- 2015 נעשים הללו במסגרת תכנית מרכזית של הרשות הפלסטינית המכונה "המערכה על שטחי C". במסגרת "המערכה", ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C מאורגנת, מתוכננת, ממומנת ומוכוונת על ידי הרש"פ להשגת היעד הלאומי הפלסטיני של מירב שטחי יו"ש בריבונות פלסטינית.
״העשייה הפלסטינית מנוהלת על פי שורה של תוכניות אב מפורטות מסונכרנות ומתואמות בין כל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי ביצוע ייעודיים, ארגוני בטחון, עמותות, קרנות, תוך קיום מנגנון תיאום ופיקוח הדוק בניצוחו של מטה רוה"מ הפלסטיני. ״
מה סמוטריץ׳ רוצה לעשות?
ובכן, כאשר קמה הממשלה הנוכחית, פוצלה האחריות לגבי יו״ש בין שר הביטחון (גלנט) לסמוטריץ׳. שר הביטחון יטפל בהיבטים ביטחוניים וסמוטריץ׳, בהיבטים אזרחיים.
״איך הגענו למצב הזה שיש פה מציאות מתהווה בצורה שיטתית ומול זה אנו לא פועלים? התשובה היא שיטת הניהול של השטח, באופן כמעט בלעדי ע"י צה"ל ופיקוד המרכז. המשימה של הצבא היא לשמור על הביטחון. השיקולים האזרחיים תמיד מקבלים מעמד משני לשיקולי הביטחון ואיכות החיים של חצי מיליון האזרחים שם נפגעת״, אמר סמוטריץ׳ לוועדה.
״אנו באירוע בסדר גודל אחר לחלוטין. בונים מחדש את מערכת האכיפה והשלב הראשון זה להגדיר מחדש את התכניות והיעדים. היום אנחנו בעולם שבו האכיפה נועדה לשרת את אפשרות מימוש מדיניות הקרקע - אכיפה תומכת תכנון או הסדרה, אכיפה לסיכול אפשרויות מימוש עתידיות של הקרקע. וביו"ש לדבר הזה נוספת תכלית, שבראייתי היא המרכזית, וזה שמירת האינטרסים הלאומיים המדיניים והביטחוניים הישראלים במרחב.
״כשמדברים על ביטחון, אז יש ביטחון טקטי כאן ועכשיו, שלא יהיה בית על הציר בתוך צו תפיסה, אבל לא שיקולים של ביטחון לאומי, וזה הפתח שלנו לפעול גם בשטחי B ו-A. אלו שיקולים יותר רחבים ממה שהמ"פ יודע להגדיר.
״הקמנו ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכדי לתאם את המערכה הביטחונית, הכלכלית והבינ"ל. מקווים תוך חודש לסיים את העבודה, לתקף אותה שאצל שר הביטחון וראש הממשלה, ולהביא להחלטת הקבינט את הגדרת פעילות הרש"פ כפעילות מדינית עוינת.״
סיפוח, אבל לא רשמי
בצורה יותר ישירה: סמוטריץ׳ רוצה להשתמש בדו״ח מ-2021 כדי לספח את יו״ש. ברגע שתוגדר הרשות כפעילות מדינית עוינת, המשמעות היא שהמנהל האזרחי, יוכל לפעול לתפיסת קרקעות בשטחי A ו-B. וצה״ל יהיה שם לאבטח אותו. כאמור.
בצורה כזו, ישראל תוכל לפעול צבאית ואזרחית בכל יו״ש, תוך ביטול דה-פקטו של הסכם אוסלו (חלוקה לאזורי אחריות בין ישראל לרשות). בעוד התירוץ הביטחוני לא יקבל לגיטמציה בעולם לפעולת צה״ל בשטחי A ו-B, סמוטריץ׳ מתכנן שהתירוץ האזרחי - כן יקבל. צבא בכסות פעילות אזרחית.
״הצבא ייתן מענה לשיקולי הביטחון ואנו ניתן מענה לשיקולי הביטחון הלאומי. אז סור מרע זה בלימת מאמצי הצד השני, ועשה טוב זה למשל לייער מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה עם קק"ל.״
ח"כ גדי איזנקוט התייחס ואמר כי כיום ביו"ש נמצא 60% מהסד"כ הצבאי של מדינת ישראל.
ח"כ גלעד קריב: ״מתברר שיש בישראל שני ראשי ממשלה. האחד, שקיבל את אמונה של הכנסת, הודיע רק השבוע שיש לישראל אינטרס בייצוב וחיזוק הרש"פ. עכשיו הגיע ראש הממשלה השני ואמר שתקודם החלטה להכריז על הפעילות האזרחית של הרש"פ בפעילות עוינת.״
מי יהיה אחראי על התושבים הפלסטינים ביו״ש?
בעוד בהסכם אוסלו נקבע שהרשות הפלסטינית תנהל את חיי התושבים הפלסטינים בשטחי A ו-B, אם ישראל תספח דה-פקטו שטחים אלו ותתעלם מקיום הרשות הפלסטינית, מי בדיוק ידאג לתושבים הפלסטינים ביו״ש? כבר היום הרשות הפלסטינית לא מתפקדת ולפי ההצעה של סמוטריץ׳, היא בכלל תחדל לתפקד.
הרעיון של סמוטריץ׳ הוא ״הטוב מכל העולמות״. כנסת ישראל לא מבטלת את הסכמי אוסלו, על אף שיכולה - וכך נמנעת מעימות עם הבית הלבן. במקביל, מספחת-תופסת שטחים נרחבים באזורי A ו-B, בין באמצעות הקמת יישובים חדשים או באמצעות ייעור (קק״ל).
יתרון שני - סיפוח השטחים דה-פקטו, תוך השארת הסכמי אוסלו כשלד מדיני ריק, מאפשר לישראל לתפוס שטחים - ללא אחריות על התושבים הפלסטינים. כך נמנעת בעיה אלקטורלית שיכולה להווצר בחלוקת תעודות כחולות לתושבי יו״ש בסיפוח רשמי.
יתרון שלישי - ביטול הרשות הפלסטינית וייצוב מודל ״סמכות ללא אחריות״ על תושבי יו״ש הפלסטינים. הכרזה על הרשות כעוינת והכנסת צה״ל לאזורי A ו-B, במקום כוחות הביטחון הפלסטינים, תהפוך את צה״ל, דה-פקטו, לגוף שינהל את החיים האזרחיים של הפלסטינים - בלי לקחת עליהם אחריות.
הפלסטינים ישארו חסרי זהות פוליטית, תחת סמכות של צה״ל - בלי שמדינת ישראל לוקחת עליהם אחריות (הם לא אזרחי ישראל והסכמי אוסלו עדיין בתוקף). של מי תהיה האחריות על הפלסטינים? זו שאלה טובה. אולי גופים בינלאומים. אולי עמותות מקומיות שיקומו במקום הרשות. מבנה שליטה פלסטיני מבוזר עדיף לישראל על פני מבנה שלטוני ריכוזי יעיל (ככל שהפלסטינים ידעו להקים כזה).
יתרון רביעי - חסימת חמאס מהשתלטות על יו״ש באמצעות ניצחון בבחירות. אם אין רשות פלסטינית, אין צורך בבחירות. אם אין בחירות, חמאס לא יכול לקבל שליטה ביו״ש. ביטולה של הרשות הפלסטינית, יבטל הלכה למעשה את המנגנון הפוליטי שנועד לשלוט על הפלסטינים ביו״ש ולהוות את הבסיס למדינה פלסטינית עתידית ביו״ש ועזה.
