פרשנות | כוח וגנר: הצבא הפרטי של פוטין ופרוגוז'ין שלא סיפק את הסחורה במלחמת אוקראינה
צבאות פרטיים ושכירי חרב פעלו בכל האימפריות והממלכות מימי קדם לטובתם האישית וההישרדותית של קיסרים, מלכים, רוזנים ונסיכים
דן ארקין
| 29/06/2023
Sputnik/Sergei Savostyanov/Pool via REUTERS
כשנשאל פעם סר וינסטון צ'רצ'יל מה לדעתו יקרה ברוסיה, השיב את תשובתו הנצחית: "לא אוכל לחזות את מעשי רוסיה. כי רוסיה היא 'חידה עטופה במסתורין, ארוזה בתוך אניגמה, תעלומה'.
לא השתנה מאומה מאז אמר צ'רצ'יל את דבריו ועד היום הזה. מה קרה בשעות שבהן הצעיד מפקד כוח וגנר את כוחותיו מגבול אוקראינה לעיר רוסטוב, משם התכוון להמשיך עוד כ-200 ק"מ (לא הרבה ברוסיה) עד מוסקווה. למה התכוון, האם להפיל את ממשלת פוטין. הוא הכחיש.
ה"מרד" – אם זה היה מרד – הסתיים, הכוח חזר לבסיסיו. יבגני פרוגוז'ין הודיע שכלל "לא התכוון", סגר עסקה עם אלכסנדר לוקשנקו, בן בריתו של פוטין, ועשה את דרכו לבלארוס. ומה קיבל האיש תמורת עצירת המצעד על מוסקווה. מיליארדי דולרים? אולי חנינה, אצל פוטין חנינה?. ואולי המשך פעילות הכוח באוקראינה כי המצב שם רע.
לוחמי כוח וגנר הצטיינו בלחימה באוקראינה, צוידו וחומשו טוב יותר מחיילי הצבא הרוסי, ופורסמו דיווחים שביצעו מעשי זוועה והוצאות להורג. זירת הלחימה האחרונה שלהם היתה בעיר בחמוט, שכמעט נמחקה מן העולם.
עתיד הכוח ומפקדו לוט בערפל הרוסי. כמאמר צ'רצ'יל: "חידה, מסתורין ואניגמה". מה יקרה לפרוגוז'ין, מה תהיה אחריתו נוכח דברי מוקירי פוטין שהאיש מהקרמלין מוכן לסלוח לכל למעט בגידה בו. לזה אין סליחה ומחילה.
אי וודאות
ההיסטוריה הרוסית מעלה אופציות רבות. יכולה לקרות תאונת דרכים קשה, הרעלה קטלנית ברעל ללא נסיוב, שנים רבות בכלא. ויש אפשרות הפוכה שהוא יפציע פתאום בקרמלין ויחזור להיות ידידו הטוב של פוטין, ה"שף שלו", סוחר הכספים שלו. זו אופציה קלושה, אבל כאמור ברוסיה הכל אפשרי.
פורסם ברמז שלמודיעין האמריקני היה מידע מודיעיני מוקדם בכמה ימים על תחילת תנועתו של כוח וגנר לעבר מוסקווה. המידע נשמר בוושינגטון בסוד מסיבותיה שלה. מי הדליף לאמריקנים את התכניות של פרוגוז'ין. אפשר להפעיל את הדמיון. יום יבוא ונדע.
במדינה דמוקרטית נורמלית עומדים לרשות הממשלה וראשה צבא, משטרה, שרותי ביטחון וריגול פנים וחוץ. שכירי חרב וצבאות פרטיים הם ארגונים השייכים בדרך כלל למדינות דיקטטוריות, אם כי היו מעין צבאות פרטיים גם במדינות דמוקרטיות.
שליט יחיד דיקטטור מטבעו לא יסמוך על ארגון אחד, והוא זקוק לכמה ארגונים שיתחרו ביניהם ולא יהיו עסוקים במזימות אפלות. כך ארגוני SS ו-SA בגרמניה הנאצית, כך התחרו ביניהם כמה ארגוני ביון ברוסיה הסובייטית של סטלין ויורשיו.
במדינה דמוקרטית הצבא, המשטרה ושרותי המודיעין והביון, אפילו יש יותר מאחד, אינם ארגונים פרטיים השייכים לראש הממשלה. כוח וגנר של פרוגוז'ין היה מעין צבא פרטי של פוטין, ששלח אותו לאזורי סכסוך כדי לשמור ולהעצים את נוכחותה והשפעתה הפוליטית והכלכלית של רוסיה.
יש מרכלים שמעורבות כוח וגנר במרכז אפריקה, במאלי וברפובליקה המרכז אפריקנית, קשורה לפרוייקטים חשאיים של העברות כספים למדינות מרוחקות אלו. בצבא הרוסי קיים עוד ארגון צבאי, הצבא הצ'צ'ני ת"פ רמזן קדירוב, בן ברית של פוטין.
תופעה: צבא פרטי
הכינוי המקצועי של הצבאות הפרטיים הוא PMC, PRIVATE MILITARY CONTRACTOR, קבלן צבאי פרטי. כלומר צבא פרטי כזה מועסק "בקבלנות" אצל השליט. ההגדרה של שכיר חרב: מי שמנהל מלחמה בשם מישהו למטרות רווח.
יחידות צבא פרטיות כאלו פעלו בדרום אפריקה בתקופת השלטון הלבן. הם הורכבו מלוחמים לשעבר ביחידות המיוחדות של צבא דרא"פ, פעלו או בשמה של ממשלת פרטוריה (הלבנה) גם במדינות שכנות, או שמכרו שרותים צבאיים למדיניות אחרות ביבשת.
בארה"ב פעלו כמה ארגונים צבאיים-למחצה כמו BLACKWATER שמכרו לממשל האמריקני בעיקר שרותי לוגיסטיקה ואבטחת מתקנים. יחידות אלו לא השתתפו בקרבות, אך נכחו בעירק ובאפגניסטן והיו פרסומים שאנשי ארגונים מסוג זה הרגו תושבים בבגדד במלחמת עירק והיו מעורבים בהתעללות באסירים במחנה השבויים אבו גרייב הנודע לשמצה.
חברה אמריקנית בשם DYNCORP פעלה לצד צבא ארה"ב בעירק, באפגניסטן, בבוסניה, ומגדירה עצמה כ"חברת ביטחון שומרת חוק". בגרמניה פעל צבא פרטי SECURITY GROUP ASGAAD באפריקה. ברוסיה פורסמו רשימות של חמש קבוצות, ביניהן 'פטריוט' ו'הקורפוס הסלבוני', בדרך כלל ארגוניים ימניים קיצוניים.
בפברואר 2012 פרסם BUSINESS INSIDER סקירה על צבאות פרטיים, וכתב כי בדרך כלל מדובר ב"כוחות המבצעות יוזמות פרטיות שממשלותיהן מעדיפות שלא לעשותן לבדן". אך יש להבחין בין חברות פרטיות בעלות מאפיינים צבאיים העוסקות בביטחון, באבטחה ובסיוע לוגיסטי ולא בלחימה, לבין שכירי חרב שלוחמים בנשק למען המעסיק המשלם, וביד רחבה. נלחמים למען המעסיק 'בקבלנות' והולכים הביתה.
פרוקסי איראני
במזרח התיכון הקימה איראן מערך של ארגוני טרור במדינות רחוקות גיאוגרפית ממנה אך מקיפות את ישראל וגובלות במדינות ערביות. החמאס והג'יהאד בעזה, חיזבאללה בלבנון, ויש סימנים מדאיגים של גלישת ארגוני הטרור מעזה לאיו"ש. רקטות משוגרות מג'נין.
ארגונים אלו מוגדרים PROXIES, שלוחים של משטר טהרן. ארגוני הטרור אינם מתאימים בדיוק להגדרות של שכירי חרב או צבאות פרטיים, אך יש דמיון, ויש בהם מאפיינים רלוונטיים: מפעילים מרחוק אמצעי טרור, מקבלים פקודות ישירות ממפקדים היושבים בביירות או בדמשק, מקבלים השראה מבצעית וסיוע כספי וכלכלי מאמא-איראן.
צבאות פרטיים ושכירי חרב פעלו בכל האימפריות והממלכות מימי קדם לטובתם האישית וההישרדותית של קיסרים, מלכים, רוזנים ונסיכים. במאה ה-21 תופעה כמו כוח וגנר היא כמו שייכת לעבר, וגם הוכיחה עצמה כבלתי יעילה.
נכון להיום כוח וגנר לא סייע בידי פוטין לכבוש את אוקראינה. לוחמי כוח וגנר לא ניצחו עבור פוטין את לוחמי צבא אוקראינה, חדורי מטרה שנלחמים על מולדתם ועל הבית. צבא שכירי החרב של ייבגני פרוגוז'ין לא סיפק את הסחורה, ועתה הוא כנראה נרדף על נפשו.
צבאות פרטיים ושכירי חרב פעלו בכל האימפריות והממלכות מימי קדם לטובתם האישית וההישרדותית של קיסרים, מלכים, רוזנים ונסיכים
Sputnik/Sergei Savostyanov/Pool via REUTERS
כשנשאל פעם סר וינסטון צ'רצ'יל מה לדעתו יקרה ברוסיה, השיב את תשובתו הנצחית: "לא אוכל לחזות את מעשי רוסיה. כי רוסיה היא 'חידה עטופה במסתורין, ארוזה בתוך אניגמה, תעלומה'.
לא השתנה מאומה מאז אמר צ'רצ'יל את דבריו ועד היום הזה. מה קרה בשעות שבהן הצעיד מפקד כוח וגנר את כוחותיו מגבול אוקראינה לעיר רוסטוב, משם התכוון להמשיך עוד כ-200 ק"מ (לא הרבה ברוסיה) עד מוסקווה. למה התכוון, האם להפיל את ממשלת פוטין. הוא הכחיש.
ה"מרד" – אם זה היה מרד – הסתיים, הכוח חזר לבסיסיו. יבגני פרוגוז'ין הודיע שכלל "לא התכוון", סגר עסקה עם אלכסנדר לוקשנקו, בן בריתו של פוטין, ועשה את דרכו לבלארוס. ומה קיבל האיש תמורת עצירת המצעד על מוסקווה. מיליארדי דולרים? אולי חנינה, אצל פוטין חנינה?. ואולי המשך פעילות הכוח באוקראינה כי המצב שם רע.
לוחמי כוח וגנר הצטיינו בלחימה באוקראינה, צוידו וחומשו טוב יותר מחיילי הצבא הרוסי, ופורסמו דיווחים שביצעו מעשי זוועה והוצאות להורג. זירת הלחימה האחרונה שלהם היתה בעיר בחמוט, שכמעט נמחקה מן העולם.
עתיד הכוח ומפקדו לוט בערפל הרוסי. כמאמר צ'רצ'יל: "חידה, מסתורין ואניגמה". מה יקרה לפרוגוז'ין, מה תהיה אחריתו נוכח דברי מוקירי פוטין שהאיש מהקרמלין מוכן לסלוח לכל למעט בגידה בו. לזה אין סליחה ומחילה.
אי וודאות
ההיסטוריה הרוסית מעלה אופציות רבות. יכולה לקרות תאונת דרכים קשה, הרעלה קטלנית ברעל ללא נסיוב, שנים רבות בכלא. ויש אפשרות הפוכה שהוא יפציע פתאום בקרמלין ויחזור להיות ידידו הטוב של פוטין, ה"שף שלו", סוחר הכספים שלו. זו אופציה קלושה, אבל כאמור ברוסיה הכל אפשרי.
פורסם ברמז שלמודיעין האמריקני היה מידע מודיעיני מוקדם בכמה ימים על תחילת תנועתו של כוח וגנר לעבר מוסקווה. המידע נשמר בוושינגטון בסוד מסיבותיה שלה. מי הדליף לאמריקנים את התכניות של פרוגוז'ין. אפשר להפעיל את הדמיון. יום יבוא ונדע.
במדינה דמוקרטית נורמלית עומדים לרשות הממשלה וראשה צבא, משטרה, שרותי ביטחון וריגול פנים וחוץ. שכירי חרב וצבאות פרטיים הם ארגונים השייכים בדרך כלל למדינות דיקטטוריות, אם כי היו מעין צבאות פרטיים גם במדינות דמוקרטיות.
שליט יחיד דיקטטור מטבעו לא יסמוך על ארגון אחד, והוא זקוק לכמה ארגונים שיתחרו ביניהם ולא יהיו עסוקים במזימות אפלות. כך ארגוני SS ו-SA בגרמניה הנאצית, כך התחרו ביניהם כמה ארגוני ביון ברוסיה הסובייטית של סטלין ויורשיו.
במדינה דמוקרטית הצבא, המשטרה ושרותי המודיעין והביון, אפילו יש יותר מאחד, אינם ארגונים פרטיים השייכים לראש הממשלה. כוח וגנר של פרוגוז'ין היה מעין צבא פרטי של פוטין, ששלח אותו לאזורי סכסוך כדי לשמור ולהעצים את נוכחותה והשפעתה הפוליטית והכלכלית של רוסיה.
יש מרכלים שמעורבות כוח וגנר במרכז אפריקה, במאלי וברפובליקה המרכז אפריקנית, קשורה לפרוייקטים חשאיים של העברות כספים למדינות מרוחקות אלו. בצבא הרוסי קיים עוד ארגון צבאי, הצבא הצ'צ'ני ת"פ רמזן קדירוב, בן ברית של פוטין.
תופעה: צבא פרטי
הכינוי המקצועי של הצבאות הפרטיים הוא PMC, PRIVATE MILITARY CONTRACTOR, קבלן צבאי פרטי. כלומר צבא פרטי כזה מועסק "בקבלנות" אצל השליט. ההגדרה של שכיר חרב: מי שמנהל מלחמה בשם מישהו למטרות רווח.
יחידות צבא פרטיות כאלו פעלו בדרום אפריקה בתקופת השלטון הלבן. הם הורכבו מלוחמים לשעבר ביחידות המיוחדות של צבא דרא"פ, פעלו או בשמה של ממשלת פרטוריה (הלבנה) גם במדינות שכנות, או שמכרו שרותים צבאיים למדיניות אחרות ביבשת.
בארה"ב פעלו כמה ארגונים צבאיים-למחצה כמו BLACKWATER שמכרו לממשל האמריקני בעיקר שרותי לוגיסטיקה ואבטחת מתקנים. יחידות אלו לא השתתפו בקרבות, אך נכחו בעירק ובאפגניסטן והיו פרסומים שאנשי ארגונים מסוג זה הרגו תושבים בבגדד במלחמת עירק והיו מעורבים בהתעללות באסירים במחנה השבויים אבו גרייב הנודע לשמצה.
חברה אמריקנית בשם DYNCORP פעלה לצד צבא ארה"ב בעירק, באפגניסטן, בבוסניה, ומגדירה עצמה כ"חברת ביטחון שומרת חוק". בגרמניה פעל צבא פרטי SECURITY GROUP ASGAAD באפריקה. ברוסיה פורסמו רשימות של חמש קבוצות, ביניהן 'פטריוט' ו'הקורפוס הסלבוני', בדרך כלל ארגוניים ימניים קיצוניים.
בפברואר 2012 פרסם BUSINESS INSIDER סקירה על צבאות פרטיים, וכתב כי בדרך כלל מדובר ב"כוחות המבצעות יוזמות פרטיות שממשלותיהן מעדיפות שלא לעשותן לבדן". אך יש להבחין בין חברות פרטיות בעלות מאפיינים צבאיים העוסקות בביטחון, באבטחה ובסיוע לוגיסטי ולא בלחימה, לבין שכירי חרב שלוחמים בנשק למען המעסיק המשלם, וביד רחבה. נלחמים למען המעסיק 'בקבלנות' והולכים הביתה.
פרוקסי איראני
במזרח התיכון הקימה איראן מערך של ארגוני טרור במדינות רחוקות גיאוגרפית ממנה אך מקיפות את ישראל וגובלות במדינות ערביות. החמאס והג'יהאד בעזה, חיזבאללה בלבנון, ויש סימנים מדאיגים של גלישת ארגוני הטרור מעזה לאיו"ש. רקטות משוגרות מג'נין.
ארגונים אלו מוגדרים PROXIES, שלוחים של משטר טהרן. ארגוני הטרור אינם מתאימים בדיוק להגדרות של שכירי חרב או צבאות פרטיים, אך יש דמיון, ויש בהם מאפיינים רלוונטיים: מפעילים מרחוק אמצעי טרור, מקבלים פקודות ישירות ממפקדים היושבים בביירות או בדמשק, מקבלים השראה מבצעית וסיוע כספי וכלכלי מאמא-איראן.
צבאות פרטיים ושכירי חרב פעלו בכל האימפריות והממלכות מימי קדם לטובתם האישית וההישרדותית של קיסרים, מלכים, רוזנים ונסיכים. במאה ה-21 תופעה כמו כוח וגנר היא כמו שייכת לעבר, וגם הוכיחה עצמה כבלתי יעילה.
נכון להיום כוח וגנר לא סייע בידי פוטין לכבוש את אוקראינה. לוחמי כוח וגנר לא ניצחו עבור פוטין את לוחמי צבא אוקראינה, חדורי מטרה שנלחמים על מולדתם ועל הבית. צבא שכירי החרב של ייבגני פרוגוז'ין לא סיפק את הסחורה, ועתה הוא כנראה נרדף על נפשו.
