דעה | מול איומי חמאס לחטיפת ישראלים - ישראל נדרשת לחטוף נכסים חשובים לחמאס לצורך מיקוח עתידי
סא"ל (מיל') ניב סופר, איש עסקים, המשרת במילואים ביחידה לאיתור נעדרים בעוצבת הגליל, טוען כי ישראל צריכה לחטוף נכסים חשובים לחמאס לצורך מו״מ עתידי
ניב סופר
| 13/06/2023
Yousef Masoud / SOPA Images/Sipa USA via Reuters Connect
בשבי חמאס נמצאים גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול, ובנוסף הוא מחזיק גם באזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. החיילים נעדרים ממבצע "צוק איתן" (2014), מנגיסטו חצה את גדר המערכת לעזה באזור חוף זיקים בספטמבר 2014 ואילו א-סייד, בדואי תושב חורה בנגב, חצה את הגבול באפריל 2015. שניהם חיים בשבי החמאס.
בדואי נוסף, ג'ומעה אברהים אבו ענימה, חצה את הגבול ביולי 2016, אך אינו מוגדר כשבוי. הנחת מערכת הביטחון היא שהצטרף לחמאס. המשותף לשלושת האזרחים הוא שהם לוקים בנפשם וחצו ביוזמתם את הגבול לעזה.
בשנים האחרונות, התקיימו סבבים לא מעטים של משא ומתן חשאי עקיף ויוזמות בתיווך אנשי המודיעין המצרי וכן מדינות נוספות לשחרור השבויים והנעדרים, אך עד כה, ללא תוצאות.
קיים חשש כי חמאס, המונע מלחץ פנימי ותסכול מתמשך, פועל להוצאת פיגועי חטיפה כמנוף ליצירת לחץ במו"מ לשחרור אסירים פלסטיניים. גם לישראל היכולת לבצע חטיפות כקלף מיקוח להשבת החטופים והנעדרים.
מחיר הכאב
בעבר ישראל ניהלה מו"מ וביצעה עסקאות לחילופי שבויים מול מדינות האזור, אך כעת היא נאלצת להתמודד מול ארגוני טרור. משנות ה – 80, המציאות באזורנו השתנתה. במקום מערכה צבאית רחבה, ישראל מנהלת מערכה בין מלחמות, תוך התמודדות מול ארגונים שאינם מדינתיים. ישראל נאלצה לנהל מו"מ עם ארגוני טרור בערוצי קשר בלתי ישירים באמצעות מתווכים, בתנאים קיצוניים: אין כללי משחק.
מו"מ לחילופי שבויים מתחיל במקום בו הסתיימה העסקה האחרונה. לכן, כשהתמורה עבור חייל ישראלי חטוף ("עסקת שליט") היא למעלה מ – 1000 מחבלים, חטיפה הופכת אמצעי יעיל לשחרור "סיטונאי" של מחבלים ואסירים בבתי הכלא .
מו"מ לעסקת חילופי שבויים, כמוהו כעסקה כלכלית: מכיוון שלא קיימת אופציה צבאית לחילוצם, זו רק שאלה של מחיר – "איכות" החטופים מול "שווי השוק" של האסירים המשוחררים.
נכון לסוף ספטמבר 2022 החזיקה ישראל ב-4,241 עצירים ואסירים "ביטחוניים", נוסף על 647 שוהים בלתי חוקיים (שבחי"ם) וכן 133 גופות מחבלים.
מעודד מהמחיר אותו שילמה ישראל בעסקת שליט – 1,027 אסירים ואסירות, חמאס דורש "עסקה גדולה" של שחרור 1,111 מחבלים, בתוספת גופות מחבלים, תמורת החזרת ארבעת השבויים והנעדרים הישראלים. ישראל דוחה כל דרישה לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים" שמרצים מאסרי עולם בבתי הכלא בישראל והמו"מ תקוע.
מנהיג חמאס הניה: "לא נתאפק עוד הרבה זמן על המשך מאסרם של האסירים שלנו בבתי הכלא של הכיבוש, עז א-דין אל-קסאם ישיג עסקת חילופי שבויים חדשה תמורת השבויים הציונים... . בידינו 4 שבויים ישראלים. אם זה לא יספיק לעסקת חילופין נחטוף עוד ישראלים".
חמאס בתסכול עמוק ובלחץ מהקיפאון במו"מ. פרסם סרטון בו נראה אברה מנגיסטו בשבי חמאס לאחר למעלה משמונה שנים, וזאת ללא כל "תמורה" מישראל בעבור "סימן חיים", מעיד גם הוא על מצוקת חמאס ורצונו ללחוץ על ישראל לחזור לשולחן המו"מ, כמו גם ניסיון להפעיל לחץ על ישראל באמצעות התקשורת והמשפחות.
לחץ חמאס חו"ל, התמרמרות האסירים בבתי הכלא בישראל ובלחץ משפחות האסירים, שישראל עצרה ב-2017, כאמצעי לחץ, את ביקורי המשפחות לאסירי חמאס מרצועת עזה, דוחפים ל"שינוי המשוואה": מאמצים להוציא לפועל פעולת חטיפה של חיילים או אזרחים ישראלים, ורצוי חטופים חיים.
הצהרות אילו ואחרות מתורגמות לפעולות בשטח: בנובמבר 2021 לכד שב"כ את חיג'אזי קוואסמה, פעיל חמאס מחברון, שסיפר בחקירתו כי נפגש עם בכירי חמאס בחו"ל וכי צאלח אלעארורי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בגדה, הציע לו סכום של כמיליון דולר תמורת הוצאה לפועל של פיגוע חטיפה.
באפריל 2022 נעצרה חוליית חמאס ממזרח ירושלים שתכננה פיגועי ירי לעבר ישראלים ודמויות ציבוריות, פיגוע חטיפת חיילים ופיגוע באמצעות רחפן לעבר הרכבת הקלה.
במסגרת תרגיל "המשענת האיתנה 3" של חמ"ל הארגונים המשותף ברצועת עזה (28 בדצמבר 2022), תורגלו תרחישים טקטיים שונים ובתוכם פשיטה מהירה לתוך שטח ישראל וחטיפת חיילים.
חטיפה נגד חטיפה
ישראל פעלה בעבר בדרכים שונות למניעה וסיכול חטיפת חיילים בהם שימוש בחטיפה נגדית, אם למטרות איסוף מודיעין או כקלפי מיקוח לשחרורם.
לצד חטיפות ומבצעים שפורסמו, ידה הארוכה של מדינת ישראל פועלת בחשאיות. לעיתים יעבור זמן עד אשר יודה גורם רשמי כי ישראל מחזיקה ב"קלף מיקוח" שהובא לארץ, אך ללא פרוט האופן בו הובא, מתי, על ידי מי ומהיכן.
בין המשוחררים בעסקאות שביצעה ישראל ניתן לציין "נכסים" שנחטפו בעבר לצרכי מיקוח בהם חמישה קצינים סורים בכירים (תא"ל, שני אלופי משנה ושני סגני אלופים), 21 אזרחים לבנוניים כולל מוסטפה דיראני, שייח עבד אל כרים עובייד וכן חסן עקיל ואחרים.
עורך הדין אורי סלונים, ששימש בעבר כיועץ שר הביטחון לשבויים והנעדרים ותיווך במספר עסקאות: "זהו לא ענין של מספר המוחלפים, אלא של איכות המוחלפים".
השימוש ב"קלפי מיקוח איכותיים" הפעיל מנופי לחץ, אפשר לשפר את מרחב התמרון במגעים וכן ליצור הרתעה.
המו"מ לחילופי שבויים בין ישראל וחמאס הגיע לנקודת קיפאון ומתגבשת בכל צד ההבנה שיש לפעול בניסיון "לשפר" את תנאי העסקה. רק מאידיאולוגיה שונה.
ארגוני הטרור משתמשים בחטיפה כאמצעי אסטרטגי לאלץ את ישראל לשחרר עצירים ואסירים מבתי הכלא ואילו ישראל רואה בהשבת החיילים הביתה ערך מוסרי עליון ומשתמשת בחטיפה כאמצעי טקטי – לסיכול, איסוף מודיעין וכקלף מיקוח לשחרור שבויים ונעדרים.
סא"ל (מיל') ניב סופר, איש עסקים, המשרת במילואים ביחידה לאיתור נעדרים בעוצבת הגליל, טוען כי ישראל צריכה לחטוף נכסים חשובים לחמאס לצורך מו״מ עתידי
Yousef Masoud / SOPA Images/Sipa USA via Reuters Connect
בשבי חמאס נמצאים גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול, ובנוסף הוא מחזיק גם באזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. החיילים נעדרים ממבצע "צוק איתן" (2014), מנגיסטו חצה את גדר המערכת לעזה באזור חוף זיקים בספטמבר 2014 ואילו א-סייד, בדואי תושב חורה בנגב, חצה את הגבול באפריל 2015. שניהם חיים בשבי החמאס.
בדואי נוסף, ג'ומעה אברהים אבו ענימה, חצה את הגבול ביולי 2016, אך אינו מוגדר כשבוי. הנחת מערכת הביטחון היא שהצטרף לחמאס. המשותף לשלושת האזרחים הוא שהם לוקים בנפשם וחצו ביוזמתם את הגבול לעזה.
בשנים האחרונות, התקיימו סבבים לא מעטים של משא ומתן חשאי עקיף ויוזמות בתיווך אנשי המודיעין המצרי וכן מדינות נוספות לשחרור השבויים והנעדרים, אך עד כה, ללא תוצאות.
קיים חשש כי חמאס, המונע מלחץ פנימי ותסכול מתמשך, פועל להוצאת פיגועי חטיפה כמנוף ליצירת לחץ במו"מ לשחרור אסירים פלסטיניים. גם לישראל היכולת לבצע חטיפות כקלף מיקוח להשבת החטופים והנעדרים.
מחיר הכאב
בעבר ישראל ניהלה מו"מ וביצעה עסקאות לחילופי שבויים מול מדינות האזור, אך כעת היא נאלצת להתמודד מול ארגוני טרור. משנות ה – 80, המציאות באזורנו השתנתה. במקום מערכה צבאית רחבה, ישראל מנהלת מערכה בין מלחמות, תוך התמודדות מול ארגונים שאינם מדינתיים. ישראל נאלצה לנהל מו"מ עם ארגוני טרור בערוצי קשר בלתי ישירים באמצעות מתווכים, בתנאים קיצוניים: אין כללי משחק.
מו"מ לחילופי שבויים מתחיל במקום בו הסתיימה העסקה האחרונה. לכן, כשהתמורה עבור חייל ישראלי חטוף ("עסקת שליט") היא למעלה מ – 1000 מחבלים, חטיפה הופכת אמצעי יעיל לשחרור "סיטונאי" של מחבלים ואסירים בבתי הכלא .
מו"מ לעסקת חילופי שבויים, כמוהו כעסקה כלכלית: מכיוון שלא קיימת אופציה צבאית לחילוצם, זו רק שאלה של מחיר – "איכות" החטופים מול "שווי השוק" של האסירים המשוחררים.
נכון לסוף ספטמבר 2022 החזיקה ישראל ב-4,241 עצירים ואסירים "ביטחוניים", נוסף על 647 שוהים בלתי חוקיים (שבחי"ם) וכן 133 גופות מחבלים.
מעודד מהמחיר אותו שילמה ישראל בעסקת שליט – 1,027 אסירים ואסירות, חמאס דורש "עסקה גדולה" של שחרור 1,111 מחבלים, בתוספת גופות מחבלים, תמורת החזרת ארבעת השבויים והנעדרים הישראלים. ישראל דוחה כל דרישה לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים" שמרצים מאסרי עולם בבתי הכלא בישראל והמו"מ תקוע.
מנהיג חמאס הניה: "לא נתאפק עוד הרבה זמן על המשך מאסרם של האסירים שלנו בבתי הכלא של הכיבוש, עז א-דין אל-קסאם ישיג עסקת חילופי שבויים חדשה תמורת השבויים הציונים... . בידינו 4 שבויים ישראלים. אם זה לא יספיק לעסקת חילופין נחטוף עוד ישראלים".
חמאס בתסכול עמוק ובלחץ מהקיפאון במו"מ. פרסם סרטון בו נראה אברה מנגיסטו בשבי חמאס לאחר למעלה משמונה שנים, וזאת ללא כל "תמורה" מישראל בעבור "סימן חיים", מעיד גם הוא על מצוקת חמאס ורצונו ללחוץ על ישראל לחזור לשולחן המו"מ, כמו גם ניסיון להפעיל לחץ על ישראל באמצעות התקשורת והמשפחות.
לחץ חמאס חו"ל, התמרמרות האסירים בבתי הכלא בישראל ובלחץ משפחות האסירים, שישראל עצרה ב-2017, כאמצעי לחץ, את ביקורי המשפחות לאסירי חמאס מרצועת עזה, דוחפים ל"שינוי המשוואה": מאמצים להוציא לפועל פעולת חטיפה של חיילים או אזרחים ישראלים, ורצוי חטופים חיים.
הצהרות אילו ואחרות מתורגמות לפעולות בשטח: בנובמבר 2021 לכד שב"כ את חיג'אזי קוואסמה, פעיל חמאס מחברון, שסיפר בחקירתו כי נפגש עם בכירי חמאס בחו"ל וכי צאלח אלעארורי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בגדה, הציע לו סכום של כמיליון דולר תמורת הוצאה לפועל של פיגוע חטיפה.
באפריל 2022 נעצרה חוליית חמאס ממזרח ירושלים שתכננה פיגועי ירי לעבר ישראלים ודמויות ציבוריות, פיגוע חטיפת חיילים ופיגוע באמצעות רחפן לעבר הרכבת הקלה.
במסגרת תרגיל "המשענת האיתנה 3" של חמ"ל הארגונים המשותף ברצועת עזה (28 בדצמבר 2022), תורגלו תרחישים טקטיים שונים ובתוכם פשיטה מהירה לתוך שטח ישראל וחטיפת חיילים.
חטיפה נגד חטיפה
ישראל פעלה בעבר בדרכים שונות למניעה וסיכול חטיפת חיילים בהם שימוש בחטיפה נגדית, אם למטרות איסוף מודיעין או כקלפי מיקוח לשחרורם.
לצד חטיפות ומבצעים שפורסמו, ידה הארוכה של מדינת ישראל פועלת בחשאיות. לעיתים יעבור זמן עד אשר יודה גורם רשמי כי ישראל מחזיקה ב"קלף מיקוח" שהובא לארץ, אך ללא פרוט האופן בו הובא, מתי, על ידי מי ומהיכן.
בין המשוחררים בעסקאות שביצעה ישראל ניתן לציין "נכסים" שנחטפו בעבר לצרכי מיקוח בהם חמישה קצינים סורים בכירים (תא"ל, שני אלופי משנה ושני סגני אלופים), 21 אזרחים לבנוניים כולל מוסטפה דיראני, שייח עבד אל כרים עובייד וכן חסן עקיל ואחרים.
עורך הדין אורי סלונים, ששימש בעבר כיועץ שר הביטחון לשבויים והנעדרים ותיווך במספר עסקאות: "זהו לא ענין של מספר המוחלפים, אלא של איכות המוחלפים".
השימוש ב"קלפי מיקוח איכותיים" הפעיל מנופי לחץ, אפשר לשפר את מרחב התמרון במגעים וכן ליצור הרתעה.
המו"מ לחילופי שבויים בין ישראל וחמאס הגיע לנקודת קיפאון ומתגבשת בכל צד ההבנה שיש לפעול בניסיון "לשפר" את תנאי העסקה. רק מאידיאולוגיה שונה.
ארגוני הטרור משתמשים בחטיפה כאמצעי אסטרטגי לאלץ את ישראל לשחרר עצירים ואסירים מבתי הכלא ואילו ישראל רואה בהשבת החיילים הביתה ערך מוסרי עליון ומשתמשת בחטיפה כאמצעי טקטי – לסיכול, איסוף מודיעין וכקלף מיקוח לשחרור שבויים ונעדרים.
