שב״כ יתחיל לעשות כסף מההמצאות הטכנולוגיות שלו?
חברת המסחור תל-השומר בע"מ המנוהלת על ידי אבנר הלפרין, זכתה במכרז ממשלתי לאזרח טכונלוגיות שפותחו בשב״כ ובמשטרה
עמי רוחקס דומבה
| 31/05/2023
רשב״כ - רונן בר | צילום: שב״כ
לישראל דיפנס נודע כי חברת המסחור תל-השומר בע"מ המנוהלת על ידי אבנר הלפרין, זכתה במכרז ממשלתי לאזרח טכונלוגיות שפותחו בשב״כ ובמשטרה. חברות יישום קיימות ופועלות בישראל מזה שנים. במוסדות אקדמאים, בתי חולים וחברות ביטחוניות.
לעגן את ההמצאות בפטנטים
תפקידה של חברת יישום הוא לדאוג לעגן את ההמצאות בפטנטים ולמכור את ההמצאה תמורת מזומן ו.או תמלוגים, או לפתח מוצר ועל בסיסו חברה. קוריוז: לעיתים יש ריבים בין חברת היישום לבין המדען שרוצה לפרסם מאמר. חברת היישום רוצה לרשום פטנט לפני פרסום מאמר שחושף את הפיתוח. עד כמה זה יקרה בשב״כ או במשטרה? כנראה פחות.
את ההחלטה לאזרח טכנולוגיות של שב״כ חשפנו כבר בפברואר שנה שעברה, בראיון שהסכים לתת לנו עידו, אז, מנהל הגראז׳. מייזם משותף של שב״כ עם TAU Ventures, קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב (מאז עידו פרש מהשירות). מטרת המייזם היא לעודד חדשנות בשב״כ.
״כן, אנחנו רוצים לעשות כסף מחדשנות. באמצעות אזרוח טכנולוגיות או הנבטת טכנולוגיה בתוך הארגון כאשר ה-IP יהיה שלנו״, אמר עידו בראיון. ״זה תהליך בירוקרטי שצריך לעבור מול משרד האוצר מחד, וגם הליך פנימי שהארגון צריך לעבור. ניסינו לאזרח פעם אחת טכנולוגיה ונכשלנו. בעיקר בגלל בעיות IP. השנה אנחנו מנסים פעם נוספת ממקום יותר בוגר. אם נצליח להניב כסף מחדשנות בשוק האזרחי - נקח פחות כסף מהאוצר לפעילות הארגון.״
כמה כסף אפשר לעשות מאזרוח טכנלוגיות?
דוגמא אחת היא חברת Given Imaging. החברה הוקמה על ידי גבריאל מירון וחברת אר.די.סי. בע"מ [חברת היישום של רפאל] בינואר 1998 ברכישת בעלות על פטנט רשום של רפאל שהוגש על ידי צוות בהובלת ד"ר גבריאל עידן. בשנת 2013 החברה נמכרה בסכום של קצת פחות ממיליארד דולרים במזומן.
שב״כ ומוסד עולים למדינה כ-13-14 מיליארדי ש״ח בשנה. אם נניח חלוקה חצי-חצי, מדובר בסכום של 6.5-7 מיליארד ש״ח. בערך דולרי נוכחי זה בערך 1.9 מיליארדי דולרים. גם אם שב״כ יצליח להביא, בממוצע לתקופה של עשור (לוקח זמן לאזרח טכנולוגיה ולהרוויח ממנה כסף), נניח, 20 מיליארד ש״ח בהכנסות מאזרוח, מדובר בכ-30 אחוזים מעלותו לתקופה.
האם שב״כ יוכל להגיע למצב Bootstrapping?
קרי, ששב״כ יוכל לממן את עצמו באמצעות אזרוח טכנולוגיות ללא הסתמכות על כספי מיסים? בשלב זה, מודל כלכלי כזה לשירות ביון של מדינה נשמע כמו פנטזיה. גם עבור האוצר. עם זאת, אין לשלול מימון חלקי שיוביל להקלה מסוימת על תקציב המדינה.
עם זאת, יש לזכור כי ארגון ביון מפתח טכנולוגיות קודם כל בשביל הצרכים המבצעיים שלו. אנשי שב״כ לא מגיעים לעבודה במטרה לפתוח חברות הזנק, אלא לסכל טרור ולעצור מרגלים.
כדי שחברת המסחור תל-השומר בע"מ תצליח במשימה שלה, צריך לקרות עוד משהו. שב״כ צריך לעבור שינוי תרבותי. כיום, מדובר בארגון מאד סגור, על סף החרדה, בכל הקשור לחשיפת טכנולוגיות המפותחות בתוך הבית. אפשר להיזכר בויכוחים בין שב״כ לממשלה, סביב שימוש בטכנולוגיות איכון של שב״כ לאיתור חולי קורונה שיצאו מבידוד. שב״כ היה חרד לחשיפת יכולות האיכון הסלולריות שלו.
לסיכום, מהלכי הגראג׳ וחברת המסחור תל-השומר בע"מ, מראה כי בשב״כ נזרעו הזרעים לשינוי תפיסה. אם אפשר לעשות כסף במייזמים אזרחיים מטכנולוגיה שפותחה בכספי מיסים, זה יכול להיות מודל כלכלי מעניין לשירות ביון. עבור ארגון כמו שב״כ, עצמאות כלכלית מהאוצר, יכולה לתרום גם בפן המבצעי.
חברת המסחור תל-השומר בע"מ המנוהלת על ידי אבנר הלפרין, זכתה במכרז ממשלתי לאזרח טכונלוגיות שפותחו בשב״כ ובמשטרה
רשב״כ - רונן בר | צילום: שב״כ
לישראל דיפנס נודע כי חברת המסחור תל-השומר בע"מ המנוהלת על ידי אבנר הלפרין, זכתה במכרז ממשלתי לאזרח טכונלוגיות שפותחו בשב״כ ובמשטרה. חברות יישום קיימות ופועלות בישראל מזה שנים. במוסדות אקדמאים, בתי חולים וחברות ביטחוניות.
לעגן את ההמצאות בפטנטים
תפקידה של חברת יישום הוא לדאוג לעגן את ההמצאות בפטנטים ולמכור את ההמצאה תמורת מזומן ו.או תמלוגים, או לפתח מוצר ועל בסיסו חברה. קוריוז: לעיתים יש ריבים בין חברת היישום לבין המדען שרוצה לפרסם מאמר. חברת היישום רוצה לרשום פטנט לפני פרסום מאמר שחושף את הפיתוח. עד כמה זה יקרה בשב״כ או במשטרה? כנראה פחות.
את ההחלטה לאזרח טכנולוגיות של שב״כ חשפנו כבר בפברואר שנה שעברה, בראיון שהסכים לתת לנו עידו, אז, מנהל הגראז׳. מייזם משותף של שב״כ עם TAU Ventures, קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב (מאז עידו פרש מהשירות). מטרת המייזם היא לעודד חדשנות בשב״כ.
״כן, אנחנו רוצים לעשות כסף מחדשנות. באמצעות אזרוח טכנולוגיות או הנבטת טכנולוגיה בתוך הארגון כאשר ה-IP יהיה שלנו״, אמר עידו בראיון. ״זה תהליך בירוקרטי שצריך לעבור מול משרד האוצר מחד, וגם הליך פנימי שהארגון צריך לעבור. ניסינו לאזרח פעם אחת טכנולוגיה ונכשלנו. בעיקר בגלל בעיות IP. השנה אנחנו מנסים פעם נוספת ממקום יותר בוגר. אם נצליח להניב כסף מחדשנות בשוק האזרחי - נקח פחות כסף מהאוצר לפעילות הארגון.״
כמה כסף אפשר לעשות מאזרוח טכנלוגיות?
דוגמא אחת היא חברת Given Imaging. החברה הוקמה על ידי גבריאל מירון וחברת אר.די.סי. בע"מ [חברת היישום של רפאל] בינואר 1998 ברכישת בעלות על פטנט רשום של רפאל שהוגש על ידי צוות בהובלת ד"ר גבריאל עידן. בשנת 2013 החברה נמכרה בסכום של קצת פחות ממיליארד דולרים במזומן.
שב״כ ומוסד עולים למדינה כ-13-14 מיליארדי ש״ח בשנה. אם נניח חלוקה חצי-חצי, מדובר בסכום של 6.5-7 מיליארד ש״ח. בערך דולרי נוכחי זה בערך 1.9 מיליארדי דולרים. גם אם שב״כ יצליח להביא, בממוצע לתקופה של עשור (לוקח זמן לאזרח טכנולוגיה ולהרוויח ממנה כסף), נניח, 20 מיליארד ש״ח בהכנסות מאזרוח, מדובר בכ-30 אחוזים מעלותו לתקופה.
האם שב״כ יוכל להגיע למצב Bootstrapping?
קרי, ששב״כ יוכל לממן את עצמו באמצעות אזרוח טכנולוגיות ללא הסתמכות על כספי מיסים? בשלב זה, מודל כלכלי כזה לשירות ביון של מדינה נשמע כמו פנטזיה. גם עבור האוצר. עם זאת, אין לשלול מימון חלקי שיוביל להקלה מסוימת על תקציב המדינה.
עם זאת, יש לזכור כי ארגון ביון מפתח טכנולוגיות קודם כל בשביל הצרכים המבצעיים שלו. אנשי שב״כ לא מגיעים לעבודה במטרה לפתוח חברות הזנק, אלא לסכל טרור ולעצור מרגלים.
כדי שחברת המסחור תל-השומר בע"מ תצליח במשימה שלה, צריך לקרות עוד משהו. שב״כ צריך לעבור שינוי תרבותי. כיום, מדובר בארגון מאד סגור, על סף החרדה, בכל הקשור לחשיפת טכנולוגיות המפותחות בתוך הבית. אפשר להיזכר בויכוחים בין שב״כ לממשלה, סביב שימוש בטכנולוגיות איכון של שב״כ לאיתור חולי קורונה שיצאו מבידוד. שב״כ היה חרד לחשיפת יכולות האיכון הסלולריות שלו.
לסיכום, מהלכי הגראג׳ וחברת המסחור תל-השומר בע"מ, מראה כי בשב״כ נזרעו הזרעים לשינוי תפיסה. אם אפשר לעשות כסף במייזמים אזרחיים מטכנולוגיה שפותחה בכספי מיסים, זה יכול להיות מודל כלכלי מעניין לשירות ביון. עבור ארגון כמו שב״כ, עצמאות כלכלית מהאוצר, יכולה לתרום גם בפן המבצעי.
