פרשנות | ישראל רואה בפעולות התגמול של חיזבאללה תשלום כדאי לטובת המשך המב״מ
כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה במסגרת המב״מ
עמי רוחקס דומבה
| 13/04/2023
אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל
עליית רף האלימות בשבועות האחרונים, לקראת ובעת הרמאדאן, העלתה בתורה את סף הפאניקה בישראל מפני מלחמה בצפון. על פי פרסומים בתקשורת, נסראללה אישר שיגור 34 רקטות לעבר ישראל, חמש מהן פגעו. נגרם נזק לרכוש. הפעולה שהתפרשה כתעוזה של נסראללה, ואיראן, עוררה שיח ישראלי אודות האפשרות של פתיחת מלחמה נוספת עם לבנון, לאחר כ-17 שנים של רגיעה מאז הסבב הקודם.
אין אינטרס למלחמה
אטען, כי פעולות התגמול של חיזבאללה, גם אלו האחרונות - פיגוע בצומת מגידו ושיגור 34 רקטות לעבר ישראל - הן בגדר ״תשלום כדאי״ להמשך המב״מ בעיניים של ישראל. כמו גם, הטענות לשחיקת ההרתעה, צריכות להכנס לפרופורציה. הרתעה קונבנציונאלית (שאינה גרעינית), לא נועדה למנוע לחלוטין פעולות תגמול אויב, אלא למנוע מלחמה.
התזה כי פעולות תגמול יובילו למלחמה, צריכה להשען על אינטרס של חיזבאללה או איראן לזום מלחמה בישראל. בינתיים, לאף אחד מצדדי המשוואה הזו, אין אינטרס כזה. איראן מצידה רואה בחיזבאללה מנוף שתפקידו למנוע תקיפה ישראלית נגד ריבונות איראנית. מלחמה עם ישראל שלא לצורך סיכול או תגובה לתקיפה ישראלית, ״תבזבז״ את המנוף הזה. חיזבאללה מצידו, מבין שמלחמה עם ישראל תשחק את משאבי הארגון לעשור הקרוב. ואת ההזדמנות היחידה, כדאי לנצל למצב קיצון מול ישראל.
אם לאיראן ונסראללה אין אינטרס במלחמה, עולה השאלה מדוע נסראללה (באישור איראן) נקט בשתי פעולות ברצף בתקופה האחרונה שמטרתן לחמם את הגזרה: שליחת מחבל להטמין מטען בישראל ושיגור הרקטות? התשובה לכך טמונה במונח טיט-פור-טאט. כל צד מגיב בהתאם לרף המהלכים שעושה הצד השני. היתרון באסטרטגיית טיט-פור-טאט, טמון בכך שהיא מאפשרת שינוי בעצימות הפעולות, בלי לדרדר את המצב למלחמה, היות ולשני הצדדים אין עניין באחת כזו.
את הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה או לבנון ואת פעולות התגמול של חיזבאללה, יש לראות כחלק מהמלחמה בין המלחמות (מב״מ). תפיסת עבודה של צה״ל בשנים האחרונות שמטרתה פגיעה רציפה בבניין הכוח של האויב והפרעה להפעלת הכוח. בצורה כזו, ישראל מצליחה להאט את בניין הכוח של האויב, במטרה לשחוק את רצונו לצאת למלחמה. התפיסה טוענת כי ככל שהאויב יצליח בבניין הכוח, כך יגבר ביטחונו העצמי ועלולה להתגבש אצלו תחושה כי הרווח במלחמה יהיה גדול מעלותה.
קדם לפעולות התגמול של חיזבאללה (פיגוע ושיגור רקטות) שבוע של תקיפות נגד מטרות בסוריה המיוחסות לחיל האוויר הישראלי. ייתכן בשל פעילות אינטנסיבית של איראן וחיזבאללה בסוריה.
ארגז חול ושמו סוריה
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, אי שם לפני יותר מעשור, נסראללה והאיראנים, על פי פרסומים בישראל, משתמשים בשטח סוריה למגוון מטרות. ביניהן, הברחה ואחסון נשק, ייצור נשק, הרחבת החזית מול ישראל ושימוש בסוריה לצורך אימונים. הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה, מן הסתם, מפריעה ליוזמות אלו.
נסראללה ואיראן אינם נאיבים. הם יודעים כי ישראל עוקבת אחרי הפעולות בסוריה ולבנון, ועל אף שישראל תוקפת שוב ושוב את אותם אתרים בסוריה, במשך שנים, עדיין ממשיכה להתבצע בהם פעילות עוינת. וכך חוזר חלילה.
לעיתים הפעילות העוינת בעצימות גבוהה יותר וכך גם תכיפות התקיפות של ישראל או עוצמתן. לעיתים יש תקופות שקטות יותר. כך מתנהלים הדברים מאז יציאת צה״ל מלבנון בשנת 2000, ומלבד טעות בשיקול הדעת של נסראללה ב-2006, הם ממשיכים להתנהל כך כ-17 שנים נוספות עד ימינו.
תחת מסגרת הרתעה המונעת הדרדרות למלחמה, הצמדות שני הצדדים לאסטרטגיית טיט-פור-טאט מאפשרת להם מתווה ״גמיש״ לפעולות אלימות. כל צד יודע שהוא יכול ״לשחק״ בגבולות הסביר, מתחת לרף המלחמה, בהנחה די בטוחה שהמצב לא ידרדר למלחמה.
עבור ישראל מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית, המאפשרת מעגלי איסוף-תקיפה בשטח סוריה ולבנון, המאטים את בניין הכוח של חיזבאללה ואיראן במדינות אלו. הידיעה כי לא כל פעולה תוביל למלחמה, מאפשרת חופש פעולה למקבלי ההחלטות בירושלים, תחת ידיעה, שפעולות התגמול יהיו נסבלות.
חלק מהציבור הרחב ייתכן ויפרש אותן כחולשה או אוזלת יד ישראלית, אך בטווח הארוך, תפיסת המב״מ כנראה שווה את זה, בכך שהיא מגבילה את בניין הכוח של חיזבאללה ושוללת מהארגון את המחשבה כי טמון רווח במלחמה עם ישראל.
עבור חיזבאללה ואיראן, גם מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית. בטהרן ודאחייה מבינים שישראל לא ״תשבור את הכלים״ על כל מטוס תובלה שנוחת בדמשק, מחסן אמל״ח או קרון הפעלת מל״ט שנתפס בעין לווין ישראלי. בנוסף, ישראל גם לא תשבור את הכלים בכל תגובה לפעולה ישראלית משטח לבנון או סוריה (מל״ט, רקטה או פיגוע).
המתווה הדואלי הכולל מסגרת הרתעה קשיחה ומתחתיה אסטרטגיה גמישה כמו טיט-פור-טאט, לניהול הסיכונים, נוח לשני הצדדים ובאופן פרדוקסלי, קבע לאורך השנים ״סוג של״ סטטוס קוו בין הצדדים.
לסיכום, כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה.
כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה במסגרת המב״מ
אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל
עליית רף האלימות בשבועות האחרונים, לקראת ובעת הרמאדאן, העלתה בתורה את סף הפאניקה בישראל מפני מלחמה בצפון. על פי פרסומים בתקשורת, נסראללה אישר שיגור 34 רקטות לעבר ישראל, חמש מהן פגעו. נגרם נזק לרכוש. הפעולה שהתפרשה כתעוזה של נסראללה, ואיראן, עוררה שיח ישראלי אודות האפשרות של פתיחת מלחמה נוספת עם לבנון, לאחר כ-17 שנים של רגיעה מאז הסבב הקודם.
אין אינטרס למלחמה
אטען, כי פעולות התגמול של חיזבאללה, גם אלו האחרונות - פיגוע בצומת מגידו ושיגור 34 רקטות לעבר ישראל - הן בגדר ״תשלום כדאי״ להמשך המב״מ בעיניים של ישראל. כמו גם, הטענות לשחיקת ההרתעה, צריכות להכנס לפרופורציה. הרתעה קונבנציונאלית (שאינה גרעינית), לא נועדה למנוע לחלוטין פעולות תגמול אויב, אלא למנוע מלחמה.
התזה כי פעולות תגמול יובילו למלחמה, צריכה להשען על אינטרס של חיזבאללה או איראן לזום מלחמה בישראל. בינתיים, לאף אחד מצדדי המשוואה הזו, אין אינטרס כזה. איראן מצידה רואה בחיזבאללה מנוף שתפקידו למנוע תקיפה ישראלית נגד ריבונות איראנית. מלחמה עם ישראל שלא לצורך סיכול או תגובה לתקיפה ישראלית, ״תבזבז״ את המנוף הזה. חיזבאללה מצידו, מבין שמלחמה עם ישראל תשחק את משאבי הארגון לעשור הקרוב. ואת ההזדמנות היחידה, כדאי לנצל למצב קיצון מול ישראל.
אם לאיראן ונסראללה אין אינטרס במלחמה, עולה השאלה מדוע נסראללה (באישור איראן) נקט בשתי פעולות ברצף בתקופה האחרונה שמטרתן לחמם את הגזרה: שליחת מחבל להטמין מטען בישראל ושיגור הרקטות? התשובה לכך טמונה במונח טיט-פור-טאט. כל צד מגיב בהתאם לרף המהלכים שעושה הצד השני. היתרון באסטרטגיית טיט-פור-טאט, טמון בכך שהיא מאפשרת שינוי בעצימות הפעולות, בלי לדרדר את המצב למלחמה, היות ולשני הצדדים אין עניין באחת כזו.
את הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה או לבנון ואת פעולות התגמול של חיזבאללה, יש לראות כחלק מהמלחמה בין המלחמות (מב״מ). תפיסת עבודה של צה״ל בשנים האחרונות שמטרתה פגיעה רציפה בבניין הכוח של האויב והפרעה להפעלת הכוח. בצורה כזו, ישראל מצליחה להאט את בניין הכוח של האויב, במטרה לשחוק את רצונו לצאת למלחמה. התפיסה טוענת כי ככל שהאויב יצליח בבניין הכוח, כך יגבר ביטחונו העצמי ועלולה להתגבש אצלו תחושה כי הרווח במלחמה יהיה גדול מעלותה.
קדם לפעולות התגמול של חיזבאללה (פיגוע ושיגור רקטות) שבוע של תקיפות נגד מטרות בסוריה המיוחסות לחיל האוויר הישראלי. ייתכן בשל פעילות אינטנסיבית של איראן וחיזבאללה בסוריה.
ארגז חול ושמו סוריה
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, אי שם לפני יותר מעשור, נסראללה והאיראנים, על פי פרסומים בישראל, משתמשים בשטח סוריה למגוון מטרות. ביניהן, הברחה ואחסון נשק, ייצור נשק, הרחבת החזית מול ישראל ושימוש בסוריה לצורך אימונים. הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה, מן הסתם, מפריעה ליוזמות אלו.
נסראללה ואיראן אינם נאיבים. הם יודעים כי ישראל עוקבת אחרי הפעולות בסוריה ולבנון, ועל אף שישראל תוקפת שוב ושוב את אותם אתרים בסוריה, במשך שנים, עדיין ממשיכה להתבצע בהם פעילות עוינת. וכך חוזר חלילה.
לעיתים הפעילות העוינת בעצימות גבוהה יותר וכך גם תכיפות התקיפות של ישראל או עוצמתן. לעיתים יש תקופות שקטות יותר. כך מתנהלים הדברים מאז יציאת צה״ל מלבנון בשנת 2000, ומלבד טעות בשיקול הדעת של נסראללה ב-2006, הם ממשיכים להתנהל כך כ-17 שנים נוספות עד ימינו.
תחת מסגרת הרתעה המונעת הדרדרות למלחמה, הצמדות שני הצדדים לאסטרטגיית טיט-פור-טאט מאפשרת להם מתווה ״גמיש״ לפעולות אלימות. כל צד יודע שהוא יכול ״לשחק״ בגבולות הסביר, מתחת לרף המלחמה, בהנחה די בטוחה שהמצב לא ידרדר למלחמה.
עבור ישראל מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית, המאפשרת מעגלי איסוף-תקיפה בשטח סוריה ולבנון, המאטים את בניין הכוח של חיזבאללה ואיראן במדינות אלו. הידיעה כי לא כל פעולה תוביל למלחמה, מאפשרת חופש פעולה למקבלי ההחלטות בירושלים, תחת ידיעה, שפעולות התגמול יהיו נסבלות.
חלק מהציבור הרחב ייתכן ויפרש אותן כחולשה או אוזלת יד ישראלית, אך בטווח הארוך, תפיסת המב״מ כנראה שווה את זה, בכך שהיא מגבילה את בניין הכוח של חיזבאללה ושוללת מהארגון את המחשבה כי טמון רווח במלחמה עם ישראל.
עבור חיזבאללה ואיראן, גם מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית. בטהרן ודאחייה מבינים שישראל לא ״תשבור את הכלים״ על כל מטוס תובלה שנוחת בדמשק, מחסן אמל״ח או קרון הפעלת מל״ט שנתפס בעין לווין ישראלי. בנוסף, ישראל גם לא תשבור את הכלים בכל תגובה לפעולה ישראלית משטח לבנון או סוריה (מל״ט, רקטה או פיגוע).
המתווה הדואלי הכולל מסגרת הרתעה קשיחה ומתחתיה אסטרטגיה גמישה כמו טיט-פור-טאט, לניהול הסיכונים, נוח לשני הצדדים ובאופן פרדוקסלי, קבע לאורך השנים ״סוג של״ סטטוס קוו בין הצדדים.
לסיכום, כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה.
