פרשנות | בין משבר חוקתי למונופול על הנשק בישראל
נתניהו נבחר בבחירות חופשיות ומבצר את שלטונו באמצעות שינוי חוקי יסוד | ממול, טוענים להיווצרות דיקטטורה | בינתיים, שירותי הביטחון מצליחים להשאר א-פוליטים | מה יקרה בירייה הראשונה? האם מונופול הנשק בישראל ישאר בידי הממשלה בירושלים?
עמי רוחקס דומבה
| 27/03/2023
צילום: משטרת ישראל
חוק הנבצרות עבר בכנסת ובג״צ לא פסל אותו. המשמעות היא שיועמ״ש הממשלה לא יכול להוציא את נתניהו לנבצרות אם יפר את הסכם ניגוד העניינים שהפך אותו לראש ממשלה מלכתחילה.
קצת היסטוריה
בסוף ינואר 2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד חבר הכנסת בנימין נתניהו. כתב האישום שהוגש מייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. למרות זאת, באפריל אותה שנה, נתניהו מונה לראש ממשלה בהסכם עם בני גנץ.
היות ונוצר תקדים משפטי בו אדם המואשם בעבירות שיש בהן קלון מונה לראשות ממשלה, הנושא הגיע לבג״צ. בסופו של תהליך משפטי, בג״צ אישר את המינוי על בסיס התחייבות נתניהו להסכם ניגוד עניינים שערך מול יועמ״ש הכנסת, שלא יעסוק בהחלטות הנוגעות להליך המשפטי שלו.
כעת, כשלוש שנים לאחר מכן, נתניהו כראש ממשלה, קידם חוק שיתן לו כרטיס יציאה מהסכם ניגוד העניינים - חוק הנבצרות. חוק זה מונע מיועמ״ש הכנסת להוציא את נתניהו לנבצרות. כלומר, נתניהו יכול להפר את ההבטחה שנתן לבג״צ לפני שלוש שנים, שעל בסיסה, בג״צ הכשיר את נתניהו, על אף כתב האישום נגדו, לכהן כראש ממשלה.
קרי, נתניהו יכול, בזכות החוק, להפר את הבטחתו לבג״צ ואת הסכם ניגוד העניינים עם היועמ״ש, להתערב ברפורמה המשפטית לטובתו האישית (הליך מינוי שופטים כדוגמא) - ולהשאר ראש ממשלה מכהן.
מה קורה אם נתניהו יממש את האיום ויפר את הסכם ניגוד העניינים?
ובכן, יכולים לקרות שני תהליכים. מישהו יגיש עתירה לבג״צ ויבקש להוציא את נתניהו לנבצרות היות והפר את ההסכם שעל בסיסו הוא ראש ממשלה מלכתחילה בשל כתב האישום נגדו. פניה לבג״צ היא הליך מנהלי. הליך נוסף יכולה ליזום היועמ״שית לממשלה, בפן הפלילי. היא יכולה להגיש כתב אישום נגד נתניהו על מרמה והפרת אמונים (הפרת הסדר ניגוד העניינים).
ומה יקרה אם אחד התהליכים הללו, או שניהם, יגיעו לפסק דין המורה להוציא את נתניהו לנבצרות, ונתניהו יתנגד? כלומר, הרשות המבצעת לא תכבד החלטה של הרשות השופטת. אירוע תקדימי שטרם ארע בישראל. יתרה מכך, גם חוקי היסוד, ממשלה וכנסת, אינם מגדירים מה קורה במצב כזה. מסתבר, שב-75 שנות קיום אף אחד לא חשב על המשוואה שיצר נתניהו.
משבר חוקתי
משבר חוקתי כזה יעמיד את המשטרה בדיסוננס. מצד אחד, ראש ממשלה מתבצר בשלטונו. מצד שני בית משפט הדורש לפנות אותו מהלשכה לנבצרות. המשטרה, לפי פקודת המשטרה, כפופה למרות הרשות המבצעת. אך המשטרה, כגוף אוכף חוק, גם פועלת לפי פסיקות הרשות השופטת. למי תקשיב המשטרה?
ומה עם שב״כ? לפי חוק השב״כ, הוא אמון על שמירת סדרי השלטון הדמוקרטי. אבל גם שב״כ כפוף למרות הרשות המבצעת. למי יקשיב ראש השב״כ? לראש ממשלה מתבצר או לבית המשפט? שוב, חוקי מדינת ישראל אינם נותנים תשובה למקרה קצה כזה.
נתניהו הצליח לרכז סביבו גרעין אלקטורלי של כ1.1 מליוני איש. אם יוציאו את נתניהו לנבצרות בכוח, תומכיו לא ישבו בשקט. אלא, צפויים לצאת להגן בגופם על המנהיג שבחרו בבחירות חופשיות. לפי תפיסת קבוצה זו, לבית משפט, אין זכות מוסרית להתערב בבחירת העם בבחירות, גם אם ראש הממשלה מתערב בתהליכים משפטיים המתנהלים נגדו בבית משפט.
מולה, ישנה קבוצת אזרחים אחרת, הטוענת כי נתניהו, למעשה, שיקר, הפר את ההסדר החוקי, עליו הוא עצמו התחייב, כדי לבצר את שלטונו ולדאוג שלא יכנס לכלא אם יורשע במשפט.
משבר חוקתי זה, אם יתרחש, צפוי להעמיד שתי קבוצות יהודים, זו מול זו. בתרחיש כזה, עולה שאלת השליטה במונופול הכוח (נשק) בישראל. כמו כל מדינה, גם בישראל, המונופול על הכוח (הנשק) אמור להיות בידי המדינה. בשליטה של הרשות המבצעת. לא תמיד זה היה כך. טרם קום המדינה, פעלו בישראל שלושה ארגוני מחתרת שחילקו ביניהם את המונופול על הכוח - אצ"ל, לח"י ופלמ"ח. בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, החליט לפרק את שלושת הארגונים הללו ולהקים את צה״ל.
צבא עם אחד, נתון למרות הרשות המבצעת, שמרכז אצלו את כל הכוח הצבאי. לצד צה״ל, הוקמה משטרה המרכזת את הכוח בזירה הפנימית והתמסד שב״כ, כגוף האחראי על סיכול טרור, ריגול והגנה על סדרי השלטון הדמוקרטיים (בין היתר למשל, הגנה על ראש הממשלה). כך אמורה לפעול כל מדינה ריבונית. בלתי אפשרי לשלוט במדינה אם הכוח אינו מרוכז אצל הרשות המבצעת. לכן שב״כ, מוסד, משטרה וצה״ל כפופים לרשות המבצעת (באופן ישיר לראש הממשלה או לשר בממשלה).
הפילוג בעם
חזרה לימינו. 2023. הפילוג בעם, אם יגיע לפיצוץ אלים בין שתי קבוצות יהודים, מעלה שאלה האם המונופול על הכוח ישאר א-פוליטי. האם תרחיש של התנגדות אלימה, כולל שימוש בנשק חם זו כנגד זו, הינו תרחיש דמיוני? אחרי ההפגנות אתמול, נראה שלא. אם נתניהו יתקדם עם הרפורמה המשפטית, הלחץ יגבר על הממשלה, שמצדה, תצטרך להפעיל יותר כוח אלים נגד מפגינים. משם, אף אחד לא יודע מה יקרה.
היות ובצה״ל, משטרה ושב״כ עובדים בני אדם, הפוליטיזיציה מובנית בארגונים אלו. כל עוד אין משבר חוקתי המפלג את העם, ניתן לשמר ארגונים אלו כא-פוליטים. אולם, משבר חוקתי, בו אף אחד לא יודע מה עושים, עלול להפוך אלים, ולגרום לכל אחד מעובדי ארגונים אלו לקחת צד. חלק יתמכו בנתניהו המתבצר בשלטונו וחלק לא.
אם שתי קבוצות יהודים ילחמו זו בזו, באמצעים אלימים, והפוליטיזציה תתפרץ גם בצה״ל, במשטרה ובשב״כ, עולה השאלה איזו קבוצה תקבל גישה לימ״חים של הנשק. שוב, תרחיש דמיוני, לכאורה. מראות מלחמת אזרחים ממדינות עולם שלישי. אך בקצב שהאירועים מתרחשים בישראל, קשה לדעת מה יוליד יום.
ברגע שהמונופול על הנשק יהפוך להיות פוליטי, המדינה תכנס למלחמת אזרחים באופן רשמי. שאלת הנאמנות לשלטון תכתיב מי בצבא, במשטרה ובשב״כ ישלטו במונופול הכוח כדי לאפשר את קיומו של המשטר. תעלה גם שאלה האם הממשלה תוכל לשמר את המונופול על הנשק, במציאות של מלחמת אזרחים.
לסיכום, נקווה שלא נגיע לשם, אך בימים שלא כתיקונם, יש לחשוב על כל התרחישים. כיצד הרמטכ״ל, המפכ״ל וראש השב״כ מתכוונים להתמודד עם משבר חוקתי שיוביל לאלימות ברחובות? למי הם יהיו נאמנים? כיצד הם מתכוונים לשמר את מונופול הנשק (הימ״חים של צה״ל והמשטרה) א-פוליטים?
אלו שאלות פתוחות שספר החוקים של מדינת ישראל לא נותן עליהן תשובה.
נתניהו נבחר בבחירות חופשיות ומבצר את שלטונו באמצעות שינוי חוקי יסוד | ממול, טוענים להיווצרות דיקטטורה | בינתיים, שירותי הביטחון מצליחים להשאר א-פוליטים | מה יקרה בירייה הראשונה? האם מונופול הנשק בישראל ישאר בידי הממשלה בירושלים?
צילום: משטרת ישראל
חוק הנבצרות עבר בכנסת ובג״צ לא פסל אותו. המשמעות היא שיועמ״ש הממשלה לא יכול להוציא את נתניהו לנבצרות אם יפר את הסכם ניגוד העניינים שהפך אותו לראש ממשלה מלכתחילה.
קצת היסטוריה
בסוף ינואר 2020 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד חבר הכנסת בנימין נתניהו. כתב האישום שהוגש מייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. למרות זאת, באפריל אותה שנה, נתניהו מונה לראש ממשלה בהסכם עם בני גנץ.
היות ונוצר תקדים משפטי בו אדם המואשם בעבירות שיש בהן קלון מונה לראשות ממשלה, הנושא הגיע לבג״צ. בסופו של תהליך משפטי, בג״צ אישר את המינוי על בסיס התחייבות נתניהו להסכם ניגוד עניינים שערך מול יועמ״ש הכנסת, שלא יעסוק בהחלטות הנוגעות להליך המשפטי שלו.
כעת, כשלוש שנים לאחר מכן, נתניהו כראש ממשלה, קידם חוק שיתן לו כרטיס יציאה מהסכם ניגוד העניינים - חוק הנבצרות. חוק זה מונע מיועמ״ש הכנסת להוציא את נתניהו לנבצרות. כלומר, נתניהו יכול להפר את ההבטחה שנתן לבג״צ לפני שלוש שנים, שעל בסיסה, בג״צ הכשיר את נתניהו, על אף כתב האישום נגדו, לכהן כראש ממשלה.
קרי, נתניהו יכול, בזכות החוק, להפר את הבטחתו לבג״צ ואת הסכם ניגוד העניינים עם היועמ״ש, להתערב ברפורמה המשפטית לטובתו האישית (הליך מינוי שופטים כדוגמא) - ולהשאר ראש ממשלה מכהן.
מה קורה אם נתניהו יממש את האיום ויפר את הסכם ניגוד העניינים?
ובכן, יכולים לקרות שני תהליכים. מישהו יגיש עתירה לבג״צ ויבקש להוציא את נתניהו לנבצרות היות והפר את ההסכם שעל בסיסו הוא ראש ממשלה מלכתחילה בשל כתב האישום נגדו. פניה לבג״צ היא הליך מנהלי. הליך נוסף יכולה ליזום היועמ״שית לממשלה, בפן הפלילי. היא יכולה להגיש כתב אישום נגד נתניהו על מרמה והפרת אמונים (הפרת הסדר ניגוד העניינים).
ומה יקרה אם אחד התהליכים הללו, או שניהם, יגיעו לפסק דין המורה להוציא את נתניהו לנבצרות, ונתניהו יתנגד? כלומר, הרשות המבצעת לא תכבד החלטה של הרשות השופטת. אירוע תקדימי שטרם ארע בישראל. יתרה מכך, גם חוקי היסוד, ממשלה וכנסת, אינם מגדירים מה קורה במצב כזה. מסתבר, שב-75 שנות קיום אף אחד לא חשב על המשוואה שיצר נתניהו.
משבר חוקתי
משבר חוקתי כזה יעמיד את המשטרה בדיסוננס. מצד אחד, ראש ממשלה מתבצר בשלטונו. מצד שני בית משפט הדורש לפנות אותו מהלשכה לנבצרות. המשטרה, לפי פקודת המשטרה, כפופה למרות הרשות המבצעת. אך המשטרה, כגוף אוכף חוק, גם פועלת לפי פסיקות הרשות השופטת. למי תקשיב המשטרה?
ומה עם שב״כ? לפי חוק השב״כ, הוא אמון על שמירת סדרי השלטון הדמוקרטי. אבל גם שב״כ כפוף למרות הרשות המבצעת. למי יקשיב ראש השב״כ? לראש ממשלה מתבצר או לבית המשפט? שוב, חוקי מדינת ישראל אינם נותנים תשובה למקרה קצה כזה.
נתניהו הצליח לרכז סביבו גרעין אלקטורלי של כ1.1 מליוני איש. אם יוציאו את נתניהו לנבצרות בכוח, תומכיו לא ישבו בשקט. אלא, צפויים לצאת להגן בגופם על המנהיג שבחרו בבחירות חופשיות. לפי תפיסת קבוצה זו, לבית משפט, אין זכות מוסרית להתערב בבחירת העם בבחירות, גם אם ראש הממשלה מתערב בתהליכים משפטיים המתנהלים נגדו בבית משפט.
מולה, ישנה קבוצת אזרחים אחרת, הטוענת כי נתניהו, למעשה, שיקר, הפר את ההסדר החוקי, עליו הוא עצמו התחייב, כדי לבצר את שלטונו ולדאוג שלא יכנס לכלא אם יורשע במשפט.
משבר חוקתי זה, אם יתרחש, צפוי להעמיד שתי קבוצות יהודים, זו מול זו. בתרחיש כזה, עולה שאלת השליטה במונופול הכוח (נשק) בישראל. כמו כל מדינה, גם בישראל, המונופול על הכוח (הנשק) אמור להיות בידי המדינה. בשליטה של הרשות המבצעת. לא תמיד זה היה כך. טרם קום המדינה, פעלו בישראל שלושה ארגוני מחתרת שחילקו ביניהם את המונופול על הכוח - אצ"ל, לח"י ופלמ"ח. בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, החליט לפרק את שלושת הארגונים הללו ולהקים את צה״ל.
צבא עם אחד, נתון למרות הרשות המבצעת, שמרכז אצלו את כל הכוח הצבאי. לצד צה״ל, הוקמה משטרה המרכזת את הכוח בזירה הפנימית והתמסד שב״כ, כגוף האחראי על סיכול טרור, ריגול והגנה על סדרי השלטון הדמוקרטיים (בין היתר למשל, הגנה על ראש הממשלה). כך אמורה לפעול כל מדינה ריבונית. בלתי אפשרי לשלוט במדינה אם הכוח אינו מרוכז אצל הרשות המבצעת. לכן שב״כ, מוסד, משטרה וצה״ל כפופים לרשות המבצעת (באופן ישיר לראש הממשלה או לשר בממשלה).
הפילוג בעם
חזרה לימינו. 2023. הפילוג בעם, אם יגיע לפיצוץ אלים בין שתי קבוצות יהודים, מעלה שאלה האם המונופול על הכוח ישאר א-פוליטי. האם תרחיש של התנגדות אלימה, כולל שימוש בנשק חם זו כנגד זו, הינו תרחיש דמיוני? אחרי ההפגנות אתמול, נראה שלא. אם נתניהו יתקדם עם הרפורמה המשפטית, הלחץ יגבר על הממשלה, שמצדה, תצטרך להפעיל יותר כוח אלים נגד מפגינים. משם, אף אחד לא יודע מה יקרה.
היות ובצה״ל, משטרה ושב״כ עובדים בני אדם, הפוליטיזיציה מובנית בארגונים אלו. כל עוד אין משבר חוקתי המפלג את העם, ניתן לשמר ארגונים אלו כא-פוליטים. אולם, משבר חוקתי, בו אף אחד לא יודע מה עושים, עלול להפוך אלים, ולגרום לכל אחד מעובדי ארגונים אלו לקחת צד. חלק יתמכו בנתניהו המתבצר בשלטונו וחלק לא.
אם שתי קבוצות יהודים ילחמו זו בזו, באמצעים אלימים, והפוליטיזציה תתפרץ גם בצה״ל, במשטרה ובשב״כ, עולה השאלה איזו קבוצה תקבל גישה לימ״חים של הנשק. שוב, תרחיש דמיוני, לכאורה. מראות מלחמת אזרחים ממדינות עולם שלישי. אך בקצב שהאירועים מתרחשים בישראל, קשה לדעת מה יוליד יום.
ברגע שהמונופול על הנשק יהפוך להיות פוליטי, המדינה תכנס למלחמת אזרחים באופן רשמי. שאלת הנאמנות לשלטון תכתיב מי בצבא, במשטרה ובשב״כ ישלטו במונופול הכוח כדי לאפשר את קיומו של המשטר. תעלה גם שאלה האם הממשלה תוכל לשמר את המונופול על הנשק, במציאות של מלחמת אזרחים.
לסיכום, נקווה שלא נגיע לשם, אך בימים שלא כתיקונם, יש לחשוב על כל התרחישים. כיצד הרמטכ״ל, המפכ״ל וראש השב״כ מתכוונים להתמודד עם משבר חוקתי שיוביל לאלימות ברחובות? למי הם יהיו נאמנים? כיצד הם מתכוונים לשמר את מונופול הנשק (הימ״חים של צה״ל והמשטרה) א-פוליטים?
אלו שאלות פתוחות שספר החוקים של מדינת ישראל לא נותן עליהן תשובה.
