אושר לקריאות שנייה ושלישית: יוקם מרכז לאומי שיאסוף את נתוני הטיסות והנוסעים בהן
קיומה של מערכת לעיבוד מידע זה הוא אחד התנאים שהציבה ארה"ב כדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה
עמי רוחקס דומבה
| 16/03/2023
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה השבוע (ג'), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב-2022.
הצעת החוק מחייבת קבלת מידע אישי מחברות תעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המידע האמור הינו נתוני APIו-PNR הכוללים פרטים המופיעים במסמכי נסיעה של נוסע בטיסה המונפקים על ידי מדינות וכן נתונים אודות הטיסה אשר נאספים על ידי חברות התעופה לצורכיהן.
פירוט כלל פריטי המידע אשר נדרשות חברות התעופה למסור, במספר מועדים, אודות הנוסעים והצוות, מופיע בתוספת הראשונה לחוק. במהלך דיוניה קבעה הוועדה כי כל שינוי בתוספת יהיה מחויב באישורה של ועדת החוץ והביטחון.
על פי הצעת החוק, המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן), אשר צפוי להיות מוקם ברשות המסים. המידע במאגר ייאסף וישמש לחמש מטרות: 1. זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל פעילות טרור. 2. אבטחת התעופה, ובכלל זה הגנה על ביטחון הנוסעים. 3. מאבק בהגירה בלתי חוקית ושיפור ביקורת הגבולות. 4. הגנה על בריאות הציבור באמצעות זיהוי,
מניעה או טיפול באפשרות התפרצות או התפשטות מחלות אפידמיות. 5. זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל עבירות שעונשן שלוש שנים ומעלה, המפורטות בתוספת החמישית לחוק (גם לגבי תוספת זו קבעה הוועדה כי כל שינוי בה יהיה מחויב באישורה של ועדת החוץ והביטחון).
הצעת החוק מרשה לארבע רשויות – רשות המסים, רשות האוכלוסין, משרד הבריאות ומשרד התחבורה – לפנות למלא"ן, ולבקש כי יבצעו הערכה או שאילתה לגבי מידע מהמאגר. רק הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, רשאית לשנות את רשימת הרשויות המורשות, ובלבד שעיקר עיסוקה של רשות שתתווסף יהיה אחת מחמש המטרות אשר הוגדרו למאגר.
כמו כן, הצעת החוק מסמיכה שלוש רשויות – השב"כ, המוסד והמשטרה, להקים שלוחות של המאגר שינוהלו אצלן. העומד בראש הרשות ימנה מורשי גישה ספציפיים שרק להם תהיה גלישה לשלוחה. פעולות עיבוד הידע שבוצעו בשלוחה ישמרו בדרך שתאפשר פיקוח ובקרה על אופן ומועד ביצוען, ועל מבצע כל פעולה.
התוספת השנייה לחוק מונה את הגופים הבינ"ל והרשויות במדינות אחרות, אשר לצורך מילוי תפקידיהם, רשאי ראש המלא"ן, בין אם ביוזמתו או לפי בקשה מנומקת מהם, להעביר להם מידע מהמאגר או תוצאות עיבוד מידע.
עוד קובעת הצעת החוק את נהלי אבטחת המידע ושמירתו במלא"ן, חובות הסודיות והפרטיות אשר חלות. נושא הפרטיות קיבל התייחסות נרחבת בהצעת החוק, לרבות קביעת מעמדה של הרשות להגנת הפרטיות כמפקח, וקביעת ממונה פרטיות במלא"ן, שאת תנאי כשירותו והכשרתו יקבע ראש הרשות להגנת הפרטיות, וכהונתו לא תופסק ללא הסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות.
עוד קובעת הצעת החוק את משטר האכיפה המנהלית וגובה הקנסות כלפי חברות תעופה אשר לא יעבירו את המידע על נוסעיהן והצוות למלא"ן, כמתחייב בהצעת החוק.
עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הציע כי כדי להגביר את עצמאותו של המלא"ן למול רשות המסים, תקבע לו תכנית תקציבית נפרדת בתוך תקציב רשות המסים במסגרת תקציב המדינה.
עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר כי נקבע שכך יהיה בפועל ממילא, בהחלטת הממשלה, אך באופן עקרוני עמדת הממשלה היא לא לקבוע סעיפים קבועים וקשיחים בתקציב המדינה דרך חקיקה ראשית שאיננה תקציב המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, הכריע ואמר כי היות שמדובר במהלך עם רגישות בינ"ל רבה, נכון יהיה להבטיח למרכז תקציב פעילות עצמאי, מבלי להידרש לגובה התקציב המדויק. חברי הוועדה קיבלו את הצעת היו"ר.
במהלך הדיון היום שבו והעלו מספר גורמים את הקושי של כל חברת תעופה הפועלות באירופה לעמוד בדרישות החוק, היות שהוא נוגד את חקיקת הפרטיות האירופית, ה-GDPR.
עו"ד גרנית השיב: אנחנו אכן ערים לקושי הזה והצגנו כבר את הדברים באריכות. בתוך ביה"ד האירופי עצמו יש התלבטות בנושא, שכן למול הGDPR, חל גם ה-Law Enforcement Directive ובית המשפט פוסק פעם כך ופעם כך.
כלומר זה אירוע מורכב של האירופאים בתוך עצמם, אבל לנו הם הבהירו כי יקיימו איתנו מו"מ על הסכם להסדרת הנושא רק לאחר השלמת החקיקה אצלנו. זהו התנאי שלהם, ואף שהתחלנו מולם את המגעים, עם סיום החקיקה ניכנס למו"מ בכדי לפתור את הנושא.
יו"ר הוועדה סיכם ואמר כי הוא מצפה מאנשי רשות המסים, אשר מקימים את המלא"ן לעמוד בקשר עם חברות התעופה לכל אורך הדרך, ולגלות קשב לטענות ולנסיבות שלהם, ככל שיהיו קשיים בתחילת הדרך, עם כל חברה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה פה אחד לקריאות השנייה והשלישית.
קיומה של מערכת לעיבוד מידע זה הוא אחד התנאים שהציבה ארה"ב כדי לפטור ישראלים מהצורך בוויזה
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה השבוע (ג'), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב-2022.
הצעת החוק מחייבת קבלת מידע אישי מחברות תעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המידע האמור הינו נתוני APIו-PNR הכוללים פרטים המופיעים במסמכי נסיעה של נוסע בטיסה המונפקים על ידי מדינות וכן נתונים אודות הטיסה אשר נאספים על ידי חברות התעופה לצורכיהן.
פירוט כלל פריטי המידע אשר נדרשות חברות התעופה למסור, במספר מועדים, אודות הנוסעים והצוות, מופיע בתוספת הראשונה לחוק. במהלך דיוניה קבעה הוועדה כי כל שינוי בתוספת יהיה מחויב באישורה של ועדת החוץ והביטחון.
על פי הצעת החוק, המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן), אשר צפוי להיות מוקם ברשות המסים. המידע במאגר ייאסף וישמש לחמש מטרות: 1. זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל פעילות טרור. 2. אבטחת התעופה, ובכלל זה הגנה על ביטחון הנוסעים. 3. מאבק בהגירה בלתי חוקית ושיפור ביקורת הגבולות. 4. הגנה על בריאות הציבור באמצעות זיהוי,
מניעה או טיפול באפשרות התפרצות או התפשטות מחלות אפידמיות. 5. זיהוי, מניעה, סיכול, חקירה או העמדה לדין בשל עבירות שעונשן שלוש שנים ומעלה, המפורטות בתוספת החמישית לחוק (גם לגבי תוספת זו קבעה הוועדה כי כל שינוי בה יהיה מחויב באישורה של ועדת החוץ והביטחון).
הצעת החוק מרשה לארבע רשויות – רשות המסים, רשות האוכלוסין, משרד הבריאות ומשרד התחבורה – לפנות למלא"ן, ולבקש כי יבצעו הערכה או שאילתה לגבי מידע מהמאגר. רק הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, רשאית לשנות את רשימת הרשויות המורשות, ובלבד שעיקר עיסוקה של רשות שתתווסף יהיה אחת מחמש המטרות אשר הוגדרו למאגר.
כמו כן, הצעת החוק מסמיכה שלוש רשויות – השב"כ, המוסד והמשטרה, להקים שלוחות של המאגר שינוהלו אצלן. העומד בראש הרשות ימנה מורשי גישה ספציפיים שרק להם תהיה גלישה לשלוחה. פעולות עיבוד הידע שבוצעו בשלוחה ישמרו בדרך שתאפשר פיקוח ובקרה על אופן ומועד ביצוען, ועל מבצע כל פעולה.
התוספת השנייה לחוק מונה את הגופים הבינ"ל והרשויות במדינות אחרות, אשר לצורך מילוי תפקידיהם, רשאי ראש המלא"ן, בין אם ביוזמתו או לפי בקשה מנומקת מהם, להעביר להם מידע מהמאגר או תוצאות עיבוד מידע.
עוד קובעת הצעת החוק את נהלי אבטחת המידע ושמירתו במלא"ן, חובות הסודיות והפרטיות אשר חלות. נושא הפרטיות קיבל התייחסות נרחבת בהצעת החוק, לרבות קביעת מעמדה של הרשות להגנת הפרטיות כמפקח, וקביעת ממונה פרטיות במלא"ן, שאת תנאי כשירותו והכשרתו יקבע ראש הרשות להגנת הפרטיות, וכהונתו לא תופסק ללא הסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות.
עוד קובעת הצעת החוק את משטר האכיפה המנהלית וגובה הקנסות כלפי חברות תעופה אשר לא יעבירו את המידע על נוסעיהן והצוות למלא"ן, כמתחייב בהצעת החוק.
עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הציע כי כדי להגביר את עצמאותו של המלא"ן למול רשות המסים, תקבע לו תכנית תקציבית נפרדת בתוך תקציב רשות המסים במסגרת תקציב המדינה.
עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר כי נקבע שכך יהיה בפועל ממילא, בהחלטת הממשלה, אך באופן עקרוני עמדת הממשלה היא לא לקבוע סעיפים קבועים וקשיחים בתקציב המדינה דרך חקיקה ראשית שאיננה תקציב המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, הכריע ואמר כי היות שמדובר במהלך עם רגישות בינ"ל רבה, נכון יהיה להבטיח למרכז תקציב פעילות עצמאי, מבלי להידרש לגובה התקציב המדויק. חברי הוועדה קיבלו את הצעת היו"ר.
במהלך הדיון היום שבו והעלו מספר גורמים את הקושי של כל חברת תעופה הפועלות באירופה לעמוד בדרישות החוק, היות שהוא נוגד את חקיקת הפרטיות האירופית, ה-GDPR.
עו"ד גרנית השיב: אנחנו אכן ערים לקושי הזה והצגנו כבר את הדברים באריכות. בתוך ביה"ד האירופי עצמו יש התלבטות בנושא, שכן למול הGDPR, חל גם ה-Law Enforcement Directive ובית המשפט פוסק פעם כך ופעם כך.
כלומר זה אירוע מורכב של האירופאים בתוך עצמם, אבל לנו הם הבהירו כי יקיימו איתנו מו"מ על הסכם להסדרת הנושא רק לאחר השלמת החקיקה אצלנו. זהו התנאי שלהם, ואף שהתחלנו מולם את המגעים, עם סיום החקיקה ניכנס למו"מ בכדי לפתור את הנושא.
יו"ר הוועדה סיכם ואמר כי הוא מצפה מאנשי רשות המסים, אשר מקימים את המלא"ן לעמוד בקשר עם חברות התעופה לכל אורך הדרך, ולגלות קשב לטענות ולנסיבות שלהם, ככל שיהיו קשיים בתחילת הדרך, עם כל חברה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה פה אחד לקריאות השנייה והשלישית.
