שנתיים וחצי מאוחר יותר: טרם נמצאו האחראים לפיצוץ בנמל ביירות
החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב | מועצת זכויות האדם של האו"ם לא מחפשת אשמים | הבולשת הפדרלית של ארצות הברית לא הגיעה למסקנה | ארגון Human Rights Watch מצביע על אחריות רשויות בלבנון
אברהם אילון
| 07/03/2023
By Mehr News Agency, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92996957
מאות טונות של הכימיקל אמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט), המשמש הן לתעשיית הדשנים בחקלאות והן לתעשיית חומרי הנפץ בחציבה ובכרייה (וגם לטרור), נאגרו באחד ממחסני נמל ביירות מספר שנים ללא אמצעי בטיחות נאותים.
ב-4 באוגוסט 2020 אירעה סדרה של פיצוצים במחסן. 217 בני אדם נהרגו עד כה, יותר מ-7,000 נפצעו, נזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות, ולמעלה מ-300,000 תושבים נותרו עקורים. הפיצוץ תואר כאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר בהיסטוריה. מאמר זה מציג תמונת מצב עדכנית שנתיים וחצי מאוחר יותר.
בביירות החקירה (שוב) נעצרת
השופט-החוקר הלבנוני Tarek Bitar, שהוביל את החקירה עד לאחרונה, ניסה לחדש את חקירת הפיצוץ והוציא כתבי אישום חדשים נגד בעלי תפקידים בכירים ובדרגי ביניים בלבנון, לאחר למעלה משנה של השעיית חקירת האירוע.
החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב עקב התערבות של גורמים פוליטיים בדרג גבוה ועקב היעדר עצמאות שיפוטית של לבנון. פוליטיקאים לבנונים הגישו תלונות רבות נגד השופט-החוקר.
בתלונות הם חלקו על סמכויותיו השיפוטיות, והאשימו אותו בהטיה. קודמו Fadi Sawan השופט הראשון, שמונה להוביל את חקירת הפיצוץ, הועבר מתפקידו לאחר שבפברואר 2021 האשים פוליטיקאים בכירים באחריות לנושא.
כמו בכל חקירה בסדר גודל כזה בכל התפתחות שהיא צץ ועלה ספין חדש ושונה מקודמו בניסיון להעברת אחריות מרשות או מצד אחד לרשות או לצד אחר. מספר עצום של תיאוריות, דעות, הצהרות, ניתוחים והשערות הועלו לפעמים עם השערות, שנתמכו רק על ידי מקורות בודדים.
מורכבות התיק, השחקנים הרבים המעורבים בו והחבויות הפליליות האפשרית, הקושי להטיל אחריות על האחראים, במיוחד לאור מהלכי ממשלת לבנון נגד הליכי החקירה.
החקירה הלבנונית עומדת כעת בפני אתגרים משפטיים שונים סביב סמכויות שיפוט, אחריות וגישה לראיות. נראה, שהחקירה תתבסס על התיאוריה המשפטית שתגבר, שכן לבנון עדה לעימות משפטי בין השופט-החוקר Bitar לבין התובע הציבורי העליון של לבנון Ghassan Oweidat.
שניהם מערערים זה על סמכותו של זה בעניין והגישו כתבי תביעה זה כנגד זה. Oweidat הוציא לפני מספר שבועות צו איסור יציאה נגד Bitar, והורה לשחרר את כל החשודים שעוכבו בקשר לפיצוץ הנמל מיד לאחר ש-Bitar פירסם את כתבי האישום האחרונים שלו. Bitarמצידו כפר בסמכות המשפטית של Oweidat, והדגיש ש- Oweidatעצמו הואשם בקשר לפיצוץ.
או"ם שמום
מאז ימיו הראשונים של האירוע, נשמעו קריאות של גורמים לבנוניים לרבות פוליטיקאים בכירים וגורמים בינלאומיים שונים לפתוח בחקירה עצמאית של האו"ם של הפיצוץ.
גורמים אלו נימקו את הדרישה שלהם בשני טיעונים עיקריים: האחד, שמערכת המשפט הלבנונית נוטה להשפעה פוליטית, והשני, שללבנון אין יכולות טכניות לחקור מקרה בקנה מידה כה מורכב. הקריאות הללו התגברו מאז ועד היום והחקירה הלבנונית עמדה בפני מכשולים רבים.
למרות זאת עד כה לא הועלתה כל הצעת החלטה בעניין על ידי המדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא, ומשכך לא ניתן לבסס אחריות לפיצוץ.
לצד חקירות, שנערכו על ידי קבוצות תקשורת והסברה ועל רקע קריאות לחקירה של האו"ם, הוגשו תביעות אזרחיות גם מעבר לים כדי לעקוף את החקירה הלבנונית התקועה ובתקווה לעשיית צדק עם הקורבנות.
בבריטניה – פסק דין בתביעה נגד Savaro Ltd
לשכת עורכי הדין של ביירות (BBA) ושלוש משפחות קורבנות הגישו באוגוסט 2021 תביעה אזרחית נגד חברת הסחר בכימיקלים Savaro Ltd הרשומה בלונדון.
זמן קצר לאחר מכן חסמו הרשויות בבריטניה את ניסיונות החברה לפרק אותה. עדיין לא ברור מי הבעלים של החברה: עיתונאים חוקרים מלבנון ומהעולם דיווחו, שהבעלים הרשומים הם סוכנים מחברת שירותים. בית המשפט העליון בלונדון הורה ביוני 2022 לחברה לחשוף את הבעלים האמיתיים שלה, אך החברה טרם לא עשתה זאת.
פסק הדין של בית המשפט העליון בלונדון, שניתן לאחרונה קבע, שהחברה מלונדון שמסרה את הכימיקל לנמל ביירות אחראית כלפי קורבנות. על פי פסק הדין ההליך המשפטי עובר כעת לשלב קביעת הפיצויים.
מדובר בהצלחה יוצאת דופן במישור המשפטי עבור משפחות הקורבנות, שחלקן בחרו להגיש תביעות בחו"ל. משפחות קורבנות הפיצוץ ראו בפסק הדין צעד קדימה לקראת עשיית צדק ונגד ההתערבות הפוליטית, שמפריעה לשופט החוקר להוביל חקירה בלבנון במשך למעלה משנתיים.
מסמכים מראים, שקומץ של –מדינאים בכירים, משפטנים ואנשי ביטחון - היו מודעים לאחסון החומר בנמל במשך שנים, אך לא נקטו צעדים נחרצים כדי לפנות אותו.
בארצות הברית – חקירה ללא תוצאות, ותביעה נגד TGS
הבולשת הפדרלית של ארצות הברית (FBI) החלה בחקירת הפיצוץ בשלב מוקדם, אבל החקירה לא הובילה לממצאים חד משמעיים.
הקרן השוויצרית Accountability Now וחלק ממשפחות הקורבנות הגישו ביולי 2022 תביעה במדינת טקסס שבארה"ב נגד קבוצת השירותים הגיאו-פיזיים האמריקאית-נורווגית TGS, הבעלים של חברת המדידות הסייסמיות Spectrum ASA, ששכרה את הספינה שהובילה את 2,750 טון האמוניום החנקתי לביירות בשנת 2012.
גורמים בקרן אמרו, שהם מקווים שהתביעה תאלץ את החברה לחשוף חילופי מסרים בינה ובין גורמים אחרים שנחקרים. בצרפת – חקירה ללא תוצאות
משטרת צרפת פתחה בחקירה בסמוך לאירוע, שגם היא לא הובילה לממצאים חד משמעיים.
בתחקירים ראשוניים, שנערכו על ידי כלי תקשורת וארגוני הסברה בתחנת הטלוויזיה הלבנונית Al Jadeed, דווח כי פקידים לבנוניים הוזהרו על חומרת הסיכון שנשקף מאחסון לאורך זמן של כמויות גדולות מחסני הנמל, אך לא נקטו כל פעולה שהיא.
חקירת ארגון התקשורת-החוקרת מסרייבו Organized Crime and Corruption Report Project חשפה מידע על הבעלים של הספינה שהובילה את החומר לנמל, על לקוחות המטען ועל גורמים נוספים שהיו מעורבים בפעולת ההובלה. מה שעורר שאלות לגבי נסיבות הגעת האונייה לנמל.
ארגון Human Rights Watch, שניהל עד היום את החקירה המקיפה ביותר על הפיצוץ, חשף ראיות, המבוססות בעיקר על ניתוח מסמכים והתכתבויות רשמיות ומציגות תמונה כמעט מלאה של האירועים, שהובילו לפיצוץ.
הארגון הגיע למסקנה, שישנן ראיות המצביעות על כך שמספר רשויות בלבנון התרשלו בפלילים על פי החוק הלבנוני בטיפולן במטען האמוניום החנקתי.
ובחזרה אלינו לסיכום ב"שאלת ראש הממשלה", וליתר דיוק שאלה לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה - מהם הלקחים, שהופקו במדינת ישראל בעקבות אירוע הפיצוץ בביירות, אילו מהם יושמו כבר ומה נדרש על מנת ליישם את השאר?
החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב | מועצת זכויות האדם של האו"ם לא מחפשת אשמים | הבולשת הפדרלית של ארצות הברית לא הגיעה למסקנה | ארגון Human Rights Watch מצביע על אחריות רשויות בלבנון
By Mehr News Agency, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=92996957
מאות טונות של הכימיקל אמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט), המשמש הן לתעשיית הדשנים בחקלאות והן לתעשיית חומרי הנפץ בחציבה ובכרייה (וגם לטרור), נאגרו באחד ממחסני נמל ביירות מספר שנים ללא אמצעי בטיחות נאותים.
ב-4 באוגוסט 2020 אירעה סדרה של פיצוצים במחסן. 217 בני אדם נהרגו עד כה, יותר מ-7,000 נפצעו, נזק של מיליארדי דולרים לשכונות מגורים, למבני מסחר ולתשתיות עירוניות, ולמעלה מ-300,000 תושבים נותרו עקורים. הפיצוץ תואר כאחד הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר בהיסטוריה. מאמר זה מציג תמונת מצב עדכנית שנתיים וחצי מאוחר יותר.
בביירות החקירה (שוב) נעצרת
השופט-החוקר הלבנוני Tarek Bitar, שהוביל את החקירה עד לאחרונה, ניסה לחדש את חקירת הפיצוץ והוציא כתבי אישום חדשים נגד בעלי תפקידים בכירים ובדרגי ביניים בלבנון, לאחר למעלה משנה של השעיית חקירת האירוע.
החקירה בלבנון החלה באוגוסט 2020. מאז היא נתקעה שוב ושוב עקב התערבות של גורמים פוליטיים בדרג גבוה ועקב היעדר עצמאות שיפוטית של לבנון. פוליטיקאים לבנונים הגישו תלונות רבות נגד השופט-החוקר.
בתלונות הם חלקו על סמכויותיו השיפוטיות, והאשימו אותו בהטיה. קודמו Fadi Sawan השופט הראשון, שמונה להוביל את חקירת הפיצוץ, הועבר מתפקידו לאחר שבפברואר 2021 האשים פוליטיקאים בכירים באחריות לנושא.
כמו בכל חקירה בסדר גודל כזה בכל התפתחות שהיא צץ ועלה ספין חדש ושונה מקודמו בניסיון להעברת אחריות מרשות או מצד אחד לרשות או לצד אחר. מספר עצום של תיאוריות, דעות, הצהרות, ניתוחים והשערות הועלו לפעמים עם השערות, שנתמכו רק על ידי מקורות בודדים.
מורכבות התיק, השחקנים הרבים המעורבים בו והחבויות הפליליות האפשרית, הקושי להטיל אחריות על האחראים, במיוחד לאור מהלכי ממשלת לבנון נגד הליכי החקירה.
החקירה הלבנונית עומדת כעת בפני אתגרים משפטיים שונים סביב סמכויות שיפוט, אחריות וגישה לראיות. נראה, שהחקירה תתבסס על התיאוריה המשפטית שתגבר, שכן לבנון עדה לעימות משפטי בין השופט-החוקר Bitar לבין התובע הציבורי העליון של לבנון Ghassan Oweidat.
שניהם מערערים זה על סמכותו של זה בעניין והגישו כתבי תביעה זה כנגד זה. Oweidat הוציא לפני מספר שבועות צו איסור יציאה נגד Bitar, והורה לשחרר את כל החשודים שעוכבו בקשר לפיצוץ הנמל מיד לאחר ש-Bitar פירסם את כתבי האישום האחרונים שלו. Bitarמצידו כפר בסמכות המשפטית של Oweidat, והדגיש ש- Oweidatעצמו הואשם בקשר לפיצוץ.
או"ם שמום
מאז ימיו הראשונים של האירוע, נשמעו קריאות של גורמים לבנוניים לרבות פוליטיקאים בכירים וגורמים בינלאומיים שונים לפתוח בחקירה עצמאית של האו"ם של הפיצוץ.
גורמים אלו נימקו את הדרישה שלהם בשני טיעונים עיקריים: האחד, שמערכת המשפט הלבנונית נוטה להשפעה פוליטית, והשני, שללבנון אין יכולות טכניות לחקור מקרה בקנה מידה כה מורכב. הקריאות הללו התגברו מאז ועד היום והחקירה הלבנונית עמדה בפני מכשולים רבים.
למרות זאת עד כה לא הועלתה כל הצעת החלטה בעניין על ידי המדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא, ומשכך לא ניתן לבסס אחריות לפיצוץ.
לצד חקירות, שנערכו על ידי קבוצות תקשורת והסברה ועל רקע קריאות לחקירה של האו"ם, הוגשו תביעות אזרחיות גם מעבר לים כדי לעקוף את החקירה הלבנונית התקועה ובתקווה לעשיית צדק עם הקורבנות.
בבריטניה – פסק דין בתביעה נגד Savaro Ltd
לשכת עורכי הדין של ביירות (BBA) ושלוש משפחות קורבנות הגישו באוגוסט 2021 תביעה אזרחית נגד חברת הסחר בכימיקלים Savaro Ltd הרשומה בלונדון.
זמן קצר לאחר מכן חסמו הרשויות בבריטניה את ניסיונות החברה לפרק אותה. עדיין לא ברור מי הבעלים של החברה: עיתונאים חוקרים מלבנון ומהעולם דיווחו, שהבעלים הרשומים הם סוכנים מחברת שירותים. בית המשפט העליון בלונדון הורה ביוני 2022 לחברה לחשוף את הבעלים האמיתיים שלה, אך החברה טרם לא עשתה זאת.
פסק הדין של בית המשפט העליון בלונדון, שניתן לאחרונה קבע, שהחברה מלונדון שמסרה את הכימיקל לנמל ביירות אחראית כלפי קורבנות. על פי פסק הדין ההליך המשפטי עובר כעת לשלב קביעת הפיצויים.
מדובר בהצלחה יוצאת דופן במישור המשפטי עבור משפחות הקורבנות, שחלקן בחרו להגיש תביעות בחו"ל. משפחות קורבנות הפיצוץ ראו בפסק הדין צעד קדימה לקראת עשיית צדק ונגד ההתערבות הפוליטית, שמפריעה לשופט החוקר להוביל חקירה בלבנון במשך למעלה משנתיים.
מסמכים מראים, שקומץ של –מדינאים בכירים, משפטנים ואנשי ביטחון - היו מודעים לאחסון החומר בנמל במשך שנים, אך לא נקטו צעדים נחרצים כדי לפנות אותו.
בארצות הברית – חקירה ללא תוצאות, ותביעה נגד TGS
הבולשת הפדרלית של ארצות הברית (FBI) החלה בחקירת הפיצוץ בשלב מוקדם, אבל החקירה לא הובילה לממצאים חד משמעיים.
הקרן השוויצרית Accountability Now וחלק ממשפחות הקורבנות הגישו ביולי 2022 תביעה במדינת טקסס שבארה"ב נגד קבוצת השירותים הגיאו-פיזיים האמריקאית-נורווגית TGS, הבעלים של חברת המדידות הסייסמיות Spectrum ASA, ששכרה את הספינה שהובילה את 2,750 טון האמוניום החנקתי לביירות בשנת 2012.
גורמים בקרן אמרו, שהם מקווים שהתביעה תאלץ את החברה לחשוף חילופי מסרים בינה ובין גורמים אחרים שנחקרים. בצרפת – חקירה ללא תוצאות
משטרת צרפת פתחה בחקירה בסמוך לאירוע, שגם היא לא הובילה לממצאים חד משמעיים.
בתחקירים ראשוניים, שנערכו על ידי כלי תקשורת וארגוני הסברה בתחנת הטלוויזיה הלבנונית Al Jadeed, דווח כי פקידים לבנוניים הוזהרו על חומרת הסיכון שנשקף מאחסון לאורך זמן של כמויות גדולות מחסני הנמל, אך לא נקטו כל פעולה שהיא.
חקירת ארגון התקשורת-החוקרת מסרייבו Organized Crime and Corruption Report Project חשפה מידע על הבעלים של הספינה שהובילה את החומר לנמל, על לקוחות המטען ועל גורמים נוספים שהיו מעורבים בפעולת ההובלה. מה שעורר שאלות לגבי נסיבות הגעת האונייה לנמל.
ארגון Human Rights Watch, שניהל עד היום את החקירה המקיפה ביותר על הפיצוץ, חשף ראיות, המבוססות בעיקר על ניתוח מסמכים והתכתבויות רשמיות ומציגות תמונה כמעט מלאה של האירועים, שהובילו לפיצוץ.
הארגון הגיע למסקנה, שישנן ראיות המצביעות על כך שמספר רשויות בלבנון התרשלו בפלילים על פי החוק הלבנוני בטיפולן במטען האמוניום החנקתי.
ובחזרה אלינו לסיכום ב"שאלת ראש הממשלה", וליתר דיוק שאלה לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה - מהם הלקחים, שהופקו במדינת ישראל בעקבות אירוע הפיצוץ בביירות, אילו מהם יושמו כבר ומה נדרש על מנת ליישם את השאר?
