דעה | במקרה של אשדוד, חזון רומנטי של שכונה צמודת נמל - יכול להסתיים באסון חומרים מסוכנים
המשרד להגנת הסביבה מסתיר מהציבור את סקר הסיכונים לשכונה צמודת נמל באשדוד | דו"ח חוקר לשמיעת התנגדויות בתכנית תמ"ל 1062 מציף התנגדויות לבניית השכונה בסמוך לנמל
דני קרוננברג
| 21/02/2023
תמונה: https://bait-ashdod.co.il
לאחרונה פרסמתי מאמר ובו הבעתי ספק לגבי התבונה בתכנון שכונת מגורים חדשה בצמוד לנמל אשדוד, ובקרבת אזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במיקום שבו היא תהיה חשופה לסיכון מוגבר מתקריות חומרים מסוכנים, ותהיה חשופה לזיהום אוויר מוגבר.
התוכנית מציעה בנייתן של מעל 3,000 יחידות דיור בצפיפות גבוהה, מתוכן 240 יחידות דיור מוגן לקשישים, שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ- 80,000 מטר מרובע, קריית ספורט הכוללת אצטדיון כדורגל לכ- 24,000 צופים,
היכל ספורט לכ- 5,000 צופים ובריכת שחייה, וכן מבנים למוסדות ציבור (כגון בתי ספר וגני ילדים !). מבני המגורים בתחום התוכנית יהיו ברובם בגובה 7 עד 9 קומות, בנוסף ל- 11 מגדלי מגורים בני 29-17 קומות. מבני התעסוקה כוללים שני מבני תעסוקה בני 15 קומות.
איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד וחבל יבנה הגיב למאמר הקודם וטען: ״על מנת להבטיח את העדר הסיכונים, בוצעו בנמל אשדוד ובעורף הנמל תסקיר השפעה על הסביבה שבחן את כלל ההיבטים הסביבתיים לרבות איכות אוויר וסיכוני חומרים מסוכנים. במסגרת בחינת סיכוני החומרים המסוכנים בוצעו סקרי מרחקי הפרדה וסקר סיכונים תפעולי".
ביקשתי לקרא את התסקיר האמור, את סקר הסיכונים ולראות את מיפוי מרחקי הסיכון משטחי אחסון החומרים המסוכנים בנמל אשדוד שאמורים להופיע במסמכים אלו, ולצורך כך ביקשנו מסמכים אלו מהאיגוד להגנת הסביבה אשדוד וחבל יבנה, שסרב להעבירם והפנה למשרד להגנת הסביבה. גם לאחר מספר פניות למשרד להגנת הסביבה, מסמכים אלו טרם הועברו לרשותנו.
עיר-נמל או עיר לחוד ונמל לחוד
הצלחתי להשיג מסמך אחר שכותרתו "דו"ח חוקר לשמיעת התנגדויות בתכנית תמ"ל 1062" שיצא מטעם הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). את הדו"ח הכין אדריכל אדיב דאוד נקאש, ובו הוא התפייט, ובין השאר כתב (תוך השמטות קלות):
"לאורך היסטוריה ארוכה בתרבות האנושית, נרקמו קשרים הדדיים בין עיר ונמל שהוכיחו ששתי תופעות תרבותיות אלו, למרות התנגשויות באינטרסים של כל אחת מהן, צריכות זו את זה. עיר צריכה את הנמל והנמל צריך את העיר.
״מכאן התפתח המושג שנקרא עיר נמל. מונח זה כולל ייצוג של שתי רמות של אינטרסים, האינטרס המקומי של העיר, אגב עיר נמל, והאינטרס הרחב יותר, היינו האינטרס הלאומי.
״בהתנגשות האינטרסים שקורית לפעמים ביניהם, מונחת השאלה את מי יש להעדיף, ובלשון אחרת איזה אינטרס גובר.
״בדיון כזה אל לנו לשכוח שלמען הצלחת האינטרס הרחב יותר שומה עלינו לזכור, כי יש לשמור גם על האינטרס של העיר שהיא בעצם "שומרת הנמל".
תשתית לאומית, הנמל במקרה דנן, היא בעלת חשיבות עליונה ברמה המערכתית כלכלית לאומית ואפילו בינלאומית.
תכנון, במקרה כמו שלנו, הנו כלי שאמור להגות מציאות שיוצרת איזונים בין כלל המרכיבים והאינטרסים. ליצירת מעין "שכנות טובה" ביניהם, אשר תהיה ערובה לכך שאנשים גרים בעיר ובד בבד תורמים וגם נהנים מהתשתית והכלכלה הלאומיים".
היסטוריה של אסונות בנמלים
לאור דברים נכונים אלו, חשוב לבחון את הניסיון שהצטבר בעולם לגבי "שכנות טובה" בין נמלים, לבין הערים הסמוכות להם.
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה לפני מספר ימים, שריפת ענק פרצה והשתוללה במשך יומיים בנמל איסקנדרון שבטורקיה, שמכבי האש התקשו מאוד לכבות. שריפה זו התפשטה בין המכולות שהיו בנמל, יצרה פלומת עשן ענקית שהכילה חומרים מסוכנים, ופלומת עשן זו נסחפה ברוח לעבר שכונת מגורים סמוכה.
בחודש יוני הקודם מכולה שהובילה 25 טון כלור נפלה ממנוף על ספינה שעגנה בנמל עקבה, ירדן, התבקעה, וגז דלף ממנה באזור הנמל. בתקרית נהרגו 14 בני אדם ונפצעו יותר מ-265 בני אדם. האסון לא התפתח לתקרית חמורה בהרבה כי הנמל מרוחק מהעיר, והרוחות לא סחפו את הגז לשכונות מגורים.
תקריות חומרים מסוכנים גרמו לחורבן נרחב בערים שעל ידם, ודוגמאות לכך הן אסונות הענק שהתרחשו בנמל ביירות (לבנון) שבו נהרגו 218 אנשים ולמעלה מ־7,000 נפצעו, הפיצוץ בנמל האליפקס בקנדה שגרם למותם של 1,635 אנשים ולפציעתם של אלפים, האסון בנמל טקסס סיטי שבארצות הברית שכתוצאה ממנו נספו לפחות 581 בני אדם ונגרם נזק כבד לנמל ולסביבתו, והפיצוץ בנמל טיאנג'ין בסין שגרם למותם של 173 אנשים ולפציעתם של מאות.
ההיסטוריה של אסונות בנמלים מוכיחה שבסמוך לנמל שיש בו כמויות גדולות של חומרים מסוכנים (בניגוד למשל לנמל המיועד בעיקרו לאוניות נוסעים), רצוי להקים עורף נמל שיש בו מחסנים לוגיסטיים, מבני מסחר, תעשייה וכדומה, שיחצצו בין הנמל לבין שכונות מגורים.
החזון הציורי של שכונה הצמודה לנמל, הוא טוב עבור מרינות ליאכטות, עבור נמלי דייגים ציוריים ועבור נמלי תיירות שפוקדות אותם בעיקר אוניות נוסעים. לא עבור נמלי ענק המכילים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים.
מבני תעשייה, מסחר ושירותים ניתן לפנות במהירות. לעומת זאת בשכונות מגורים יש אוכלוסיות רגישות כגון ילדים, קשישים חולים וכדומה שקשה לפנות.
גם פינוי מהבתים של אוכלוסייה שאינה מוגבלת, למשך מספר ימים, יוצר קושי רב לאנשים שנאלצים לעזוב את ביתם, ופינוי של שכונה כזאת יחייב פינוי של אלפי אנשים.
התנגדות לתכנית השכונה
חברת נמל אשדוד וגורמים נוספים הזהירו מהקמת השכונה במיקום המוצע והתנגדו לתוכנית האמורה.
בדו"ח האמור, נציגי נמל אשדוד הזהירו מפורשות כי "הנמל מייצר מפגעים סביבתיים ובריאותיים, ואין לאשר בנייה למגורים בקרבתו", כי "התכנית ממקמת רצפטור ציבורי בסמוך לאזור בו משונעים חומרים מסוכנים בניגוד למדיניות המשרד להגנת הסביבה ומעמידה סיכון לחיי אדם - לתושבי השכונה ולאלפים שיפקדו את האצטדיון" וכי "לפי בדיקת תרחישי סיכון, לא ניתן לאשר רצפטורים ציבוריים בכל שטח התכנית".
גם הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד, חברת נמלי ישראל, התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים הזהירו מהסכנה הטמונה בבניית שכונת מגורים בקרבת מצבורי החומרים המסוכנים שיש בנמל. אלו ציינו כי התוכנית מפקיעה שטחים שלאור קרבתם לנמל הם אטרקטיביים והכרחיים לפיתוח פעילות הנמל בשלבים המיידיים.
למרות התנגדויות אלה, בדו"ח האמור הומלץ לאשר את הקמת השכונה, וההחלטה הסתמכה על כך שבשטח המיועד להקמת השכונה כבר יש רצפטור ציבורי. אולם לגבי אישור תוכניות בניה צריך להיות הבדל מהותי בין מצב קיים לבין הוספת רצפטורים חדשים שיגבירו את הבעיה בעתיד (מצב קיים מול מצב מתוכנן).
חומרים מסוכנים: גם בזיהום אוויר
בסמוך לנמל ולשכונה המתוכננת יש טרמינל מטענים ענק של רכבת ישראל, ומחסני ערובה שגם בחלקם יש חומרים מסוכנים. מצפון לאזור זה יש את אזור התעשייה הצפוני של אשדוד.
יש להתייחס לשני תרחישים שונים שבהם חומרים מסוכנים עלולים לגרום סיכון לאוכלוסייה בשכונת מגורים: תקרית חומרים מסוכנים (כגון דליקה, שפך או דליפה של חומרים מסוכנים) היוצרת סיכון גבוה בטווח זמן קצר יחסית. כמו גם, פגיעה מתמשכת מריכוזים נמוכים מאוד של חומרים מסוכנים (לדוגמה חומרים הנפלטים ממאגרי חומרים מסוכנים וממפעלים).
בתנאי מזג אוויר מסוימים (לדוגמה כאשר רוחות צפוניות נושבות באזור) זיהום אוויר עלול להיסחף לשכונה המתוכננת מאזור התעשייה הצפוני של אשדוד שיש בו בית זיקוק, מאגרי תזקיקי נפט, ומפעלים שונים ובכללם מפעלי כימיה.
לאור כל האמור לעיל, אני מתקשה להבין מדוע מתעקשים לבנות את שכונת המגורים החדשה של אשדוד דווקא בעורף הנמל ולא בשטחים הפתוחים בדרום אשדוד או במזרחה, אשר מרוחקים יותר מאזור התעשייה ואינם צמודים לנמל.
אם, למרות הכל, השכונה תוקם במיקום שנבחר, המדינה והעירייה רצוי שיערכו מעקב ארוך טווח אחר בריאות התושבים. מחקרים כאלו תפקידם לקבוע האם יש מיתאם בין מגורים בעורף נמל ובסמוך לאזור תעשיה שיש בו בית זיקוק ותעשיה כימית מפותחת, לתחלואה עודפת של האוכלוסייה.
לרשות החוקרים שינתחו את התחלואה בשכונה יעמדו גם נתונים להשוואה משכונות מסוימות במפרץ חיפה, הנמצאות לא הרחק מנמל ומאזורי תעשייה שגם בהם יש בית זיקוק ומפעלי תעשייה כימית.
תגובות
ממשרד הגנת הסביבה טרם נמסרה תגובה.
מחבר המאמר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
המשרד להגנת הסביבה מסתיר מהציבור את סקר הסיכונים לשכונה צמודת נמל באשדוד | דו"ח חוקר לשמיעת התנגדויות בתכנית תמ"ל 1062 מציף התנגדויות לבניית השכונה בסמוך לנמל
תמונה: https://bait-ashdod.co.il
לאחרונה פרסמתי מאמר ובו הבעתי ספק לגבי התבונה בתכנון שכונת מגורים חדשה בצמוד לנמל אשדוד, ובקרבת אזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במיקום שבו היא תהיה חשופה לסיכון מוגבר מתקריות חומרים מסוכנים, ותהיה חשופה לזיהום אוויר מוגבר.
התוכנית מציעה בנייתן של מעל 3,000 יחידות דיור בצפיפות גבוהה, מתוכן 240 יחידות דיור מוגן לקשישים, שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ- 80,000 מטר מרובע, קריית ספורט הכוללת אצטדיון כדורגל לכ- 24,000 צופים,
היכל ספורט לכ- 5,000 צופים ובריכת שחייה, וכן מבנים למוסדות ציבור (כגון בתי ספר וגני ילדים !). מבני המגורים בתחום התוכנית יהיו ברובם בגובה 7 עד 9 קומות, בנוסף ל- 11 מגדלי מגורים בני 29-17 קומות. מבני התעסוקה כוללים שני מבני תעסוקה בני 15 קומות.
איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד וחבל יבנה הגיב למאמר הקודם וטען: ״על מנת להבטיח את העדר הסיכונים, בוצעו בנמל אשדוד ובעורף הנמל תסקיר השפעה על הסביבה שבחן את כלל ההיבטים הסביבתיים לרבות איכות אוויר וסיכוני חומרים מסוכנים. במסגרת בחינת סיכוני החומרים המסוכנים בוצעו סקרי מרחקי הפרדה וסקר סיכונים תפעולי".
ביקשתי לקרא את התסקיר האמור, את סקר הסיכונים ולראות את מיפוי מרחקי הסיכון משטחי אחסון החומרים המסוכנים בנמל אשדוד שאמורים להופיע במסמכים אלו, ולצורך כך ביקשנו מסמכים אלו מהאיגוד להגנת הסביבה אשדוד וחבל יבנה, שסרב להעבירם והפנה למשרד להגנת הסביבה. גם לאחר מספר פניות למשרד להגנת הסביבה, מסמכים אלו טרם הועברו לרשותנו.
עיר-נמל או עיר לחוד ונמל לחוד
הצלחתי להשיג מסמך אחר שכותרתו "דו"ח חוקר לשמיעת התנגדויות בתכנית תמ"ל 1062" שיצא מטעם הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). את הדו"ח הכין אדריכל אדיב דאוד נקאש, ובו הוא התפייט, ובין השאר כתב (תוך השמטות קלות):
"לאורך היסטוריה ארוכה בתרבות האנושית, נרקמו קשרים הדדיים בין עיר ונמל שהוכיחו ששתי תופעות תרבותיות אלו, למרות התנגשויות באינטרסים של כל אחת מהן, צריכות זו את זה. עיר צריכה את הנמל והנמל צריך את העיר.
״מכאן התפתח המושג שנקרא עיר נמל. מונח זה כולל ייצוג של שתי רמות של אינטרסים, האינטרס המקומי של העיר, אגב עיר נמל, והאינטרס הרחב יותר, היינו האינטרס הלאומי.
״בהתנגשות האינטרסים שקורית לפעמים ביניהם, מונחת השאלה את מי יש להעדיף, ובלשון אחרת איזה אינטרס גובר.
״בדיון כזה אל לנו לשכוח שלמען הצלחת האינטרס הרחב יותר שומה עלינו לזכור, כי יש לשמור גם על האינטרס של העיר שהיא בעצם "שומרת הנמל".
תשתית לאומית, הנמל במקרה דנן, היא בעלת חשיבות עליונה ברמה המערכתית כלכלית לאומית ואפילו בינלאומית.
תכנון, במקרה כמו שלנו, הנו כלי שאמור להגות מציאות שיוצרת איזונים בין כלל המרכיבים והאינטרסים. ליצירת מעין "שכנות טובה" ביניהם, אשר תהיה ערובה לכך שאנשים גרים בעיר ובד בבד תורמים וגם נהנים מהתשתית והכלכלה הלאומיים".
היסטוריה של אסונות בנמלים
לאור דברים נכונים אלו, חשוב לבחון את הניסיון שהצטבר בעולם לגבי "שכנות טובה" בין נמלים, לבין הערים הסמוכות להם.
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה לפני מספר ימים, שריפת ענק פרצה והשתוללה במשך יומיים בנמל איסקנדרון שבטורקיה, שמכבי האש התקשו מאוד לכבות. שריפה זו התפשטה בין המכולות שהיו בנמל, יצרה פלומת עשן ענקית שהכילה חומרים מסוכנים, ופלומת עשן זו נסחפה ברוח לעבר שכונת מגורים סמוכה.
בחודש יוני הקודם מכולה שהובילה 25 טון כלור נפלה ממנוף על ספינה שעגנה בנמל עקבה, ירדן, התבקעה, וגז דלף ממנה באזור הנמל. בתקרית נהרגו 14 בני אדם ונפצעו יותר מ-265 בני אדם. האסון לא התפתח לתקרית חמורה בהרבה כי הנמל מרוחק מהעיר, והרוחות לא סחפו את הגז לשכונות מגורים.
תקריות חומרים מסוכנים גרמו לחורבן נרחב בערים שעל ידם, ודוגמאות לכך הן אסונות הענק שהתרחשו בנמל ביירות (לבנון) שבו נהרגו 218 אנשים ולמעלה מ־7,000 נפצעו, הפיצוץ בנמל האליפקס בקנדה שגרם למותם של 1,635 אנשים ולפציעתם של אלפים, האסון בנמל טקסס סיטי שבארצות הברית שכתוצאה ממנו נספו לפחות 581 בני אדם ונגרם נזק כבד לנמל ולסביבתו, והפיצוץ בנמל טיאנג'ין בסין שגרם למותם של 173 אנשים ולפציעתם של מאות.
ההיסטוריה של אסונות בנמלים מוכיחה שבסמוך לנמל שיש בו כמויות גדולות של חומרים מסוכנים (בניגוד למשל לנמל המיועד בעיקרו לאוניות נוסעים), רצוי להקים עורף נמל שיש בו מחסנים לוגיסטיים, מבני מסחר, תעשייה וכדומה, שיחצצו בין הנמל לבין שכונות מגורים.
החזון הציורי של שכונה הצמודה לנמל, הוא טוב עבור מרינות ליאכטות, עבור נמלי דייגים ציוריים ועבור נמלי תיירות שפוקדות אותם בעיקר אוניות נוסעים. לא עבור נמלי ענק המכילים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים.
מבני תעשייה, מסחר ושירותים ניתן לפנות במהירות. לעומת זאת בשכונות מגורים יש אוכלוסיות רגישות כגון ילדים, קשישים חולים וכדומה שקשה לפנות.
גם פינוי מהבתים של אוכלוסייה שאינה מוגבלת, למשך מספר ימים, יוצר קושי רב לאנשים שנאלצים לעזוב את ביתם, ופינוי של שכונה כזאת יחייב פינוי של אלפי אנשים.
התנגדות לתכנית השכונה
חברת נמל אשדוד וגורמים נוספים הזהירו מהקמת השכונה במיקום המוצע והתנגדו לתוכנית האמורה.
בדו"ח האמור, נציגי נמל אשדוד הזהירו מפורשות כי "הנמל מייצר מפגעים סביבתיים ובריאותיים, ואין לאשר בנייה למגורים בקרבתו", כי "התכנית ממקמת רצפטור ציבורי בסמוך לאזור בו משונעים חומרים מסוכנים בניגוד למדיניות המשרד להגנת הסביבה ומעמידה סיכון לחיי אדם - לתושבי השכונה ולאלפים שיפקדו את האצטדיון" וכי "לפי בדיקת תרחישי סיכון, לא ניתן לאשר רצפטורים ציבוריים בכל שטח התכנית".
גם הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד, חברת נמלי ישראל, התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים הזהירו מהסכנה הטמונה בבניית שכונת מגורים בקרבת מצבורי החומרים המסוכנים שיש בנמל. אלו ציינו כי התוכנית מפקיעה שטחים שלאור קרבתם לנמל הם אטרקטיביים והכרחיים לפיתוח פעילות הנמל בשלבים המיידיים.
למרות התנגדויות אלה, בדו"ח האמור הומלץ לאשר את הקמת השכונה, וההחלטה הסתמכה על כך שבשטח המיועד להקמת השכונה כבר יש רצפטור ציבורי. אולם לגבי אישור תוכניות בניה צריך להיות הבדל מהותי בין מצב קיים לבין הוספת רצפטורים חדשים שיגבירו את הבעיה בעתיד (מצב קיים מול מצב מתוכנן).
חומרים מסוכנים: גם בזיהום אוויר
בסמוך לנמל ולשכונה המתוכננת יש טרמינל מטענים ענק של רכבת ישראל, ומחסני ערובה שגם בחלקם יש חומרים מסוכנים. מצפון לאזור זה יש את אזור התעשייה הצפוני של אשדוד.
יש להתייחס לשני תרחישים שונים שבהם חומרים מסוכנים עלולים לגרום סיכון לאוכלוסייה בשכונת מגורים: תקרית חומרים מסוכנים (כגון דליקה, שפך או דליפה של חומרים מסוכנים) היוצרת סיכון גבוה בטווח זמן קצר יחסית. כמו גם, פגיעה מתמשכת מריכוזים נמוכים מאוד של חומרים מסוכנים (לדוגמה חומרים הנפלטים ממאגרי חומרים מסוכנים וממפעלים).
בתנאי מזג אוויר מסוימים (לדוגמה כאשר רוחות צפוניות נושבות באזור) זיהום אוויר עלול להיסחף לשכונה המתוכננת מאזור התעשייה הצפוני של אשדוד שיש בו בית זיקוק, מאגרי תזקיקי נפט, ומפעלים שונים ובכללם מפעלי כימיה.
לאור כל האמור לעיל, אני מתקשה להבין מדוע מתעקשים לבנות את שכונת המגורים החדשה של אשדוד דווקא בעורף הנמל ולא בשטחים הפתוחים בדרום אשדוד או במזרחה, אשר מרוחקים יותר מאזור התעשייה ואינם צמודים לנמל.
אם, למרות הכל, השכונה תוקם במיקום שנבחר, המדינה והעירייה רצוי שיערכו מעקב ארוך טווח אחר בריאות התושבים. מחקרים כאלו תפקידם לקבוע האם יש מיתאם בין מגורים בעורף נמל ובסמוך לאזור תעשיה שיש בו בית זיקוק ותעשיה כימית מפותחת, לתחלואה עודפת של האוכלוסייה.
לרשות החוקרים שינתחו את התחלואה בשכונה יעמדו גם נתונים להשוואה משכונות מסוימות במפרץ חיפה, הנמצאות לא הרחק מנמל ומאזורי תעשייה שגם בהם יש בית זיקוק ומפעלי תעשייה כימית.
תגובות
ממשרד הגנת הסביבה טרם נמסרה תגובה.
מחבר המאמר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
