פרשנות | תחום מטענים, מל"ח ובקרת רכב כבד במשרד בתחבורה - על שלל תפקידו - חדל לתפקד
נוכח היעדר הנפקת רישיונות ואישורים בסיסיים, חברות ומפעלים נאלצים להשבית פעילות חיונית, ציוד יקר וחדש (לרבות מציל חיים) תקוע במחסנים, חוזי אספקה והתחייבויות מופרים וקציני הבטיחות בתעבורה אינם מסוגלים לבצע את עבודתם
שמעון סודאי
| 16/02/2023
Copyright: WHPics | bigstockphoto
האגף הייעודי, אמון על טיפול בעשרות משימות חיוניות - ביניהן מתן וחידוש עשרות אלפי רישיונות לחברות המובילות מטענים, לרכב מוביל ורישיונות לרכבים המובילים חומרים מסוכנים ולנהגים המורשים לשינועם.
האגף חדל לתפקד מפאת העדר כ"א (ואכפתיות). מדובר בשירותים הכרחיים לתחום התובלה הכבדה, כאשר האגף אחראי על כלל פעולות השינוע היבשתי בתוך תחומי ישראל.
מדובר במשבר שנמשך שנים ורק מתדרדר. תולדה של אוזלת יד מתמשכת במשרד התחבורה, שנותר אדיש לתלונות האינסופיות, בין אם באמצעות דוחות מבקר המדינה, ובין אם ע"י הגופים המקצועיים.
איגוד קציני בטיחות בראשותי (כבר בשנת 2016), ארגון מועצת המובילים (בתלונתו של היו"ר גבי בן הרוש לראש הממשלה נתניהו בשנת 2018), בעלי המקצוע בתחום התובלה, חברות ההובלה. ולבסוף - קציני הבטיחות בתעבורה, שעבודתם הפכה בלתי אפשרית נוכח אי הנפקת רישיונות נחוצים לתנועת רכבי המשא הכבד. לרבות אלו המובילים חומ"ס, שתחת פיקוחם.
כמספר התלונות, כך מספר ההבטחות מעוררות הציפיות (לראייה, מכתבה של מנכ״לית משרד התחבורה דאז קרן טרנר אל יו"ר ועדת הכלכלה בשנת 2016, חה"כ איתן כבל, בעקבות שאילתה שהגשתי בשם האיגוד) .
ובישראל כמו בישראל - "נשיאים ורוח וגשם אין". הבטחות לחוד ומציאות לחוד. לא רק שדבר לא נעשה. המציאות הפכה עגומה, כואבת ומסוכנת הרבה יותר.
שיתוק הובלת חומרים קריטיים למשק, גם בעת חירום
על מנת להמחיש את חומרת המצב, יסופר כי לפני 20 שנה מנה תחום מטענים ומל"ח 18 עובדים ופקחים בפריסה ארצית, בשעה שמצבת הכלים, החייבים ברישיון מוביל עמדה על כ- 50 אלף. מאז, מצבת כלי הרכב הכבד יותר מהכפילה את עצמה, אך באגף האמור הספיקו לצמצם את כח האדם לשלושה, כאשר במספר עגום זה נכלל גם המנהל.
חשוב להבין: הנפקת "רישיון מוביל" משמעותה קליטה מיידית של רכב משא כבד למעגל העבודה (בהתאם לחוק שירותי הובלה) על כל התועלות למשק.
חוסר התפקוד ו/או המענה של האגף האחראי על בטיחותם של עשרות אלפי משאיות הנעות בכבישי הארץ, משתק, הלכה למעשה, את הובלת הציוד והחומרים (חיוניים ככל שיהיו) לרבות בעת חרום. על כל המשמעויות הכלכליות ו/או הביטחוניות הקשורות בכך.
נוכח היעדר הנפקת רישיונות ואישורים בסיסיים, חברות ומפעלים נאלצים להשבית פעילות חיונית, ציוד יקר וחדש (לרבות מציל חיים) תקוע במחסנים, חוזי אספקה והתחייבויות מופרים, קציני הבטיחות בתעבורה אינם מסוגלים לבצע את עבודתם החשובה כסדרה, חלקם מתפטרים ועוזבים את התחום.
והאזרחים? הם יאלצו להתמודד עם המחסור (הגם אם מדובר בדלק וגז).
הובלת חומרים רדיואקטיבים ללא פיקוח
ובתוך כך – כבכל משבר שאינו מטופל, יש גם מי שלוקחים את החוק לידיים, משחררים רכבים לעבודה ללא רישיון בתוקף ומורים על העברת חומרים מסוכנים, ביניהם רדיואקטיביים, גם ללא ההיתרים הדרושים. לשיטתם: חשיבות משימת הובלת החומרים גוברת על הוראות החוק.
ראוי לומר ביושר: במצב האנרכי אליו הגיע משק התובלה, גבולות הצדק (והחוק) מיטשטשים. שאלות יסוד (ללא מענה) עומדות זמן רב על הפרק. כמה חודשים צריכים בעלי החברות להמתין לרישיונות מוביל על מנת לספק את הסחורה שברשותם? (על ההפסדים העצומים הנגרמים לחברות בעקבות הסחבת לא ניתן כל פיצוי).
האם המדינה מוכנה וערוכה לכך שמשאיות יובילו מטען, רגיש ככל שיהיה, ללא אישורים, ללא בדיקות ומבלי שווידאו את כשירותן?
האם המדינה נותנת יד לשליחתם של נהגים שלא הוסמכו כחוק להוביל חומרים מסוכנים בכבישי הארץ, מפאת העדר כ"א? האם המדינה ערוכה לאסון הבא?
'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' ממאן להשלים עם הסכנה הנשקפת לציבור וקורא לשרת התחבורה: הפסיקו את עצימת העיניים השיטתית. מצאו פתרון מיידי למחדלים החמורים המתרחשים תחת קורת גגכם.
ממשרד התחבורה טרם נמסרה תגובה.
נוכח היעדר הנפקת רישיונות ואישורים בסיסיים, חברות ומפעלים נאלצים להשבית פעילות חיונית, ציוד יקר וחדש (לרבות מציל חיים) תקוע במחסנים, חוזי אספקה והתחייבויות מופרים וקציני הבטיחות בתעבורה אינם מסוגלים לבצע את עבודתם
Copyright: WHPics | bigstockphoto
האגף הייעודי, אמון על טיפול בעשרות משימות חיוניות - ביניהן מתן וחידוש עשרות אלפי רישיונות לחברות המובילות מטענים, לרכב מוביל ורישיונות לרכבים המובילים חומרים מסוכנים ולנהגים המורשים לשינועם.
האגף חדל לתפקד מפאת העדר כ"א (ואכפתיות). מדובר בשירותים הכרחיים לתחום התובלה הכבדה, כאשר האגף אחראי על כלל פעולות השינוע היבשתי בתוך תחומי ישראל.
מדובר במשבר שנמשך שנים ורק מתדרדר. תולדה של אוזלת יד מתמשכת במשרד התחבורה, שנותר אדיש לתלונות האינסופיות, בין אם באמצעות דוחות מבקר המדינה, ובין אם ע"י הגופים המקצועיים.
איגוד קציני בטיחות בראשותי (כבר בשנת 2016), ארגון מועצת המובילים (בתלונתו של היו"ר גבי בן הרוש לראש הממשלה נתניהו בשנת 2018), בעלי המקצוע בתחום התובלה, חברות ההובלה. ולבסוף - קציני הבטיחות בתעבורה, שעבודתם הפכה בלתי אפשרית נוכח אי הנפקת רישיונות נחוצים לתנועת רכבי המשא הכבד. לרבות אלו המובילים חומ"ס, שתחת פיקוחם.
כמספר התלונות, כך מספר ההבטחות מעוררות הציפיות (לראייה, מכתבה של מנכ״לית משרד התחבורה דאז קרן טרנר אל יו"ר ועדת הכלכלה בשנת 2016, חה"כ איתן כבל, בעקבות שאילתה שהגשתי בשם האיגוד) .
ובישראל כמו בישראל - "נשיאים ורוח וגשם אין". הבטחות לחוד ומציאות לחוד. לא רק שדבר לא נעשה. המציאות הפכה עגומה, כואבת ומסוכנת הרבה יותר.
שיתוק הובלת חומרים קריטיים למשק, גם בעת חירום
על מנת להמחיש את חומרת המצב, יסופר כי לפני 20 שנה מנה תחום מטענים ומל"ח 18 עובדים ופקחים בפריסה ארצית, בשעה שמצבת הכלים, החייבים ברישיון מוביל עמדה על כ- 50 אלף. מאז, מצבת כלי הרכב הכבד יותר מהכפילה את עצמה, אך באגף האמור הספיקו לצמצם את כח האדם לשלושה, כאשר במספר עגום זה נכלל גם המנהל.
חשוב להבין: הנפקת "רישיון מוביל" משמעותה קליטה מיידית של רכב משא כבד למעגל העבודה (בהתאם לחוק שירותי הובלה) על כל התועלות למשק.
חוסר התפקוד ו/או המענה של האגף האחראי על בטיחותם של עשרות אלפי משאיות הנעות בכבישי הארץ, משתק, הלכה למעשה, את הובלת הציוד והחומרים (חיוניים ככל שיהיו) לרבות בעת חרום. על כל המשמעויות הכלכליות ו/או הביטחוניות הקשורות בכך.
נוכח היעדר הנפקת רישיונות ואישורים בסיסיים, חברות ומפעלים נאלצים להשבית פעילות חיונית, ציוד יקר וחדש (לרבות מציל חיים) תקוע במחסנים, חוזי אספקה והתחייבויות מופרים, קציני הבטיחות בתעבורה אינם מסוגלים לבצע את עבודתם החשובה כסדרה, חלקם מתפטרים ועוזבים את התחום.
והאזרחים? הם יאלצו להתמודד עם המחסור (הגם אם מדובר בדלק וגז).
הובלת חומרים רדיואקטיבים ללא פיקוח
ובתוך כך – כבכל משבר שאינו מטופל, יש גם מי שלוקחים את החוק לידיים, משחררים רכבים לעבודה ללא רישיון בתוקף ומורים על העברת חומרים מסוכנים, ביניהם רדיואקטיביים, גם ללא ההיתרים הדרושים. לשיטתם: חשיבות משימת הובלת החומרים גוברת על הוראות החוק.
ראוי לומר ביושר: במצב האנרכי אליו הגיע משק התובלה, גבולות הצדק (והחוק) מיטשטשים. שאלות יסוד (ללא מענה) עומדות זמן רב על הפרק. כמה חודשים צריכים בעלי החברות להמתין לרישיונות מוביל על מנת לספק את הסחורה שברשותם? (על ההפסדים העצומים הנגרמים לחברות בעקבות הסחבת לא ניתן כל פיצוי).
האם המדינה מוכנה וערוכה לכך שמשאיות יובילו מטען, רגיש ככל שיהיה, ללא אישורים, ללא בדיקות ומבלי שווידאו את כשירותן?
האם המדינה נותנת יד לשליחתם של נהגים שלא הוסמכו כחוק להוביל חומרים מסוכנים בכבישי הארץ, מפאת העדר כ"א? האם המדינה ערוכה לאסון הבא?
'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' ממאן להשלים עם הסכנה הנשקפת לציבור וקורא לשרת התחבורה: הפסיקו את עצימת העיניים השיטתית. מצאו פתרון מיידי למחדלים החמורים המתרחשים תחת קורת גגכם.
ממשרד התחבורה טרם נמסרה תגובה.
