דיון בכנסת: עלות הוצאת חיילי סדיר משב״ס - לפחות 170 מליוני ש״ח בשנה
במשטרה מוצבים 1024 חיילים | בשב"ס מוצבים 554 חיילים | מדובר על המרה של 760 תקנים לתקני קבע | עלות ביצוע המרת התקנים: לכל הפחות 170 מליוני ש״ח
עמי רוחקס דומבה
| 13/02/2023
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, החלה אתמול (א'), את דיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023.
עו"ד פזית תדהר, סגנית יועמ"ש מערכת הביטחון הציגה את הצעת החוק, ואמרה כי מדובר בהוראת שעה המוארכת מעת לעת מאז שנת 1995, ומאפשרת את הצבת החיילים במשטרה הכחולה ובשירות בתי הסוהר. לאורך השנים השתנו מספרי התקנים, אך בשנים האחרונות התקבעו המספרים על עד 1161 חיילי חובה שישרתו במשטרה ועד 763 חיילים אשר ישרתו בשירות בתי הסוהר.
תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל: כתוצאה מפרשת כלא גלבוע, הקמנו ועדה בראשות תא"ל חסון, שבחן את אופן מימוש האחריות של צה"ל כלפי החיילים, בכל הגופים בכל, ההיבטים. רוב המשרתים ביחידות מחוץ לסד"כ צה"ל (ימ"לים) שבעי רצון משיבוצם, ומי שלא שבע רצון יכול לחזור לצה"ל.
הקמנו מנהלת מטכ״לית שמבצעת בקרה על אופן מימוש האחריות של צה"ל בגופים. בהתאם להחלטה שקיבלה הממשלה, נערכים להמשך שיבוץ ושירות במשטרה, וכן להפסיק את שירות החיילות והחיילים בשב"ס תוך חצי שנה. אנו עתידים לגייס למשטרה ושב״ס כבר ב-15 בפברואר.
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, שאלה לגבי כמויות החיילים המשרתים בפועל במשטרה ובשב"ס כיום, והאם אי הצבתם שם, לאחר 27 שנים בהן נמשכת הוראת השעה, לא תאפשר לצה"ל ניצול טוב יותר של כח האדם, למשל לקצר את שירות החובה? תא"ל ודמני השיב כי במשטרה מוצבים כיום 1024 חיילים, שזה 88% איוש, ובשב"ס מוצבים כיום 554 חיילים, זה 73% מיצוי. אנו מקבלים את החלטת הממשלה ומיישמים.
עידו חי, אגף התקציבים במשרד האוצר: גם ביחס למשטרה וגם ביחס לשב"ס נערכה עבודת צוות משותפת למשרד הבט"פ ולמשרד הביטחון וההמלצות היו לערוך עבודת מטה מסודרת בשלוש השנים הקרובות על מנת למצוא פתרונות. לדעתנו נכון היה להתקדם לפי המלצות הצוות, אבל השרים סוברנים להחליט. יש משמעויות תקציביות למהלך הזה ושב"ס יציג את זה בפירוט.
תת גונדר תמי עזרא, ראש חטיבת כח אדם בשב"ס: משימת האסירים הביטחוניים הועברה מצה"ל לשב"ס כמקשה אחת, עם הגדרות של תקני כח האדם הנדרשים למלא אותה. החיילים באגפים אלה מהווים 33% מסגל הביטחון, ואם הם לא שם, אין מי שימלא את מקומם. הם חשובים לנו והם פוטנציאל להיות עתיד הארגון, ונכון שימשיכו לשרת. אך משהתקבלה ההחלטה, נתיישר כמובן, רק חשוב לנו להבהיר את המשמעויות: נוסף על המצוקה התעסוקתית הקיימת בשב"ס, מדובר על המרה של 760 תקנים לתקני קבע וגיוסם תוך חצי שנה.
תת גונדר נאוה מימון, ראש חטיבת התכנון בשב"ס: לא ראינו תוספת תקציבית לצד הצעת החוק. התגמול שמקבל חייל חובה הוא 30 אלף ש״ח בשנה. עלות של סוהר קבע היא 240 אלף ש״ח בשנה. המרת תקנים של 760 חיילי חובה זה 170 מיליון ש״ח שיש להוסיף תקציבית, לפני עלויות של עיבוי מערך כח האדם לבצע גיוס שכזה ועלויות של קמפיין גיוס, מדים, לוגיסטיקה ועוד. ללא התקציב וללא יכולת גיוס, כאשר מדובר בשליש מכח האדם המבצעי, לא נוכל לקלוט עצורים נוספים בבתי הסוהר הביטחוניים.
עו"ד רותם סיוון, הלשכה המשפטית במשרד הביטחון הלאומי : הצוות האחרון בנושא בחן את עצם שאלת הצבת החיילים בשב"ס. אחת ההמלצות הייתה שבעולם אוטופי ראוי שהמשימה תתבצע מקצה לקצה ע"י שב"ס, אבל במציאות חיינו יש להאריך את הוראת שעה תוך עבודת מטה להמרת תקני החובה בתקני קבע.
השר לביטחון לאומי החליט שהוא מעוניין לסיים את שירות חיילי החובה בשב"ס, ואם תאושר בקשת הממשלה מהכנסת, יופסקו מיידית גיוסי החיילים לשב"ס, בחצי השנה הנותרת המשרתים כיום ישרתו רק בקו מגע אחורי יותר, מעגל האבטחה השני, והחל מאוגוסט תופסק הצבתם בשב"ס כלל.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: מנסיוני, ספק רב אם באמת תופסק הצבת החיילים בשב"ס באוגוסט, אבל בינתיים אני לא מבין את הסתירה בין היערכות משרד הביטחון וצה"ל לגייס חיילי חובה עבור שב"ס, כאשר המשרד לביטחון לאומי אומר שהגיוסים יופסקו.
אנחנו נצביע רק מחר על הצעת החוק, ואני מבקש כי מחר תחזרו עם עמדות ברורות ומתואמות על משמעות הצעת החוק. אנו מצדנו נצטרך לוודא כי אכן בתקציב המדינה ניתן מענה לאותם 600 תקני קבע וגיוסם בכדי לעמוד בדברים.
במשטרה מוצבים 1024 חיילים | בשב"ס מוצבים 554 חיילים | מדובר על המרה של 760 תקנים לתקני קבע | עלות ביצוע המרת התקנים: לכל הפחות 170 מליוני ש״ח
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, החלה אתמול (א'), את דיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023.
עו"ד פזית תדהר, סגנית יועמ"ש מערכת הביטחון הציגה את הצעת החוק, ואמרה כי מדובר בהוראת שעה המוארכת מעת לעת מאז שנת 1995, ומאפשרת את הצבת החיילים במשטרה הכחולה ובשירות בתי הסוהר. לאורך השנים השתנו מספרי התקנים, אך בשנים האחרונות התקבעו המספרים על עד 1161 חיילי חובה שישרתו במשטרה ועד 763 חיילים אשר ישרתו בשירות בתי הסוהר.
תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל: כתוצאה מפרשת כלא גלבוע, הקמנו ועדה בראשות תא"ל חסון, שבחן את אופן מימוש האחריות של צה"ל כלפי החיילים, בכל הגופים בכל, ההיבטים. רוב המשרתים ביחידות מחוץ לסד"כ צה"ל (ימ"לים) שבעי רצון משיבוצם, ומי שלא שבע רצון יכול לחזור לצה"ל.
הקמנו מנהלת מטכ״לית שמבצעת בקרה על אופן מימוש האחריות של צה"ל בגופים. בהתאם להחלטה שקיבלה הממשלה, נערכים להמשך שיבוץ ושירות במשטרה, וכן להפסיק את שירות החיילות והחיילים בשב"ס תוך חצי שנה. אנו עתידים לגייס למשטרה ושב״ס כבר ב-15 בפברואר.
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, שאלה לגבי כמויות החיילים המשרתים בפועל במשטרה ובשב"ס כיום, והאם אי הצבתם שם, לאחר 27 שנים בהן נמשכת הוראת השעה, לא תאפשר לצה"ל ניצול טוב יותר של כח האדם, למשל לקצר את שירות החובה? תא"ל ודמני השיב כי במשטרה מוצבים כיום 1024 חיילים, שזה 88% איוש, ובשב"ס מוצבים כיום 554 חיילים, זה 73% מיצוי. אנו מקבלים את החלטת הממשלה ומיישמים.
עידו חי, אגף התקציבים במשרד האוצר: גם ביחס למשטרה וגם ביחס לשב"ס נערכה עבודת צוות משותפת למשרד הבט"פ ולמשרד הביטחון וההמלצות היו לערוך עבודת מטה מסודרת בשלוש השנים הקרובות על מנת למצוא פתרונות. לדעתנו נכון היה להתקדם לפי המלצות הצוות, אבל השרים סוברנים להחליט. יש משמעויות תקציביות למהלך הזה ושב"ס יציג את זה בפירוט.
תת גונדר תמי עזרא, ראש חטיבת כח אדם בשב"ס: משימת האסירים הביטחוניים הועברה מצה"ל לשב"ס כמקשה אחת, עם הגדרות של תקני כח האדם הנדרשים למלא אותה. החיילים באגפים אלה מהווים 33% מסגל הביטחון, ואם הם לא שם, אין מי שימלא את מקומם. הם חשובים לנו והם פוטנציאל להיות עתיד הארגון, ונכון שימשיכו לשרת. אך משהתקבלה ההחלטה, נתיישר כמובן, רק חשוב לנו להבהיר את המשמעויות: נוסף על המצוקה התעסוקתית הקיימת בשב"ס, מדובר על המרה של 760 תקנים לתקני קבע וגיוסם תוך חצי שנה.
תת גונדר נאוה מימון, ראש חטיבת התכנון בשב"ס: לא ראינו תוספת תקציבית לצד הצעת החוק. התגמול שמקבל חייל חובה הוא 30 אלף ש״ח בשנה. עלות של סוהר קבע היא 240 אלף ש״ח בשנה. המרת תקנים של 760 חיילי חובה זה 170 מיליון ש״ח שיש להוסיף תקציבית, לפני עלויות של עיבוי מערך כח האדם לבצע גיוס שכזה ועלויות של קמפיין גיוס, מדים, לוגיסטיקה ועוד. ללא התקציב וללא יכולת גיוס, כאשר מדובר בשליש מכח האדם המבצעי, לא נוכל לקלוט עצורים נוספים בבתי הסוהר הביטחוניים.
עו"ד רותם סיוון, הלשכה המשפטית במשרד הביטחון הלאומי : הצוות האחרון בנושא בחן את עצם שאלת הצבת החיילים בשב"ס. אחת ההמלצות הייתה שבעולם אוטופי ראוי שהמשימה תתבצע מקצה לקצה ע"י שב"ס, אבל במציאות חיינו יש להאריך את הוראת שעה תוך עבודת מטה להמרת תקני החובה בתקני קבע.
השר לביטחון לאומי החליט שהוא מעוניין לסיים את שירות חיילי החובה בשב"ס, ואם תאושר בקשת הממשלה מהכנסת, יופסקו מיידית גיוסי החיילים לשב"ס, בחצי השנה הנותרת המשרתים כיום ישרתו רק בקו מגע אחורי יותר, מעגל האבטחה השני, והחל מאוגוסט תופסק הצבתם בשב"ס כלל.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: מנסיוני, ספק רב אם באמת תופסק הצבת החיילים בשב"ס באוגוסט, אבל בינתיים אני לא מבין את הסתירה בין היערכות משרד הביטחון וצה"ל לגייס חיילי חובה עבור שב"ס, כאשר המשרד לביטחון לאומי אומר שהגיוסים יופסקו.
אנחנו נצביע רק מחר על הצעת החוק, ואני מבקש כי מחר תחזרו עם עמדות ברורות ומתואמות על משמעות הצעת החוק. אנו מצדנו נצטרך לוודא כי אכן בתקציב המדינה ניתן מענה לאותם 600 תקני קבע וגיוסם בכדי לעמוד בדברים.
