בעקבות אסון במחסן אמוניום חנקתי, טוען מאמר אמריקאי: הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית
אסון שהתרחש במחסן אמוניום חנקתי באפריל 2013, בעיירה West שבמדינת טקסס בארה"ב, הביא למותם של 15 בני אדם ויותר מ-200 נפצעו | למרות האסון, חוקי ותקנות הבטיחות לא שונו למנוע את האסון הבא
אברהם אילון
| 24/01/2023
אילוסטרציה | צילום: משטרת ישראל
מאמר שפורסם בארה״ב על ידי Vyto Babrauskas, ששירותיו נשכרו כדי לסייע להבין מה קרה ולמה באסון שהתרחש במבנה אחסון הדשנים היבשים של חברת Adair Grain Co, בערב ה-17 באפריל 2013 בעיירה West שבמדינת טקסס בארה"ב, חושף מספר מחדלים.
בפיצוץ נהרגו 15 בני אדם, יותר מ-200 נפצעו, 2 בתי ספר נהרסו, בית אבות אחד ומבנים רבים נוספים. רוב ההרוגים היו כבאים מתנדבים או שהגיעו לסייע. זו הייתה אחת התקריות הטרגיות ביותר בארה"ב, שבהן כבאים רבים קיפחו את חייהם.
המחבר כותב, שכיוון שכמעט עשור לאחר הפיצוץ לא נחקקו שינויים מהותיים כדי להגן על הציבור ועל הכבאים מאסון דומה, תכלס המסר הוא כלשון כותרת המאמר - הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית.
1,300 מתקנים ברחבי ארה"ב
לפי מחקר ממשלתי פדרלי ישנם יותר מ-1,300 מתקנים ברחבי ארה"ב, המאחסנים כמויות משמעותיות של אמוניום חנקתי, מרביתם ישנים ובנויים מעץ כמו שהיה באירוע המדובר.
הטענה היא, שלא נעשה בעשור שחלף שום דבר מהותי כדי להפחית את ההסתברות שאסון כזה יחזור על עצמו. פעולות הכבאים באסון West תאמו את המלצות ה-The Emergency Response Guidebook (ERG) אך למרות זאת הם נהרגו. כל אדם בר-דעת יגיע למסקנה המתבקשת, שהמסמך הזה פגום באופן טרגי וטעון שינוי, אך שינוי כזה לא בוצע.
אמוניום חנקתי אינו דליק, לא יכול להתלקח ולא יכול להישרף. אבל הוא יכול להתפוצץ, כאשר שריפה גדולה ובלתי מבוקרת מתחוללת בסמוך אליו. הלקחים שנלמדו הם, שמתקן אחסון אמוניום חנקתי לא יתפוצץ במקרים הבאים: אם לא תתחולל שריפה בלתי מבוקרת בסמוך לו ואם נפיצים אחרים לא יאוחסנו באותו מקום.
הלקח השני פשוט מאוד ליישום באמצעות תקנות רגולטוריות (מה שלא נעשה באסון הפיצוץ בנמל ביירות ולא באסון הפיצוץ נמל בטיאנג'ין). לכן, ההתמקדות צריכה להיות במניעת שריפה בלתי מבוקרת, ולכך נדרשים רק שני תנאים - שהמבנה יהיה מחומרים בלתי דליקים ושלא תוכנס שום סחורה דליקה לתוך המתקן.
הבניין ב-West נבנה בסוף שנות ה-60 כמעט כולו מעץ, מלבד חלקים מחופים בציפוי פלדה. זו בדרך כלל צורת הבנייה הזולה ביותר, אם אין חוקי בנייה או דרישות אחרות, ואין כאלו. כמעט כל 1,300 המתקנים המאחסנים כמויות משמעותיות של אמוניום חנקתי ברחבי ארה"ב, בנויים גם הם עץ, וכמעט כולם מתקנים ישנים. לכן יש להחליף אותם במבנים בטוחים (עם כיפות בטון, למשל).
מוכרים בלי בדיקת בטיחות
יצרני כימיקלים נוהגים לרוב במדיניות של טיפול אחראי (responsible-care policy): במידה ורוכש מעוניין לרכוש חומר כימי מסוכן, החברה לא תמכור לו אותו מבלי שביצעה תחילה בדיקה במתקן וקבעה שהקונה יכול לטפל בבטחה במוצר.
אם בדיקה כזו הייתה נערכת עבור המתקן ב-West, האסון לא היה קורה, שכן היצרנים לא היו מספקים מוצרים למתקן. מבחינה זו המתקן ב-West לא היה יוצא דופן: אמוניום חנקתי נמכר מדי יום לקונים, שהמתקנים שלהם לא נבדקו ושלא נקבע שהם מספקים בטיחות אש נאותה.
תגובה חיובית יחידה לאסון ב-West הייתה מה-National Fire Protection Association (NFPA), שהמשיך לתקן את קוד NFPA 400הרלוונטי. עם זאת, לדעת הכותב, זה היה תיקון קוסמטי ולא שיפור מהותי של הבטיחות מ-2 סיבות עיקריות. קוד NFPA 400 חל רק כאשר קיימים גם קוד בנייה וגם רשות בעלת סמכות שיפוט וההוראות המעודכנות עדיין אינן אוסרות בנייה מעץ ואחסון במבנה עץ קיים.
אם מבנה העץ ב-West היה עומד על תילו היום, גם ה-NFPA 400 המעודכן לא היה מחייב את החלפתו במבנה, שאינו דליק.
למרות האסון, לא תוקנו ההוראות
ברמה הפדרלית, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית Occupational Safety and Health Administration (OSHA) היא הסוכנות העיקרית המסדירה את הבטיחות במקומות עבודה. התקנות הנוגעות לאמוניום חנקתי ישנות מאוד, לא מעודכנות ולא תוקנו בעקבות האסון ב-West. המחבר כותב, שהסוכנות פרסמה הודעה המכילה מידע כוזב בנושא.
אין לדעת מתי או היכן בארה"ב יתרחש האסון החמור הבא של פיצוץ אמוניום חנקתי. 10 שנים לאחר האסון ב-West, שירותי הכבאות נמצאים בדיוק באותו מצב. אירוע דומה יביא כנראה לתוצאה דומה. לכן, אם המצב הקיים ימשיך, המסר שיעבור הוא: הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית.
אברהם (אבי) אילון, M.Occ.H, ממונה על הבטיחות, ממונה על הפיצוצים, לשעבר רכז מקצועי של הכשרות ממונים על הבטיחות | חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים | חבר לשכת ממוני הבטיחות בישראל | מנהל קבוצות מקצועיות בנושאי חומרי נפץ וזיקוקין דינור
אסון שהתרחש במחסן אמוניום חנקתי באפריל 2013, בעיירה West שבמדינת טקסס בארה"ב, הביא למותם של 15 בני אדם ויותר מ-200 נפצעו | למרות האסון, חוקי ותקנות הבטיחות לא שונו למנוע את האסון הבא
אילוסטרציה | צילום: משטרת ישראל
מאמר שפורסם בארה״ב על ידי Vyto Babrauskas, ששירותיו נשכרו כדי לסייע להבין מה קרה ולמה באסון שהתרחש במבנה אחסון הדשנים היבשים של חברת Adair Grain Co, בערב ה-17 באפריל 2013 בעיירה West שבמדינת טקסס בארה"ב, חושף מספר מחדלים.
בפיצוץ נהרגו 15 בני אדם, יותר מ-200 נפצעו, 2 בתי ספר נהרסו, בית אבות אחד ומבנים רבים נוספים. רוב ההרוגים היו כבאים מתנדבים או שהגיעו לסייע. זו הייתה אחת התקריות הטרגיות ביותר בארה"ב, שבהן כבאים רבים קיפחו את חייהם.
המחבר כותב, שכיוון שכמעט עשור לאחר הפיצוץ לא נחקקו שינויים מהותיים כדי להגן על הציבור ועל הכבאים מאסון דומה, תכלס המסר הוא כלשון כותרת המאמר - הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית.
1,300 מתקנים ברחבי ארה"ב
לפי מחקר ממשלתי פדרלי ישנם יותר מ-1,300 מתקנים ברחבי ארה"ב, המאחסנים כמויות משמעותיות של אמוניום חנקתי, מרביתם ישנים ובנויים מעץ כמו שהיה באירוע המדובר.
הטענה היא, שלא נעשה בעשור שחלף שום דבר מהותי כדי להפחית את ההסתברות שאסון כזה יחזור על עצמו. פעולות הכבאים באסון West תאמו את המלצות ה-The Emergency Response Guidebook (ERG) אך למרות זאת הם נהרגו. כל אדם בר-דעת יגיע למסקנה המתבקשת, שהמסמך הזה פגום באופן טרגי וטעון שינוי, אך שינוי כזה לא בוצע.
אמוניום חנקתי אינו דליק, לא יכול להתלקח ולא יכול להישרף. אבל הוא יכול להתפוצץ, כאשר שריפה גדולה ובלתי מבוקרת מתחוללת בסמוך אליו. הלקחים שנלמדו הם, שמתקן אחסון אמוניום חנקתי לא יתפוצץ במקרים הבאים: אם לא תתחולל שריפה בלתי מבוקרת בסמוך לו ואם נפיצים אחרים לא יאוחסנו באותו מקום.
הלקח השני פשוט מאוד ליישום באמצעות תקנות רגולטוריות (מה שלא נעשה באסון הפיצוץ בנמל ביירות ולא באסון הפיצוץ נמל בטיאנג'ין). לכן, ההתמקדות צריכה להיות במניעת שריפה בלתי מבוקרת, ולכך נדרשים רק שני תנאים - שהמבנה יהיה מחומרים בלתי דליקים ושלא תוכנס שום סחורה דליקה לתוך המתקן.
הבניין ב-West נבנה בסוף שנות ה-60 כמעט כולו מעץ, מלבד חלקים מחופים בציפוי פלדה. זו בדרך כלל צורת הבנייה הזולה ביותר, אם אין חוקי בנייה או דרישות אחרות, ואין כאלו. כמעט כל 1,300 המתקנים המאחסנים כמויות משמעותיות של אמוניום חנקתי ברחבי ארה"ב, בנויים גם הם עץ, וכמעט כולם מתקנים ישנים. לכן יש להחליף אותם במבנים בטוחים (עם כיפות בטון, למשל).
מוכרים בלי בדיקת בטיחות
יצרני כימיקלים נוהגים לרוב במדיניות של טיפול אחראי (responsible-care policy): במידה ורוכש מעוניין לרכוש חומר כימי מסוכן, החברה לא תמכור לו אותו מבלי שביצעה תחילה בדיקה במתקן וקבעה שהקונה יכול לטפל בבטחה במוצר.
אם בדיקה כזו הייתה נערכת עבור המתקן ב-West, האסון לא היה קורה, שכן היצרנים לא היו מספקים מוצרים למתקן. מבחינה זו המתקן ב-West לא היה יוצא דופן: אמוניום חנקתי נמכר מדי יום לקונים, שהמתקנים שלהם לא נבדקו ושלא נקבע שהם מספקים בטיחות אש נאותה.
תגובה חיובית יחידה לאסון ב-West הייתה מה-National Fire Protection Association (NFPA), שהמשיך לתקן את קוד NFPA 400הרלוונטי. עם זאת, לדעת הכותב, זה היה תיקון קוסמטי ולא שיפור מהותי של הבטיחות מ-2 סיבות עיקריות. קוד NFPA 400 חל רק כאשר קיימים גם קוד בנייה וגם רשות בעלת סמכות שיפוט וההוראות המעודכנות עדיין אינן אוסרות בנייה מעץ ואחסון במבנה עץ קיים.
אם מבנה העץ ב-West היה עומד על תילו היום, גם ה-NFPA 400 המעודכן לא היה מחייב את החלפתו במבנה, שאינו דליק.
למרות האסון, לא תוקנו ההוראות
ברמה הפדרלית, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית Occupational Safety and Health Administration (OSHA) היא הסוכנות העיקרית המסדירה את הבטיחות במקומות עבודה. התקנות הנוגעות לאמוניום חנקתי ישנות מאוד, לא מעודכנות ולא תוקנו בעקבות האסון ב-West. המחבר כותב, שהסוכנות פרסמה הודעה המכילה מידע כוזב בנושא.
אין לדעת מתי או היכן בארה"ב יתרחש האסון החמור הבא של פיצוץ אמוניום חנקתי. 10 שנים לאחר האסון ב-West, שירותי הכבאות נמצאים בדיוק באותו מצב. אירוע דומה יביא כנראה לתוצאה דומה. לכן, אם המצב הקיים ימשיך, המסר שיעבור הוא: הגנה על חייהם של כבאים אינה הכרחית.
אברהם (אבי) אילון, M.Occ.H, ממונה על הבטיחות, ממונה על הפיצוצים, לשעבר רכז מקצועי של הכשרות ממונים על הבטיחות | חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים | חבר לשכת ממוני הבטיחות בישראל | מנהל קבוצות מקצועיות בנושאי חומרי נפץ וזיקוקין דינור
